מתי תבין שאני אוהבת אותך ?! – פרק 8 ❤

״יאלה בואו…״ אמרה אלי בחיוך הניחה את תיקה על גבה. אני ולין סיימנו לאסוף את חפצינו, והנחנו את תיקנו על גבינו, כמו שאלינור עשתה. יצאנו מהכיתה והתקדמנו לכיוון חדר האוכל. לקחתי מקרוני מוקרם, האוכל האהוב עליי, וכוס מיץ תפוזים טרי.
״היי ! בואו…״ מלמלה לין ואני ואלינור הלכנו אחריה. הא… היא ראתה את דין..
התיישבנו מול דין, שלידו ישבו תומר ודניאל. כמה ילדים רצו להתיישב לידינו, כמו תמיד. אך דין ביקש ׳פרטיות׳…
״מה קרה ?״ שאלה לין בבילבול.
״כלום… נמאס לי שילדים נדחפים לי לחיים…״ מלמל בעצבים והיא צחקה.
״אלינור, את יכולה לבוא רגע ?״ שאל דניאל והיא הנהנה. הם נעמדו שניהם ויצאו מחדר האוכל.
״אווווו…״ אני ולין חיממנו את האווירה.
״בגלל זה רצית שנשב לבד ?״ שאלה לין בהבנה ודין הנהן.
״אוווח איזה מתחשב אתה !״ אמרה ונשקה לשפתיו.
״לא יכלת למצוא מילה יותר טובה מ׳מתחשב׳ ?!״ שאל תומר וצחק צחוק מתגלגל.
״לא אתה יותר טוב !״ אמרתי לאחר שראיתי שלין מחפשת מילה אחרת.
״נו בטח״ אמר בגאווה שגילגל את עינייו, כמו שהבלונדה עושה.
״תזהר שלא יתקעו לך העיניים״ אמרתי בהתגרות.
״תזהרי שלא יתקע לך הלשון !״ אמר וצחק.
״מ..ה ?! סוווטה !״ צרחתי ברגע שהבנתי לה הוא התכוון.
״כן, אני יודע… רוצה לבדוק עד כמה ?״ אמר בהתגרות והשתדל לא לפרוץ בצחוק חדש.
״אווח ! אתה כזה סוטה חרמן !! אני אמות ולא אכנס למיטה שלך !״ צעקתי בעצבים והעפתי לו סטירה על הלחי. הוא רק תפס את הלחי שלו ופרץ בגל צחוק חזק. נאנחתי והתיישבתי במקומי, דין ולין המשיכו להתנשק ולא שמו לב למה שקרה כאן הרגע. כן, אהבה מסנוורת אותם… גילגלתי עיניים וגיחכתי מעצם המחשבה הזאת.
״טוב, אנחנו הולכים לחדר, ביי ביי״ אמרה לין וקרצה לי.
״בהצלחה !״ צעק להם תומר לפני שהם יצאו מהאולם.
נטלתי לידי את המזלג ונעצתי אותו במקרוני המוקרם שלי. דחפתי לפי את המקרוני והתענגתי על טעמו. שמתי לב שתומר לא הוציא מילה מהפה. מוזר…
הרמתי את מבטי והייתי חנוקה מדמעות. אני עד עכשיו לא מבינה למה אני מופתעת כל פעם מחדש.
״אני עולה לחדר… ב..ביי..״ מלמלתי והרמתי את האוכל שלי.
״תמיד שאני באה את בורחת ?!״ שאלה בקולה המעצבן לאחר שהתנתקה מתומר.
״כן, אני לא יכולה לשמוע את הקול המעצבן שלך, ולא יכולה להריח את הבושם המחניק שלך ! סליחה באמת…״ אמרתי בלעג והתקדמתי לכיוון הפח והכיור שבחדר האוכל. שפכתי את כל האוכל לפח, בקושי נגעתי במשהו, ושמתי את הצלחת, הכוס והסכום בכיור. חזרתי לשולחן והרמתי את תיקי על גבי. התקדמתי במהירות לכיוון היציאה, מתעלמת מתומר שקורא בשמי. עליתי במהירות לחדרי ונשכבתי במיטתי. לא לפני שבדקתי שדין ולין לא כאן. מעניין מה עם אלי ודניאל… בטח יושבים, מדברים, צוחקים.. רק האהבה שלי נכזבת. תומר כל היום עם הבלונדה, והוא לא שם עליי. אני צריכה למצוא לי מישהו אחר. אבל בינתיים הלב שייך רק לתומר. כדי לשכוח ממנו, אני צריכה להתעלם ממנו. נאנחתי מעצם הבחירה שלי. אני אוהבת אותו, אבל צריכה להפסיק את הרגשות האלה, וזה מה שאעשה.
פתחתי את הארון בגדים שלי והוצאתי טייטס שחור עד מתחת לברך וגופייה שחורה. אספתי את שיערי החום לקוקו גבוה, ונעלי את נעליי הנייק השחורות לבנות שלי. לקחתי בקבוק מים של מי עדן, וירדתי לחדר אוכל ששיערי מתנפנף מצד לצד. כמה בנים שרקו וכמה הסתכלו עליי בעיניים גדולות. פ׳חה ! זיון לא תקבלו אצלי…
הלכתי לתמי 4 שיש בחדר אוכל, ומילאתי את הבקבוק מים שלי. סגרתי את הפקק ויצאתי מהמבנה של חדר האוכל וחלפתי גם על המבנה של בית הספר. נעצרתי מול מיבנה קטן, חדר כושר.
פתחתי את הדלת, וראיתי מלא בנים שריריים וחתיכים עושים כושר. ראיתי גם כמה בנות מתאמנות, על הליכון, משקולות, אופניים וכל מיניי מכשירים אחרים. ראיתי בפינה הליכון שחור, והלכתי לכיוונו.
התמקמתי מעליו, ולחצתי על הכפתור שמפעיל אותו. הנחתי את הבקבוק שלי ליד ההליכון והכנסתי את האוזניות לאוזניי הקטנות. הדלקתי יוטיוב והגברתי את המהירות של ההליכון. מוציאה את כל המחשבות, נותנת לעצמי להתפרק.

