נופלים עולים , אלה החיים -פרק 16-

פרק 16 :

פתאום הוא יצא לי מאיזה חדר שם …
אני: " מה נעלמת לי ככה? חיפשתי אותך !"
אורן" : סתם עליתי למעלה להביא עוד בירה.. "
אני :" עוד בירה ? זאת הבירה החמישית שלך כבר … "
אורן:" ממתי נהפכת להיות אמא שלי ? "
הוא אמר לי בטון מייובש.. הסתכלתי עליו ..
ויררדתי למטה .. אמרתי שלום לנועה וליטל ויצאתי .
אורן אפילו לא הלך אחריי .. כנראה שלא היה אכפת לו ..
האכזבה מילאה אותי , האכזבה ממנו , מחבר שלי
שבמקום לתמוך בי על הכעס שיש בי על יותם הוא מוצא זמן להיות חרא אליי..
הלכתי כל הדרך הבייתה , בשקט. בכעס. עצבנית על יותם עצבנית על אורן ועצבנית על טלי!
הכל עצבן אותי !!
נכנסתי הבייתה ועליתי לחדר, אפילו לא הדלקתי מחשב, רק שמתי טרנינג ונכנסתי למיטה..
למחרת
התחלתי להתלבש, ניסיתי כמיטב יכולתי לא לחשוב על אורן ולהתרגש ממנו אבל הוא כ"כ עצבן אותי אתמול בלילה.
יצאתי לעבר התחנה… אף אחד שאני מכירה לא היה שם ..
ישבתי באוטובוס לבד והגענו לבצפר..
ניגשתי לכיתה , וראיתי את נועה ורותם , אורן עוד לא הגיע..
נועה : "מה קורה יפה שלי איך את מרגישה ?"
אני: " חרא, לא מספיק שראיתי את האידיוט הזה עם הסתומה הזאת
גם אורן החליט להתנהג חרא.. אני עצבנית עליו אתן לא יודעות כמה !"
רותם : " מה יש לו זה ? מצבי רוח ? "
אני: " לא יודעת מה יש לו אבל שלא יוציא את זה עליי החצוף הזה !!"
היה צלצול והשיעורים עברו מהר..
בעצם כל הסופ"ש עבר מהר..
ביום שישי נשארתי בבית , לא הרגשתי טוב כל כך והעברתי ערב עם אבא ואמא.
אני ואורן ממש לא דיברנו הוא לא התעניין וגמאני לא , העדפתי להתעלם ..
ממש כאב לי שהמצב ככה, אבל אני לא זאת שצריכה לדבר איתו אלא הוא איתי וגם לבקש סליחה.
אבל כנראה שזה יותר מדי לבקש….
ביום ראשון בבוקר, התעוררתי הכי הפוכה שיש , בקושי הצלחתי לפתוח את העיניים ..
ואז פתאום נזכרתי שהיום מגיעים התלמידים החדשים ..
התעוררתי מהר, בחרתי בגדים טובים והחלטתי שהיום אני הולכת להחזיר לאורן באותו מטבע.
הגעתי לבצפר עם ליטל , ניגשנו לכיתה וראינו את נועה ורותם ..
התיישבנו איתם וסתם דיברנו על המשלחת ילדים שמגיעה היום ..
***צלצול***
התיישבתי בשולחן שלי, ובפעם הראשונה מכל תקופתי בבצפר חיכיתי כבר שהמורה תכנס !
ותכיר לנו את התלמידים החדשים !!
ואז היא נכנסה ….
המורה: " תלמידים כזכור לכם כלפני שבוע אמרתי לכם שיגיעו 4 תלמידים..
אז הם הגיעו ותרשו לי להכניס אותם לכיתה .. "
הם נכנסו לכיתה אחד אחרי השני , 2 בנים ו2 בנות …
הבנות נראו בסדר אחת מהן הייתה די יפה והשנייה די מכוערת וטובה כזאת..
והבנים..היה אחד שנראה בסדר כזה לא משו מיוחד והשני … וואו .. הוא נראה כל כך כל כך כל כך טוווווווב !!!!!!!
…." אז תכירו את מיכל ו…."
" נעמה" היא אמרה..
המורה : " ונעמה … ואת רוני וניר… "
לחתיך קראו ניר ! אחח שם כל כך יפה..
ראיתי איך נועה בוהה בו .. איך ליטל בוהה בו ..
בבעצם איך כל הבנות בכיתה בהוו בו
אורן הסתובב לשולחן שלי לראות מה איתי, אני הסתכלתי על ניר..
כמובן איך שראיתי את אורן הכל חזר לי, ולא הפסקתי לשנייה לחשוב עליו ..
***צלצול***
באתי לגשת לניר ולהכיר את עצמי, אך נועה הספיקה אותי.. ומיד ניגשה אליו
והם התחילו לדבר, אמרתי לעצמי = זאת נועה היא החברה הכי טובה שלי
ומגיע לה , לי יש את אורן למרות שלא ממש ידעתי מה איתנו והחלטתי ללכת לברר את זה.. =
אני: " אורן .. " ניגשתי אליו תוך כדי ..
אורן : " מה?" ענה לי ביובש כמו בערב ההוא
אני: " מה יש לך ? למה אתה מדבר אליי ככה? עשיתי לך משהו ?"
אורן:" לא עשית לי כלום .. "
אני: " נו אז מה הסיבה שאתה מדבר אליי ככה.. אני חברה שלך .. לאחר שתיקה קלה … לא?"
אורן לא ענה , הסקתי מזה שהוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו ושהוא כבר לא רוצה בקשר הזה
אני: " אז ככה זה ? בסדר…" אמרתי וניגשתי לבחוץץ…
הלכתי לכיוון השירותים להתרענן קצת
לא הייתי מודעת בכלל לסביבה שלי , כל מה שהיה לי בראש זה אורן ורק אורן
ועל כמה שהוא אידיוט אם הוא מוותר על היחסים שלנו כל כך מהר.. כנראה שבכל זאת לא הייתי חשובה לו
אבל מה שהוא אמר באותו יום ! שהוא מאוהב בי איך זה יכול להיות ?!
תוך כדי הליכה ואי מודעות לסביבה , נתקעתי במישהו ..