ניורקית וערס?? – פרק 18 הירייה ב'

~נקודת מבט שון~
כולנו היינו מבולבלים לגבי מה שהפושע אמר לא הבנו אבל הייתה לי תחושה רעה תחושה מזעזעת ולצערי הרב… צדקתי הוא ירה בה היא נפלה אני לא מאמין זה לא קורה עכשיו כולם היו בשוק האמת שבימיוחד לירון עד שהוא התאהב לא למה אני מדבר ככה היא תחייה היא תהיה בסדר היא חייבת להיות…
"אמה!!!!" קרא אליראן ורץ עליה פתאום בדלת ראינו את ליאור ומירון עומדים מופתעים ומיסתכלים על אמה על הירייה ותוך פחות משנייה רצים עליה ראיתי את אליראן מנער אותה ולא יודע מה לעשות אני בטוח שגם הוא בשוק ענק בדיוק כמונו . ראיתי אותו מסתכל על לירון לכמה שניות כאלו הוא עומד להגיד משהו אחרי כמה דקות הוא סובב את מבטו עליי "שון תזמין אמבולנס!!!" צעק עליי (לא עליו כילו שהוא היתסכל אליו) מיד הזמנתי אמבולנס חייגתי .
"שלום בית החולים תל השומר" אמר הקול "אני צריך אצמבולנס במהירות לרחוב*** במהירות בבקשה " אמרתי בלחץ "מיד יוצא אליך" אמר הקול וניתקנתי את השיחה תוך רבע שעה האמבולנס הגיע ליאור אליראן מירון ולירון עלו עליו.
~נקודת מבט מירון~
אני וליאור היינו בדרך חזרה שמענו קול ירייה היינו בשוק "בבקשה תגיד לי שדימיינתי את זה" אמר לי ליאור "לא גם אני שמעתי את זה_" "אמה!!!" שמעתי את אליראן צועק אוי לא רק לא אמה היסתכלנו אחד על השני והתחלנו לרוץ למעלה הלכנו לחדר של אמה וראינו אותם את שון ולירון במיוחד לירון בשוק הם היסתכלו על אמה אליראן החזיק אותה וניער אותה והיה לה… פתח בחזה פתח של ירייה אני לא מאמין זה לא קורה תוך שניות רצנו אליה "שון תזמין אמבולנס!!!!" צעק אליראן ל-שון האמבולנס הגיע תוך כמה דקות אני ליאור אליראןמ ולירון עלינו עליו ונסענו…"
~נקודת מבט ליאור~
וואי איזה כיף היה אני ומירון בדרך הביתה רגע שמעתי צעקות או שנדמה לי ? בטח דימיינתי הכל בסדר פתחתי את הדלת ונכנסנו שמענו רעש של ירייה אוקיי אז לא דמיינתי… מה קורה פה? "בבקשה תגיד לי שדימיינתי את זה" אמרתי למירון בלחץ זה חייב להיות לא הגיוני שמישהו ניפגע… נכון? "לא גם אני שמעתי את זה_" אמר מירון "אמה!!!!!!" שמענו צעקה שקטעה אותו היסתכלנו אחד על השני והתחלנו לרוץ למעלה הגענו לחדר ל אמה וראינו אותה היא שכבה על הריצפה מלאה בדם ואליראן החזיק בה מבולבל בשוק… תוך נשיות רצנו עליה רק שהגענו עליה קלטתי את השוק על פניהם של שון ובמיוחד לירון אלריראן צעק משהו לא ידעתי מזה וגם לא אכפת לי מה שהאכפת לי ממנו זה אמה היסתכלתי עליה על איך שהיא נראית ויצאו לי דמעות היא תהיה בסדר היא תהיה בסדר היא תהיה בסדר חזרתי על שלות המילים האלה בראשי היא חייבת להיות היא לא יכולה לעזוב אותנו לא מגיע לה לעזוב אותנו …
תוך רבע שעה הגיע אמבולנס אני אליראן לירון ומירון עלינו עליו ונסענו עם אמה מחוברת למכשיר הנשמה כמתה…
לקח לנו חצי שעה אבל בסופו של דבר הגענו במהירות הכניסו את אמה לטיפל נימרץ תוך 5 דקות אחרינו שון הגיע במכונית שלו חיכנו וחיכנו ראינו רפאים רצים "אני הולך לקנו לשתות במכונה רוצים משהו ?" שאל אותנו שון" לא תודה" אמרו כולם והמשיכו לחכות ושון הלך נראה מופתע לא הבנתי וגם לא עניין אותי "תקשיבו יש לי תחושה ש" אמר וקטעו אותו "שון תיסתום לא מעניין אותי התחושות שלך כרגע רק אמה מעניית אותי " אמר אליראן מעוצבן "אבל_" אמר שון "בלי אבל שון" אמר אליראן ושון הלך התיישב רחוק מעוצבן היינו שם עוד חצי שעה ואז יצא רופא וראו בעייניו שהוא לא מבשר טובות "מה מצבה?" שאל לירון סוף סוף הוצא הגה "צר לי עשינו כל מה שביכולתינו אבל הבחורה… מתה" אמר הרופא.