ניצוצות באויר-פרק 15
מאוחר יותר בלילה,מספר שעות לפני תחילת הלחימה,שכב גלן במיטתו לבוש בגופיה ותחתונים.מפליג במחשבותיו.הוא הביט בתיקרה,מיוסר.מיואש.הוא הבין שזהו זה.זה נגמר.כריסטין בחרה ולא בו.הוא אינו יודע דבר על ריגשותיה.בפרט לכך,שדחתה אותו.באותו רגע שאמרה לו שזה נגמר הוא חש כאילו נעצה סכין מלובנת בליבו ופצעה אותו אנושות עד כאב.כמו,סטירה מצלצלת בפנים,שגרמה לו להתעורר ולהתעשת,להבין שאין לו שום סיכוי איתה.זו האמת המרה,והוא ייצטרך לחיות עם זה.
"אני אוהב אותך.."הוא שוב לחש.
הוא ידע שכמה שזה כואב,אין ברירה.
בוקר האיר.יום הקרב הגיע.ליבו של גלן סער בו.אך,כמו כל לוחם אחר,הוא אומן לכך.
הוא אירגן את כל הלוחמים ונאם נאום מרטיט לבבות בפניהם.זה היה תדריך יציאה לקרב שבא מהלב.
הוא דיבר נמרצות על כל המטרות,ובעיקר להגן על האזרחים.הקרב החל.לוחמיו של גלן הפתיעו את האויב וירו את יריית הפתיחה.האש החלה,מכל הכיוונים.אחד מחייליו נפגע פתאום.אחת מרגליו נפגעה קשות.גלן לא איבד עשתונותיו ורץ מייד אל תוך אש צולבת בכדיי להציל אותו.
בעודו נושא אותו על גבו,נשיאת פצוע ומעביר אותו לחובש הקרבי שיטפל בו הוא חש מין חולשה רגעית.
"טפלו בו..הרגל שלו..יש מצב להציל אותה?"שאל,מתנשם..
"לצערי..אין מה לעשות.הוא איבד אותה."אמר החובש,"כנראה שנאלץ לקטוע אותה."
"הוא יהיה בסדר..נכון?"שאל..
"הלב שלך..אתה בסדר?"שאל אותו החובש.
"אני בסדר."אמר,"זה לא הלב.סתם חולשה פתאומית.אני בסדר."
גלן חזר אל האיזור והמשיך להלחם לצד חייו.
"מספרם רב."אמר,"כשהוא מביט במשקפת שלו.
"הצבא שלנו חזק."אמר לו סגנו.
"נהרגים לי אנשים!"הוא קרא בסערת רוחות.
מצטרף לחייליו וממשיך להלחם..עד כי..הוא נורה.אך,קם על רגליו והמשיך להלחם.
חברו הבחין בו מתמוטט באפיסת כוחות אל הארץ.
"גלן!"הוא רץ אליו..כשכעבור מספר דקות הוא שכב על אלונקה בדרך לבית החולים הצבאי.
"אני זקוק לפינוי מיידי,יש לי פצוע."קרא החובש במכשיר הקשר שלו.
הגיע אמבולנס-רחפת ופינה אותו,עם חברו לבית החולים.
"הוא יהיה בסדר?"שאל חברו,מודאג לגביו..
"תלוי.יש לו פציעות קטלניות.בצוואר,ובחזה.הוא מאבד דם רב במהירות.אם לא נספיק להגיע,קרוב לוודאי שימות מאיבוד דם."אמר הפארמדיק.גלן נפצע אנושות.
"הוא עבר ניתוח לב,לא מזמן.."סיפר לו חברו של גלן,כשהפראמדיק מחבר לו עירוי נוזלים.
"קרוב לוודאי שיצטרך עוד ניתוח.יש לו פגיעות קטלניות.המון כלי דם קרועים ופגועים."אמר הפראמדיק.."לא נותר אלא,לקוות לנס.
"בן.."פנה גלן אל חברו,כשדם פורץ מפיו.."זה חשוב שתדבר עם כריסטין בשבילי.."
"גלן,לא.אתה תחזיק מעמד.."אמר חברו עם דמעות בעיניו.
"שנינו יודעים..שאין לי סיכוי.."אמר,משתעל.
"אתה חזק."אמר..
"תגיד לכריסטין..שאני..אוהב אותה."אמר,כראשו נשמט.
הפארמדיק,בדק אותו שוב ושוב,מנסה להחזיקו בחיים.
"צריך למהר!"קרא הפראמדיק.."ליבו נחלש."
תגובות (1)
אעאאעעאע שגלן לא ימות !!