נסיך האופל שלי – פרק 5

עד כמה שזה הרגיש לי מוזר לעמוד תחת החופה זרמתי עם מה שקורה , כריסטופר הושיט
את ידו והרים את ההינומה מעל ראשי , מניח אותה בעדינות על פני המאופרות וניסה לא
להביט בי . זה צבט אותי , תחושה מגעילה עברה בי מכף רגל עד ראש .
" בשם האלה רוז , אנו מתכנסים כאן בשביל לחתן את כריסטופר סילביה בתור נסיך דם האופל
וקרולינה ליבנסקי בת אנוש בתור בחירתה של רוז . חיכנו אלפי שנים בשביל למלא את החור
שהשאירה אחרינו מלכתינו האהובה שנעלמה , הגיעה הזמן למלא את החור במלכה חדשה .
האם יש מתנגדים?" לא חיכיתי אפילו לסימן והרמתי את היד , הכומר שחיתן אותנו חייך
לעברי והתעלם . חתיכת בן זונה .
כריסטופר הגניב אלי מבט בעודו לוחש " כמה את יכולה לקלל ביום אחד?" חייכתי לעצמי , העברת איתי רק מספר שעות , תנסה להעביר איתי יום שלם ותגלה עד כמה אפשר לקלל אותך ואת הכומר במשך שלושים שניות קטנות .הקהל שתק , אף אחד לא דיבר נגד אפילו לא מימי וקאסנדרה המפחידות . ציפיתי שהן התנגדו והייתי צועדת לאחור בשביל לפנות לאחת מהן את החופה אבל הן שתקו כמו דגים , מצאו את הזמן הנכון לשתוק .
" אם כך , כריסטופר סילביה , האם אתה מוכן לקחת את קרולינה לבינסקי לאישה , לשמור עליה מהאפלה , לאהוב אותה עד שהאל מוות יביס אתכם , למלוך יחד עד קץ המלוכה?" ניסיתי לעקוב ולהבין את התנאים אבל לא הצלחתי , הם היו יותר מידי הזויים .
" כן ." הוא אמר , מילה אחת , שתי אותיות והברה אחת , מילה כה פשוטה והוא אמר אותה
בגל של תקווה ושמחה , משהו באמת שמח בו . טוב כמובן עד שאני יעשה לו תמוות .
" קרולינה לבינסקי , האם אתה מוכנה לקחת את כריסטופר סילביה לבעל , לשמור עליו מהאפלה , לאהוב אותו עד שהאל מוות יביס אתכם , למלוך יחד עד קץ המלוכה?" תחזור על זה שוב?
"לא , לא , לא וכן ." אמרתי בפשטות והנהנתי בראשי " אבל אתה בטוח שאין לי אפשרות דיבור?"
כריסטופר נאנח בכבדות " בשם האלה רוז , אולי תפסיקי להתנהג כמו תינוקת ?" פרסתי את ידיי לרווחה , איך אני מתנהגת כמו תינוקת ? הרגע אמרו לי שאני מתחתנת עם נסיך הערפדים ואני אמורה לשתוק כאילו כלום לא קרה ?
" תסביר לי מספר דברים , איך אני אשמור עליך מהאפלה אם אני בת אנוש ? איך אני אמורה לאהוב אותך עד סוף חיי האל מוות שלי אם אני בת אנוש ואני לא מתכוונת לאהוב אותך , לעולם . " נזפתי בו " ולא אני לא מוכנה שהחתונה הראשונה שלי תהיה עם קניבל מפלצתי , מוצץ דם שחטף אותי ." שלבתי את ידיי באכזבה , מבט שוטף עצב נדף מעיניו של כריסטופר , הרגע העלבתי אותו בצורה שלא העלבתי שום בן אדם בחיים שלי . הבנתי עד כמה המילים שלי פגעו בי כי ככה העולם ברא אותו , העולם המקביל ברא אותו בתור ערפד .
"את מוכנה לשתוק ולהגיד כן ? כול כך נמאס לי ממך , בואי נגמור את זה ותלכי לחדר שלך!"
נאנחתי בכבדות " כן ." אמרתי בפשטות , אני לא מוותרת כול כך מהר .
" אנא החליפו טבעות ." כריסטופר לקח טבעת יהלום גדולה ותפס את ידי בחוזקה , הושטתי
לעברו את האצבע השלישית שיבין עד כמה שאני שונאת אותו אבל במקום לשים אותה על האצבע השלישית הוא הניח אותה על הרביעית ונשק לה בעדינות .
"זה מעליב אותי להניח אותה על האצבע השלישית." אמר תוך כדי נישוק כף ידי ,ליבי החסיר פעימה ברגע ששפתיו נגעו באצבעות הקרות שלי , פתאום כול הגוף שלי נדם .
הכומר הגיש לי טבעת יהלום להניח על כף ידו של כריסטופר אבל זה הרגיש לי לא נכון .
" אתה בטוח? חשבתי שאתה מעדיף לא לסמן את הנשואים שלך." אמרתי בקול חנוק .
