נופלים על הרגליים- פרק 20.

״נו באמת אתה בטח סתם מגזים,״ דין אמר ליונתן בזמן שהוא התגלגל מצחוק,ובקושי יכל לעצור את זה.
״לא בחיי אני נשבע, ברגע שאבא שלי שמע את זה הוא פשוט קפא במקום והפיל את הכוס לריצפה.״ יונתן אמר לו ,
בזמן שהם התלהכו להם ברחוב, בשעת לילה מאוחרת.
״יש לך חתיכת אומץ ..איך יכלת פשוט לספר להם?״ דין שאל אותו בסקרנות ,בזמן שהוא מחפש בעינייו את המכונית שלו .
״אני ידעתי שזה לא יהיה קל,אבל בכל זאת זה אני ,וידעתי שאני לא הולך להסתיר את זה..״ יונתן השיב לו על השאלה,
תוך כדי שהוא מביט על המדרכה נזכר באותם רגעים בסלון המשפחתי שסיפר להוריו שהוא הומו.
״מתי בכלל ..הבנת שאתה הומו..?״ דין שאל אותו בסקרנות כשהוא מצא את הרכב שלו והם נעצרו לידו.
״אתה יודע ..זה תמיד הרגיש ככה,אף פעם לא הייתי בטוח בזה אבל תמיד היו יותר מידי שאלות באוויר״ יונתן השיב לו ונעצר לעמוד מולו.
״אז התחלתי לחקור,להתענין ,להבין מי אני ,ובאהבה הראשונה שלי הבנתי שצדקתי..״ יונתן סיים את דבריו ונשענן על המכונית של דין.
״מי זה היה?״ דין מצא את עצמו מתעניין פתאום ,למרות שהוא לא יודע בדיוק למה אכפת לו לדעת,ונשענן לידו על המכונית.
״זה בחור מהפניימה ״ יונתן התחיל להגיד וחיוך עלה על פניו כשהוא נזכר.
״הוא היה מבולבל בדיוק כמוני,הוא רצה לנסות ,ופתאום התאהבנו,זה היה אהבת נעורים כזאת,שצוחקים ממבוכה כל פעם שאחד מאיתנו נכנס לחדר..״ יונתן אמר לו בזמן ששיחק באצבעותיו שקוע במחשבותיו
״למה נפרדתם?״ דין שאל אותו וזז באי נוחות למשמע התיאורים שלו.
״ההורים שלי,הם חשבו שאם הם יוצאו אותי מהפנימייה ונעבור לפה,הקשר התנתק..הם צדקו.״ יונתן אמר לו ונעמד מולו .
״אתה רוצה טרמפ חזרה לבית ספר?״ דין שאלו והתרומם גם הוא מהמכונית,כשהחליט שצריך להעביר נושא.
״לא זה בסדר,אני חושב שאני אחזור ברגל..הליכה אחרי כל הפיצה לא תזיק לי ..״ יונתן אמר לדין והסתכל על עבר הירח,
הוא חשב שזה לילה יפה מדי בשביל להעביר אותו בתוך מכונית.
״אני אבוא אותך..״ דין אמר לבסוף ודחף את המפתחות של המכונית עמוק לכיסו האחורי.
״באמת?״ יונתן שאל אותו בפלאה כשלא הבין מה הוא רוצה.
״כן,משהו צריך לדאוג שתגיע בשלום ..״ דין אמר לו בגיחוח שהתחיל ללכת ויונתן אחריו.

—-
כשעלמה התעוררה מוקדם בבוקר,היא החליטה שזה הזמן למצוא את מה שמיכאל צריך.
היא בדקה היטב שאוליבר ישן והיא ירדה לאט לאט מהמיטה שלה,
תוך כדי שהיא לובשת במהירות את הגינס שלה.
״קדימה עלמה ,תחשבי..״ עלמה מלמלה לעצמה בשקט תוך כדי שהיא חושבת מאיפה להתחיל בכלל לחפש.
היא הזיזה כמה דברים על המדפים ,כמה ספרים ,כמה תמונות,ומיד היא התייאשה היא הבינה שהיא צריכה לחשוב אחרת ..
