נסיכים ומלאכים-פרק 5

סורין יפה התואר יצא אל היער בגפו,עם לב שבור בקרבו.
הוא לא התכוון לנטוש את קת'רין לבדה.הוא רק רצה לשבת מעט בחוץ,טרוד במחשבות.
מביט בירח,שנתגלה מבין העננים הכבדים.ליבו,ניבא לו כי משהו עתיד לקרות.הייתה בתוכו תחושה נוראית.הוא ידע כי עליו לשמור על קת'רין מכל רע,ולהגן עליה.גם ייצטרך להקריב את חייו למענה.
כבר לא אכפת לו.חייה שלקת'רין הרבה יותר חשובים לו מחייו שלו.
כשלפתע,הופיעה נורה הזקנה שחשה במצוקתו.
"מדוע נפלו פנייך,נערי?"שאלה אותו.
"נורה,"הבחין בה,"אל תשאלי."
"זה קשור בקת'רין.נכון?"שאלה,חוקרת אותו.
"כן."ענה.
"..אתה אוהב אותה."הבינה נורה.
"יותר מהחיים שלי."נאנח,משפיל מבטו אל הארץ.
"ידעתי.אני רואה את כאב הלב שלך,דרך העיניים היפות שלך."אמרה נורה,שכן לפני העיניים היפות האלו הזילו דמעות.
"אין לי מושג מה אני צריך לעשות עכשיו..אחרי שגיליתי לה מה אני מרגיש."אמר בצער.
"תהיה חזק."אמרה נורה,"לפעמים,גם אם זה כואב.למרות הכאב,צריך להמשיך קדימה.בראש מורם."אמרה לו נורה,מנסה לגרום לו לחשוב בהגיון.
"בא לי סתם לשכב היכן שהוא ולמות."אמר שוב.
"אני יודעת מה אתה מרגיש.."אמרה בפניו..
"לא!"קרא,"אין לך מושג מה אני מרגיש!"
"סורין.."ניסתה להרגיע אותו.
"אין לך מושג מה זה להביט בה ולדעת שאסור לי להתקרב אלייה! אסור לי לגעת בה.שכל מה שאני רוצה זה רק להרגיש את חום גופה ואת זוג שפתיה!..אלוהים,הלב שלי רועד בכל פעם שהיא עומדת קרוב אליי!"קרא,"יש לך מושג איך זה מרגיש?..זה הורג אותי,מבפנים! אני מרגיש לפעמים כאילו אין לי כבר כוח.אני כל כך אוהב אותה! את החיים שלי אני אתן לה."
נורה הביטה בפניו של סורין.נדמה היה כי הבינה לליבו.
מאוחר יותר,מצאה אותו קת'רין יישן על ערמת החציר.היא התיישבה לצידו ולטפה את ראשו בחיבה.
כאב לה כל כך לראות אותו סובל,בגללה.הוא נאור בבוקר לליטופיה הנעימים,כשקרן שמש נעימה חודרת מהחלון.
"בוקר טוב,"חייכה אליו.
"בוקר טוב,קרן אור שלי.."אמר בקול רגוע,עדין מעט ישנוני.
"ישנוני.."חייכה לעברו,משחקת לו בשיער.
סורין שתק,מתעורר ומתאושש אט,אט,מביט בה בעיניו המדהימות.
הוא שכב והביט בה,כשהיא מביטה בו.ליבו הלם בחוזקה,כמעט פורץ מבין כלוב הצלעות שלו.כשהיא חשה את נשימותיו העמוקות על הצוואר שלה.
"אני אוהב אותך.."אמר,כשידו נאחזת בידה,מביט בה במבט רציני.כשהיא מסיטה את מבטה אל החלון.
כשאצבעו מסיטה את ראשה,בעדינות בחזרה אליו.קת'רין שתקה.נבוכה ממה שאמר לה.
כשהיא יודעת שכואב לו.מחשבותיה היו נתונות לדמיאן,הנסיך שלה.
שכן,תצטרך לבחור רק בצלע אחת מהמשולש הזה.וכן,מישהו ייפגע.
אחד הלבבות במשולש,יישבר.
דמיאן,ישב בחדרו כותב איגרת לשר צבאו.
כשאת ראשו מציפות מחשבות מסוג אחר.
ליבו יוצא אל קת'רין,אהובתו.
"אדוני?"נכנס שר צבאו של דמיאן אל החדר,"קראת לי?"
"כן,סר סרטיגו."ענה דמיאן,"סרוק את היער..ליידי קת'רין בטח נמצאת שם.המסכנה שלי לבטח הלכה לאיבוד.מצא אותה והבא אותה אליי."
"אבל אדוני..יש שמועה שהיא,מכשפה."אמר סרטיגו.
"אני לא מאמין בשמועות.אני אדם של מעשים וראות עיניים.הליידי היא אהובתי ולא אתן שאיש ייפגע בה!"קרא דמיאן בעצבים.."אם תעז לגעת ולא בשערה משערות ראשה,אני בעצמי אערוף את ראשך.זה ברור לך??!"