נגיעה של מלאך -פרק 1

הודיה מהר מהר עוד מעט שבת ואתם תאחרו לבית הכנסת! יאלה תתארגני צ׳יק צ׳אק ותלבשי גם את יוסי על הדרך ..
טוב אמאאא .
אפשר להגיד שמאז שאני זוכרת את עצמי זה ככה כל פעם מחדש,מהר מהר שבת עוד מעט, חג עוד מעט,אם זה פסח אז אני צריכה לנקות ואם זה שבת אז לבשל ואם זה פורים אז להכין מלא משלוחי מנות .אף פעם לא התלוננתי תמיד עשיתי הכל בשמחה אני מאמינה בדרך ה׳ ובמצוות למרות שתמיד אומרים שגיל 16 זה גיל מורכב ומתחילים להתבלבל אבל זה לא נכון לגביי.. עד שפגשתי אותו …
זה התחיל בערב שבת רגיל הולכים לבית הכנסת, תמיד הייתה חומה גדולה שלא חס וחלילה יהיה קשר עין בין עזרת הנשים לגברים אבל במקרה שלי זה לא עזר העניים שלנו נפגשו. בסוף התפילה כשכולם יוצאים מבית הכנסת וניהיה עמוס כולם נראים אותו דבר בערך בגידי שבת חולצות לבנות אני ישבתי על הגדר בסוף הרחוב מחכה לאבא ויוסי ואז הוא עובר מולי גבוה ורזה היה לו סוג של זקן קטן לשניה הרמתי את הראש ונתקעתי בעינו הירוקות והזוהרת זה היה רגע חולף שהרגיש כמו שעתיים הוא הכניס לי מבט חודר והמשיך ללכת זה לא יוצא לי מהראש גם לא זהיתי אותו לא נראלי הוא בכלל מבית הכנסת, טוב די לחשוב על זה הודיה אסור! אסור ! אסור ! אבא ויוסי הגיעו וחזרנו הביתה
היתה ארוחת שבת טעימה שרנו אבל הילד לא יצא לי מהראש המבט הזה… די הודיה למי איכפת ממנו! הסתיימה הארוחה סידרתי את המטבח, ירדתי לזרוק את הזבל כמובן שירדתי עם שני שקיות אם הכמויות שאנחנו אוכלים ומזבלים… הסתבכתי קצת להרים את המכסה פשוט זה כלכך גדול וכבד ופיתאום אני שומרת מאחוריי קול גברי
״סליחה צריכה עזרה?״ אני מסתובבת לכיוון אותו הקול המציע לי עזרה זה הוא ! אותם העניים הירוקות הזוהרות