אז היא חשבה בגדול ,בארון מאחוריו,מתחת למיטה אולי יהיה שם איזה תיבה,..כלום.
היא עצרה לרגע לחשוב שוב,
לקחה צעד אחורה להסתכל שוב על כל החדר מרחוק ,היא חשבה אולי היא פספסה משהו.
לפתע היא הרגישה וילון מאחורה ,היא עמדה בדיוק מאחורי החלון.
היא פתחה את הוילון ,וזה היה בדיוק למטה,
״באמת אוליבר? לא חשבת להסתיר איזה מאחורי תמונה או משהו כזה..״ היא אמרה לעצמה בגיחוח ,
כשהיא ראתה כספת קטנה בתוך הקיר מתחת לחלון .
היא נסתה לפתוח את הכספת ,אבל היא הייתה נעולה,הקוד לפתיחה שלה היה צירוף של אותיות ,לא של מספרים.
אז היא ניסתה את מזלה עם כמה מילים שיכולות להיות אופציה,כמו -אוליבר,אלפא,זאב.
אף אחד מהם לא היה הסיסמה לכספת..
הוא עצרה לחשוב שוב ,עצמה את עיניים כדי להתרכז.
״מה הוא דבר שמספיק חשוב לך ושתעשה ממנו סיסמה,אוליבר..?״ עלמה מלמלה לעצמה בזמן שהיא מנסה להכנס לראשו של אוליבר.
״זה לא דבר..זה הוא״ עלמה מלמלה לעצמה בחיוך מאושר בזמן שהיא מקלידה את השם -ג׳ייקוב על אותיות בכספת.
אחרי השיחה במכונית ,היא הייתה בטוחה שזה חייב לזה ,
והיא צדקה,הכספת נפתחה.
״אומיגד,אני גאוני..״ היא אמרה לעצמה בזמן שהיא מחזיקה בגביע בידה,הוא היה בדיוק כמו שמיכאל תיאר אותו.
בגדול של מבחנה,בצבע כסף ,עם עיתורים .
״מה את מחפשת?״ עלמה שמע פתאום את הקול של אוליבר מאחוריה.
״את הטלפון שלי״ היא אמרה לו במהירות ,
תוך כדי שהוא מסתובבת עליו וסוגרת הכספת עם הרגל שלה.
״ראית אותו?״ היא אמרה לו בחיוך ,בתקווה שלא יעלה עלה
ודחפה את הגביע הקטן לתוך הכיס של הגינס שלה במהירות.
״כן..ממש כאן״ אוליבר אמר לו והביא לה את הטלפון שלה שהיה במרכז השולחן .
״אני פשוט צריכה להתקשר לדנה ,סננתי אותה..״ היא אמרה לו כדי שלא יחשוד,
והתירוץ הראשון שעלה לה זה דנה,בגלל כל השיחות שלא ענתה לה.
״אנחנו נדבר על מה שקרה אתמול בלילה..?״ אוליבר שאל אותה בדאגה,והתיישב על קצה המיטה.
״מה אתה רוצה לדעת?״ עלמה שאלה אותו בחיוך מזויף ,מנסה לשדר לו עסקים כרגיל,
היא כל כך פחדה שהוא ישאל אותה ,
למה היא לא אמרה כלום כשהוא אמר לה אתמול שהוא מאוהב בה .
היא לגמרי רוצה שהוא ישכח מזה.
״על הארוחה,את בסדר ?הבחורים אמרו לה משהו?״ אוליבר אמר לה בסקרנות ושילב ידיו ,ועלמה הרגישה איך יורד לה אבן מהלב.
״לא משהו חשוב..״ עלמה אמרה לו כשהיא הבינה שהיא צריכה לשחרר מאתמול והתקרבה עליו.
״אז ..את בסדר?״ הוא שאל אתה בזמן שהיא נעצה מולו כורחת את ידה סביב הכתפים שלו.
״לגמרי בסדר..״ עלמה אמרה לו בחיוך בזמן שהלב שלה דופק במהירות מהפחד שאוליבר יגלה על הגביע.
