נטע

לו יכולתי להודות לך איכשהו, לא הייתי מוצאת דרך טובה יותר, מלהודות לך בסיפור.
הכרנו בכיתה ג', כשהפסקתי להיות חברה של הילדה הזו, שירה.
היית נאמנה אלי, אבל הייתה תקופה שהתרחקנו, כשניהיית חברה של נוגה. אני התחלתי להסתובב עם נעה, ואז חזרת אלי שוב פעם, ואת רואה מה שראיתי בהתנהגות של נוגה וחברותיה, הן מתנהגות אלייך כאל בובה, עכשיו את רק חברה שלהן, אתן חברות ביובש כזה.
את לא מאמינה כמה שימחת אותי, כשהכרזת, שבכל הנסיעות למרכז רמון תשבי לידי!
את מעולה בחשבון, ואני לא רעה בעברית… שילוב מנצח!
טוב, הבנת, אנחנו חברות לנצחים נכון?
באהבה,
קרן