מתי תבין שאני אוהבת אותך ?! – פרק 9 ❤
״אתם ביחד ?!״ שאלתי, או יותר נכון צעקתי. אלינור יושבת על דניאל והוא מחבק אותה ממותניה, ושניהם צוחקים.
״מממ… כן ?״ אמרה אלי, או יותר נכון שאלה בצחקוק קל.
״יאייייייי !״ צרחתי וקפצתי על שניהם בחיבוק. ״שמחה בשבילך…״ לחשתי באוזנה והתיישבתי לידם.
״הלו ! מחר את קונה לי מכשיר שמיעה ! מי מת ?!״ אמר דניאל בעצבים, ואז צחק. סתלבט הא ?
״אתה״ אמרתי בהתגרות וצחקתי.
״מה ?״ שאל ב׳פחד׳.
״כי אם תפגע באלי שלי, ואני מדגישה שוב ׳שלי !׳ את מת״ אמרתי בפשטות.
״אל תדאגי, אני בחיים לא יפגע בה…״ אמר והיא הסתובבה אליו ונישקה אותו נשיקה חושנית.
״אחמ אחמ, רוצים ילדים ? תעשו את זה בחדר… ולא במיטה שלי !״ אמרתי וכלם צחקו, מה שגרם לשניהם להיות נבוכים.
״סתם צוחקת…״ אמרתי וכולם צחקו, שוב.
״אז… מחר חוזרים הביתה ?״ שאלה איזה ילדה אחת וחלק הנהנו.
״יאיי ! אני מחכה לפגוש את המשפחה שלי !״ אמרתי בהתרגשות. לא ראיתי אותם כבר חודש !!
״כן… לא מתגעגעת למשפחה שלי..״ מלמלה אלינור.
״מה ? למה ?!״ שאל דין בבילבול.
״אחים קטנים – קרציות מהלכות !״ אמרנו אני, אלי ולין ביחד וצחקנו. מושכות אחרינו עוד כמה צחקוקים וגיחוכים.
״אבל עדיין אני חולה עליהם, לא משנה כמה הם קרציות..״ מלמלה אלי וחייכה חיוך מתוק.
״היי תראו ! הנה הכוסית הזאת !!״ שמעתי קול מוכר ולפניי נגלו החבורה הזאת. וזה שנגע לי בתחת עמד באמצע.
״באת לקבל עוד כאפה ?! מה קרה הקודמת לא הספיקה לך ?!״ שאלתי במעט עצבים.
״מי זה ?!״ שאל דניאל בבילבול.
״איזה אחד שנגע לי בתחת וקיבל פיצוץ..״ אמרתי והסתובבתי לכיוונו. ראיתי את תומר אדום, מתאפק לא לפוצץ אותו. ממ… באלי לעצבן אותו ;) חיוך תחמן עלה על פניי.
״התכוונתי איך קוראים לו״ אמר בגילגול עיניים.
״אם עדן תבוא איתי, אני בטוח שאתה וכל הפנימייה תדעו איך קוראים לי״ אמר וקרץ לי. הוא התקדם לכיווני והצמיד את פיו לאוזני.
״אני אזיין אותך כל כך חזק, שאת לא תזכרי כמה זה 1 + 1״ לחש וצחק.
״אז למה אתה מחכה ?!״ לחשתי גם והוא תפס בידי. מצמיד אותי אליו. אלינור ולין פערו את פיהן. טוב, מבינה אותן. לא כל בתולה היית הולכת אם איזה סטוציונר.
״ביי״ מלמלתי והתחלנו להתקדם לכיוון המגורים.
״כוסעמק ערס רגע !!״ שמעתי צעקה והסתובבתי. ראיתי את תומר רץ לכיוונינו, עצבני. התוכנית עובדת, עכשיו בואו נראה אם אכפת לו ממני…
״מה ?״ שאלתי מעט ב׳עצבים׳. כל המשחק הזה נראה לי משעשע ביותר. ניסתי להסתיר חיוך משועשע וזה הצליח.
״את באה איתי״ אמר כאילו אני רכוש ומשך אותי מהבחור הזה שאפילו לא ידעתי את שמו.
״סליחה ?!״ שאלתי בתוקפנות.
״את. באה. איתי. עכשיו !״ סינן בין שינייו. חסר לו רק עשן מהאוזניים. גיחכתי מעצם הדימיון של תומר עצבני אך מאופק, אדום, רותח מעצבים, עם עשן מהאוזניים. כשחזרתי למציאות מהדימיון שלי, שמתי לב שידי תפוסה בידו של תומר, והוא גורר אותנו לספסל קרוב. הוא התיישב על הספסל והושיב אותי לידו.
״למה את משגעת אותי ככה ?!״ שאל ונשם עמוק, מנסה להרגיע את העצבים שתקפו אותו.
״למה אכפת לך כל כך עם מי אני יהיה ?!״ שאלתי את השאלה שהתרוצצה בראשי. למה אכפת לו שאני יהיה עם איזה בחור ? כמו שהוא עם הבלונדה. הוא התעלם מהשאלה שלי והוציא חבילת סיגריות מכיסו. הוא שלף סיגריה מהקופסא והוציא מצית כחולה. הוא הדליק את הסיגריה ושאף את העשן שלה. הוא סיבב את ראשו לכיוון השני ממני, ונשף את העשן מפיו. מנסה שאני לא אנשום את העשן הזה.
״אתה מעשן ?!״ שאלתי בהלם.
״כן..״ אמר וגיחך.
״ממתי ?!״ שאלתי עדיין בשוק. תומר. מעשן. מה ? איפה ? ממתי ? איך לא שמתי לב ? כמה הוא מעשן ? ולמה ?!
״מאז שהתאהבתי במישהי שהבנתי שאין לי סיכוי איתה..״ מלמל בשקט ושאף עוד עשן. לאחר כמה שניות נשף אותו שוב.
״למה אין לכם סיכוי ביחד ?״ שאלתי והרגשתי צביטה קטנה בלב.
״על זה, רק את תעני לי״ אמר וקם ממקומו. ״לילה טוב״ מלמל והלך במהירות לכיוון הספסלים, איפה שהיינו לפני כמה דקות. נשארתי נטועה במקומי. אני ? תומר אוהב, אותי ?!
תגובות (10)
מהממםםםםםם
תמשיכייייי!!!!
מושלםםם
מושלםםםם זה לא מילה…
תמשיכייי
אעטעטעטעעעעע אני רוצה המשך היום !!!
אמג אמג אמג אמג אמג תומר אוהב אותההההה
אבל תומר אתה שומר עליה כן??!?!?
למה אם אתה עושה לה עוד משהו כמו מיקודם עם הנשיקה אתה לא חיי מותר ואני ידאג לזה בעצמייייי מוחעחעחעחעחעחע
תמשיכיייי זה כלכך מהמממוששששש
אני מאוהבת בזהההה בבקשה תמשיכיייי
לאאאב יוו
חחח תודה !
המשך בקרוב… ❤❤❤
ההההההההאאאאעעעע תמשיכיייי
התחלתי עכשיו לקרוא את הסיפור וממשש אהבתי אותווו!
אזזזזז תמשיייככייי!
גאאדד!!! תמשיכיי דחוףף!!!
תמשיכיייייייייייי