נופלים על הרגליים – פרק 19.

כשעלמה נכנסה למטבח בבית של אוליבר ,
היא ציפתה לראות על השולחן ראשים של חיות לאורחת ערב ודם נוזל בכל מקום כמו שמיכאל סיפר לה.
״סושי?״ היא מילמלה לעצמה, כשהיא ראתה על השולחן שקיות של סושי ארוז חם וטרי .
״כן,זה המאכל המועדף פה על הבחורים,
למרות שהם לא ממש עדיין למדו איך לאכול את זה״ מרקוס אמר בגיחוח
כשהוא ראה את אחד הבחורים לוקח רול סושי ומשפד אותו על מקל כמו שיפוד.
״את אוהבת סושי ,עלמה?״אוליבר שאל את עלמה והביא לה כיסא לידו בשולחן.
״כן..בטח״ היא אמרה והתיישבה לידו בזמן שאוליבר מביא לה צלחת של סושי מטוגן.
״אז עלמה.. ,נכון?״ מרקוס שאל את עלמה את שמה והיא אישרה את זה בתנועת ראש.
״אני רוצה להתנצל בשם כולם כאן,על המחזה הלא נעים שנחספת עליו.״ מרקוס התחיל להגיד בחיוך וכל הבחורים התעלמו ממנו לחלוטין ,והיו עסוקים באוכל.
״פשוט הבחורים כאן מאוד מחוברים לטבע,הם מגדלים כאן זאבים לשמירה על הבית ..״ מרקוס התחיל להסביר לעלמה ,
ועלמה רק הסתכלה על אוליבר כדי שהוא יגיד משהו.
״זה בסדר מרקוס ,היא יודעת את האמת״ אוליבר אמר את מה שהיא רצתה שהוא יגיד, וכולם עצרו לרגע והסתכלו עליו.
״אוקי,אנחנו צריכים לדבר ..״ מרקוס אמר לעבר אוליבר ונעמד על שני רגליו.
״זה לא יכול לחכות לאחרי האכול?״ אוליבר שאל אותו ודחף לפיו חתיכה של סושי.
״ממש לא!״מרקוס קרא לעברו ,ואוליבר נאנח ונעמד על שני רגליו.
״תמשיכו לאכול..״ אוליבר קרא לעבר הבחורים שהסתכלו על עלמה ,ורק חיכו שאוליבר יצא מהחדר.
״אמרתי תמשיכו!״ אוליבר אמר להם בכעס והבחורים חזרו לאכול במהירות,
ועלמה לא הבינה למה הם מקשיבים לו ככה בפחד.
ופתאום היא גם קלטה ,שהיא לבד עם 10 בחורים זאבים.
״מה הסיפור שלך?״ אחד מהם פתאום אמר והוציא את עלמה מהמחשבות שלה.
״מה?״ עלמה שאלה אותו בחשש כשלא הבינה מה הוא רוצה ממנה.
״מה את מחפשת פה?כסף?זהב?באת לשדוד אותנו?״ הוא שאל אותה ושלח עברה מבט נוקב.
״ממש לא ..״ היא מילמה בשקט ומישהו אחר כבר עצר אותה ואמר-״או שזה הפרווה,את מתכננת להרוג את כולנו ולגנוב את הגופות ,בטח את חושבת שתהיי עשירה מזה״ .
״בטח את גם מקליטה אותנו ותשמעי את זה לכל העולם״ אחד הבחורים שישב קרוב עלה אמר בזמן שהיא רצתה להגיד משהו והוא עצר אותה.
״מעניין מה אוליבר יגיד כשהוא יגלה על זה,
בטח הוא ממש יכעס״ הבחור הראשון שפתח את הפה אמר את זה ועלמה כבר ממש התעצבנה.
״אוקי די!״ היא צעקה לבסוף וכולם השתתקו
״אין לי מושג מה הולך פה,ומה בדיוק אתם,ומי שלא תהיו תאמינו לי שכסף לא חסר לי בחיים ובטח שלא תקשרות,אני פה בשביל להכיר את ..״ עלמה התחילה להגיד ונעצרה לרגע. ״המשפחה של אוליבר,בגלל שאנחנו זוג״ היא אמרה וחשבה שהם ירגעו ,
אבל המבטים רק גברו.
״לכי תזדייני.״ אחד מהם קרא בעצבים ונעמד על רגליו והתהלך בחדר בעצבים.
״אני לא מבין ,למה אוליבר עושה מאיתנו בדיחה..״ אחד מהם אמר באכזבה לחבר שלו.
״בדיחה?״עלמה שאלה מבולבלת ,
בזמן שהיא חושבת שהם מגזימים בתגובה שלהם.
״אוליבר מסכן את המשפחה שלו שפה בשבילו כל החיים ,בשביל לרצות בחורה שהוא מכיר בקושי חודשים״ זה שקילל אותה מקודם אמר בכעס לעלמה והתקרב עלה.
״זה לא נראה לך בדיחה?״ הוא אמר לה בכעס כשהוא עמד ממש קרוב עלה ,ועלמה הרגישה איך הלב שלה נעצר מהפחד.

