נופלים על הרגליים -פרק 16.

״מה אתה לא מספר לי?״ עלמה התפרצה לחדר של אוליבר במהירות לאחר המקרה שלה עם מיכאל.
״את בוכה?״ אוליבר אמר בדאגה כשראה אותה עומדת עצבנית בכניסה לחדר, מנסה להעצור את הדמעות בכוח.
״זה לא משנה!״ עלמה צעקה עליו בכעס ,ונגבה את הדמעות שלה מהלחי שלה במהירות.
״אני יודעת שאתה מסתיר משהו ואני לא יודעת מה״ עלמה אמרה לו בכעס ,
אוליבר לא ידע מה להשיב לה לכן ניסה לחבק אותה בחזק ,
״תעזוב אותי, די להתחמק״ עלמה אמרה לה וניסתה להשתחרר ממנו בקח שהכניסה לו אגרופים לתוך החזה שלו .
ותוך כדי עלמה הרגישה באגרופים שלה שהגוף שלו חלק ואין שם את התחבושות,וגם בכלל לא כואב לו באזור של הפציעות.
היא עצרה לרגע את האגרופים שלה והרימה במהירות את החולצה שלו.
״אני יכול להסביר..״ אוליבר מילמל במהירות כשלא ידע מה לענות.
עלמה התרחקה ממנו במהירות המומה לכך שהפציעה שלו נעלמה לחלוטין, ואפילו לא נשאר לו צלקות.
״אני ..איך..״ עלמה מלמלה והתיישבה על המיטה,היא הרגישה שהיא עומדת להתעלף ושהיא חייבת לשבת.
״לפני פחות מחודש אתה ישבת פה על המיטה,חצי מת וכל המצעים פה היו דם ״ עלמה התחילה להגיד ונעצה לרגע שנזכרה בכל הדם ופציעה של אוליבר .
״ועכשיו,זה כאליו לא היה בכלל ..״ היא אמרה לבסוף מנסה לקלוט מה שהיא ראתה.
״תקשיבי,אני מבטיח לך שיש סיבה להכל ,אני פשוט לא ידעתי עד כמה תהיי מוכנה לזה ,ולא מצאתי את הזמן הנכון להגיד לך את זה״ אוליבר אמר לה והתקרב לידה לכיון המיטה ,
״את חייבת לסמוך עלי שלא ספרתי לך כי זה היה בשביל להגן עליך״ אוליבר אמר לה בלחש וירד על ברכיו מולה ,
״לספר לי מה?״ עלמה אמרה לו ועצרה את ידו של אוליבר שניסה לנגב לה את הדמעות,
הדבר האחרון שעלמה רוצה עכשיו שאוליבר ינגב לה את הדמעות.
״ אותו לילה שנפגשנו..יותר נכון אחרי ששנינו נפרדנו כל אחד לדרכו״ אוליבר אמרה לה ונעמד על רגליו,ניסה לסדר את הדברים כדי שישמעו כמה שיותר הגיוני,
״עלמה את לא דמיינת,מה שראית היה נכון״ אוליבר אמר לה לבסוף והיה שקט בחדר. ,עלמה הסתכלה על הרצפה כדי לא להסתכל עליו היא הרגישה שהיא לא מסוגלת,היא נזכרה באותו לילה איך היא רעדה מפחד ממה שראתה,
ואיך היא חשבה שהיא משוגעת בכלל כשראתה את אוליבר נהפך לזאב .
״עלמה?״ אוליבר נראה אבוד עצות מנסה לבחון את תגובתה של עלמה.
״אתה שקרת לי…״ עלמה אמרה פתאום ואספה אומץ להסתכל על אוליבר בעיניים,עכשיו אוליבר ראה בעיניים שלה גם כעס ולא רק עצב
״אני לא יכולתי עלמה..אני פשוט לא ידעתי איך תגיבי״ אוליבר אמר לה בזמן שהוא מכסה את פניו בידייו.
״אז תכננת לא לספר לי אף פעם על זה?״ עלמה אמרה לו בכעס כשהבינה שאוליבר בכלל לא חשב על אופציה לספר לה ,
שהוא התכוון לשקר לה .
אוליבר ניסה להגיד משהו אבל הוא בחר לשתוק לבסוף ולא להגיד דבר,הוא לא ידע מה להגיב לעלמה, כי הוא הבין שהיא צודקת.
