נולדת בשבילי… פרק 4
~~~ נקודת מבט גיא ~~~
השיעור הסתיים ויצאתי מהכיתה ירדתי לקומה של אביגיל ולורן והלכתי לכיתה שלהן שבאתי להיכנס ראיתי את אליאור עומד שם. אליאור לא כזה חבר שלי גם לא ידיד לכיתה הוא יותר יריב שלי הוא לא אוהב אותי כי אני מסתובב עם אחותו וכי אני לומד ולא מקובל כמו שאר הילדים בכיתה שלי ובכלל בבית ספר. הוא עמד בפתח התכיתהולורן ואביגיל היו בהלם שראו אותו עברתי אותו ונכנסתי עמדתי מולו וכולו היה מפוצץ בסימני אלימות ובדם יבש. אביגיל הייתה בהלם שהיא ראתה אותו. אליאור מה קרה? איפה היית? מה עשו לך? איך זה קרה לך? אליאור מה עוררת? אליאור תגיד לי שלא עשית את זה? זה לא מה שאני חושבת על זה נכון? אביגיל אמרה ופיצצה אותו בשאלות. אוחתי תירגעי לא קרה כלום אמר, אליאור אני ומורן היינו בהלם שלא יכולנו לדבר. מה זה לא קרה כלום, תראה אך אתה נראה מה עשו לך? איך זה קרה? ומה עשית? אביגיל אמרה. לא קרה כלום ענה. בטח שקרה ואתה תגיד לי עכשיו מה קרה ענתה. טוב אם את כל כך רוצה לדעת אז אני אגיד לך בבית אמר אליאור.
אביגיל התעשתה ורצה לחבק אותו, אני חושב שזה החיבוק הראשון שיש בניהם. אני ומורן הסתכלנו אחד על השנייה וחיוך היה על פנינו. דממה. טוב את החיבוק המשפחתי הזה תמשיכו בבית לי ולאביגיל יש משהו לעשות מורן אמרה ושברה את השתיקה שהייתה. אביגיל ואליאור זזו כל אחד צעד אחורה ואליאור גלגל עיניים למורן אך היא לא התייחסה וכתגובה אביגיל אמרה לאליאור אין אה חייב לעשות משהו שיהרוס את הרגע נכון אמרה במבט עצבני. הוא גלגל עיניים גם לה טוב אני אראה אותך בבית אמרה אביגיל. וחסר לך שאתה לא מספר לי או מתחמק! צרחה לו כשהוא הנהן בראשו והמשיך ללכת.
~~~ נקודת מבט מורן ~~~
משכתי את אביגיל מתי שראינו את אליאור מתרחק. ומה אני עז? שאל גיא, לא אבל לנו יש שיחת בנות ואתה לא בת להזכירך. אני גם לא רוצה להיות צעק שאני ואביגיל המשכנו ללכת. טוב אנחנו מסיימות את היום הזה את הולכת לבית מדברת עם אליאור ולא רבה איתו! עד שהיחסים ביניכם ככה צריך לנצל את המצב ולשמור עליו. אחרי זה את מתקשרת אליי ואנחנו הולכות למרינה בהרצליה ואת מספרת לי הכל. מובן שאלתי? מובן המפקדת צחקה והצדיעה. משוחררת אמרתי, ושנינו צחקנו.
היה צלצול ושתינו נכנסנו לכיתה את רוב השעתיים העברנו בדיבורים טוב אין מה לעשות ככה זה היום הראשון חופרים על המורים שילמדו על הכיתות המזגנים ועל בלה בלה בלה הקיצר חפירות ארכיאולוגיות בע"מ. צלצול סוף היום נשמע ואני ואביגיל נשארנו בכיתה עוד כמה דקות, רצינו שהמורה תצא מהבית ספר לפנינו ואנחנו אחריה כדי שהיא לא תראה אותנו חוזרות הביתה ברכב הרי היא יודעת שבאנו במונית. הקפצתי את אביגיל לבית שלה ביי חיבקה אותי שירדה מהרכב ביי צעקתי וחסר לך שאת לא מתקשרת אחרת אני אחפור לך כמו עליזה (המחנכת החדשה והחופרת שלנו) טוב היא צעקה וצחקה , ביי צעקתי והמשכתי לכיוון הבית שלי.
הגעתי לבית תליתי את המפתחות במתלה ועליתי לחדר שלי נכנסתי לחדר נעלתי את הדלת של החדר שלי והפלתי את התיק על הריצפה ונזרקתי על המיטה. בודקת הודעות כל היום הזה ואיכשהו נרדמתי. התעוררתי מצלצול הטלפון שלי עניתי וזאת הייתה אביגיל. איפה את? בבית עניתי. למה את לא עונה? נרדמתי עניתי, יופי ת ישנה ואני בשיחה עם אליאור ש חמש מאות שנה טוב תתארגני יש לך שעה לאסוף אותי אמרה טוב המפקדת אמרתי צחקנו וניתקתי. התארגנתי לבשתי שמלה שחורה עם חגורה בצבע זהב נעלתי נעלי בובה שחורות עם אבזם בצבע זהב שמתאימים לשמלה שמתי עגילים צמיד והשרשרת שלי שקיבלתי מסבתא שלי מתנה לבת מצווה. התאפרתי שמתי קרמים בושם דורדורנט סידרתי את השיער לקחתי את המפתחות של הרכב ובאתי לצאת מהבית אך …
תגובות (0)