נערת הדרקון פרק 2

את הפרק הזה אני מקדישה ליומניסטית סטיילס, לרותם הורן ולhila7 שהסבירו לי שאני לא צריכה להתבייש במה שאני כותבת love you girls
ועכשיו…לסיפורנו
~מנקודת מבטה של טיאל~
"איך היה בבית הספר?" אמא שלי שאלה.
"סיוט" אמרתי וזרקתי את התיק על הרצפה.
"למה?,שמעתי שבית הספר שלך הוא הבית ספר הכי טוב באזור" אמא אמרה.
הלכתי למטבח ואמרתי:"אני אספר לך על בית הספר הטוב שלי. השיעור היה שיעור הראשון היה שיעור מתמטיקה. המורים מלפני חמישים שנה היו יותר טובים, הם לפחות ידעו מה הם מלמדים! למה אני צריכה עוד פעם ללכת ללמוד??? בשיעור השני למדנו ביולוגיה,זה כבר היה נוראי, היה לי בא פשוט לצעוק: 'אתם יכולים באותה מידה להרוג אותי'. ככה זה המשיך עד סוף היום. תשע שעות של שעמום טוטלי!!! ברצינות,אמא, למה אני צריכה ללמוד עוד פעם??? עשיתי את כיתה י"א 57 פעמים!!! מה יצא מזה אני סתם מבזבזת את הזמן!!!"
"תמיד כדאי ללמוד ולחזור, חוץ מזה,אולי תמצאי מישהו" אמא שלי אמרה.
"די,נו,אמא, אני כבר בת 500 ולא היה לי חבר, יש לי זמן, אפשר לחשוב!" אמרתי.
"בגילך כבר הייתי נשואה" אמא שלי אמרה.
"אמא אני אומרת את זה שוב; אני כבר בת 500, אם לא היה לי חבר עד עכשיו אני בספק אם יהיה לי. אפשר כבר לעזוב את הנושא הזה???"שאלתי בעצבנות.
"לא!, אני לא מבינה מה הבעיה שלך עם בנים!!,אח שלך בן מאה ויש לו חברה, מה הבעיה שלך???" עכשיו גם היא התעצבנה.
"אמאדנו כבר בעניין הזה, וחוץ מזה, אֵלִייה גם חצויית דרקון,אז זה הרבה פחות מורכב, אני לא יודעת,אני פשוט לא מתחברת עם בנים. היו מקרים, אבל אל תדאגי, הסיכוי שאני אהיה לסבית הוא כמו הסיכוי שאני אוהב זיתים"
"בכל זה, אולי תמצאי איזה בן שאת אוהבת" אמה שלי שאלה,כבר נואשת.
"תקשיבי אמא", התיישבתי על כיסא והנחתי את הידיים של השולחן,"אני מבינה אותך, את רוצה משפחה יותר גדולה, ובאמת שאני מבינה אותך, אבל הבעיה היא שאני לא מוצאת בן שאני מחבבת, אני מפחדת שהם יפגעו בי,אני מפחדת שהם ירביצו לי,אני תפחדת שהם לא יכבדו אותי".