נסיך האופל שלי / פרק 21

ידעתי הרגשתי חרא , אחרי ששכבתי חצי שעה במיטה הלכתי להקיא את הנשמה
בשירותים שהיו לצד החדר , מורידה מעלי את כול השמלה שמוחצת לי את הנשמה .
אני לא יודעת למה הקאתי , ומה שמגעיל שלא אכלתי שום דבר אז הקאתי רק מים פשוטים
שכמעט ולא שתיתי , מה שחטפתי הוא באמת לא אנושי . איזה עוד וירוס אני יכולה לחטוף
בעולם של ערפדים שחצי מהם מתים וללא מערכת חיסונים והחצי האחר כנראה כבר פיתח
מעצמו את המערכת החיסונית של עצמם . פתחתי את הארון והוצאתי מגבת לבנה , ניגבתי
את פי ואת גופי שהגעיל אותי רק מהמחשבה להסתכל עליו . הייתי חייבת מקלחת בדחיפות .
פתחתי את המים ונכנסתי מיד תחת זרם המים הקרים אחרי שהתפשטתי , כול הריח וכול
הגועל שהרגשתי בגופי נעלמו כאילו לא היו מעולם . ההרגשה הייתה מצוינת .
ברקע הדלקתי את אחד השירים מהפלאפון שלי והייתי חייבת את הלבד שלי במשך זמן מה ,
להבין איך אני ממשיכה מהנקודה שבה אני נמצאת . עם הבלגן שלי עם התפקיד שלי כהמלכה
של עולם הערפדים , עם הבלגן שסובב אותי סביב כריסטופר .
הוא הבלגן המרכזי שלי, קצת משגע אותי בכול פעם מחדש והבנתי את זה רק עכשיו . כבר
ויתרתי לו , נתתי לו להיות עם מימי וקאסנדרה , אני לא מבינה מה הבעיה שלו לעזוב אותי
ולהפסיק לנשק אותי. הוא סתם גורם לי ליפול בשבילו ואני נדרתי לעצמי , נדרתי לעצמי שאני
לא התחיל לפתח רגשות אליו אבל אני לא יודעת כבר כמה שליטה עצמית נשארת לי , אני נופלת ובגדול . ואירוניה שבדבר היא שאני רוצה להמשיך עם הנדר שלי .
התקלחתי במשך חמש דקות ויצאתי מהמקלחת , מתעטפת במגבת לבנה נקייה וחדשה שהוצאתי מהמדף השני בארון שנמצא מתחת לכיור הזכוכית המדהים . שטפתי את פניי במים
הכי קרים שהרגשתי בעולם והם היו בדיוק מה שאני הייתי צריכה .
כשיצאתי לחדר בשביל לקחת בגדים ראיתי את כריסטופר יושב לי על המיטה עם צלחת אוכל ביד. בוהה בתקרה ולא שומע שיצאתי , אם הוא לא שומע שיצאתי כנראה שהוא טרוד במחשבות.
"אתה יודע שיש דבר כזה לדפוק , אתה שם את היד על הדלת ומכה בה." הדגמתי מולו עם כף היד הימנית שלי את התנועה לטקטוק , מצאתי את עצמי עומדת מולו עם מגבת שמכסה את גופי , אם הוא יחליט לצאת מהחדר בשביל שאני התלבש זה יהיה מצוין .
"למה לא אמרת לי שאת מרגישה חרא ? אני דואג לך , את יודעת כמה קשה היה לראות אותך יוצאת מחדר האוכל שכולם מביטים בך ומבט עצוב ופגיע שוטף את פנייך . הרגשתי אותך ,
הרגשתי את הבחילה שהרגשת וזה היה מוזר ." הוא סובב את מבטו לעברי ודחף את מגש האוכל לכיוון אמצע המיטה , זרקתי לעברה מבט ונאנחתי .
