נופלים על הרגליים-פרק 21.

״עכשיו אתה מתעלם ממני,כמו מיונתן?״ טיילור אמרה לעבר דין,
כשהיא ראתה אותו במסדרון,מסתובב לכיון השני כשהוא רואה אותה.
״אני מתחילה לחשוב שאתה לא טוב בלשמור על קשרים..״ טיילור אמרה לו בציניות ,תוך כדי שהיא משלבת את ידייה בכעס.
״אני לא מתעלם ממך..״ דין אמר לה פשטות והסתובב עלה בחזרה כשהבין שאין לו לאן לברוח ממנה.
״למה לא ענית לי להודעות אתמול בלילה? רצית לדעת איך היה עם הבחור שנפגשת איתו..״ טיילור אמרה לו ונשענה על אחד הלוקים שהיו על קיר לידה.
״הייתי ..קצת עסוק.״ דין השיב לה בזמן שהוא שוקל אם לספר לה על כל מה שקרה.
״אני לא מאמינה ששכבת בדייט ראשון..״ טיילור אמרה לו בפליאה ועשית פרצוף המום.
״לא,לא שכבנו טיילור,פשוט בילנו עד השעות הקטנות של הבוקר..״ דין אמר לה בחיוך כשנזכר בההליכה שלו בחזרה עם יונתן.
״אני ידעתי שאתה הומו..״ טיילור אמרה לה בגיחוח מנסה להסתיר את העצב שלה ,
״אני לא!,טוב..לפחות עד שנגלה אחרת..״ דין אמר לה ,
ועינייו היו מרוכזות ביונתן, שבדיוק עבר ליד הם במסדרון בדרך לחדר שלו,ושלח חיוך קטן לעבר דין.
״מה קרה כאן?״ טיילור שאלה אותו בהלם כשהיא ראתה את המבטים בין יונתן לדין.
״אז זהו,עוד פרט שולי,הבחור שנפגשתי איתו?..זה היה יונתן״ דיו אמר את זה כדרך אגב ,
״פרט שולי אה?..היקום ממש צועק לכם שאתם צריכים להיות ביחד״ טיילור אמרה לה בחיוך ונאנחה ,
אם היא תשמע עוד פעם על יונתן ,היא הולכת להתפוצץ.
״אנחנו רק חברים טוב,לא מעבר״ דין אמר לה וביטל את דברה במהירות.
״איך זה יכול להיות שנהנת איתו כל כך בדייט..״ טיילור התחילה להגיד ודין תיקן אותה במהירות, ואמר-״זה לא היה דייט״
״ואתם רק חברים טובים״ טיילור השלימה את המשפט בלי להתייחס עליו.
״את יודעת חברים טובים..
זה הקטע של חברות טובה,שיש שיחות טובות ועושים כיף יחד ,ולא שוכבים,כמו אני את..״
דין הסביר לטיילור בציניות ,בזמן שטיילור התחילה להתקדם בכיון המסדרון ,מנסה להתעלם ממה שהיא שמעה.
״אתה צריך להזמין אותו לדייט נוסף״ טיילור אמרה לו,והרגישה איך היא רוצה שזה יקרה גם להם.
״מה?..לא!״ דין ביטל את הצעה שלה במהירות..
״אומיגד אתה כל כך פחד״ טיילור צעקה פתאום ודין נעצר כשלא הבין מה קרה.
״היה לכם כיף נכון? אז לך עליו כבר , ותציע לו לצאת,״ טיילור צעקה לעברו בתסכול והצביע לעבר חדרו של יונתן.
״מה לא בסדר איתך?״ דין שאל אותה המום מזה שהיא התחילה להתעצבן פתאום.
״אתה הומו ! די לנסות להסתיר את זה,אז לך כבר עליו ,ותשחרר לי מהחיים!״
טיילור אמרה לו בעצבים, בזמן שהיא אומרת את זה לאט כאליו היא מדברת לתינוק.
״רגע,את בתקופה הזאת בחודש?״ דין שאל אותה בציניות כדי לנסות להרגיע,ולהבין מאיפה העצבים.
״לך תזדיין״ טיילור אמרה לו בעצבים והלכה משם.
לא,הציניות שלו לא עזרה בכלל.

