מחלה סופנית בשם אהבה

הצלחתי להפריד בין דימיון למציאות
והבנתי שאתה אף פעם לא תהיה שלי
כמה שזה לא כואב,כמה שזה לא פשוט
אתה מסתבר לא נודעת לי
דמעות יכולות לרדת
חיוכים יכולים להתפזר בכל מקום
אבל אף אחד פעם לא יצליח את האמת ולאן שהיא יורדת,
אף אחד לא יכול להזריע פה שלום
כל הניסיונית הגמילה ממך היו סתם
אתה הסם שלי,אתה הכאב שלי
אתה הנטיות לאובדן עצמי שלי
אתה היית,עכשיו אתה שם
איך קרה שנשמה אחת נפדה לשני חלקים?
איך שהשני החלקים עכשיו מתים?
האם היינו צריכים לזרום אל הסוף כמו הים?
אתה אני,אני אתה,אני עכשיו פה,אתה עכשיו שם
להצליח לשחרר מישהו שאוהב זה לפעמים כל כך קשה
כמו להגיע ולקפוץ מהקצה
כי מתי שאתה נדבק במחלה בשם האהבה
אין תרופה
היא סופנית
היא אשליה,היא אמיתית
היא אתה,אתה היא
היא מתפרקת אתה פה היא שם
היא שם אתה סתם
אבל היא המחלה הכי טובה שיכולה להיות
שאתה תצטרך איתה לחיות
יכול להיות לא חיים שלמים תצטרך אותה להשלים
אבל חיים שלמים אותה לחלים