מתפללים לאהבה פרק 3

עבר הרבה זמן מאז ועכשיו אני כבר בי"א…. המערכת מעולם לא הייתה כה עמוסה והיו ימים שהייתי נשארת לשיעורי מתמטיקה עד שעה 17:30 בבית הספר!!
זה היה יום חמישי, אחד מהימים הנוראיים בשבוע בהם אני מסיימת ללמוד בחמש וחצי. לא יכולתי לחזור הביתה ישר, למרות שרציתי. הייתי צריכה לרדת בשבט ולהיפגש עם הש"שינית (שנת שירות) שמדריכה איתי, כדי לכתוב פעולה לחניכים שלנו.
כשירדתי בירכו אותי בשלום המדריכים שהיו שם מאותה סיבה רק שהם לא הגיעו ישר מבית ספר.
יובל דיבר בטלפון בדיוק אבל הצליח להגניב "היי מור מה קורה?" "יובלייי!" עניתי לו בחיבה.
רומי התקרבה אלי בזרועות פתוחות מטה את ראשה אחורה ומזמרת "מוררר " בכוונה ל: תני חיבוק יא אחות!
התנחמתי בחיבוק של רומי ונתתי לכל העומס מהיום וכל התסכול לנזול ממני בשנייה.
אחרי זה נכנסנו לשכבגייה עשינו שטויות ומלא כיף. ואז אושרי בא
"אושרייי" כולנו צעקנו! ובראשי אמרתי לעצמי כמה טוב שיש לי את הצופים- כשרע לי אני פשוט הולכת לשם וצוחקת את הדרך שלי החוצה מהעצבות.
עם אושרי למדתי באותה כיתה בייסודי, הוא היה מאוהב בי מכיתה ג' ובכיתה ה נהינו חברים לאיזה חודשיים אבל זה עצר מחוסר משמעות בעליל (חחחח) כשהיינו צריכים לבחור חטיבה אז אני בחרתי בקיבוץ והוא בכפר. ואז בסוף כיתה י הוא הצטרף לצופים.
בהתחלה זה היה קצת מביך ולא כל כך דיברנו אבל מהר מאוד גילינו אחד את השנייה מחדש (בגלל שכל אחד מאיתנו הפך לבן אדם שונה לגמרי מאז הייסודי כמובן) ושוב חזרנו להיות חברים טובים.
לא אשקר, ואף אודה שאני קצת מחבבת את אושרי. במחנה קיץ יצא לנו להיות הרבה יחד לצחוק הרבה אפילו היה רגע אחד שהיינו בערב גם עם רומי במחסן, צחקנו והוא שכב לידי. על מזרון, זה קצת מטושטש אבל אני זוכרת שאמרתי שאני אוהבת לשחק ושמשחקים לי בידיים, ובאיזה שהו שלב בכיף הוא מצא סיבה לגעת לי ביד. (מממ מעניין למה?)
כשהוא הלך כי מישהו קרא לעזרה ממנו רומי התקרבה אלי ושאלה אותי: "בר למה לא היית עם מיכאל בסוף?"

"כי באיזה שהו שלב הבנתי שהוא טמבל, הוא חבר טוב הוא חבר טוב אבל לא הטעם שלי" עניתי

"זה לא בגלל שהוא קרוב מידי כאילו , יעני הוא איתנו בצופים ואיתך בבית ספר וזה?…" הוסיפה לשאול רומי

"לא לא, מהפתעום" ישר מיהרתי לשלול אותה.
היא התקרבה עוד יותר בהתלהבות ואמרה: "אז למה שלא תהיה עם אושרי?!?! בחיאת הוא ככה אחרייך" אומרת בזמן שהיא מסמנת סיבוב עם האצבע ומוסיפה "אתם תהיו זוג ממש חמוד!"

לא יודעת למה באותו הרגע מיהרתי לשלול את הרעיון אבל משום מה אמרתי "נהה (לא) עם אושרי ניסיתי את זה בכיתה ה' חחח"
רומי צחקה לא הזכירה את רעיון ה אושרי-מור הזה יותר.

לפי התחושה שלי לפחות, אושרי לא הפסיק עם החיבה לגמרי אלא הפגנת החיבה, אתם יודעים זאתי שממש מסמלת "אני בעניין שלך"
יום למחרת, ישבנו במחסן של המחנה שלנו, אני אושרי וטוהר ,(עוד חברה מהשבט ומהבית ספר) טוהר התחילה לדבר על מישהו שפעם היה לי קטע איתו משבט במדב,ר היא סיפרה לע שהוא בא למסור לי דש אבל לא הייתי. מלא אנשים : מדריכים וחניכים באו להגיד לי שרון מוסר לי דש, גם אם הם לא הכירו אותו ורובם לא הכירו אותו. תוך כדי שטוהר מדברת על רון ומנסה לגרום לי להיות בעניין שלו ,סתם מתוך עניין לשדך לי מישהו, אני דואגת כל הזמן לשלול אותה "זה לא מתאים טוהר" "לא עכשיו" "אני לא מעוניינת" הרבה לא! הכל כדי שהיא תפסיק לדבר על זה ליד אושר הוא יחשוב שאני תפוסה! אבל טוהר לא עצרה והמשיכה "לשדך". כנראה שכבר מכל התשובות שליליות שלי אושר חשב שאני נגד כל גבר כרגע ושאני לא מעוניינת באף אחד.. אז הוא התרחק, וזה היה לי עצוב.
באותו יום בשבט דאגתי לשקם את היחסים עם אושר שנתחיל לדבר שוב כמו קודם! ומי יודע לאן זה יתקדם?…. :)