מתי תבין שאני אוהבת אותך ?! – פרק 11 ❤

לבשתי על עצמי חלוק לבן וארוך, נטלתי לידי את מברשת השיער שלי וסירקתי בעדינות את שיערי החום והארוך. אספתי אותו לקובנה בינונית. הידקתי את החלוק לגופי, ופתחתי את דלת השירותים. החדר היה ריק, כמו שחשבתי. בטח תומר יצא כבר…
פתחתי את המגירה והוצאתי חזיית פסים כחול לבן, ותחתון לבן. הוצאתי מכנס בד פרחוני, וחולצה לבנה חלקה עם כיס קטן בצד שמאל. פתחתי את המגבת ובאת להוריד אותה.
״לא הייתי ממליץ לך לעשות את זה״ שמעתי קול מאחוריי וקפצתי במקומי.
״אעאעאעאעאעאעאעאעאעאע״ צרחתי מפוחדת. דמעות של פחד החלו לרדת מעיניי. צמרמורת חזקה עברה בגופי, גורמת לכל סערותיי לסמור. הרגשתי כמו בסרטי אימה, כאילו רוח רפאים באה ומפחידה אותך. ליבי פעם בחוזקה, מאיים לפרוץ מחזי.
״תרגעי זה רק אני״ שמעתי את קולו וזוג ידיים שריריות התעטפו סביב גופי. ״היי לא לבכות..״ לחש שראה אל הדמעות שזלגו מעיניי הכחולות. הוא שלח את ידו השרירית וניגב דמעה אחר דמעה.
״מה אתה עושה כאן ?״ שאלתי בלחש.
״באתי להיפרד…״ לחש.
״אבל כבר דיברנו לפני שנכנסתי למקלחת !״ אמרתי בבילבול לתומר שנעמד מולי.
״כן, אבל שחכת משהו..״ מלמל ותפס בלחיי הסמוקות.
״מ..ה..א..״ מלמלתי אך הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי. הוא הניע את שפתיו בעדינות ורוגע שהשתלט בגופי. עצמתי את עיניי, מתענגת את הטעם המתוק שלו. לאחר חמש שניות בידיוק הוא התנתק ממני.
״ביי, תהני״ לחש ויצא במהירות מהחדר. משאיר אותי לבד, נותן לי לחוש שוב בקור העז ששרר בחדר, ולא בחום שהקרין גופו. נאנחתי אנחה עצובה והתחלתי להתלבש.

*****

״בוקר טוב..״ מלמלתי לכל שכבת י״א, שישבו היום בשולחן אחד.
״בוקר טוב..״ אמרו ביחד וגיחכו. התיישבתי ליד אלינור ולין ונאנחתי.
״מה קרה ?!״ לחשה אלינור בדאגה.
״אני יספר לך עוד מעט…״ מלמלתי בשקט.
״בתיאבון !״ אמרתי בשמחה, אני לא יתן לנשיקה הזאת ל׳הרוס׳ לי את היום. יהיה לי את שישי – שבת לחשוב מדוע עשה זאת, ויום ראשון אני ידבר איתו…
הכנסתי לפי את החביתה החמה ולעסתי בעדינות. לגמתי מכוס השוקו הקר שלי וצחקקתי מבדיחה שילד סיפר.

*****

״…ואז הוא נישק אותי, אמר ביי תהני והלך..״ מלמלתי בעצבות.
״נו ? אז מה את עצובה ?!״ שאלה לין בבילבול.
״אם הוא מנצל אותי ?! כמו שניצל את הבלונדה״ אמרתי וחיכתי לתשובה שלא הגיע. הבאתי לשניהן חומר למחשבה. אולי הוא אוהב אותי, אבל הוא סתם מנצל אותי. כמו שקרה בפעם שעברה שנישק אותי. אבל עכשיו ? זה לא היה כמו פעם שעברה, זה היה… אמיתי..
״ביי בננות… נפגש יום ראשון !״ אמרתי וחיבקתי את לין ואלינור חזק.
״ביי פרינססה״ אמרתי לדין ושנינו צחקנו.
״ביי דני ! תשמור על אלי״ לחשתי לו באוזן וחיבקתי אותו חזק.
״מבטיח״ לחש והידק את חיבוקו.
״אחמ אחמ, זה חבר שלי״ אמרה אלינור וצחקנו. עברתי לחבק את השכבה שלנו והתקדמתי לכיוון המכונית בה ישבו אבי ואימי. הם יצאו מהמזאדה שלהם ואמא שלי ישר קפצה עליי בחיבוק.
״אמא !״ צעקתי ודמעה זלגה במורד לחיי ונספגה בחולצה הכחולה ששמה. ״התגעגעתי״ הוספתי לאחר כמה שניות.
״גם אני מתוקה שלי… גם אני״ לחשה והתנתקה ממני.
״אבא !״ צעקתי לאחר רגע וקפצתי עליו בחיבוק דב חזק.
״הילדה שלי גדלה, הא ?״ לחש וחיוכי התרחב. התנתקתי ממנו ונכנסנו לרכב המאזדה השחור של הוריי.
״איפה רותם ?״ שאלתי לאחר 10 דקות של נסיעה, שאני מספרת להם סיפורים מהפנימייה, ברור שעל תומר הם לא יודעים…
״בבית, עם דודה שלך… היא לא מרגישה כל כך טוב..״ אמרה אמא בחיוך עצוב.
״היא תיהיה בסדר..״ אמרתי בחיוך מנחם. כן, קשה לדעת שאחותך בת השנתיים חולה.

*****

״עדדדמ !״ צעקה רותם ברגע שנכנסתי לבית. היא רצה עליי, כשהטיטול שלה זז מצד לצד, מה שגרם לי להתפרץ בצחוק מתגלגל. הרמתי אותה על ידיי וחיבקתי אותה חזק.
״שלום קטנה שלי..״ לחשתי לשיערה החום. הרחקתי את פניי משיערה הדליל והבטתי בעינייה החומות. כמו של אמא. היא הצמידה את שפתייה לשפתיי והביאה לי נשיקה קטנה.
״וועעעניי כפפרהה !״ צעקתי מאושר ומחצתי אותה בחיבוק.
״עדדממ !!״ התלוננה וגרמה לי לשחרר מעט את חיבוקי.
״בואו, האוכל מוכן !״ שמעתי את צעקתה של אימי.
״איפה מ…״ התחלתי לומר אך אימי קטעה אותי.
״הלכה, היא צריכה להקפיץ את אוהד הבן שלה לחבר שלו״ אמרה כאילו קוראת את מחשבותיי. ״יאלה לאכול !״ הוסיפה והתיישבה בכיסא השחור.
״בתיאבון !״ מלמלתי ודחפתי לפי קציצה. יאממי… כמה התגעגעתי לאוכל של הבית…