נסיך האופל שלי – פרק 16

ראיתי את גופי התלוי מרחוק , ערפל כיסה את השממה ומישהו מול גופתי התלויה קרע ברך .
זה היה כריסטופר , על פרקי ידיו היו תחבושות לבנות שנצבעו באדום , בגדיו היו קרועים ,
עישוניו היו אדומים כדם ועל פניו היו שפריצים של דם . הוא הביט אל גופתי , ידייה היו
פרוסות ,חולצת הבטן נקראה באמצע וכול חזי היה חשוף , החצאית הייתה קרועה ושריטה
מלווה בדם נראה מן המותן אל עבר הברך . המראה היה מזוויע בשבילי , במיוחד שמי
שהייתי תלויה שם הייתה אני .
אולי זה סיוט או סתם חלום בלאות אבל הכאב שהרגישה הגופה שם הוא היה הכאב שלי , ואני
הרגשתי אותו בכול גופי . אולי חשבתי שהגופה התלויה שם זוהי גופתי אבל ברגע שהיא הרימה את ראשה ומולי נגלו עיניים שחורות כמוות ידעתי שזוהי לא אני, היא פנתה את כריסטופר שנשאר כרוע ברך והיא קראה לו לקום .
"אתה אוהב אותה ? אתה אוהב את הגוף הזה?" היא שאלה בקול נחשי , כריסטופר הרים
את עיניו ובמקום עיניים יצאו לו נחשים דם שהתפתלו לאורך גופו . הנחשים גרמו לי מחנק בגרוני ולא ידעתי איפה אני נמצאת או מה היא המשימה שלי בשביל לצאת מכאן לכן המשכתי לבהות בליל הקדושים המעולל .
" אני רק רוצה שהיא תחזור אלי , בבקשה ," הוא הוסיף והרים את ידיו אל כלפיי קרולינה המתה , התלויה , הוא הוריד את התחבושות הלבנות אדומות וקרב לשפתיו את פרקי ידיו . נושך אותם ושותה את הדם שלו .
" אז תבקש , תגרום לה להתעורר , תגרום לאהובתך להתעורר . כי היא לא רוצה להתעורר ." אמרה קרולינה המתה , בלעתי את רוקי , גם אם הצלחתי להרגיש את כול מה שמתרחש בגופי עדיין יכולתי להרגיש את מה שהתרחש בגופה , יכולתי להרגיש את הרגשות שהיא מרגישה ואלו לא היו רגשות של שנאה , אלו היו רגשות שנדרתי לא להרגיש כלפיו .תשוקה מלאתה את גופי ורציתי להתקרב אליו ולהראות לו מי קרולינה האמתית אבל הוא היה מכושף בפחד הקללה , בפחד המוות ששרר בו והיא עוד מוסיפה שאני לא רוצה להתעורר .
" יום אחד היא תצטרך לגלות את הסוד שלך , יום אחד היא תצטרך לגלות את העבר שלך."
כריסטופר קרב אל פניו אל קרולינה המתה והשקה אותה בדמו , היא לגמה אותו והיה אפשר לראות איך היא בולעת אותו בשקיקה ללא שום תהווה כלפיו . טיפות דם טיפטפו משפתייה והיא הביטה בי מבעד לכתפו .
"תתעוררי מלכתי , תתעוררי לעולם בתור בת אנוש . הזמן להתעורר בתוך בחירתה של רוז עדיין לא הגיע . הוא יגיע , ואת תקווי שתחי עד אז , זהרי הם עומדים להגיע בשבילך ." הקול הדהד בגופי , שמעתי אותו ממשיך למרחקים רחוקים שלא יכולתי להגיע אליהם .

***
פקחתי את עיניי , מולי ראיתי תקרה לבנה וכשניסיתי להזיז את ראשי כאב קל תקף אותי .
בפי היה טעם מתכתי , טעם של דם וכאשר הבטתי לעבר השמיכה הלבנה שכיסתה אותי ראיתי אותה מכוסה חלקית בדם , הבגדים שלבשתי היו קרועים בדיוק כמו שהם היו בסיוט
שלי . הסיוט שגרם לי להתעורר , הוא קרא לי להתעורר .
לקח לי מספר שניות בשביל להבין שהחזה שלי חשוף לגמרה כי חולצת הבטן הייתה חצויה לשניים , צרחה נפלטה מפי וברגע שראיתי מצד העין את כריסטופר פורץ אל תוך החדר כשהוא מתקדם אלי במהירות . מעביר את מבטו על גופי ומחייך . לקחתי נשימה עמוקה והסתכלתי עליו , הוא לבש את אותם בגדים שלבש בפגישה עם מועצת הזקנים חוץ משחולצת הטי שורט הלבנה שלו הייתה אדומה , פניו היו מלאים בדם ועל פרקי כפות ידו היו תחבושות
לבנות שכיסו את מה שהיה מאחוריו . דם וחורים מהם הוא שתה בשביל להעיר אותי .
"אל תסתכל עלי , חתיכת ערפד סוטה." נפל לי האסימון שהחזה שלי חשוף לעיניו .
" אל תתחרפני , גם ככה ראיתי יותר ממה שהייתי צריך לראות שהרמתי אותך לכאן ." הוא הניח את בירכו על המיטה ורוכן לעברי .
" בן זונה!" צעקתי והחטפתי לו סטירה לפניו , הוא הביט בי וליקק את שפתיו .
"תשתקי !" הוא צעק ותפס באגרסיביות את זרועותיי ומשך אותם מעל ראשי , הוא נישק אותי
באגרסביות ובתשוקה מוסתרת , לשונו נשקה את שפתיי ועיניו ננעצו בעיניי . הוא קרב את גופו אלי ולא נתן לי לזוז . לאחר ששחר את ידיו התמסרתי לנשיקה שלו , עטפתי את זרועותיי סביב צווארו והתקרבתי עם גופי לגופו , נצמדתי אליו ולא נותנת לו לשחרר אותי .
התמונה שלי תלויה על מוטות העץ שהערפד זימן העלו בי פחד ובחילה אבל לאור הנשיקה
שהרגיע את הלב הדוהר שלי יכולתי לשחרר את המחשבות שלי מאותו הלילה הנורא ומהחלום שליווה אותי בדרכי להתעוררות .
דמעות ירדו במורד עיניי כשראיתי את עיניו של כריסטופר שוב במוחי , אני ראיתי איך הוא קורע ברך מול גופתי המתה ואז נושק לה נשיקת צללים המתמסרת דרך הדם שלו .
שחררתי את עצמי מכריסטופר ונפלתי על הכרית בחזרה , מכסה את החזה החשוף שלי עם השמיכה ומניחה את ידיי מעל עיניי .
" את בסדר אהובתי?" הוא שאל וניגב את הדמעות מסף עיניי , הנהנתי את ראשי ופתחתי את פי לומר משהו אבל הכול התבלגן לי בראש .
"אני בסדר , אבל אתה מוכן להשאיר אותי לבד." כריסטופר לא אמר מילה והתקדם אל עבר הדלת הכניסה , אני לא יודעת למה אבל שמעתי אותו מדבר , שמעתי אותו אומר את המילים האלו .
" אני רוצה שתחזרי אלי, אני לא מוכן לתת אותך לאף אחד." השאלה אם אלו היו המילים שלו או רק ההזיה שלי .
" סיפור העבר של כריסטופר יוביל אותי לגלות מה פשר החלום הזה." אמרתי בקול בשביל שכריסטופר לא יצליח לקרוא את מחשבותיי .