—–
״לא הבנתי למה את לא עונה לי על השאלות?״ דנה עקבה אחרי עלמה בחדר ,בזמן שהיא התארגנה לפגישה עם מיכאל.
״אמרתי לך הכל בסדר..אתם סתם לחוצה,
איפה העגילים שלי ??״ עלמה אמרה בעצבים והתחילה להעיף דברים מהמדף בנסיון למצוא אותם.
״למה לא חזרת אתמול בלילה?״ דנה שאלה אותה בסקרנות ,תוך כדי שהביאה לה את העגילים שהיו מונחות על מיטה.
״יש לי חבר! ומדי פעם אנחנו גם ישנים ביחד,זה בסדר בעינייך אמא חורגת שלי?״ עלמה אמרה לה בחיוך בציני, בזמן שהכניסה את העגילים שלה לחורים שלה באוזנים.
״אני לא מתה על האוליבר הזה…״ דנה אמרה לה בחשדנות ,ועלמה צחקה,
להתחשב בעובדה שהיא חשבה שהוא מושלם עד לפני כמה ימים.
״הוא נראה ..קריפי,כאליו הוא מסתיר משהו…״ דנה אמרה לה בדאגה.
״לכי תדעי אולי הוא רוצח סדרתי..״ עלמה אמרה לה בציניות ,בזמן שהיא נעלה את הנעלי העקב שלה.
״איך מצאת אותי בכלל?״ עלמה אמרה פתאום ונעמדה מולה .
״את אמרת לי שאת הולכת למשפחה של..״ דנה התחילה להגיד ועלמה עצרה אותה כשהיא הבינה שהיא לא מדייקת בתשובה שלה.
״איך ידעת איפה הם גרים?״ עלמה שאלה אותה.
״תבטיחי שלא לכעוס?״ דנה שאלה אותה מפוחדת מהתגובה שלה.
״אני הנחתי שבב לאיתור על הטלפון שלך.״ דנה אמרה לה ,
״אני מצטערת כל כך ,אמרתי לך,פשוט אוליבר קצת מלחיץ,ודאגתי לך כשהלכת לשם.. ״ דנה אמרה לה ,והוציא את הלוח בקרה הקטן שהיה לה בכיס, שאיתו ראתה איפה עלמה נמצאת.
״תניחי את זה בשולחן ותצאי.״ עלמה אמרה לה ונאנחה ,משתדלת שלא לכעוס עלה.
דנה הניחה את זה על השולחן ופתחה את דלת הכניסה ובדיוק מיכאל עמד שם.
״אממ ..היי?״ מיכאל אמר לה נבוך, כשראה את עלמה ,ודנה עקפה אותו ויצא משם.
״את מוכנה?״ הוא שאל אותה שהם היו לבד בחדר.
״ואוו ,את נראת מדהים..״ מיכאל אמר לה שקלט איך עלמה נראת פתאום.
״כן,תודה״ היא אמרה לו בחיוך.
״אוו ,מאיפה לך יש את זה?״ מיכאל שאל אותה בגיחוח ,כשהוא ראה את לוח הבקרה של מאתר טלפונים, על השולחן שלה.
״זה סיפור ארוך,חברה שלי החליטה שהיא עוקבת אחרי ..״ היא אמרה לו בגיחוח והסתובבה להסתכל במראה בפעם האחרונה.
״שנזוז?״ מיכאל שאל אותה והכניס את לוח בקרה לכיסו האחורי של ג׳ינס כשהיא לא ראתה ,ועלמה פתחה את הדלת .

״ מי זה הבחור שנכנס לחדר של עלמה ?״ אוליבר שאל את דנה כשהיא יצא בדיוק מהחדר,והגיע לפניה במסדרון כשהיא הגיעה לשם.
״אני לא יודעת, תשאל את חברה שלך״
דנה סננה לעברו והתקדמה בלי להתייחס עליו.

—–
״מה שלום אבא שלך?״ עלמה שאלה את מיכאל בדאגה לאחר כמה דקות של שיחה,
ונגעה בכף ידו שהייתה מונחת על הבר.
״אני רוצה להגיד לך שטוב,אבל הנכון הוא..שהוא גוסס״ מיכאל אמר לה בעצב וגירד את זיפים שלו בלחץ,
הוא ידע שזמנו הולך ואוזל ונשאר לאבא שלו עוד שעות ספורות.
