" מתפלל שזה חלום ואתה זה שתעיר אותי " – עונה 2 פרק 12

-נקודת מבט של אביאל-
״בהצלחה.״ אבישג אמרה, הנהתי לחיוב ועליתי לבמה כשהמנהל הכריז את שמי, הסתכלתי בין התלמידים ואז ראיתי אותה, את הקטנה שלי, שחף.
עיניה היו אדומות, ופרצופה המום. כאב לי שראיתי שיש דמעה על פניה, ראיתי שני מנסה לנגב אותה אבל מיד אחריה זולגת עוד דמעה בוגדנית. מזל שאני רק זמר קאברים בנתיים ואני יכול לשיר איזה שיר שאני רוצה.
״מול אותו חלון ישן פותח את הבוקר,
מחפש סיבה להשאר,
אל אותו סיפור קטן נטול תקווה ואושר,
אם אני עוזב אני לא חוזר.

מחפש אותך בפנים,
את כבר לא זאת שהכרתי,
לא צריך לדבר על השתיקות,
אני רוצה לפחד לבד, לעצמי מספיק שיקרתי.
כל כך עצוב שכבר לא חשוב לבכות.

אל תפני לי מקום לצידך,
תתמודדי אני הולך,
תחייכי את יודעת,
אל תשמרי לי מקום חם לחזור כשאהיה שיכור,
תוותרי את שומעת.״ מבין כל מאות התלמידים, רק תלמידה אחת מול העיניים שלי. רק את המבט שלה חיפשתי.
אני לא מאמין, עברה שנה! אני מאורס אני בדרך חדשה אבל עדיין שחף תהיה הלב שלי.
״מחכה שהיום ירד,
תרגעי ואז תביני,
שלא מצאתי סיבה להשאר,
סתם סיפור עצוב של סתיו,
יום יבוא ותסלחי לי,
את אותו חלון ישן סוגר.״ שרתי מהלב, הגיע הרגע לקחת תלמיד הסתכלתי מסביב ואז לקחתי את שחף, הדרך היחידה להתקרב אליה והגיע הגע לשיר השני.
"אני כותב לך מהלב, תגידי לי אם ליבך עטוף כאב
בחדרי שופך את יגוני, לו רק ידעתי היכן את ועם מי
אם רק לומר את האמת אני נזכר שלא אמרתי מתחרט
ועכשיו זה קצת צובט בלב, לא נרדם תדעי זה בגללך

הזמן עובר את לא חוזרת
אולי מצאת לך אהבה אחרת
ומה בעצם כבר נשאר
חוץ מלראות איך את כבר השתנית לי
אני רציתי רק לגרום לך אושר
ואיך אמרת לי לוותר
מקווה שטוב לך שם יותר

אני נושם את המרחק
יושב חושב אם גם לך קשה מעט
ומתפרק כי כלום כבר לא נשאר
גם החיבוק החם הפך לקר." ואז היא פשוט ירדה מהבמה ורצה משם, השאלה היא אם לרדוף אחריה או לא.