נדייה פרק ל"ב
אבו שוקרי החזיר את נדייה הביתה וניסה לדבר על לבה כי כנראה זו רצונו של האלוהים אולי כך תוכלי לשקם את החיים שלך ואני מבטיח לך כי תמצאי בן זוג אשר לאט לאט ישכיח מלבך את אותו גבר.
"אבל אני כל כך אוהבת אותי, אני לא מאמינה שהוא לא בחיים, אני לא מאמינה שיותר לא יצלצל אלי אפילו שהוא נמצא כל כך רחוק ממני וכמה הוא נדיב איזה חבילות הוא שלח בשביל הילדים אפילו בשביל אמא וכמובן גם בשבילי"
אבו שוקרי הגיע לביתה של נדייה ושאל אותה באם היא רוצה שילווה אותה עד למעלה ? "לא תודה על הכל אדוני".
בטרם יצאה מהאוטו הוא שם בידה מעטפה ואמר לה שזה על חשבון משכורתה, "אבל היא החלה לדבר" "לא רוצה לשמוע כלום".
היא חייכה לעברו ולאט לאט ירדה מהאוטו ונכנסה לחדר המדרגות לעלות לביתה.
נדייה צלצלה את הצלצול שהיה מוסכם עליהם פעמיים לצלצל כך שיודעים כי מישהו מוכר מגיע הביתה.
הילדים והאמא רצו לדלת וחיבקו אותה חזק חזק וכאן היא לא החזיקה מעמד ופרצה בבכי כואב בכי שעל הנשמה רובץ כאב איום ונורא.
היא נישקה לכולם וביקשה להיכנס לחדרה כדי לנוח.
הילדים והאמא איחלו לה ליל מנוחה והרבה בריאות ושבו לחדרם.
נדייה נכנסה לחדרה ולא המליחה בשום אופן להפסיק לבכות. כיצד יכולה היא להמשיך בחיים הרגילים להיות בת להיות אמא לעבוד ולדעת כי זה שהיא עבורו תעשה הכל אותו איש מת אותו איש נעלם לחלוטין הן ממנה וכמובן גם מבני משפחתו וילדיו המתוקים.
למרבה הפלא היא נרדמה מיד העייפות, הצער, הכאב השהייה בבית החולים כל אלה השאירו אותה ללא טיפת כח.
כעבר זמן מה נראה היה לה כי כמה דקות חשה שמישהו מנסה להעיר אותה "מאמי מאמי אמרה בתה פטמה מאמי תתעוררי"
"למה עלי להתעורר עכשיו אתעורר בבקר"
"מאמי עכשיו זה כבר אחר הצהרים , את ישנה מאתמול בערב ועכשיו כבר אחר הצהרים אנו כולנו דואגים לך".
"מה זאת אומרת אחה"צ פטמה מתוקה שלי"?? "זאת אומרת שאת ישנה מאתמול בלילה כשחזרת עם אבו שוקרי מבית החולים והבקר הלכנו לבית הספר עם סבתא כי המורה רצתה לדבר איתך אך סבתא התנדבה לבוא וכבר חזרנו הביתה לאחר 6 שעות לימודים ואת ישנה מאמי, אני דואגת לך".
"טוב תודה מתוקה שלי אני אקום ויש לי בקשה אלייך תעזרי לי להתקלח כי אני מרגישה מאר מאד תשושה"
שתיהן נכנסו לחדר האמבטיה והילדה עזרה לאמה להתקלח ולאחר מכן עזרה לה ללבוש אימונית שקנתה לא מזמן והיא אמרה לה כמה שיש לה אמא יפהפייה.
פטמה ונדייה יצאו לעבר המטבח והבנים קפצו ממקומם ונישקו לה חזק חזק.
שבי בינתי ביקשה האמא והזדרזה להכין לה כוס קפה עם כמה עוגיות ולילדים הגישה אוכל מבושל וכמובן הם מבקשים עוד מנה.
כשסיימו הילדים לאכול הם יצאו מהמטבח ונכנסו לחדרם כך שהאמא ונדייה נשארו לבדן במטבח.
"מאמי לחשה נדייה זהו הוא לעולם לא יצלצל אלי לעולם לא . מאמי הוא היה צריך לנחות עכשיו בדיוק עכשיו בנתב"ג וביקש ממני אם אני יכולה לבוא לקראתו לפגוש אותו
בתערוכה כששמעתי את ההודעה לא ידעתי את נפשי מרב צער וכך התעלפתי."
"אני יודעת מה הסבל שאת עוברת ילדה שלי קטנטנה אך קחי הכל באהבה אולי זה משמים אבל למה שאבא לילדים ובעל לאשתו יקרה לו כזה דבר למה??? תשובה אין לי נשמה שלי, אין לי תשובה".
המשך יבוא
תגובות (0)