נימוס באופק פרק 3

Sunflower 06/01/2014 719 צפיות אין תגובות

שמחתי בשבילה שהיא כל כך מתרגשת , גם אני מתחת לכל הרגשות האחרים התרגשתי קצת,אני מודה. הדלקתי את הטלוויזיה, היה חדשות של בוקר:״ ונעבור לכתבה על בני הנוער המסוממים, והיום ילד בן 16 מת ממנת יתר של סמים, ׳ מאט לשין ׳ ״ כששמעתי את השם נפלתי מהמיטה שעליה ישבתי זה היה אחד מהח׳ברה שהייתי מסתובבת איתם כל הזמן, אבל לא ידעתי שהוא הזריק סמים, אני מעולם לא עשיתי זאת,פחדתי מידי, אבל החברים שלי כל הזמן היו לוקחים סמים , מאט גם היה האקס שלי , הוא היה חבר טוב שלי,לא הכי טוב אבל חבר כזה ידיד , קיבלתי סחרחורת קלה ,רצתי לשירותים והקאתי, הייתי חייבת להקיא, כנראה להוציא את כל החרא הזה ממני, אני לא מאמינה שהוא מת, אני בטוח יתגעגע אליו מאוד, את האמת אני כבר מתגעגעת אליו קצת, פתאום בלי שום קשר אל מה שחשבתי, ירדה לי דמעה, ועוד דמעה ועוד אחת ועוד אחת, תוך כמה שניות כבר הייתי סחופה בדמעות והתייפחויות, התייחסתי אליו מגעיל כשנפרדתי ממנו ועוד לא ביקשתי סליחה,ועכשיו אני לא יכולה לבקש, ״טוב, מה נתקעת שם?בואי נמדוד את הבגדים ונלך לשיעור הראשון,הוא מתחיל עוד שעה״ מיקיילה הפסיקה את מחשבותיי ״אוקיי״ אמרתי בשקט , לבשתי את השמלה המנופחת בצבע תכלת, התבוננתי במראה , נראתי כמו הנסיכות מהאגדות, רק הייתי צריכה כתר והייתי נראת בדיוק כמו סינדרלה, ג׳ול התחילה לעשות לי תסרוקת ״די,ג׳ול תעזבי״ אמרתי ״את תאהבי את זה אני בטוחה״ היא ענתה מקפצת משמחה, כשגמרה התבוננתי במראה,עכשיו סופית נראתי כמו נסיכת דיסני, היא עשתה לי מן גולגול נמוך על הצד והוסיפה קשת בצבע כסף, נראתי די חמוד,המון זמן שלא השקעתי כל כך בבגדים, מיקלייה לבשה את השמלה הזאת רק בוורוד, היא עשתה מן תסרוקת של : שביל על הצד ואם השיער שבצד קלעה לצמות עבות אם חרוזים דבוקים אליהם (לא בדיוק צמות אבל קצת מזכיר) , וג׳ול לבשה את השמלה הזאת רק בסגול בהיר, ועשתה שביל על הצד שמסודר יפה לצדדים ומוחזק בהם, וגולגול שמסיביבו צמה ועל הצמה פרחים קטנים מודבקים, בכל זאת כולנו רצינו להראות במיטבנו,ואני חושבת שדי הצלחנו בזה, כיביתי את הטלויזיה ויצאנו מהחדר, בחוץ היה מן מועדון לשכבת גיל שלנו , נכנסנו לשם , זה היה מדהים, היא שם מיליוני פופים בכל הצבעים, מן נדנדות התלויות מהתקרה אם כריות נוחות עליהן (נדנדת עגולות כאלה) , כל השאר היה זהב וכסף,הכל היה כל כך מלא חיים ונעים,התיישבנו על אחד הפופים , נכנסה נערה אחת לחדר, היא הייתה נראת בערך כמונו ,אבל על השמלה היה לה תחרה מזהב וקצת מלמלה למטה, כנראה היא תפרה את זה, היא סיפרה שלה קוראים ליסה,והמדריכים צריכים להשתלט על היום הראשון, כייבן שהיא הילדה החכמה ביותר , והמצליחה ביותר בתחומים הנדרשים בחרו בה המדריכים לסייר לנו, היא הובילה אותנו לחוץ מועדון,היא הראתה לנו את הגינה המטופכת,היו שם פרחים בכל הצבעים והמון ורדים,הייתה מזרקה גדולה ושבילים מדהימים, כשנכנסנו ללובי הייתה נברשת ענקית מהתקרה, כולם התלהבו,היא באמת הייתה מרהיבה למראה, היה שם גם פסנתר גדול וכורסאות מדהימות, הכל היה כל כך גדול ומרהיב שלא ידענו ממה להתפאל יותר,מחדר המוזיקה שהונח בו פסנתר ענק וזהוב, או מהכיתות שנראו כמו ארמון בפני עצמו , העיינים שלי נפערו לרווחה כשראו את חדר הציור , תמיד אהבתי לצייר,זה תמיד הרגיע אותי, אז שמחתי שאם אני אכעס או יתגעגע למשפחה יהיה לי משהו להירגע איתו, כשגמרה את הסייור היא שיחררה אותנו לחדרים, היא אמרה שבסוף דחו את השיעור הראשון למחר , כדי שיהיה לנו קצת זמן לעצמנו, ולהכיר את חברינו החדשים, חזרתי אל המועדון, כמעט כל השכבת גיל שלנו היו שם, כולם רצו להכיר אחד את השני.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך