נדייה פרק כ"ד

פרק כ"ד

נדייה יצאה מחדרה והתקדמה לעבר חדר הילדים ובשמחה אדירה אמרה : הפתעות ילדים הפתעות".

"היא הניחה את ערכת הציור הגדולה על המיטה וכן את החולצות היפהפיות ולאמה היא הגישה את הצעיף וזוג נעלי הבית שכה התרגשה לקבל.

הילדים המשיכו בציורים ונדייה קראה לאמה החוצה.

היא חיבקה אותה ושתיהן נכנסו לחדר של נדייה.

"שבי מאמי ותשארי רגועה" "מה קרה נדייה מה את כל כך מיסתורית האם הכל בסדר"???

נדייה הוציאה מהארון את כל מה שקיבלה מאלון ולא הסתירה ולו פריט אחד ממנה.

האמא הביטה לעבר הדברים שרק הלכו ונערמו ולא ידעה כלל מה לומר חוץ מאשר להיות כל כך נסערת.

"נדייה את צריכה לכתוב לו מכתב שאת כל מה ששלח לך את שומרת ולא משתמשת בשום פריט בשום פריט, נדייה את שומעת מה שאני מצווה עלייך שום פריט כולל כל הכספים מבול של דולרים תכשיטים יקרי ערך כל זה הוא חייב לדעת שאת שומרת וכעבר שנה את תחזירי לו הכל, נדייה את מבינה מה שאני אומרת לך לעשות? וגם אם את בוכה זה אינו מרגש אותי עדיף שתבכי עכשיו ולא כל החיים"

נדייה התיישבה על הרצפה והניחה את ראשה על ברכיה של אמה ובכתה ובכתה וכולה בכי כולה בלבול כולה חוסר אונים משווע.

בחלוף זמן רב היא התאוששה קמה מהרצפה נישקה לאמה והכניסה את כל המתנות יקרות הערך בארון וביקשה שאמה תכין לה כוס קפה חזק.

שתיהן נכנסו למטבח ולאחר שהגישה לה את כוס הקפה אמרה לה אמה:

"נדייה את תלכי מחר לבנק ותפקידי את כל הכסף הזה בחשבון על שמך ותסגרי אותו למשך שנה אחת.

את דברי הערך התכשיטים וכל מה שיש תפקידי גם כן מחר בבנק אך לצורך זה את צריכה לפתוח כספת זה אמנם עולה אבל שווה מאד חלילה שלא יגנבו לנו את דברי הערך האלה מהבית"

"אבל מאמי אני אוהבת אותו אני רוצה להיות שלו"

"נדייה בינתי הוא לא גבר פנוי הוא יהודי הוא חיל הוא נשוי והוא אבא לילדים. מה שיכול לצאת לך מאהבה זו זה רק עגמת נפש ובכי ובכי ובכי אז מה הרווחת כאן ?? מה הרווחת להיות חולה לא לתפקד לחכות שהוא ישלח לך חבילה ולדבר בטלפון וחוזר חלילה לבכות לקבל מתנות לחוש עגמת נפש ולנשק את התמונות שלו עם המשפחה"????

"נדייה את חייבת לשמוע בקולי כי אני לא אסכים להישאר כאן בבית איתך ועם הנכדים שלי ואשוב למחנה הפליטים, אין לי ברירה כי לראות אותך נגמרת , בוכה הורסת את הבריאות זה אני לא יכולה לסבול".

"נדייה קמה ממקומה וחיבקה את אמה חזק חזק. חבקי אותי מאמי אני כל כך מסכנה איך התאהבתי ואיך אני הורסת את חיי, אך את לא עוזבת אותנו את נישארת איתנו ואני לא אמרה את פיך כמה שזה קשה עלי לעשות את כל מה שאת מצווה עלי כי את צודקת מאמי שלי."

המשך יבוא