מתי תבין שאני אוהבת אותך ?! – פרק 10 ! ❤
לאחר 10 דק׳ שישבתי המומה בספסל, קמתי ממקומי. כנראה הוא סתם מתגרה בי. כמו שאני התגרתי בו. התקדמתי לכיוון איפה שישבנו מקודם. כולם כבר התפזרו ונשארנו החבורה הקטנה שלנו, אני, אלינור, לין, דניאל, תומר ודין. התיישבתי ליד אלינור, שלא הפסיקה לצחוק מבדיחה שדין סיפר. אך אני העדפתי להתמקד בו. בשיערו השחור הבוהק אך הפרוע, בעינייו המיוחדות. זהוב, ירוק, תכלת וכחול, אלו היו צבע עיניים המיוחדות. אהבתי את שיערו, שכלכך רציתי להעביר את ידי שם, כמו שהוא עושה תמיד. רציתי להביט בעיניים האלו, העיניים המיוחדות האלו לנצח. רציתי לגעת וללטף את זיפיו הקטנטנים שביצבצו לאור הירח הלבן והגדול שהיה בשמיים הכהים. רציתי לנשק את שפתיו החושניות, ולטעום את טעמם. לנשוך אותם ולמצוץ אותם עד שיצעק שכואב לו. רציתי לחבק אותו, לחבק את גופו השרירי ולא לעזוב. רציתי אותו. רציתי, ואני עדיין רוצה. לא משנה מה אני יעשה, ולא משנה כמה אנסה לשכוח אותו, האהבה שלי אליו עצומה מידי. נאנחתי בעצבות והוצאתי את האייפון הלבן שלי מכיסי. נכנסתי להודעות ושלחתי לאימי הודעה. שמחר אני חוזרת הביתה, לסוף שבוע.
״יואו ! אתם יודעים במה נזכרתי ?!״ שאלתי בשמחה וכולם נעצו בי מבטים שואלים. ״זוכרות שאמרתן לי שאני לא יקום מוקדם, ואז לין אמרה שביום שזה יקרה דניאל ואלינור יודו באהבתם ? והנה ! זה קרה !!״ אמרתי ופרצתי בצחוק. שניהם בהתחלה עשו פרצוף חמוץ, פרצוף המנסה להיזכר. אך לאחר כמה שניות מבט מלא הבנה עלה על פניהן.
״נכון !״ אמרה לין וצחקה ואלינור הסמיקה.
~פלאשבק~
״פרינסס, קומי, נו קומי !!״ שמעתי את לין אומרת והרגשתי טילטולים.
״מהה ?!״ אמרתי בעצבים ופקחתי עיניים. כולם עדיין נשארו בחדר…
״אווח ! למה כל יום אנחנו צריכות להעיר אותך ?!״ אמרה בהתייאשות.
״את תראי ! יום אחד אני יקום לפני שניכן, ואז תראו מי יעיר את מי !״ אמרתי בחיוך ניצחון.
״כן, מה שתגידי… ביום שזה יקרה אלי ודניאל יודו באהבתם אחד כלפיי השני״ אמרה לין בשיעמום.
״נכון ! ביום שזה יקרה אני וד… רגע, מה ?!״ אמרה אלינור בבליבול וכולנו התפוצצנו מצחוק. שניהם הסמיקו ברמות.
~סוף פלאשבק~
״יאלה אני עולה לישון…״ מלמלתי שראיתי שהשעה כבר 1 בלילה.
״כן, גם אנחנו… לילה ט..״ אמרה אלינור אך קולה גווע בגלל פיהוק שהבליח מפיה.
״חחח כן… לילה טוב״ אמרה לין ונשקה לשפתיו של דין. אלינור התקדמה לדניאל ונישקה גם אותו נשיקה קצרה, שהתארכה יותר מידי.
״את יודעת, מחר את צריכה לחזור לבית שלך..״ מלמלתי וצחקקתי בשקט.
״אווח… לילה לא עושה טוב לאנשים, במיוחד עם קוראים להם עדן אזולאי״ אמרה אלינור בצחקוק וגרמה לכולנו לצחוק.
״לילה טוב אנשים..״ מלמלתי וצחקתי צחוק קצר. הבטתי בתומר שנעץ בי מבט. סיבבתי את מבטי והתחלנו להתקדם לכיוון מבנה המגורים. לין נעלה את הדלת ואני הורדתי את העקבים שהרגו אותי. הוצאתי פיג׳מה ורודה שכללה גופיה ורודה של מיקי מאוס ושורט ורוד קצר. הורדתי את בגדיי מגופי ונשארתי עם חזיה ותחתונים. אני לא מתביישת מהבנות. אנחנו ביחד המון זמן, וגם זה כמו בגד ים. לבשתי את החולצה ואחרי את השורט ונשכבתי במיטתי. התכסתי בשמיכה ותחבתי את ראשי בכרית הרך והנעים.
״לילה טוב…״ מלמלתי ופיהקתי פיהוק קטן.
״לילה טוב..״ שמעתי את לין ואלינור ממלמלות ושקעתי בשינה עמוקה. השינה שלה ציפיתי כל היום…
*****
״דיי..״ מלמלתי בשקט ובעטתי ברגליי. הרגשתי דיגדוגים מעצבנים ובלתי פוסקים.
״ששש…״ שמעתי קול אומר וכמה קולות צחוק. ״דייי…״ מלמלתי שוב והתהפכתי לכיוון השני. משכתי את רגליי קרוב לחזי, בתנוחה עוברית וחזרתי לישון.
