מתי תבין שאני אוהבת אותך ?! – פרק 12 ❤

״תביאי לי, אני אשטוף כלים…״ אמרתי לאימי שבאה להשים את הסינר הורוד.
״נראלך ?! עד שאת באה אני יעביד אותך ?״ אמרה וצחקה צחוק קצר.
״נו ! לא בכל יום אני שוטפת כלים..״ אמרתי וקרצתי.
״אוקיי…״ נאנחה. ״היום בשעה שבע הולכים למסעדה, עם חברה שלי והבנים שלה… אני רוצה שתכירו, יש שם אחד בגילך…״ אמרה והדליקה אצלי נורה אדומה. אני מקווה שזה לא תומר…
סיימתי לשטוף כלים וניגבתי ידיים. התיישבתי ליד אימי שישבה בספה הלבנה והארוכה שבסלון. היא ורותם צפו בסרט של ילדים קטנים.
״אמא, אני בחדר טוב ?״ אמרתי ופיהקתי.
״אוקיי, תנוחי קצת״ נשקה לראשי, וחזרה לצפות בסרט המשעמם.
״אוקיי… אני בחדר״ אמרתי והעליתי במהירות לכיוון חדרי. לחצתי על הידית ופתחתי את הדלת הלבנה. ריח ורדים השתרר בחדר. החדר נשאר כמו שהיה. קירות בצבעי שמנת/בז׳, מיטת אפיריון זוגית לבנה, מצעים כסופים יפים. שידה קטנה ליד המיטה, ובצד השני ארון לבן ענק שהתפרש על כל הקיר. תמונות וחתימות של להקות, שחקנים וזמרים היו תלויים על הקיר. תמונות שלי ושל חברות… ממול למיטה היה חדר שהוביל לשירותים ולמקלחת, וליד היה שידה ארוכה לבנה עם ספרים ומחשב נייד. חייכתי חיוך קטן ולקחתי במהירות את המחשב נייד. נשכבתי במיטתי והתחברתי לפייסבוק. הגבתי על תמונות ועשיתי לייקים. לקחתי את האייפון הלבן שלי ועשיתי תמונה על לשון בחוץ. התחברתי לאינסטגרם והעלתי אותה. ׳סופסוף בבית ! ❤׳. תוך שנייה לייקים ותגובות צצו מכל עבר. מהחברות שבשכונה ועד הנערים שבפנימייה. סגרתי את המחשב והנחתי אותו בסוף המיטה. הנחתי את ראשי על הכרית הנוחה ועצמתי את עיניי, נותנת לעצמי להיסחף לעולם אחר…

