נערה מתבגרת…פרק 11

אני רק מזכירה שגם הפרק הזה הוא מנקודת מבטה של שיר ..:))

תזכורת מהפרק הקודם:
נפשנו בפיצה כל החברה, ןגם עומרי הצטרף אלינו… לאחר מכן הוא ליווה אותי לביתי. ניראלי שאני מתחילה להתאהב בו… <3
חזרה לפרק:
קמתי בבוקר התארגנתי לבית ספר, כרגיל לבשתי ג'ינס וחולצת תלבושת. ונעלתי נעלי ספורט שחורות. ירדתי למטבח לאכול ארוחת בוקר, ויצאתי לכיוון בית הספר. כשהגעתי לבית ספר, ראיתי את ליאן ונכנסנו יחד לכיתה. ושם ראיתי משהו ששבת אותי. עמרי מוקף בנות, יושב שם ומנגן להם שירים, כולם נמרחות עליו והוא פשוט יושב שם ומחייך… ליאן קלטה שמשהו לא בסדר איתי, והיא ניסתה להרגיע אותי. ישבתי במקום שלי, ועמרי שיושב לידי בא גם הוא וישב במקום שלו.
אוף אני לא מבינה מה קורה לי, איך אני יכולה לקנא לילד שאני בקושי מכירה? ולמה החיוך שלו ממיס אותי? ולמה העניים הכחולות המדהימות האלה שלו חודרות לי ללב?
עמרי אמר לי בוקר טוב… לא עניתי לו הייתי שקועה במחשבות, הוא התחיל לדבר איתי, ואני לא יכולתי להתרכז במילה ממש שהוא אמר. גם בגלל שכעסתי עליו, שהוא ישב עם הבנות הכי מגעילות של הכיתה ופלרטט איתן, זה פשוט הגעיל אותי. חשבתי שהוא אחר שלא מתרגש ממראה חיצוני. ושלא מתלהב מבנות שנמרחות עליו. אבל כניראה טעיתי כי הוא בדיוק אחד כזה..!
השיעור התחיל, המורה נכנסה לכיתה. זה היה שיעור היסטוריה. המורה אמרה לנו שאנחנו צריכים להגיש לה עבודה על האימפריה הרומית. עבודה בזוגות, והיא החליטה שהזוגות יהיו לפי מקומות ישיבה. זה אומר שאני עם עמרי. לא אני פשוט מתה. עמרי דווקא היה ניראה דיי מרוצה. היה צלצול וההפסקה התחילה. ועמרי רצה לדבר איתי בפרטיות, יצאנו החוצה וישבנו על אחד הספסלים. היינו רחוקים מכולם.והשיחה בנינו התנהלה כך:
עמרי: אממ מה קורה?
אני: בשביל זה הבאת אותי עד לכאן? בשביל לשאול מה קורה? ( אמרתי מבקצת עצבים)
עמרי: לא ממש לא, תגידי מה ישלך היום?
אני: אין לי כלום. אני באמת מצטערת שאני לא כמו הידידות הזורמות שלך.
עמרי: מה על איזה ידידות את מדברת? מה יש לך היום?
אני: אין לי כלום. עזוב פשוט עזוב.
הייתה שתיקה ארוכה… ואז היה צלצול. שהציל אותי ממש הצלצול הגואל. נכנסתי מה לכיתה משאירה את עמרי מאחורי מבולבל מאוד.
נכנסתי לכיתה ישבתי במקום שלי. אחרי כמה דקות עמרי נכנס יחד עם מילי ( הפקאצה של הכיתה ) אני רציתי פשוט לברוח משם. אני הייתי קפואה לא יכולתי לזוז. המורה עוד לא נכנסה לכיתה. ואז המנהל נכנס ואמר לנו שזה שיעור חופשי, ושאסור לצאת מהכיתה. כולם צעקו ושמחו ורק אני רציתי להעלם. הלכתי לליאן וגיא שישבו ליד השולחן שלהם. הם נראו כל כך חמודים ביחד… ביקשתי מליאן שתבוא רגע. כי אני רוצה לדבר איתה בארבע עניים. והשיחה בנינו התנהלה כך:
ליאן: מה קרה שירשור? הכול בסדר?
אני: לא ליאן הכול לא בסדר. אני לא מבינה מה הילד הזה עושה לי.
ליאן: שיר קוראים לזה אהבה אתה התאהבת בו.
אני: אבל למה דווקא בו? אוף..!
ליאן: שיר מה קרה ? אני חשבתי שאת מחבבת אותו…
אני: חיבבתי אותו, עד שהוא התחיל להמרח על מילי.
ליאן: שייר אל תדאגי אם הוא מעדיף את מילי, מאשר אותך. אז הוא באמת לא שווה את היחס שלך..!
אני: ליאן אני יכולה לבקש ממך משהו?
ליאן:ברור יפאשלי. את יכולה לבקש הכול.
אני: תבקשי מגיא שיחליף איתי מקום. אני לא מסוגלת לשבת ליד עמרי. בבקשה…
ליאן: אין בעיה שירשור אני כבר מטפלת בזה.
אני: תודה ליאני את חברה אמיתית

ההמשך יבוא רק אם יהיו תגובות…