״אעאעאעאעאעאע !!״ צרחתי ברגע שהשמיכה עפה ממני ומים קפואים פגעו בגופי. הם חילחלו לכל מקום בגופי וגרמו לצמרמורת לעבור בה. ״משווווגעים !!! אני אהיה חווולה !״ צרחתי ושיפשפתי את עיניי.
״חולה ? תלוי איזה חולה, כי חולה בראש את כבר עכשיו..״ שמעתי את קולו של תומר. פתחתי עין אחת, בלי שיראו והעפתי לו כאפה לפרצוף. עצמתי במהירות את העין, מחכה לראות את התגובה שלהם.
״אעאעאעאעאע״ שמעתי את כולם צורחים ופשוט נקרעתי מצחוק, לא יכלתי לעצור את עצמי. חולי נפש ! מה הם חשבו שאני ? זומבית ?! ערפד ?! רואה בעיניים עצומות ?! חחחח מפגרייים !
״מפגרייים ! מה חשבתם שאני ?!״ אמרתי ולא הפסקתי לצחוק.
״משוגעת הפחדת אותי !!״ צרחה אלינור.
״ואת תעשי אותי חולה ! קר ליייי !״ צעקתי ונקשתי בשיניי מהקור. תומר התיישב לידי ומשך אותי לחיקו.
״עכשיו חם לך ?״ לחש באוזני וגרם לכל חושיי להצטמרר. נתתי לכל גופי לצאת מהקיפאון שלו וליפול לתוך זרועותיו החסונות. פעם ראשונה שאני מריחה את ריח הבושם שלו כל כך מקרוב. ראשי הסתחרר מעט. עצמתי את עיניי, מתענגת על הרגע הזה, שלא בטוח שיחזור על עצמו.
״טוב.. יצאנו, שתזכרו, תבואו לאכול..״ שמעתי את דין אומר ודלת נטרקת. חיוך קטנטן חמק מפי.
״נחש…״ מלמל וצחק. גורם ללחיי להאדים. הוא ליטף את זרועי ברכות, מעלה ומטה. גורם לשערותיי לסמור.
״אני צריך ללכת… יש לבן דוד שלי ברית״ אמר בעצבות והתנתק ממני בעדינות. הוא הניח עלי שמיכת פרווה, בניסיון לחמם אותי. ״ניפגש ביום ראשון…״ אמר ונצמד אלי קרוב. יותר מידי קרוב. הבטתי בעיניו היפות והמיוחדות, רק בהם אני שוקעת עד כדי כך.
״ביי…״ מלמלתי מהופנטת.
״ביי״ לחש והרגשתי את הבל פיו הנעים על פניי. שחכתי שלא צחצחתי שיניים וניהיתי אדומה ברמות. פאאאק ! ברחתי במהירות לשירותים ונעלתי את הדלת. הבטתי במראה, כולי רטובה, מסריחה מהשינה, אלוווהים איזה פאדיחות עשיתי לעצמי. נצמדתי עם גבי לדלת ונתתי לעצמי להחליק לריצפה ולהישבר, לבכות. לא רק בגלל תומר, בגלל הכל. החיים, הלימודים, הגעגוע למשפחה, למרות שאני אראה אותם היום.
״עדן ? תפתחי את הדלת״ שמעתי נקישות עדינות על הדלת. משכתי באפי שוב ושוב והתעלמתי מהנקישות. ״נו עדנוש, תפתחי !״ אמר והרים מעט את קולו. עדנוש ? השתנקתי. הוא באמת אוהב אותי ? או שהוא רק משחק איתי ?! כמו שעשה עם הבלונדה המחומצנת. זה התחיל בזה שהוא אמר לי לעלות לישון כשניקנו את האולם ספורט, המשיך בזה שהוא בא אליי לחדר ונישק אותי, אחרי זה הוא משך אותי מהבחור הזה, כשניסיתי להתגרות בו – מה שהלך דיי טוב ;) ואז הוא אמר לי שאין לנו סיכוי ביחד, ושאני היחידה שתענה לו על זה…
למה לא יכול להיות לי חיי אהבה פחות מסובכים ?! נאנחתי וקמתי ממקומי. מנגבת את שבילי הדמעות שנותרו על פניי. הורדתי את בגדיי ונכנסתי תחת זרם המים החמים של הבוקר. מנסה שתומר יבין שאני רוצה פרטיות כשאני מתקלחת.
תגובות (9)
עדן צריכה להבין דבר אחד, מי ששנוא, מאוהב (לרוב זה ככה….אבל יש כאלה שהם באמת מתעבים אחד את השני…כמו אני וילד מהכיתה שלי)
מהמממםםם!! תמשיכי!! ולא הבנתי את מה ששאלת.. את צריכה עיצוב בפוליבור?
ככה זה -מי שרב, מאוהב!-
לא… אני מעצבת בפוליבור בשביל הסיפורים, ובשביל הכיף…
ומישהי שלחה לי הודעה, על עיצוב ברמה גבוהה (משהו כזה…) אז שאלתי מי גם נמצא בקבוצה הזאת. (זה סוג של קבוצה..) ורציתי שיסבירו לי מזה, כי אני יודעת שיש בנות באתר שיש להם פוליבור ❤
פרק יפה :) תמשיכי :)
תמשיכיייי, מושלםםם (:
מושלםם תמשיכי !♥♥♥
תמשיכיייי
מהמםםםםםם
סליחה שנעלמתיי הרגשתי לא טוב, אבל קראתי את הסיפור ואניייי הרבה יותר טוב!!♥