" מתפלל שזה חלום ואתה זה שתעיר אותי " – פרק 12

קמתי בבוקר, לילה ראשון שאני לא חולמת על עומר.
הלכתי למחשב, נכנסתי ליוטיוב ושמתי את השיר של רותם כהן ׳אל העולם שלך׳.
התקדמתי לעבור הארון ובחרתי בגדים לבית הספר, נעמדתי מול הארון וחלק מהשיר נדבק לי לראש.
״קמתי עם געגוע כואב והבנתי,
הבוקר שטוב לך לבד,
אני לומד לשחרר אותך למרות שקשה לי,
אני נותן לך ללכת לעד.״ התיישבתי על הרצפה והתחלתי לחשוב לעצמי, אולי הוא לא בא אליי בחלום בגלל זה?
הוא חושב שטוב לי בלעדיו?
אולי זה בכלל קשור לאביאל?
תוך כדי שאני מתחילה להכנס למחשבות שלי הבחנתי שהשעה היא עשרה לשמונה.
רגע מה?
עוד רבע שעה אני צריכה לצאת לבית הספר!
קמתי מהר, נעמדתי מול הארון לקחתי טייץ שחור וגבוה, תלבושת ורודה, והלכתי למקלחת. הבוקר לא יכולתי לקחת את הזמן אז חפפתי זריז, עטפתי את גופי במגבת והלכתי לחדר.
מרחתי קרמים, התלבשתי, אספתי את השיער לקוקו גבוה, ולשם שינוי החלטתי שאני מתאפרת. מרחתי איילנר דקיק, מסקרה בשביל להאריך מעט את הריסים, ומעט גלוס שקוף. ריססתי על עצמי בושם וירדתי לכיוון הסלון.
״בוקר טוב כולם.״ התכוונתי לברך את כולם ואז ראיתי שרק זוהר בכלל בסלון.
״בוקר טוב.״ זוהר ענה וחייך אליי, ירין היה עדיין למעלה. לקחתי שקית שוקו והלכתי לשבת ליד זוהר.
״רוצה?״ שאלתי וחייכתי אליו, מצחיק שהייתי קטנה הייתי מאוהבת בו.
״לא זה בסדר, שתיתי.״ הוא ענה וחייך אליי, חייכתי אליו שוב הוא הביט לי בעיניים ואני הבטתי בשלו חזרה.

~נקודת מבט של זוהר~
הייתי אצל ירין, חיכיתי בסלון שיבוא קבענו ללכת ביחד לבית ספר.
״בוקר טוב.״ שמעתי, הסתובבתי למדרגות וראיתי את שחף, היא מושלמת.
״בוקר טוב.״ עניתי וחייכתי אליה, היא הלכה למטבח, חזרה עם שקית שוקו והתיישבה לידי.
״רוצה?״ היא שאלה וחייכה אליי, אין חיוכים כאלה היום נשבע. יש לה חיוך תמים.
״לא זה בסדר, שתיתי.״ עניתי וחייכתי אליה, היא חייכה אליי שוב.
הסתכלתי לה בעיניים והיא הסתכלה אליי חזרה, אם היא לא הייתה אחות של ירין מזמן הייתי מנשק אותה.
ואז סובבתי את הפנים לכיוון הטלויזיה לפני שתהיה טעות.
״איפה אחיך?״ שאלתי אותה ואז הסתכלתי עליה ושוב על הטלויזיה.
״לא יודעת.״ היא מלמלה בשקט.
״כמה זמן להתארגן מה אתה כוסית?״ צעקתי לירין שהיה בקומה למעלה.
פתאום ירד, חיוך ז׳וקר בקבוע.
״מה אתה בוכה, שחף לא אירחה אותך יפה?״ הוא שאל וגיחח, רק לראות אותה זה כבר מושלם בשבילי, היא לא צריכה לעשות יותר מידי.
״נו ירין אני מאחרת.״ היא התלוננה, ירין האדיש הזה התעלם ממנה.
״רוצה אני יקפיץ אותך?״ שאלתי וחייכתי אליה.
״ואז תחזור שוב?״ פתאום ירין התערב, הוא יכול לשגע בן אדם.
״כן.״ עניתי וחזרתי להסתכל על שחף.
״לא צריך, כבר נצא.״ הוא ענה והלך לחפש את המפתחות של האוטו.
ירין כמו אח בשבילי, אבל רציתי זמן לבד עם שחף.
יכול להיות שאני מאוהב?