Princess Street – פרק ראשון

סתיו.
העלים הירוקים הרעננים והבוהקים הוחלפו בעלים בעלי גוונים צהבהבים.
עלים שבריריים.
עלים של סתיו.
היא טיילה על השביל במקום הקסום שלה.
רק שלה.
העלים נשרו ללא הפסקה, משאירים אחריהם עצים ערומים, המחכים רק לרגע שעלים חדשים יצמחו ויכסו אותם.
"לא להאמין שאני הבת אדם היחידה שמכירה את המקום היפייפה הזה.." מלמלה, עינייה בוחנות את האדמה מכוסת העלים הצהבהבים.
היא הרגישה רעד בכיסה, והבינה שהטלפון שלה מצלצל.
היא הוציאה אותו מכיסה והביטה בהצג אשר היה על המסך "גברת פיבי".
"נו מה עכשיו.." מלמלה ונאנחה בייאוש.
היא ענתה והצמידה את הטלפון לאוזנה.
"ג'יימי, איפה את?" קולה הצורם של גברת פיבי נזף בה.
"אה.. אני.. יצאתי לקנות כמה דברים" גמגמה ג'יימי והחלה חוזרת אל תחילת הגן הסודי, נועלת את שער הזהב המוסתר בין העשבים.
"חסר לך שבחמש את לא בבית. זאת אומרת עוד שעה ורבע. תזדרזי." אמרה פיבי בכעס וניתקה את הטלפון.
"כן המפקדת.." מלמלה ג'יימי ועלתה על האופנוע שלה, שמה את הקסדה ונסעה לעיר.
זה היה מחזה דיי מוזר.
לראות נערה עדינה, יפייפיה, לבושה בשמלת משי רכה בצבע לילך , נוסעת על אופנוע שחור ומאיים.
לאחר כעשר דקות הגיעה אל העיר.
היא הורידה את הקסדה מראשה, ירדה מהאופנוע והחלה הולכת אל עבר השוק.
כל העיניים נישאו אליה.
בכול מקרה, לא בכל יום רואים את הנסיכה בכבודה ובעצמה מגיעה אל השוק.
מקום של בני עם פשוטים, ורובם גם עניים.
ברכות נישאו אליה מכול עבר.
"יום נפלא נסיכה" , "מה שלומך היום נסיכה?"
היא שנאה שקראו לה נסיכה.
"תודה רבה אדוני" , "מצויין, תודה על ההתעניינות. המשך יום נעים גברתי"
ענתה וחייכה לכל עבר.
היא אהבה להיות בין בני העם, לא בגלל הכבוד שהפגינו כלפיה, אלא כי הם היו אנשים כה טובים.
ללא שום כוונות רעות.
היא נעצרה בדוכן התפוחים, מחייכת אל המוכרת.
בעוד היא בוחרת את תפוחיה, ראתה מהצד נער, הנראה לכול היותר גדול ממנה בארבע שנים, הלבוש בסחבות, גונב תפוח אחר תפוח במיומנות שאין כמותה.
הנער הביט בג'יימי, מבחין שהיא רואה מה הוא עושה. הוא חייך אליה והצדיע לה בזלזול, והחל לברוח מן המקום.
היא הביטה בו, לא מבינה.
רק מפני שהיא הנסיכה, הוא מזלזל בה?
היא שילמה למוכרת ועברה לדוכן התכשיטים.
שרשרת עם תליון של מפתח משכה את תשומת ליבה.
שרשרת עדינה, אך יפייפיה.
"אני אקח את זאת" אמרה והצביעה על השרשרת, מחייכת אל המוכר.
"בשבילך נסיכתי, השרשרת הזאת היא בחינם" חייך אליה בטוב לב.
הוא ענד לה את השרשרת וחייך אליה.
"היא הולמת אותך" החמיא לה.
"תודה רבה אדוני, שיהיה המשך יום טוב"
חייכה אליו והחלה חוזרת אל עבר האופנוע שלה.
והנער המבוגר ממנה בכמה שנים עדיין במחשבתה.