*****

״עדן מאמי, קומי… נסיכה שלי… קומי..״ שמעתי את קולה של אימי והרגשתי ניעורים קלים בכתפי. משכתי בכתפיי והסתובבתי לכיוון השני, ממלמלת כמה מילים לא מובנות. ״קדימה נשמה שלי, עוד שעה צריך לצאת למסעדה…״ אמרה וניערה אותי שוב. פקחתי את עיניי במהירות וקפצתי מהמיטה.
״שעה ?!״ שאלתי בלחץ.
״כן, תתקלחי, תתרענני, ותלבשי משהו יפה, יוצאים בעוד שעה״ אמרה בחיוך ויצאה מהחדר. הלכתי במהירות לארון שלי, והוצאתי גופיה שחורה וחצאית נפוחה בצבע חום/בז׳ עם נקודות שחורות. נכנסתי למקלחת שבחדרי והורדתי את בגדיי החמימים. הקור ששר שם חדר לגופי והקפיא את עצמותיי. הדלקתי את המים החמימים ונכנסתי מתחתם, נותנת להם לשטוף ולנקות את כל מחשבותיי.
לאחר 20 דקות, יצאתי מהמקלחת רענה ומדיפה ריח ורדים… הוצאתי את הפן השחור מהמגירה שלי והתחלתי לייבש את שיערי. עשיתי פן ומידי פעם הידקתי את המגבת לגופי. לאחר רבע שעה סיימתי לעשות פן, והכנסתי אותו למגירה. פאאאק ישלי 25 דקות…
הוצאתי מהארון חזיה שחורה ותחתונים שחורים תואמים. הורדתי את המגבת מגופי ולבשתי את הבגדים התחתוניים במהירות. לבשתי גם את הגרביון, את הגופיה, את החצאית המנוקדת ואת נעליי העקב הגבוהות. הלכתי במהירות לשידה הגדולה שהייתה לי בחדר והוצאתי את תיק האיפור שלי. כל מה שיש לי בפנימייה, יש לי בבית. קניתי את כל האיפור, טיפוח קוסמטיקה פעמיים, ככה יהיה לי גם שם וגם פה. ובכל מקרה, גם אמא שלי לוקחת מידי פעם משהו שהיא צריכה. לאחר רבע שעה סיימתי להתאפר, ושמתי במהירות בושם. פאאאק 7:03, מהר !
״מאמוש ! קדימה, אנחנו מאחרים !״ שמעתי את קולה של אימי מלמטה. הבטתי פעם אחרונה במראה, הוספתי מעט סומק ורדרד ללחי השמאלי השלי וירדתי במהירות במדרגות, משתדלת לא ליפול.
( http://www.polyvore.com/love_it_gt/set?id=87088171 )
״דוגמנית הבת שלי ! דוגמנית !!״ אמרה אימי וחייכה חיוך מאושר. רותם הקטנה הייתה לבושה בשמלה ורודה עם פרחים חמודים וקטנים, ונעליי בובה ורודות. שיערה החום והדליל היה אסוף לשתיי קוקיות קטנות.
״עדדממ ! עדמממ !״ צעקה רותם וניסתה לקפוץ לזרועותיי.
״בואי קטנטונה״ אמרה והרמתי אותה על ידיי. היא נכנסה לחיבוקי החמים והניחה את ראשה על החזה שלי. ״איפה אבא ?״ שאלתי לאחר רגע.
״פגישת עסקים…״ מלמלה ויצאנו מהבית. עליתי למכונית השחורה והתיישבתי מאחורה. חגרתי את רותם לכיסא המיוחד שלה, והתיישבתי לידה. חגרתי את עצמי בחגורה השחורה והתחלנו בנסיעה.

*****

אימי החנתה על הרכב בחניה של מסעדה מפוארת. לחצתי על הכפתור האדום שפותח את החגורה, והיא חזרה למקומה בקליק קטן. פתחתי לרותם גם את החגורה והרמתי אותה מהכיסא שלה. יצאנו מהרכב וגלי חום חמימים הכו את גופי, כיף שאביב מגיע…
נכנסנו לתוך המסעדה, היו הרבה סועדים, אך עדיין היה מעט ריק. מלצרים ומלצריות רצו בכל פינה. אך המקום עדיין היה נראה מסודר. אימי משכה בידי ברגע שראתה מישהי. התקדמנו לשם ונשמתי לרווחה. הייתה שם אישה בסביבות גיל ה- 30… ולידה ישב נער. לפחות זה לא תומר… הוא נראלי הנער שבגילי… 16-17 בערך… נאנחתי בהקלה והתיישבנו לידם.
״שלום !״ אמרו אימי והאישה והתחבקו. מה שגרם לי לגחך בשקט.
״היי לכן, כנראה את עדן המדוברת, יפה כמו אמא שלך…״ אמרה וגרמה לי להסמיק. ״וזאת רותם הקטנטונה ?״ שאלה ולקחה מידיי את רותם. רותם התפרצה בצחוק מתגלגל…
״אני דניאל בת 39 עוד מעט 40, וזה אופק, הוא בן 16״ אמרה בחיוך שחשף שתיי גומות קטנות. 40 ?! היא נראת בת 30 !!
״איפה הגדול שלך ?״ שאלה אימי בבילבול. רגע, הוא הקטן מביניהם ? טוב זה לא תומר ! הם בכלל לא דומים ! לדניאל ולאופק יש עיניים ירוקות ושיער חום. שניהם ממש דומים, אבל אין בהם דבר אחד שדומה לתומר, מזל…
״הוא אמור להגיע עכשיו..״ מלמלה והוציאה את האייפון מכיסה. היא באה לשלוח הודעה, אך הרימה את ראשה ברגע שנשמע צלצול הודעה. היא חייכה חיוך קטן. הסתובבתי אחורה, כמו שכולם עשו. ברגע שפגשתי את עינייו, נשימתי נעתקה וליבי החסיר פעימה.