מתנאל & רוני ~ סיפורי ערסים ~ עונה שניה, פרק אחד עשרה

התעוררתי בבוקר, עם הרגשה טובה.
התגעגעתי אל מתנאל, למרות שראיתי אותו אתמול.
מצד אחד הייתי מאושרת, מצד שני הרגשתי חרא. איך אני יכולה לפרק משפחה? איך אחיה בידיעה שילד יגדל עם הורים גרושים, בגללי?
התארגנתי ויצאתי לעבודה, מהורהרת, שקועה במחשבות טורדניות שלא עוזבות אותי במנוחה.
רציתי רק להשתיק את המצפון שלי, שיסתום כבר. ניסיתי להזכיר לעצמי שהיא גם מגעילה, ושהיא התחתנה עם גבר שהיה מאורס לחצי חברה שלה.
וזה דיי עזר. כי זה באמת מגיע לה. טוב, זה לא מגיע לה. לא משנה כמה אני אגיד שהיא זונה,זה לא מגיע לאף אחת.
נכנסתי בדלתות בית הקפה, מתנאל כבר ישב בשולחן אחד, לבדו, שותה קפה ומביט במדור הספורט.
"בוקר טוב." חייך אליי חיוך קטן, מה שגרם לליבי לנתר במקומו.
"בוקר טוב." חייכתי לעברו חיוך זהיר וכרכתי את הסינר מסביב למותניי.
"הגעת מוקדם היום, לא פתחנו עדיין." קדם מהכיסא, משאיר את הקפה ומדור הספורט על השולחן.
"התעוררתי מוקדם, לא היה טעם לחזור לישון." משכתי בכתפיי.
"אני אשמח אם נפגש היום." אמר, ושניה אחריי הרגשתי את ידיו מסביבי.
"מתנאל…" נאנחתי, מסתובבת אליו.
עיניו הפנטו אותי, כרגיל.
הוא… הוא כל כך יפה.
"אנחנו כאן לבד." הוא אמר, ידו מלטפת את הלחי הימנית שלי.
"ואם מישהו יכנס?" שאלתי בקול רועד.
"אף אחד לא יכנס לכאן בשש בבוקר." אמר, מקרב את ראשו אל ראשי.
כרכתי את ידיי סביב צווארו. אני לא יכולה להתנגד לו, אני מוקסמת ממנו, אני מכושפת ממנו.
הוא הטיח את שפתיו על שפתיי, והנה הפרפרים שוב חגים להם במעגלים.
ידיו ליטפו את גבי, ואני נרעדתי תחת מגעו. לא יכולתי להישאר אדישה לצידו.
אחריי שהתנתקנו, הוא נשק לשפתיי נשיקות קטנות.
"אנחנו עושים טעות…" מלמלתי אל שפתיו.
"זו הטעות הכי טובה שאני הולך לעשות בזמן הקרוב." הוא חייך, ידו מלטפת את שיערי.
התרגשתי למשמע המילים האלו. אני טעות טובה? טוב נו… אבל אני בכל זאת טעות.
אנחנו טעות. הוא אוהב את אלן, לא אותי. אני בתם המלצרית בבית הקפה שהוא מנהל. בקושי רב התנתקתי משפתיו והתרחקתי ממנו, מתחילה להתקדם אל המטבח.
"מה יש?" הוא שאל, נכנס אחריי אל המטבח.
"אני לא רוצה להיות הורסת משפחות." אמרתי, עדיין מהלכת במטבח.
"את לא הורסת שום משפחה, היא במילא הייתה הרוסה." אמר, עדיין הולך אחריי.
נאנחתי ונעמדתי במקומי, הוא נעמד מולי. היינו כל כך קרובים…
"אני מרגיש אלייך דברים שהרגשתי מלפני חמש שנים."