״היי..עלמה יש משהו שאת צריכה לדעת..״ אוליבר התחיל להגיד לאחר כמה דקות של שקט בזמן שהוא מניח את ידיו על המותנים שלה,
״אני אלפא״ אוליבר אמר לה בהיסוס מהתגובה שלה .
״ועכשיו שאת יודע מי אני,אנשים רעים יכולים לסחוט אותך בגלל זה..״ הוא אמר לה בהיסוס בזמן שהוא שוקל כל מילה שלו כדי לא להדאיג אותה.
״נראלך שמישהו יכול לסחוט אותי?״ עלמה השיבה לו ,
בזמן שהיא פוחדת שאוליבר יורד את ידיו מהמותן שלה על גבי הגינס שלה וירגיש את הגביע בכיס האחורי שלה.
״תעזבו אותי!״ עלמה ואוליבר שמעו קול מוכר מהסלון צועק.
״דנה..״ עלמה ואוליבר אמרו ביחד,כשעלמה זהתה אותה לפי קולה ,ואוליבר הריח את הריח שלה .
אוליבר לבש במהירות חולצה ומכנס,
וגם עלמה לבשה את החולצה שלה והם יצאו מהר לסלון.
״מה את עושה פה?״ עלמה שאלה את דנה המומה ,בזמן דנה עומדת בפתח הבית והבחורים חוסמים את דרכה.
״אומיגד כל כך פחדתי שקרה לך משהו..למה את לא עונה לטלפונים??״ דנה שאלה את עלמה בדאגה ,בזמן שהיא העיפה את הבחורים וקפצה על עלמה בחיבוק.
״אתה מכיר אותה?״ מרקוס שאל בכעס את אוליבר שנאנח בלי להגיד כלום.
״איך מצאת אותי בכלל?״ עלמה שאלה את דנה תוך כדי שהיא משחררת אותה בכוח מהחיבוק..
״אולי כדי שתעזבו,ותדברו על זה במקום אחר..״ אחד הבחורים צעק מהגב עליהם .
״סתום את הפה שלך״ אוליבר צעק עליו בחזרה.
״הוא צודק,אנחנו זזות..״ עלמה אמרה לאוליבר כדי להרגיע אותו .
״למה?״ אוליבר שאל אותה בדאגה והתקרב עלה.
״אני צריכה לחזור לבית ספר,החסרתי הרבה״ היא אמרה לו ונתנתה לו נשיקה בלחי בזמן שדנה מושכת אותה החוצה במהירות.
״את חייבת לי כל כך הרבה הסברים!״ דנה צעקה לעברה בזמן שהן התקדמו לרכב של דנה.
״מסתבר שגם את!״ עלמה השיבה לה בצעקה בזמן שהיא זורק מבט אחרון לעבר אוליבר שנראה עומד מבולבל בכניסה לבית.
דנה נכנסה לרכב ,ועלמה נעצרה.
עלמה הרגישה שהיא חייבת להודיע למיכאל קודם ,על כל מה שקרה פה.
/אנחנו צריכים להיפגש/ היא סימסה במהירות למיכאל כשהיא החזיקה בידית של הרכב ועמדה לפתוח אותה.
/אוקי ילדונת,אני אאסוף אותך היום בערב, נילך לשתות משהו ?/ הוא השיב לה הודעה במהירות,כאליו חיכה כל היום ליד הטלפון בשביל הודעה ממנה.
״את נכנסת או מה.?״ דנה צעקה לעברה ופתחה את החלון של הרכב בצד של עלמה.
עלמה העיפה עוד מבט לאוליבר שעדיין היה שם ,ומבט נוסף לעבר הטלפון שלה להודעה של מיכאל.
היא הרגישה שזה הזמן שלה לבחור,האם לרוץ לזרועו של אוליבר בחזרה או לחזור לעיר למיכאל..
״תודה לך באמת..״ דנה מילמלה בזמן שעלמה נכנסה לרכב לבסוף,היא בחרה במיכאל.