מתפללים לאהבה פרק 4

חלף לו זמן מה… והעניינים עם אושרי לא נראו כאילו מתקדמים לשום מקום… עד יום שישי האחרון.
בדיוק נגמרה פעולה וכולנו ישבנו בשכבגייה וצחקנו (רומי טוהר מיכאל אושרי ואני) אני ישבתי ליד מיכאל לגמרי לא בכוונה ומידי פעם כשהבטתי באושרי המבטים שלנו נפגשו ואז הוא מיהר להסיט את מבטו לנקודה אחרת כדי שלא אראה.
מיכאל ואושרי שניהם משחקים כדורסל אבל לא באותה קבוצה. הבנים החלו לריב ביניהם לזרוק כל מני חוקים של כדור סל ודנו במשחקים שהיו בזמן שאנחנו צוחקות על כמה מגוחך הלהט שלהם למשחק הזה. הבנים עצרו לרגע והפנו את מבטם אלינו.
מיכאל: "לפחות זה ספורט, וזה טוב. לא כמו שאתן רבות על צבעי לק."
רומי: "ממש כי אנחנו רבות על צבעי לק…."
אושרי: "כן מיכאל לבנותס האלו פה יש רמה."
רומי: "תודה לך. אושרי"
אני: "אני לא חושבת שזה כזה מגוחך שאתה רבים ככה על כדורסל, אני אפילו מבינה את זה קצת. ל"ג בעומר זה אחד מהחגים האהובים עלי וכשמכבי הגיעו לגמר, ויתרתי על החלק הראשון של ל"ג בעומר בשביל לצפות בגמר עם אבא"
מיכאל נצמד אלי בחיבוק עקום "כל הכבוד מור… בגללך הם ניצחו" אמר בגיחוך והתקרב הרבה יותר מידי לפרצוף שלי.
תפסתי את היד של מיכאל מהצד השני של הכתף שלי והחזרתי לו אותה. "צודק מיכאל… צודק.." אמרתי בנבוכות ואפילו קצת כעס שכולם שמו לב אליהם.
רומי התחילה להעלות הצעות ליציאת צוות שלהם (של הפעילים) שאני לא מוזמנת אלי (כי אני מדריכה) מיכאל אומר "אולי גם מור תבוא?" טוהר ממהרת לומר: "אבל היא לא פעילה!"
מיכאל: "נו אז מה היא עדיין חברה שלנו" "אני יכול לקבוע לנו מקום במסעדה נחמדה"
"או תקבע משהו רק לשניכם.." מיהרה טוהר להציע בחוסר טקט שמאפיין אותה במיוחד.
מיכאל וכולם מסתכלים אלי, כאילו כדי לקבל תשובה ל"סוג של" הצעה מרונן לצאת איתי..
כבר שתקתי יותר מידי שזה כבר היה מביך…
"טוב!" נעמד אושרי וציין: "אני צריך עזרה במשהו במחסן… מי יעזור לי?.. מור?" מיכאל קפץ "טוהר יכולה גם" נעמדתי גם ואמרתי "לא זה בסדר! שנייה ונחזור!"
יצאנו שנינו מהשכבגייה משאירים שקט מאחורינו.
אני: "וואוו מזל.. לא יודעת עוד כמה שקט יכולנו למשוך, חחח מזל שיש את הדבר הזה במחסן"
אושרי: "איזה דבר?"
אני: "?"
אושרי: "בחייך, כשאני רואה נערה במצוקה אני נחלץ לעזרה." אמר בגאווה ובקצת משחק
אני: "פשייי, איזה כבוד" החמאתי לו
אושרי" "כן חחח, מיכאל יכול להיות ממש צמוד אלייך לפעמים"
אני: "כן …. מיכאל הוא ההבחנה של רומי שלי"
" מה זאת אומרת?" שאל אושרי
אני: "רומי טוענת שחוץ מלטוהר לכולם היה קטע עם מישהו מהצופים"
אושרי: "מיכאלל???"
אני: "דייי אל תצחק עלי! אני יודעת שהוא קצת טומטום אבל אני לא ידעתי את זה אז! ואני לא מתכוונת לעוף על עצמי אבל מעז שזה "נגמר" כי לא כל כך היה משהו… כל פעם שאני קצת נחמדה עליו הוא מנסה "לצוד" אותי…"
אושרי: "חחח את עמוק בבוץ.. מיכאל יכול להיות דביק כשהוא רוצה"
אני: "ספר לי על זה…."
אושרי: "אבל אני מבין אותו…"
הסמקתי קצת אבל לא ישר לקחתי את זה כמחמאה "מה זאת אומרת?"
"זאת אומרת שאני מבין אותו.." ענה בחיוך, "את בהחלט מקסימה"
"האומנם?" שאלתי עם חצי חיוך גבה אחת למעלה מסתכלת עליו מלמטה (גבוה שכזה…)
אושרי מחיך. מסמיק קלות ומהנהן קלות בראשו…
אני : "חבל שלא רואים את זה יותר.. "
:)