הוא לא תכנן לספר לה על זה אף פעם.
״אני מצטערת אני לא יכולה..״ עלמה נעמדה על רגלייה ויצאה מהחדר מהירות ,
כשהבינה שאוליבר לא מספק לה תשובות כרגע,
כי הוא לא בטוח עדיין אם הוא מוכן לספר לה הכל.
״חכי רגע עלמה״ אוליבר קרא לעברה ותפס את ידה ,הוא לא ידע מה הולך להגיד לה,אבל הוא ידע שאסור לו לתת לה ללכת
״לא אוליבר,תן לי ללכת אני צריכה זמן לעצמי,כל כך הרבה דברים קורים בזמן כל כך קצר,אני צריכה לעכל..״ עלמה שלא לפרט לו ולספר לו על האיש שסחט אותה ,היא הרגישה אבל שלהיא צריכה להתרחק ממנו כמה שיותר,
כי כרגע היא לא יודעת למה הוא מסוגל ,
והיא ממש התחילה לפחד ממנו.
״עלמה אל תתני לזה להרוס לנו״ אוליבר אמרה לה והרגיש איך הוא נחנק מדמעות.
״אתה כבר הרסת די הרבה״ עלמה אמרה לו התשחררה מהאחיזה שלו בחוזקה.
״הרסתי הכל? אני בסהכ שמרתי כמה סודות לעצמי ,סליחה באמת שלא ספרתי הכל מיד אחרי שהכרנו קצת זמן..״ אוליבר אמר לעבר עלמה שכבר היא הייתה ממש בפתח הדלת. ,אוליבר קיבץ את ידו לאגרוף מכעס .
״כן אוליבר היית צריך להגיד לי שאתה מפלצת״ עלמה ניסתה למצוא את המילה המתאימה לתאר את אוליבר ואת מה שראתה.
״זה מה שאני בשבילך אחרי הכל?,מפלצת?״ אוליבר שאל אותה בעצב ,והרגיש איך לבו נשבר כשהוא הבין שהיא רואה אותו כמפלצת בעינייה.
״זה לא אני אוליבר,זה מי שאתה..״ עלמה אמרה לו בלי להביט לאחור ,אם הייתה מסתובב הייתה רואה את הדמעות שזלגו מעינייו של אוליבר בשקט בשקט ואיך אוליבר קורס על הרצפה על ברכיו.
—
״אנחנו צריכים לדבר ,עכשיו!״ עלמה צעקה לעבר מיכאל יצאה מהרכב שלה במהירות , הוא עמד רחוק ממנה ובגלל הגשם שחזק שהיה באותו יום,הוא בקושי יכל לשמוע אותה.
היא החליטה שהיא נוסעת למיכאל ,
היא הרגישה שעד כמה שהוא מפחיד ונראה לה מסוכן הוא הבן האדם היחיד שיכול להסביר לה מה קורה פה.
״אולי כדי שנכנס הביתה,אנחנו לא יכולים לדבר בגשם״
מיכאל הציעה לה והם נכנסו שניהם לתוך הבית של מיכאל.
״אז,אני מניח שאם את פה את חשבת על הצעה שלי,״ מיכאל אמר לה והביא לעלמה מגבת כשהבין שהיא לא הרגישה בנוח כשהחולצה שלה הייתה רטובה לגמרי ונדבקה לגופה,
״אני פה כדי לברר עוד פרטים״ עלמה אמרה ולקחה את המגבת מידו.
״מה את רוצה לדעת?״ מיכאל אמר לה והוריד את החולצה הרטובה ממנו והחליף לחולצה אחרת.
״אני יודעת שזה נשמע מוזר..אבל אתה יודע מה אוליבר ,כאליו מה הוא?״ עלמה לא מצא את המילים הנכונות להגיד מבלי לישמע משוגעת.
״ברור שאני יודע,אני וכל השושלת שלי צדים כמוהו כבר אלפי שנים״ מיכאל אמר לה בגיחוח כאליו זה דבר ידוע.
״צדים?״ עלמה שאלה אותו המומה.
״אוליבר הוא חלק מלהקה של זאבים ,הוא יכול להפוך לזאב בכל רגע נתון,״
״אתה עובד עלי נכון?״ עלמה אמרה לו וניסתה לסחוט מים מהחולצה שלה בעזרת המגבת.
