נדייה פרק כ"ה

"את צודקת מאמי אני אשתדל להתנתק ממנו אך בבקשה אל תחשבי ולו לשנייה לעזוב אותנו בבקשה מאמי, אנחנו בלעדייך כלום, אנחנו בלעדייך לא נוכל לתפקד , אנא תבטיחי לי כי לא תעזבי אותנו לעולמים"!!!

"בינתי שלי אני לא רוצה לעזוב איזו אמא נוטשת את בתה ואת נכדיה המהממים אך אני רוצה לבקש ממך כי תשתדלי לשכוח תשתדלי לא לזכור אותו כי דבר טוב מזה לא יכול לצאת ".

הטלפון צלצל ואלון היה בטלפון. "נדייה מה שלומך מתוקה שלי? קיבלת את החבילה?"

"כן אלון קיבלתי את החבילה אבל אני מסרבת להשאיר אותה אצלי, אני שומרת עליה עד שתחזור והכל תקבל חזרה, אנא בבקשה באם אתה באמת אוהב אותי אז תעזור לי לשכח אותך, אני פשוט לא מתפקדת, אני לא אוכלת, אני מתה מגעגועים אליך, אבל פרט למפח נפש לא יוצא ולא כלום"

"נדייה אנא אל תהיי כל כך החלטית אני מבין שקשה לך ותאמיני לי אני סובל יותר תאמיני לי ואין לי את מי לשתף והכל נשמר בלבי הכואב והעמוס לעייפה, אנא מאמי בבקשה תשתמשי עם כל מה ששלחתי לך אל תענישי כי כי התאהבתי בך אנא" והטלפון נותק.

היא קמה ממקומה ויצאה למרפסת. היא החליטה להיות חזקה ולא לשתף את אמה בקשר לאלון לשחק אותה כאילו היא באמת מתנתקת כדי שהיא תהיה שקטה ורגועה ולגבי המשך התנהלותה היא תחשוב לבדה בחדרה ללא לערב את אמה.

"מאמי היכן את קראה אמה לנדייה"

"בואי לחדר של הילדים לא תאמיני למראה עינייך"

נדייה מיהרה לחדרם של ילדיה ואכן מה שראתה זה פשוט מדהים.

6 ציורים מקסימים 6 ציורים כאילו צוירו בידי צייר ידוע ומיומן 6 ציורים
שמוכנים להיות מוצגים בגלריה גדולה וידועה.

היא חיבקה את שלושתם ואמרה : "אין לי מלים ילדים שלי אין לי מילים מנין הגיע הכישרון הבלתי רגיל של שלושתכם והמעניין הוא אתם שלושתכם מציירים יחדיו כל ציור וציור, אני אוהבת אתכם אתם קרן האור בשבילי למענכם אני מוכנה להקריב את עצמי רק למענכם"

"מאמי צחקה פטמה מדוע את מוכנה להקריב את עצמך בסך הכל אנחנו מציירים חחחח"

"תודה ילדים מתוקים שלי מחר כשאלך לעבודה אשאל את אבו שוקרי מתי יוכל להציג אותם בבית המרקחת רחב הידיים וננקוב במחיר גבוה ולא איכפת לי שלא נמכור ולו ציור אחד , אדרבא , אשמח להחזיר את הציורים כאן הביתה שנהנה כל דקה כל שנייה".

המשף בדרך