” מתפלל שזה חלום ואתה זה שתעיר אותי ” – פרק 23

״אני חושבת שתוסיף קודם בפייסבוק, ואז אולי תקבל את המספר.״ עניתי וחייכתי אליו, הוא חייך בחזרה.
״אוקיי, אז מה השם בפייסבוק?״ הוא שאל.
״שחף מור.״ אמרתי ויצאתי מהחנות.
״רגע שחף.״ הוא קרא לעברי, עצרתי והסתובבתי אליו.
״אנגלית או עברית?״ הוא שאל וחייך.
״את זה תגלה כבר לבד.״ אמרתי והמשכתי בדרכי, קשה להשגה עד הסוף!
הסתכלתי בשעון, וראיתי שעברה בדיוק רבע שעה.
הלכתי למקום שבו אני ואביאל קבענו, וראיתי שהוא מדבר עם מישהי.
אני לא אשקר, חשתי קנאה. אז התקדמתי לעברו.
״היי אהובי.״ עמדתי על קצות האצבעות, חיבקתי אותו ונשקתי לו בלחי.

~נקודת מבט של אביאל~
שחף ואני התפצלנו, אני הלכתי בנתיים לחפש עבודה לא מסעדה, מה כבר יש לחפש?
הגעתי לסלקום וראיתי שמחפשים עובדים בסניף.
״שלום, ראיתי שאתם מחפשים נציגים זה עוד בתוקף?״ שאלתי את אחת הנציגות.
״כמובן, תגש למשרד המנהלת.״ היא ענתה וסימנה לי לאן ללכת, הודתי לה והתקדמתי למשרד.
דפקתי בדלת ובחורה בשנות השלושים לחייה פתחה לי את הדלת, אני מוכרח להגיד שהיא נראת דיי טוב.
אפילו טוב מאוד!
״כן, אתה צריך משהו?״ היא שאלה בפנים רציניות.
״זה בקשר למודעה של הנציגים בחוץ.״ אמרתי וחייכתי אליה.
״אוקיי, תכנס.״ היא אמרה וחייכה חצי חיוך, נכנסתי אחריה וסגרתי את הדלת.
״תמלא את הטופס הזה, ונחזור אליך במידה שתתאים.״ היא אמרה והגישה לי את הטופס. הנהנתי והתחלתי למלא.
אחר חמש דקות בערך סיימתי והגשתי לה.
״להתראות.״ היא אמרה וחייכה.
״להתראות.״ עניתי וחייכה חזרה.
יצאתי לכיוון המקום שאני ושחף קבענו, ואז ראיתי את האקסית שלי.
״בובי שלי!״ היא אמרה וחיבקה אותי.
״אורן.״ אמרתי ביובש וחיבקתי בחזרה.
״התגעגעתי אליך בובי.״ היא אמרה והתנתקנו מהחיבוק.
היא לא מתארת לעצמה כמה אני לא.
״וואלה?״ שאלתי אותה, רק שלא תנסה להוציא ממני שגם אני אליה.
״וואלה!״ היא אמרה והתלהבה.
פתאום ראיתי את שחף מתקדמת אליי במהירות. איזה טיימינג יש לה!
״היי אהובי.״ היא אמרה ואז חיבקה אותי ונשקה לי בלחי, מישהי פה מקנאה.
״זאת חברה שלך אביאל?״ אורן שאלה, לא הספקתי לענות ושחף תקפה אותה.
״כן, את צריכה משהו? אנחנו ממהרים.״ היא אמרה, מישהו פה מקנאה בעצם קצת יותר מידי.
״חמודה חברה שלך.״ אורן אמרה וחייכה בזיוף, רק ששחף לא עצבנית כמו אח שלה ירין.
״טוב אהובי, אני חושבת שנלך.״ היא אמרה והתעלמה מאורן.
חיבקתי את אורן לפרידה והתחלנו להתקדם לקומת האוכל.
״אז מה חברה שלי, מה את רוצה לאכול?״ שאלתי וחיבקתי אותה מהצד, והיא? הורידה לי את היד.
״מה יש?״ שאלתי ללא הבנה.
״לא יודעת, אולי הרעב משפיע.״ היא ענתה ביובש.
סובבתי אותה אליי והסתכלתי לה בעיניים, היא הסתכלה לי בחזרה.
״את יכולה להגיד לי.״ אמרתי וליטפתי לה את הלחי.

~נקודת מבט של שחף~
"את יכולה להגיד לי." הוא אמר וליטף לי את הלחי, נמסתי.
המגע שלו צימרר אותי.
יכול להיות שהתחלתי לפתח רגש? אין מצב.
"כלום באמת." עניתי וחייכתי חיוך מזוייף.
"בסדר." הוא אמר וחייך, אחזנו ידיים והלכנו לכיוון הפיצריה.
"אני רוצה שני משולשים עם זיתים ירוקים." אמרתי למוכר וחייכתי אליו.
"תעשה מגש זיתים ירוקים." אביאל אמר וגרר אותי לכיסאות.
"אז זאתי האקסית שלך?" שאלתי אותו בחצי חיוך.
"לצערי." הוא אמר וצחק, צחקתי מיד אחריו.
המוכר קרא לו לקחת את המגש והוא הלך להביא אותו.
"לכי תבחרי לך איזה שתיה שאת רוצה." הוא אמר כשחזר וחייך אליי.
לקחתי את ארנקי ובאתי ללכת לכיוון הקופה.
"את ממש לא הולכת לשלם אפילו לא שקל, שילמתי כבר ואל תעליבי אותי." הוא אמר ברצינות, החזרתי את הארנק אל התיק שלי חייכתי אליו והלכתי לבחור לי מה לשתות.
הלכתי אל המקרר העמוס בבקבוקי שתיה, ולקחתי קולה כמובן.
"אני לוקחת את זה אוקיי?" שאלתי את המוכר בחיוך. הוא הנהן ואני הלכתי אל אביאל שבנתיים היה במשולש השני שלו.
"מה זה יא שמן?" שאלתי וצחקתי בזמן שהתיישבתי לידו.
"מה?" הוא שאל וצחק ללא הבנה.
"כבר שתיים? הייתי שם בקושי דקה." אמרתי לו, ואז הוא הצביע על ילד קטן שישב בפינה ואכל משולש פיצה.
הוא היה רזה ומעט מלוכלך, שיערתי שהוא בא ממשפחה עניה.
חייכתי לאביאל חיוך גדול, הייתי גאה בו!