מתי תבין שאני אוהבת אותך ?! – פרק 19 ואחרון

היי אנשנושים...
הבגד של עדן: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=86700880
כן, בסוף הם מתו ! הייתי חייבת לעשות סיפור עם סוף עצוב... ;)
מקווה שאהבתם את הסיפור, תגידו אם אהבתם אותו ומה אני יכולה לשפר לסיפור החדש :)
כבר כתבתי הקדמה וחלק מהפרק הראשון (ההקדמה מעט משעממת, אבל זה חשוב לסיפור...)
מקווה שתקראו גם את הסיפור החדש ! <3 (ההקדמה תעלה היום או מחר :))
...Lorin

זזתי בשנתי כי הרגשתי משהו מדגדג על אפי. פקחתי את עיניי וראיתי את שיערי החום. הזזתי אותו מעט מפניי והבטתי בממיר, 4:27 לפנות בוקר. פיהקתי פיהוק קטן וחזרתי לישון. ישנתי בסך הכל תשע שעות…

״בוקר טוב…״ שמעתי את קולו של תומר. ״נו ישנונה קומי…״ אמר והרגשתי ליטופים על פניי. פקחתי את עיניי והתיישבתי. 10:48 בבוקר. פיהקתי והרגשתי את תומר מדביק לי נשיקה בלחי.
״אני רוצה לישון…״ מילמלתי בשקט ועצמתי את עיניי.
״כמה את יושנת…״ מלמל בשקט. ״משבע בערב !״ אמר בהתפלאות.
״אויש תסתום״ אמרתי ונשקתי לשפתיו הבשרניות והמגרות נשיקה קטנטנה. קמתי מחיבוקו החמים והתקדמתי לכיוון המקלחת, כשגופי עטוף בשמיכה הלבנה והנעימה. נטלתי לידי מברשת שיניים חדשה וצחצחתי את שיניי. ידו השרירית של תומר התהדקה סביב מותני, מתחת לשמיכה הלבנה. גורם ללחיי להסמיק מעט. בידו השניה נטל את המברשת שלו וצחצח את שיניו המבריקות. שטפתי את פניי במים הקרירים ובמעט סבון שהיה שם. מנקה את כל קורי השינה בפניי. משכתי את השמיכה מידו של תומר והוא ילל בגלל שגלי קור פגעו בגופו הערום. ניגבתי את פניי במגבת פנים והושטתי אותה לתומר. הוא ניגב את פניו ופיו ונדחף לתוך השמיכה. הוא חיבק את גופי הערום וגיחך בשקט.
״היה לי מדהים אתמול, מושלם…״ לחש בשקט והנהנתי לאות הסכמה כשראשי קבור בחזהו.
״תודה… על הכל..״ לחשתי וחיבוקי התהדק.
״אני אוהב אותך״ לחש באוזניי.
״גם אני אוהבת אותך״ לחשתי והבטתי בפניו. העברתי את אצבעותיי על זיפיו הקטנטנים והתנשקנו נשיקה חמה ואוהבת.

