נדייה םרק ל"ז

שבוע ימים נשארו נדייה וילדיה בבית והתאבלו על היקרה להם מכל שהלכה לעולמה.

אבו שוקרי היה בקשר הדוק עם כולם ותמיד ביקש לדעת באם הוא יוכל לעזור במשהו.

את השבוע הזה ניצלו הילדים לציורים וכמובן בסופו אפשר היה לערוך תצוגה גדולה מאי פעם.

בבקרו של היום השמיני העירה נדייה את ילדיה בשעה שבע בבקר ואמרה שמהיום החיים שבים למסלולם הרגיל פרט לתחושת הריקנות שכולם מרגישים אך במהלך הזמן נתרגל לחיות עם זה.

היא ליוותה את ילדיה לבית הספר ולגנים והבטיחה כי בשעה 13.00 תגיע להחזיר אותם הביתה.

לאחר מכן שמה פעמיה לבית המרקחת ואבו שוקרי יצא מאחורי הדלפק ניגש אליה ונישק על לחייה וטפח על שכמה :"ברוכה הבאה נדייה".

"ברוך הנמצא אדוני"

הנשים החלו לגדוש את בית המרקחת ונדייה חשה שוב חיה חשה שהעולם נותר עולם יפה אשר צריך לחיות וליהנות מכל דקה כי אין לדעת מה ילד יום.

השעה 13.00 היא ביקשה מאבו שוקרי ללכת לאסוף את ילדיה והוא כמובן הסכים ואמר לה " אחה"צ אל תחזרי לעבודה בשלב הזה את תעבדי רק בשעות הבקר ואחה"צ תישארי עם ילדייך בבית."

"תודה רבה אדוני ורציתי לשאול אותך אם תוכל לארגן שוב תערוכה לציורים של ילדי כי הפעם הציורים שלהם הרבה יותר בוגרים לעיתים אף עצובים וזה מדהים כיצד הרגשתם באה לידי ביטוי בציורים"

"אני מוכן ומזומן נדייה רק תגידי ונארגן זאת".

נדייה הלכה לבית הספר וכבר שלושת הילדים המתינו לה כשכולם בוכים. "מה קרה אלוהים למה אתם בוכים"??? "כי נזכרנו בסבתא כשהיא הייתה מחכה לנו בבית עם תבשילים טעימים ועם חיוך על פניה ועכשיו הבית שמחכה לנו הוא בית ריק בית שלא יהיה אותו דבר כמו שהיה עם סבתא".

"נכון השיבה האם אך עלינו להתרגל לחיות בלעדי סבתא ותאמינו לי שהיא לא רוצה כי נבכה היא מבקרת שנשמח שנצחק ונזכיר אותה עם חיוך וצחוקים".

לאחר שהם נרגעו והפסיקו לבכות אמרה להם נדייה:"היום נאכל ארוחת צהריים במסעדה של חאלד יש לו חומוס טעים וצ'יפס ומה שתרצו אזמין לכם.

ארבעתם צעדו לעבר המסעדה ולשמחת נדייה המסעדה היטיבה עם מצב רוחם וכל מה שהזמינו היה תמיד מאד מאד מאד.

במהלך הארוחה סיפרה להם כי דיברה עם אבו-שוקרי לגבי התערוכה והוא אמר שרק נקבע מתי הוא מוכן להציג את הציורים שלכם.

"ואוו יפה שמחו הבנים אבל מאמי את צריכה לקנות לנו בדים וצבעים כי במהלך השבוע האחרון נגמרו כל האביזרים "

"נו אז מה הבעייה תציירו בלי אביזרים כי זה לא חכמה שיש לך כל האביזרים – ארבעתם פרצו בצחוק כזה חזק שכמה מהסועדים היפנו את ראשם אליהם וגם הם הצטרפו לצחוק.

המשך יבוא