נולדת בשבילי… פרק 3

~~~ נקודת מבט לורן~~~
אני לא מאמינה אמרתי וחיבקתי אותה ישר. אביגיל תרגעי תסתכלי אליי הוא לא עשה לך כלום אוקי? גיא הציל אותך ואליאור אוהב אותך ורוצה להגן עלייך הוא היה לצידך ותמך בך ואמר לך כמה הוא אוהב אותך למרות שאתם רבים כל הזמן בלי סוף! תסתכלתי על הדברים החיובים של זה לא קרה כלום אוקי? היא הנהנה בראשה. יופי עכשיו בואי נאפר אותך ונסתיר את זה. קמנו והלכנו לשירותים של גיא איפרתי אותה וניסינו להסתיר את המכה עד כמה שיכולנו. סוף כל סוף כל האיפור שאת סוחבת בתיק עזר צחקקתי. היא צחקקה גם. אם זה היום הראשון ללימודים אנחנו חייבות ללכת אחרת היינו נשארות בבית שנינו אוכלות גלידה מול הטלוויזיה ומתכרבלות בשמיכה. אבל אין מה לעשות. טוב התארגנו ויצאנו לגיא שחיכה לנו בחצר. עליתי לרכב והם עלו מאחורה. נסענו לבית ספר כל הנסיעה גיא ואביגיל דיברו ואני השתעממתי לבד יותר נכון לא לבד אני והמוסיקה. מה הייתי עושה בלעדייה. הגענו צעקתי שהחנתי את האוטו אבל הם לא התייחסו והמשיכו לדבר. עצרתי את המוסיקה וצרחתי הם היי זוג יונים הגענווווו. ואז הם התסכלו עליי שניהם במבוכה. מה נהייתם עגבניות אני לא רעבה אמרתי והם צחקו.
הסתכלתי בשעון וראיתי שאנחנו מאחרים בעשר דקות! טוב אנחנו מאחרים בחצי שעה זה לא הרבה יחסית למה שקרה אבל זה היום הראשון של הלימודים ואני לא רגילה לאחר בכל בכל הימים וביום הראשון בטח ובטח שלא.
נכנסנו למבואה וגיא חיבק אותנו ועלה לקומה שלו אני ואביגיל עלינו לקומה השנייה ונשמנו עמוק לפני שנכנסנו לכיתה. לרעתי זאת לא אותה מורה של שנה שעברה היא הייתה יודעת שתמיד שאני ואביגיל מאחרות יש לזה סיבה והיא לא הייתה צועקת אבל זאתי שמעתי שצריך להיות מוכנים נפשית לפני שבאים לכיתה. איזה לכיתה בכלל לבית ספר. אני ואביגיל הסתכלנו אחת לשנייה והנהנו בראשנו להסכמה לחצתי על הידית ופתחתי את הדלת. המורה ישבה בשולחן שלה והמבט של כולם הופנה לכיווננו עמדנו אני ואביגיל שם מחכות לצרחות שהמורה תשים עלינו.
שלום אמרנו ביחד והסתכלנו לכיוונה של המורה.
שלום מה שמכם? שאלה עליזה (המחנכת החדשה שלנו) אביגיל ענתה אביגיל, לורן עניתי. אבייגיל ולורן למה אתם מאחרות שאלה ולהפתעתנו זה היה ברוגע. אמממ לא ידענו מה לענות והסתכלנו אחת לכיוון השנייה . אממממ המורה אפשר להגיד לך את הסיבה לזה אחר כך? שאלה אביגיל. כן אמרה יש שולחן בסוף הכיתה תשבו שם ובהפסקה שניכן ניגשות אליי. אני ואביגיל התקדמנו לעבר השולחן וליאן זרקה עפרון לכיווני. אופס נפל אמרה והרימה את ראשה אליי אוי מורן כאב לך פרינססה אמרה בלגלוג. האמת היא שלא אני לא כמו ברביות אחות שמכל נגיעה קטנה בוכות עניתי בהתחכמות. ליאן כיווצה את גבותיה והתעצבנה. איזה דרך לפתוח את השנה חשבתי לעצמי. אל תתיחסי בואי אביגיל אמרה והתקדמה לעבר השולחן אך אני נשארתי שם. קרה משהו המורה אמרה. לא עניתי רק שלליאן נפל עפרון אז עצרתי כדי שהוא לא יפגע בי עניתי. טוב תתישבי בשולחן אמרה המורה והמשיכה בדבריה. המשכתי ללכת לכיוון השולחן והתיישבתי את כל השיעור העברתי בצחוקים עם אביגיל היא פשוט פרה על התקנון ועל בלה בלה בלה על הבית ספר לא בדיוק מחדשת לנו דברים, ואז הצלצול נשמע. אני ואביגיל הכנסנו את הדפים שציירנו עליהם כל השיעור לתיק ובאנו לצאת מהכיתה אך המורה עצרה אותנו. לאן אתן הולכות חמודות אמרה. אממ באנו לסגור את דלת עניתי שכחתי לגמרי מהשיחה הזאת .ונראה לי שגם אביגיל.בכל אופן סגרנו את הדלת והתקדמנו לעבר המורה אביגיל באה לבגיד למורה את מה שהמצאנו לה בזמן השיעור אך המורה הקדימה אותה וצעקה תסבירו לי עכשיו למה איחרתן! אביגיל התחילה להילחץ ואני דיברתי במקומה אממממ אני ואביגיל עלינו על מונית והנהג מונית לקח אותנו לבית ספר אחר בכלל אז היינו צריכות לעלות על עוד מונית ולבוא לפה לכן איחרנו. זאת פעם אחרונה שאתן מאחרות שאני לא אשמע על דבר כזה. דווקא שמעתי עליכן הרבה דברים טובים לעומת מה ששמעתי על שאר הכיתה שמאחרת כל בוקר ומתנהגת זוועה אבל דווקא אתן איחרתן היום. סליחה המורה זה לא יקרה שוב אמרתי. משוחררות היא אמרה ואני ואביגיל באנו לצאת. התקדמנו לעבר הדלת ואז היא נפתחה ראינו את אליאור עומד שם.