״אתמול הוא איבד הכרה והזמנו רופא הביתה,והוא אמר שזה עניין של זמן..״ מיכאל אמר לה,ועלמה שלחה לעברו מבט עצוב.
״בגלל זה רצית שנפגש בבר ולא בבית שלך,כדי שאני לא אראה את האבא שלך גוסס?״ עלמה שאלה אותו והביטה מסביב למקום שבו הם ישבו ,מועדון קטן בקצה הרחוב.
״לא,אנחנו פה כי אני צריך עוד משקה.״ מיכאל אמר לה בחיוך ,וסימן לברמן לגשת.
״את רוצה משהו?״ הוא שאל אותה ,ועלמה סימן בראשה שלא.
״אז עוד ויסקי בשבילי..״ הוא חייך לבחור והביא לו את הכוס השלישית שריקן כבר ,כדי שימזוג לו עוד.
״אז..עלמה ,אני חושב שיש לך משהו בשבילי..״ מיכאל אמר לה חיוך וערבב מעט את ויסקי שהברמן מזג לו ושתה כמה לגימות.
״כן..בשביל זה אנחנו פה״ עלמה אמרה לנו בעצב .
היא קלטה פתאום מה היא הולכת להביא לו, ומה יקרה כשאוליבר יגלה שהיא שקרה לו וגנבה ממנו,הוא לא יסלח לה על זה.
״אז ,תביאי לי את הגביע וכל אחד ילך לדרכו..״ מיכאל אמר לה , ונעמד על רגליו ומושיט את ידו כדי שעלמה תביא לו את זה.
היא הביטה בכף ידו ,ובפרצוף החסר סבלנות של מיכאל .
והיא הבינה שהיא חייבת לעשות משהו,
היא לא יכולה לתת לו את זה ,
אבל היא גם לא יכולה להגיד לו לא,
היא חייבת לחשוב על משהו ..
״אולי..תבוא אותי קודם..״ עלמה מצאה את עצמה אומרת למיכאל ,ומניחה את זה ידה בכף ידו ומוליכה אותו לכיון השירותים.
היא לא ידעה מה היא עושה,היא לגמרי מבולבלת,
אבל היא ידע דבר אחד-היא לא יכולה לאכזב את אוליבר.
״מה את עושה?״מיכאל לחש לעלמה באוזן כשהיא נעלה אחרי הם את השירותים.
עלמה הסתובבה עליו ונשיקה אותו,
זה לא היה כמו הנשיקה עם אוליבר,היא לא נהנתה מזה בכלל.
הוא היה אגרסיבי ,ועוד לפני שהיא הספיקה לחשוב מיכאל כבר הרים אותה והצמיד אותה לקיר.
עלמה ניסתה לחבק אותו בידייה,
ומיכאל העיף את ידה והצמיד אותם בחזרה לקיר.
רמוז לה בברור ,שזה לא אהבה ,וזה לא אוליבר ,היא לא יכולה לחבק אותו.
הוא עבר לנשק אותה בצוואר והיא רק רצתה לדחוף אותו ממנה.
המגע שלו היה עוקצני ומגעיל ,
וכשהוא הוריד לה את התחתונים ,
היא עצמה את עינייה מנסה לא להתרכז במגע העוקצני וידייו המחוספסות .
לאחר כך , מיכאל פתח את הכפתורים במכנס שלו והוריד אותו למטה במהירות,ומיד אחרי זה גם את הבוקסר שלו.
עלמה עצמה את עינייה שוב מנסה לעצור את הדמעות.
בזמן שמיכאל כבר נכנס לתוכה, אז כבר הדמעות גברו והיא לא יכלה להפסיק,
היא רצתה לדחוף אותו ממנה ,אבל היא קפאה במקום,
היא לא יכלה לזוז,נותנת למיכאל לעשות מה שהוא רוצה בה.
היא הניחה את ראשה על הכתף שלו ,בזמן שהוא גונח בחוזקה ונהנה מכל רגע.
היא הניחה את ראשה כדי שהוא לא יראה שהיא בוכה.
כדי שלא יראה שעלמה עשתה את טעות חייה כרגע.