*****

הוצאתי מהמזוודה שלי בגדים. תומר ישב על המיטה והביט בי, הוא כבר התקלח והיה לבוש בחולצת פולו לבנה וג׳ינס שחור ארוך. נעליי דולצ׳ה וגאבנה לבנות נעל לרגליו. ריח בישמו היה בכל החדר, ריח מתקתק. אני עכשיו יצאתי מהמקלחת. הוצאתי מהמזוודה חזיה לבנה ותחתון תואם.
״תומר.. תסתובב שניה…״ מלמלתי נבוכה. אני לא אוהבת שמביטים בי ככה.
״אבל עכשיו ראיתי אותך ערומה !״ התלוננן.
״נו ראית, אז תסתובב דקה אחת !״ ביקשתי יפה. ״בבקשה…״ הוספתי ועשיתי פרצוף מתחנן.
״אוקיי…״ נאנח והניח את ידיו על פניו. מכסה את עינייו היפות. הורדתי את המגבתי מגופי ושמתי את התחתון הלבן.
״היי !״ אמרתי שתומר הוריד את ידיו מעינייו וחייך חיוך שובב. הוא גיחך וקם מהמיטה. תוך שניות גופי היה עמוק בתוך חיבוקו החמים והנעים.
״תומר..״ מלמלתי נבוכה.
״תתלבשי חיימשלי.. אחרי זה נלך לאכול ארוחת בוקר במסעדה..״ אמר ונשק לשפתיי. הוא יצא מהחדר והמשכתי להתלבש. לאחר כמה שניות שמעתי אותו מדבר בפלאפון. ׳כן אמא, כן. הכל בסדר… כן..׳ שמעתי את קולו מתרחק. התאפרתי עדין ושפתי אודם בצבע גוף, עדין כזה, עמיד. הכי חשוב…
( http://www.polyvore.com/cgi/set?id=86700880 )
״מאמי ? אני מוכנה !״ צעקתי וסיימתי למרוח את הרימל. הדלת נפתחה וראיתי את תומר בוהה בי. ״תזהר שלא יתקע לך העיניים…״ מלמלתי וגיחכתי בשקט. הוא נשך את שפתו התחתונה ותפס בידי. יצאנו מהבית ונעלתי את הדלת. החלטנו ללכת ברחוב, גם טיול, וגם כי המסעדה קרובה.
״על מה דיברתם ?״ שאלתי אותו כשחצינו כביש, מביטים מצד לצד. ידו של תומר סביב מותניי וידי סביב מותניו וראשי על כתפו השמאלית.
״אמא שלי עם הלחץ שלה, ואמא שלך עוד יותר גרוע…״ מלמל וגרם לשנינו לצחוק. ״השיחה הייתה על רמקול, אז אופק שאל מתי החתונה, ואמא שלי ושלך התחילו לצרוח. ׳חתונה ? איזה חתונה ?! אעאעאע ! היא צעירה מידיי ! אל תעשו שטויות !׳״ חיקה את אמא שלי ואת אמא שלו צורחות, גרם לי לפרוץ בצחוק מתגלגל שהדביק גם אותו.
״תווומר !!״ צרחתי ברגע שהיינו באמצע הכביש. מכונית משום מקום הגיעה ופגעה בשנינו. צרחתי את שמו בפחד. הרגשתי איך גופי עף כמה מטרים ונחבט בכביש הקשה והשחור. הרגשתי נוזל חם זולג מאפי. ראשי הסתחרר וכאב, ראייתי הטשטשה. הרגשתי איך כל גופי מרפה מכוחותיו. בקושי נשמתי. פקחתי את עיניי, רואה מולי את תומר, תומר שלי, שוכב חסר אונים. בידיוק כמוני. ידינו עדיין היו שלובות ושנינו גססנו. שמעתי במעומעם צעקות וצרחות אך זה לא עניין אותי.

נקודת מבט כללית:

הם שכבו על הכביש, מתנשמים בקושי. ידיהם שלובות ופניהם צמודות אחת לשני. ״א..ני א…והב א..ותך״ לחש בקושי והשתעל חנוק.
״ג..ם א…ני או..הב..ת א..ותך״ לחשה בקול חנוק. הוא הזיז מעט את ראשו והצמיד שפתיו לשפתיה. מנסה להזיז את שפתיו אך לא מצליח. הוא התרחק מעט והביט בעינייה הכחולות בפעם האחרונה. היא הביטה בעינייו הזהובות, הירוקות והכחולות שעכשיו ניהיו אדומות. הביטה בפניו הגבריות בפעם האחרונה בחייה. עפעפיהם נעצמו בהדרגה. שלב אחר שלב. עוברים ושבים עצרו במקומם והביטו בזוג השכב שלוב ידיים בכביש. שניהם מדממים. רעש הניידות והאמבולנסים נשמע ברקע, אך ליבם כבר הפסיק לפעום ועיניהם נעצמו לנצח.

~The End~