" כמה זמן לא אכלת ? אחרי שהגעת לפני יומיים לא נגעת באוכל ולא שתית דבר , אחרי זה תקפו אותך ואיבדת כמות גדולה של דם וגם אז לא אכלת ולא שתית כול הזמן . שעתיים נשארו לארוחת הבוקר בזמן שהשמש הייתה בחוץ ובכול זאת היה לך חשוב יותר לשמוע מה עבר עלי בעבר במקום לקחת לאכול משהו . את בכלל דואגת לגוף שלך לפני שאת דואגת לאחרים ?" הוא הוסיף , המילים שלו נכנסו בי כמו חץ והבטן שלי התחילה לכאוב .
"אם אתה לא מתכוון לצאת אז אני החליף בגדים במקלחת ." עניתי לו והתקרבתי אל הארון בשביל לבחור מה ללבוש , הייתי חייבת משהו משחרר שלא גורם לי להרגיש חרא .
בסופו של דבר בחרתי חולצה לבנה ארוכה ומעליה וסט שחור ובפלג הגוף התחתון לקחתי
חצאית שחורה פשוטה , ואת כול זה חיברתי . בדמיון זה נראה חמוד אבל במציאות זה נראה כמו תלבושת בית ספר וזה נראה מדהים , אני מוכרחה לומר שאם היו תלבושות בית ספר
כאלה הייתי לובשת .
"טוב לראות אותך פעם אחת לובשת משהו סגור." התעלמתי לגמרה מהדברים שהוא אמר , הם לא הפריעו לי בכלל . פתחתי את המגש והסתכלתי על האוכל , הבחילה עלתה לי בחזרה במעלה הגרון והרחקתי את האוכל ממני . לא רוצה לראות אותו , גם אם זה היה בשר אדום וסלט עדיין לא יכולתי לדחוף משהו בסדר גודל כזה לתוך הפה .
"אני לא רוצה לאכול ."הודתי מולו , הוא פער את עיניו והסתובב לעברי .
" תאכלי!" הוא ציווה עלי אבל אני התעלמתי ושכבתי לצידו , מביטה בתקרה ומניחה את כפות
ידי על ביטני הכואבת , אני לא מבינה מה עובר עלי , כול זה קרה בגלל שלא אכלתי יומיים?
זה יגרום לי עוד מעט לקריסת מערכות .
כריסטופר הביט בעיניי ואישוניו נהיו אדומים , אם משתנה להם צבע האישון זה מסביר מספר דברים , או שהם כועסים , עצובים , אוהבים או שהוא עומד להפנט אותי כדי שאני יאכל .
"תאכלי!" הוא ציווה מיד , ידעתי שאני יהיה חייבת לאכול כי אם הוא ידע שהוא לא יכול להפנט אותי הוא עוד יחשוב שאני איזה משוגעת קטנה , ויתחיל לתחקר אותי אם אני באמת בן אדם או ערפד בתחפושת . וניסיתי כמה שפחות לחשוב על זה כי עוד יקרא את המחשבות שלי .
לקחתי חתיכה מבשר והצלחתי לגלות עד כמה אני באמת רעבה , לא משנה עד כמה רציתי להקיא את כול האוכל ועד כמה כאבה לי הבטן הצלחתי לשכנע את עצמי להמשיך לאכול .
" תודה כריסטופר ." מלמלתי והוא התקרב כדי לעשות צעד כולשהו , או לנשק אותי או פשוט לחבק אותי ואני לא יודעת אילו אפשרות עלו בראשו אבל מתוך אינסטינקט התרחקתי ממנו .
"מצטערת , אינסטינקט של הקאה ." פשוט הרגשתי מלוכלכת מאוד ונגעלתי מעצמי .
" תלכי לישון אהובה , יש לנו נשף שהוזמנת אליו בלילה." הוא אמר בקול גברי ונשק לצד שפתיי , נשיקה רכה שהעבירה בי צמרמורת בכול גופי .
אם הוא כבר מציע להשאיר אותי לבד בחדר אני בעד "לילה טוב." נכנסתי יחד עם הבגדים מתחת לשמיכה וחפרתי את דרכי אל החלום .

