"מתרחק..כי מגיע לך טוב באמת..!" 12

בפרק הקודם:
"דורררררררר" צעקתי לו וצרחתי את המשפט הזה..
הוא הסתכל עליי..והעביר בי מבט..ראה שאני לבושה בשורט וחזיית בגד ים..והוא סימן לי שהוא עולה למעלה..
עכשיו? אני מתבדת..הלך עליי..לא רוצה לתאר את התגובה שלו.

פרק 12:
"מה ניראלך שאת עושה?" הוא צעק עליי כשנכנס לחדר שלי..
"עושה מה שבראש שלי.." אמרתי לו ושמתי שמלה שקופה לבנה לבריכה..
"את לא תעשי מה שבראש שלך!!" הוא אמר לי בעצבים..
"למה מה אתה אבא שלי?" אמרתי לו כשארגנתי לי תיק קטן לבריכה..
"תיראי..אני יודע שאנחנו לא יחד..או שכן..אבל אני עדיין דואג לך!
די כבר להתנהג ככה.." הוא אמר בקול הרגיל שלו..
"אני לא רוצה להקשיב לך..אתה מתסובב עם הערסים והזונ*** של השכבה ואתה מצפה שאני יתייחס אלייך?אתה מצפה שאני יקשיב לך..לא" אמרתי לו ומעכתי טיפה את הענבים לבדוק עם הם קשים..
"טוב.." הוא אמר מאוכזב..
"אבל רק שתדעי..שזה לא אני,אני יודע מי אני..השתנתי..בגללך..ועכשיו שאת לא מדברת איתי..קשה לי,אני מחפש עם מי להיות,אני מחפשת עם מי לדבר,אני מחפש עם לי להרגיש את ההרגשה שהרגשתי איתך,אני מחפש עם מי לחייך,אני מחפש עם מי לדבר כמו שדברתי איך,אני מחפש את עצמי שוב,אני מחפש דרך לחייך ודרך לזכור את מי שאני ולהשתנות לבנאדם שהייתי כשהסתובבתי איתך..כלום..פשוט נאדה..אני יכול להמשיך לחפש אבל לשווא..
אני מרגיש לבד,עצוב,כעוס,בודד,ושהפסדתי את הדבר היחיד שהיה יכול לגרום לי לחייך..אני לא מנסה..בעצם כן,אני כן מנסה להחזיר אותך אליי…רק..רק תיזכרי בנשיקות שלנו,החיבוקים שלנו..איך שנהנינו יחד..תזכרי,אולי..לא יודע,אולי משהו ייצא מזה..אני רק רוצה לגרום לך לדעת שאני מתגעגע אלייך..אם את נזכרת ומשהו בלב שלך בוער לחזור אליי כמו אצלי,את יודעת איפה למצוא אותי" הוא אמר מאוכזב..
"איפה ני יכולה למצוא ואתך?" שאלתי אותו עם קול כואב.
"למטה..מסתובב עם זונ** וערסים,עושה את עצמי מכייף,אבל אני סתם שם..לא מכיר אותם,לא סובל אותם,לא אוהב אותם,לא רוצה להיות איתם..
אני מעדיף להיות עם האנשים הכי חננות שקיימים ביקום ואיתך,ולא עם האנשים האלו..אני יורד.." הוא אמר וירד….פתחתי את הדלת אחריו והסתכלתי עליו,הוא לחץ על הכפתור של המעלית.הסתכל עליי,ועשה פרצוף מאוכזב,נכנס למעלית,וזהו..
היחסים שלנו נגמרו ואיתם גם החיוך שלי..
לקחתי את התיק ברכה שלי,המשקפיי שמש,האייפון,וירדתי למטה,נכנסתי למעלית והריח של הבושם שלו עדיין היה באוויר..
יצאתי מהדלת האחורית הגדולה של המלון שמובילה לבר המתוקים של הברכה,ולמגלשות המים,ולברכה עצמה..
החצר של המלון אצלנו היא ענקית..היא כל כך ענקית שאפשר לפתוח שם גן חיות..הסתכלתי על דור,ראיתי שהוא קלט אותי..הוא חשב שאני באה אליו והוא חייך..אני לא יודעת מה אני עשיתי באותו הרגע,אבל הגעתי לבר של המתוקים והשתייה..
"אקס אל,סלט פירות וטוסט עם זיתים והרבה אלף האיים בדרך אלייך" הרבמן אמר וחייך..קוראים לו רוני…הוא מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת מה אני ירצה….ההורים שלו חברים טובים של ההורים שלי..אז הוא בא לכאן לעבוד,אני מדברת איתו המון,אבל מאז שיש לי את דור אני בקושי איתו..כל חופש גדול אני יחד איתו על הבר,עוזרת לו ומדברת איתו..ובשאר העונות שגם אז המלון פתוח,הוא עושה עבודות שירות אחרות במלון,שחלקן זה לעזור לי ויחד איתי..אנחנו חבריי ילדות,הוא בחיים לא היה מעז לנשק אותי הוא להתקרב אליי סנטימטר אם אני לא ארצה..הוא הבנאדם הכי מדהים שכל בת אי פעם תרצה,ואני מאחלת לחברה שלו שהיא תהנה כמה שאפשר ותנצל את המתנה הזאת!!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
רוני-עיניים כחולות ושיער שחור,שילוב מוזר אבל מנצח!
בן 17,בערך בגיל של לירון.
מפותח,עו קוביות..אוהב לשחק כדורסל..זה אחד התחביבים הכי אוהבים שלו..אי אפשר להגיד את רוני כילד שיכול להתאהב בדקה..הוא מחפש את האחת..
הוא מתלונן שהוא מצא אותה,לירון אבל הוא יודע שאסור לו להתקרב אליה,הוא יכול לפגוע בה..
לא מעשן,לא שותה..ילד טוב ירושלים..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"וואי,איך התגעגעתי לטוסטים שלך" אמרתי לו כשנגסתי בטוסט..
"חחח..אני תמיד כאן..נזכרת לבוא עכשיו" הוא אמר ששם את המשקפי שמש על הפנים..
"נפרדתי ממנו"אמרתי לו אחרי כמה דקות של שקט..
"למה?" הוא שאל..
"לא יודעת..אני צריכה שקט" אמרתי לו..
"טיפה..כאילו..אחרי מה שקרה ניראלי שהכי טוב לשנינו זה קצת מנוחה..לנוח..לעשות את הדברים שאנחנו באמת אוהבים..חוץ מזה,אנחנו בקושי היינו יחד שבוע וכבר הוא הלך להסתובב עם כל המטורפים מהשכבה שלנו..ותעזוב את זה שאני צריכה איכשהוא להתמודד עם המצב שאנחנו נמצאים באותו המלון ואני יצטרך לראות אותו כל יום כל שעה כל דקה כל שנייה,אני עדיין אוהב אותו..אבל אני חושבת שאנחנו צריכים הפסקה" אמרתי לו והוצאתי את כל הצימוקים שהוא תקע בסלט פירות.
"לא נראה לי שהוא מסכים איתך" הוא אמר..
הסתכלתי עליו..
"איך אתה מאור לדעת רונרון?חוץ מזה,די לתקוע צימוקים בתוך הסלט!" אמרתי לו..
"לא..אני רציני..הוא מאחורייך,ובערך כל השיחה הוא עושה עם הראש לא" הוא אמר והסתכל עליי..הסתכלתי עליו במבט מופתע,הסתובבתי..הוא היה שם.