״לגמרי לא,אני אראה לך ,יש לי תמונות במחשב של זאבים שהצלחנו לתפוס,התמונות האלו מלפני אולי 80 שנה ,בגלל שעם השנים הלהקות מסתתרות כמה שיותר,היום כמעט וקשה לתפוס אותם יותר מפעם,ובמיוחד לתעד אותם בפעולה״ מיכאל הסביר לעלמה בזמן שהוא מראה תמונות על המסך של שחור לבן רצות אחת אחרי השנייה,של אנשים שתועדו בזמן שהם הופכים לזאבים
״מזה אומר שהם זאבים,?״עלמה שאלה אותו בחשש בזמן שהיא מנסה לבחון אם התמונות האמתיות.
״זה אומר שהם הרבה יותר חזקים ,כל החושים שלהם מוגברים יותר ,הם מריחים למרחקים רחוקים ויכולים לזהות לפי הריח אנשים,
הראיה שלהם מתחזקת בלילה,
הם מהירות יותר מכל בן אדם שתכרי,אפילו הדם שזורם להם בגוף זורם בקצב גבוה ביותר משל אדם רגיל,״
״מזה אומר?״.
״זה אומר שיש להם יכולות התרפואת מטורפות,
הם יכולים רגע אחד להיות במצב של כמעט מת ויום אחרי זה להיות בריאים ושלמים כאליו לא קרה כלום״ מיכאל המשיך להסביר לה ועלמה הבינה סוף סוף מה קרה לפציעות של אוליבר.
״הם..הם מסוכנים?״ עלמה שאלה את מיכאל בחשש,בזמן שהיא חושבת על אוליבר ומה הוא יכל לעשות לה.
״את רצינית? הם רוצחים בדם קר! הם ניזונים מבשר של חיות ובני אדם,הם נהנים מלראות את הדם של בני אדם מתפוצץ להם מהורידים..הם מפלצות עלמה״ מיכאל אמר לה
וראה איך עלמה מתחילה לפחד ממש כשהיא מבינה מהם באמת.
״כאן אני וכל השושלת שלי נכנסים לתמונה,במשך שנים ואלפי דורות הם מנסים לצוד אותם ולהטיל עליהם את העונש שמגיע להם ,זה התפקיד שלנו״
מיכאל אמר לה וניסה להרגיע אותה.
״אז אתה רוצה להרוג את אוליבר?״ עלמה שאלה אותו בדאגה ,
היא לא יודעת למה אבל אחרי הכל קשה לה לשמוע שמישהו רוצה להרוג אותו.
״אני לא רוצה להרוג אף אחד עלמה,תאמיני לי או לא ,אבל אני מהחברים הטובים בסיפור״ מיכאל אמר לה והרגיש שהוא חייב להוכיח לה שהוא לא רוצה לצוד אותם.
״בואי, אני צריך להראות לך משהו״ מיכאל אמר לעלמה ומשך אותה לאחד החדרים בבית.
״זה אבא שלי,הוא נכה ברגלים״ מיכאל אמר לה ופתח מעט את דלת החדר שלו ,ועלמה ראתה איש מבוגר ישן על המיטה וכיסא גלגלים לידו.
״הם עשו לו את זה?״ עלמה שאלה אותו בעצב כשראתה איך מיכאל מביט במבט מיוסר מכאב על אביו.
״משהו כזה,הוא פשוט נקלה למקום הלא נכון בזמן הלא נכון.״
מיכאל הסביר לה בלי לפרט יותר מדי.
״ולאוליבר יש את מה שצריך כדי לרפא אותו,בגלל זה אתה צריך שאני השיג את זה ממנו?״ עלמה מנסה לחבר את כל החורים שהיה לה בסיפור.
״כן ,מסופר שמועה כבר כמה שנים טובות שללהקה של אוליבר יש גביע עם דם של האלפא-המנהיג שלהם,אם הדם הזה יכנס לגוף של אבא שלי זה ירפא אותו,״
״עלמה זה הדרך היחידה להציל אותו..״ מיכאל אמר לה לפתע וניסה לשכנע אותה לעזור לו,
הוא הרגיש שעלמה תמימה,וזה הדרך שלו להגיע לליבה כדי שהיא תעזור לו.
״אווקי..אני אעשה,כל מה שצריך״ עלמה החליטה לבסוף.