"קדימה , קדימה תתעוררי .." מישהו בפעם השנייה ברציפות מנסה להעיר אותי אבל אני כול כך עייפה בשביל להתעורר , הייתי מוכנה לבעוט באדם שמנסה להעיר אותי אבל אני מפחדת שזה יהיה ערפד שפשוט יעיף אותי לצד השני של המיטה .
"תראי את הקטנה הזאת , גם הבריזה שלנו וגם אנחנו מוצאות אותה יושנת." במהירות האור קפצתי מהמיטה והבטתי אל עבר הפלאפון ומיד אל החלון , הלילה כבר ירד ואני אפילו לא יודעת כמה שעות עברו מאז .
"השעה כבר עשר , עוד שלוש שעות הנשף ואין לך עדיין שמלה אז מה את מתכוונת לעשות?"
ישנתי בסביבות האחד עשרה שעות , לא ישנתי כול כך הרבה זמן מאז שחזרתי שיכורה בפעם הראשונה לבית . מצאתי את עצמי יושנת כמעט יומיים ברציפות , ועכשיו שכמעט גרמתי לעצמי קריסת מערכות אני גם מאחרת לנשף שהזמינו אותי אליו בפעם הראשונה בחיי .
" אני חייבת ללכת לנשף הזה ." אמרתי ויצאתי מהמיטה ברגליים כושלות , ברגע שהרגלים נגעו ברצפה קרסתי על הרצפה . כמעט ולא הרגשתי את הגוף שלי , הייתי חלשה במקומות שלא הייתי צריכה להיות , אני לא יוכל ללכת ככה או בכלל לצאת מהחדר הזה .
"ואו את באמת חולה , חשבתי אולי לא היית רעבה בגלל מימי וקאסנדרה ." הראש התחיל
לכאוב לי ברגע שהיא אמרה את השמות שלהם . הבטתי בה מבעד לטשטוש בעיניי וניסיתי להבין מי עומדת מולי ומי מדברת איתי , בסוף היא התגלתה בלונדינית והבנתי שזאת איזבלה.
" אני ואווה הבנו שאת תאחרי , הבאתי את השמלה מהבית אבל יש בעיה , היא חושפנית מידי." היא אמרה , לקחתי את השמלה והלכתי ללבוש אותה בחדר המקלחת . אחרי שלבשתי אותה ועמדתי מול המראה הבנתי עד כמה היא חושפנית .
השמלה הייתה יפייפיה , בגוון ורוד חיוור עם פסים לבנים לאורכה , שרווליה היו תפוחים ובקצה היו תפורים עלי בד בצבע לבן . השמלה הייתה קצרה מקדימה וארוכה מאחור מה שנתן לי להרגיש חשופה בפלג גופי התחתון אבל זה לא עזר כי בפלג הגוף העליון היא הייתה חשופה יותר , מחשוף השמלה היה מורכב מצורות X שהלכו מאזור החזה עד הטבור וחשף יותר עור ממה שהוא היה צריך . היא נתנה לי מראה של בובה אבל ידעתי שיש לי את הנעלים המתאימות לה .
" אני מצטערת , זאת השמלה הראשונה שחטפתי , עכשיו בואי נארגן אותך ." הן הוציאו תיקי איפור וכלי שיער משקיות ירוקות שהחזיקו ביד והושיבו אותי על הכיסא בעוד הראש מסתחרר .
" אתן תבואי איתי נכון ?" הן קפאו במקומן .
" הייתי שמחה , אבל אין לי מה ללבוש ." שפשפתי את עיניי והבטתי לעבר מבנה הגוף שלהן , הן היו רזות וגבוהות כמו דוגמניות והיו לי את הבגדים המתאימים להם בדיוק .
חייכתי לעברן "יש לי בדיוק מה שאתן צריכות ." אמרתי בעודן התחילו להתעסק לי בשיער .
אבל דבר אחד הבנתי ברגע ששילבתי את רגליי , אני לא יוצאת חיה מהנשף .