" אני מעדיף לגמור את זה." חשבתי להתחתן מאהבה , חשבתי לסיים את בית הספר ולהכיר מישהו , ללכת ללימודים , להתחתן עם מישהו , להוליד ילדים אבל את החיים שלי סיימתי .
הם לא התחילו וכבר ניגמרו , זה לא שיש לי לאן להמשיך במקום הזה .
הנחתי את הטבעת על אצבעו ונסוגתי לאחור " לערבוב הדם הסופי , אני מזמין את הסכין הכסוף." רק שמעתי את המילה דם וסכין באותה משפט חשבתי שאני מאבדת את התחושה ברגליים , אגרפתי את כפות ידיי והבטתי לאחור בסבסטיאן שניער את ראשו , ראיתי שהוא מביט בי , ראיתי שהוא רואה את מבטי המופחד , כולם רואים ואף אחד לא עושה עם זה כלום.
" מה זה ? מה אני אמורה לעשות?" מלמלתי בשקט .
" אני צריך לשתות את הדם שלך ואת צריכה לשתות את שלי." עוד פעם אחת אני שומעת את המילה דם אני עומדת להקיא , בשום מצב , זה לא יקרה . כול מה שאכלתי במשך היום עלה לי במורד הגרון והתכוונתי להקיא הכול על השטיח האדום אבל משהו עצר אותי , המשהו הזה היה כריסטופר שהחזיק את כף ידי כלפיי מעלה , עישוניו נהפכו לאדומות וניביו ננעצו
בפנים כף ידי . דם זלג במורד כף היד ולשונו של כריסטופר עברה על גבי היד , מלקקלת את כול הדם שנזל ואני כבר לא הייתי אני , הייתי בובה על חוטים .
הוא הושיט את יד ימין לעברי וביד שמאל הושיט את הסכין " קדימה תגמרי עם זה." אמר בחיוך מרושע בעודו מלקק את כול הדם שניתז על שפתיו , כף היד שלי כאבה , כול הגוף שלי איבד את תחושתו ואני לא יכולתי לזוז .
" על גופתי המתה." אמרתי מתנשמת בחוזקה , מנסה להרחיק ממוחי את המחזה שהיה פה לפני מספר שניות .
כריסטופר נשף בבוז וחתך לעצמו את פרק כף ידו בעודו שותה את הדם של עצמו , הוא זז במהירות על טבעית ומצאתי את שפתיו על שפתיי בעודו מעביר את הדם שלי אל תוכי , לגמתי במהירות את הדם המר והדמעות עמדו לי על סף העין , נחנקתי , היה קשה לי לנשום והשפתיים הרכות והכואבות של כריסטופר עדיין לא היו מוכנים לשחרר .
"אני מכריז עליכם בעל ואישה , אתה מוכן לנשק את הכלה." מכיאות כפיים נמשכו ברחבי האולם וכריסטופר משך אותי לעברו בעודו מעמיק את הנשיקה ולא מוכן לשחרר , לרגע אחד קפאתי ולא נישקתי אותו בחזרה , אבל הוא לקח ממני את כול האוויר אז נישקתי בחזרה .
לאחר שנייה אחת הוא שחרר אותי ואני נסוגתי לאחור , במורד שלושת המדרגות שהובילו אל
החופה מסתכלת מסביבי ומנידה את ראשי " אני שונאת אותך , ואני המשיך לשנוא אותך עד שאני אמות מזקנה ואתה תשאר לחיות בתור ערפד זקן ואומלל." אמרתי וברחתי מהאולם .
בעודי רצה אל החדר שלי שמעתי צעדים רצים אחרי , לא רציתי להסתובב ולגלות את כריסטופר רץ אחרי אבל לבסוף הקול הסגיר את האדם . סבסטיאן .
" תעצרי לרגע ותקשיבי לי." הסתובבתי אל סבסטיאן המתנשף .
ניגבתי את דמעותיי וניסיתי לשמור על קור רוח " בבקשה , אתה חייב להוציא אותי מהחור הזה , אם אני המשיך להיתקע פה עם כריסטופר תמצאו אותי בסוף במוסד פסיכאטרי.!"
" היום אחרי הכיהון של כריסטופר תחכי לי ליד הדלתות הראשיות , אני יעזור לך לצאת." סבסטיאן הפתיע אותי , הוא יעזור לי לברוח מכאן , אז יש פה באמת דרך יציאה .
" למה אתה עוזר לי?" שאלתי .
" שתי סיבות , כריסטופר לא יצטרך לשמור עליך אחרי שיהפוך למלך ואת לא שייכת לכאן , כולם יוצאים מנצחים את לא חושבת?" הוא שאל עם חצי חיוך .
לא ניסיתי לריב איתו , רק חייכתי ואמרתי " תודה סבסטיאן ." סבסטיאן חייך ואמר לי שכדי שאני הלך להתקלח ולהחליף בגדים לזמן ההכתרה שהתקיים בעוד שעתיים .
שעה וחצי העברתי במקלחת עם חיוך על השפתיים וניסיתי כמה שפחות לחשוב על בריחה בשביל שכריסטופר לא יקרא את המחשבות שלי .