*****

יצאתי מהמבנה של חדר הכושר לאחר שעה וחצי של ריצה. חלפתי על מבנה בית הספר, ועל מבנה חדר האוכל שהיה עכשיו סגור. עליתי במהירות לחדרי וסגרתי את הדלת. התיישבתי במיטתי ונאנחתי. לקחתי כמה נשימות עמוקות, מנסה להרגיע את הסערה שהשתוללה בתוכי. הוצאתי שורט ג׳ינס בהיר וחולצה נופלת בצבע שחור. נכנסתי למקלחת, הפשטתי את בגדיי מגופי ונכנסתי תחת זרם המים החמימים.
יצאתי לאחר חצי שעה. בדקתי שאין אף אחד בחדר וסגרתי אל הוילון. ניגבתי את גופי והורדתי את המגבת ממנה. המגבת נפלה בחבטה קלה על הריצפה. הוצאתי מהמגירה שלי סט של תחתון וחזיה תכלכלים, ולבשתי אותם במהירות. לקחתי את החולצה ולבשתי אותה גם. נטלתי לידי את הג׳ינס והשתחלתי בתוכו. הכנסתי את החולצה לתוך הג׳ינס, והוצאתי פן מהמגירה שלי. ייבשתי את שיערי הרטוב, ועשיתי פן. נעלתי לרגליי נעליי עקב שחורות גבוהות והתאפרתי עדין.
׳נו את באה ?׳ קיבלתי הודעה מאלינור.
׳כן, דקע שם :)׳ שלחתי בחזרה.
יצאתי ממבנה המגורים והתקדמתי לכיוון ה׳זולה׳ שלנו. תמיד שכבת י״א יושבים שם ועושים צחוקים.
״היי !״ אמרתי בשמחה וכולם קמו וחיבקו אותי. לפחות 20 ילדים ישבו שם. חיפשתי בעיניי את אלינור או לין…
״מה ?!?!״ צעקתי בהלם. מה הולך פה ?!
התקדמתי לעברם באיטיות, עדיין המומה ממה שאני רואה.