נסיך האופל שלי – פרק 23

עד כמה הזוי היה שבאמצע הנשיקה חשבתי על הנאום שאני עומדת לנאום ואז הבנתי שאין לי
מושג מה הנושא שאני אמורה לנאום עליו , אני לא יעמוד מול אלפי איש שהמילה היחידה שאני יודעת היא שלום .
"כריסטופר ," לחשתי כנגד שפתיו "אני צריכה לעלות לנאום." נשקתי לשפתו התחתונה , הוא
העביר את אצבעותיו במחשוף הX שלי בשביל להדגיש את המחשבה שלו על לעלות בפני אלפי איש עם השמלה הזאת . אבל לא הייתה לי שום אפשרות אחרת כי כולם מחכים לי שאני יצא ואין לי אפילו שמלה להחליף .
"אני הצטרך לעקור עיניים לאלפי אנשים שבאו בשביל להסתכל על אשתו נואמת , את מנסה
להפוך אותי למלך שהוא גם רוצח סדרתי?" הוא שחרר את מותני והחזיק בידי , מסתכל
אל תוך עיניי . לא ידעתי איך אני אמורה להמשיך מכאן , מהמקום שאני עומדת בו עכשיו
עם כריסטופר , ומי שחושב שאנחנו ביחד , לא אנחנו לא ביחד .
מה שקורה בנינו עכשיו , הנשיקה הזאת והפליטת פה של כריסטופר לא באמת משנים את הדעה שלי ואת הרגשות שלי כלפיו .
"על מה אני אמורה לנאום? אני לא מאמינה שבאמת הסכמתי לברון לנאום," הסכמתי לברון
החתיך הזה לנאום , אם הוא לא היה נראה כול כך טוב אולי לא הייתי באמת מסכימה לו .
פרצופו של כריסטופר התעוותו עם המחשבות שלי אבל אני רק הנחתי את כף ידי על החולצה
הפרומה שלו וצחקתי "אני צוחקת , הברון הזה זקן , הוא יכול להיות אבא שלי." אבא בן עשרים
ומשהו אבל בכול זאת זה שכנע אותו .
"את מנסה לשגע אותי קרולינה?" הוא שאל בעודו מעביר את אצבעו במעלה לחי "אני הצטרך
להעניש אותך בכול פעם שאת גורמת לי לרצות להרוג מישהו." אם אני הצליח לגרום לכריסטופר להפוך לרוצח סידרתי זאת תהיה הצלחה מסחררת .
"זה ילמד אותך לא להתעסק לי עם המחשבות." הרחקתי את כריסטופר מגופי וקפצתי את נעלי העקב שלי , מתקדמת אל עבר הדלת , מתכננת במוחי את הנאום שלי. אני ינסה כמה שיותר לקצר אותו בשביל לא להיות במרכז העניינים כול הנשף .
" מצטער, אני לא יכול לשלוט בעצמי."הוא נישק את כף ידי , חייכתי לעברו ויצאנו מחדר האמבטיה .
לאחר שהברון העמיד אותי באמצע מעגל האנשים ראיתי איך כולם קדים לקראתי וזה נראה כמו גל שהתחיל מהאנשים בצד שמאל אל האנשים בצד ימין . הנחתי את ידי על ליבי וחייכתי
לעברם , כשהברון נתן לי את המקרופון לנאום ידעתי שאני נמצאת בבעיה כי כול הנאום שהכנתי מראש נמחק כאילו לא היה מעולם . חטפתי פחד קהל על ההתחלה , לעולם לא הייתי אדם של מלא אנשים מסביבי .
"מצטערת אני חדשה בעניין של הנאומים," הסמקתי והקהל מחא לי כפיים וצחק "רציתי לברך
את הברון לורדסון על הנשף המרהיב שהוא ארגן , אני מאוד שמחה להיות כאן בתור אורחת הכבוד . הדבר הראשון שעלה בראשי כשקראתי את ההזמנה היה המילה נשף , אף פעם לא
הייתי בנשף ולעולם לא תיארתי שהוא יראה כול כך מרהיב . היום גיליתי שבעלי הוא לא מעריץ מושבע של נשפים אז אני שמחה שהצלחתי להביא אותו לכאן," כולם הסתובבו לכיוון כריסטופר ומחאו לו כפיים , כריסטופר שעמד מאחורה כדי למצוא נקודת מבט טובה על כולם נופף לעברם עם ידו וגלגל את עיניו בחשאי . אולי הם לא שמו לב אבל אני יכולתי לראות את זה בברור .
"בהזמנה היה כתוב שהנשף לכבוד פתיחת העיר החדשה סילביה , לכן אני מאחלת לה את כול העושר וההצלחה לה ולתושבים שלה , אנחנו והממלכה שלכם נעשו הכול בשביל לשמור על הביטחון שלכם ועל הבקשות שלכם . אז אני מתכבדת להזמין את ברון העיר שלכם , הברון לורדסון ." הושטתי לעברו את המיקרופון ונשמתי לרווחה כשהבנתי שניצלתי מלעשות לעצמי בושות .
"תודה לך מלכתי ," הוא התחיל לנאום אבל אני כבר התקמתי לאחור לכיוון איזבלה ואווה שעמדו ומחאו כפיים . האור של המנורות התאים בדיוק לגוון העור של הבנות והן נראו יפיפיות שעוד לא ראיתי באולם הזה .
"השמלה מדהימה עליך , אולי זאת לא הייתה טעות להביא אותה." הסתכלתי עליה בחיוך תחמני והנהנתי , זאת באמת לא הייתה טעות . הצלחתי לעצבן את כריסטופר בדרך הכי טובה שיכולתי לעשות ואפילו לא הייתי צריכה להתאמץ , הברון עצמו שיתף איתי פעולה .
"כן אני גם חושבת ככה ." הנחתי את ידי על מותני .
"אבל כריסטופר לא מסכים איתך ." הנדתי את ראשי ושחקתי עם קצוות שיער .
"הוא אף פעם לא מסכים איתי , אבל אין מה לעשות , הוא בכול זאת בעלי." הרגשתי נשיקה
על הלחי וזרוע שעוטפת אותי מסביב למותניי . הרחתי את ריחו של כריסטופר סביב גופי והבנתי שהוא עומד מאחורי כבר מספר דקות אז רוב הסיכויים שהוא שמע את השיחה שלנו.
"נכון שאני לא מסכים איתך , בכול זאת אני לא רוצה שתלבשי שמלות כאלה ." הסתובבתי אליו וחייכתי חצי חיוך .
"תחייה עם זה כריסטופר , אתה זה שבחרת אותי אחרי הכול." אמרתי ולקחתי את ידו לרחבת הריקודים .