—
״אני רוצה לדעת מה לעזאעזל חשבת לעצמך?״ מרקוס אמר לאוליבר בעצבים כשהם יצאו לסלון.
״אני מצטער הכל קרה כל כך מהר ,והכל הסתבך, ולא ידעתי מה להגיד לה..״ אוליבר אמר למרקוס בעצב כשהוא הבין שהוא איכזב אותו.
״לשקר!,כמו שאנחנו עושים תמיד.״ מרקוס אמר לו בעצבים
ואוליבר צנח על הרצפה וחיבק את רגליו בעצב.
״לא הצלחתי,היא יותר מדי חשובה לי.״ אוליבר אמר לו ,ומרקוס התיישב מולו .
״אם היא חשובה לך אתה אמור לדעת שזה מסוכן אם היא תדע״ מרקוס אמר לו וניסה לפנות לרגש שלו.
״תחשוב מה יקרה אם היא תפגוש ציידים,הם יסחטו אותה.״ מרקוס המשיך להגיד לו.
״זה לא יקרה,״ אוליבר השיב לו מיד ושלל את האפוציה הזאת מיד.
״אני לא אעזוב אותה לשנייה,אני יהיה שם בשבילה תמיד.״ אוליבר אמר למרקוס והם שמעו את עלמה יוצא מהמטבח בעצבים ונכנסת לאחד החדרים.
״אולי כדי שתדאג לחברה שלך,אנחנו נמשיך תשיחה שלנו בפעם האחרת.״ מרקוס הניח את ידו על כתפיו של אוליבר מתוך דאגה ונעמד על רגליו.
״בבקשה אל תכעס עלי״ אוליבר אמר לו פתאום שמרקוס כמעט עמד ללכת.
״אני אוהב אותכם,בדיוק כמו שאותה.״ אוליבר אמר לו והפנה את מבט לחלון הוא יכל להסתכל יותר על מרקוס .
״אני לא כועס עליך,אתה אלפא ,אתה יודע מה אתה עושה הכי טוב״ מרקוס אמר לו ונאנח.
״אבל שתדע לך,כששאר הלהקות ישמעו את זה ויתחרפנו,לא יהיה לי אך להגן עליך״ מרקוס אמר בעצב לאוליבר ויצא מהחדר.

—-
״היי״ אוליבר נכנס לחדר וראה את עלמה עומדת עם גבו עליו ושקועה במשהו.
״זה אני שהייתי קטן״ אוליבר אמר לה בגיחוח שנצמד עלה מאחורה ,
וכבר יכל לראות שהיא מחזיקה בידה תמונה שלו שהיה קטן.
״היית ילד מתוק.״ עלמה אמר לה
כשאוליבר חיבק אותה מאחור והניח את רואש שלו על הכתף שלה.
״ועכשיו אני לא מתוק?״ אוליבר שאל אותה בציניות.
״הכי מתוק שהכרתי ״ עלמה אמרה לו ואוליבר יכל לשמוע בקולה שהיא עצובה.
״את לא אמורה להגיד את בעצב..״ אוליבר השתחרר ממנה ועלמה הניחה את התמונה בחזרה על המדף,מציצה בפעם האחרונה על הילד המתוק שהיה.
״אני פשוט בסערת רגשות..״ עלמה אמרה לו וצנחה על המיטה.
״אני מבין.״ אוליבר אמרה לה
״למה אתה כל כך מבין ומתחשב אוף.״ עלמה אמרה לו בציניות וחיסתה את פנייה בידייה.
״כי זה מה שאת צריכה עכשיו..״ אוליבר אמר לה בחיוך והוריד את הידייה שלה מפנים שלה.
״עכשיו תחייכי״ הוא אמר לה בחיוך ,
״לא ממש בא לי לחייך״ עלמה אמרה לו וגילגלה עיניים.
״טוב זה לא ממש משנה מה את מרגישה באמת ,את יודעת..״ אוליבר אמר לה בחיוך ונגע בכתפיה.
״קחי את כל הרגשות השלילים שלך ,ודחפי אותם למטה״ אוליבר אמר לה בחושניות
״כל הדרך למטה״ אוליבר המשיך להגיד לה וטייל עם האצבע שלו לאורך כל הגופה של עלמה ,מהכתף שלה עד לירך שלה.
משגרם לגופה של עלמה לרעוד.
״מעבר לברכים שלך..״ הוא המשיך להגיד לה בקול חושני ועד שהגיע עם האצבע שלו לברך שלה.
״תדחפי אותם החוצה מהגוף שלך.״ אוליבר אמר והסתכל על עלמה שהייתה שקועה במגע שלו.
היא נשקה אותו ,ואוליבר הפיל אותה על המיטה במהירות.
והעביר את ידו על אורך הירך שלה והרים אותה טיפה באוויר.
״רגע..רגע..אתה לא צריך להסביר למשפחה שלך מה קורה פה,?״ עלמה אמרה לו כשהיא מתנשפת בכבידות בזמן שהיא עצרה את הנשיקה ,וחשבה שבטח הבחורים במטבח עדיין מחכים לתשובות.
״זה יכול לחכות..״ אוליבר אמר לה
ודחף את ראשו לצוואר שלה ,והעביר לה נשיקות קטנות לאורך הצוואר שלה,
בזמן שעלמה חפנה את ידייה בתוך שערות ראשו,רומזת לו שישאר קרוב ולא ילך לשום מקום.
לאחר כמה שניות עלמה הפכה אותו על גב המיטה והיא הייתה למעלה עכשיו.
אוליבר חייך כשזה קרה ,הוא אהב שהיא לוקחת פיקוד.
היא התרוממה ממנו והתיישבהעל בטנו התחתונה ,הרגישה איך הזקפה שלו נמחצת מתחתה.
היא הורידה את החולצה שלה ואת החזייה ואוליבר רק הסתכלה עלמה מהופנט מהיופי שלה .
היא הוריד לו את המכנס ואת הבוסקר לאט לאט ,
בזמן שהיא שולחת מבטים לאוליבר תוך כדי שלא הפסיק לחייך.
כשהיא סיימה אוליבר התרומם גם הוא והצמיד את עלמה בחזרה עליו.
״עלמה..״ אוליבר גנח שאת שמה בזמן שהוא מחזיק את פניה כדי שהיא תסתכל עליו.
״אני חושב שאני מאוהב בך..״ הוא אמר .