מתי תבין שאני אוהבת אותך ?! – פרק 1 (ההקדמה בתוך הפרק) ❤

״בוקר, בוקר, בוקר, בוקר, בוקר, בוקר, בוקר, בוקר טוב !״ שמעתי את אלינור צועקת לי באוזן. ״דיייייי !״ צרחתי עצבנית. אי אפשר לקום כמו בן אדם ?!
״נווו קווווומי !!״׳המשיכה לשיר את שיר הבוקר ״טוב״ שלה…
קמתי מהמיטה הקטנה, גוררת את עצמי אל השירותים שבחדר. נכנסתי לבפנים ונעלתי את הדלת. התקדמתי למראה הגדולה שהייתה תלויה מעל הכיור, מולי נגלתה נערה בת 17, כיתה יא׳, שיער חום ארוך (למעלה חלק ובקצוות בקבוקים) מבולגן מהשינה, עיניים כחולות כקרח, נערה מקובלת, יפה, חמודה. אוהבת תחיים… חייה בפנימייה, לא כי יש לי בעיות משפחתיות, אלא כי רציתי. רציתי להכיר אנשים, לגור בסביבה קצת שונה. הרבה אומרים לי שאני אוהבת הרפתקאות…
לקחתי לידי את המברשת הסגולה שלי, ומרחתי עליה את המשחה החריפה. הכנסתי לפי והתחלתי להבריש את שיניי. ״נו עדנוש, לין כבר בארוחת בוקר עם דין, בסוף נאחר !!״ התלוננה.
״ט..י..ס…״ מלמלתי משהו שהיה אמור להיות המילה טוב.
אלינור – בת 17, שיער זהוב עדין ועיניים בצבע דבש בהיר. מצחיקה, חברותית, אוהבת את החיים, כמוני.
לין – בת 17, שיער שחור חלק עד התחת, ועיניים ירוקות כזית. חברותית, לפעמים קצת עקשנית, חולה על דין, חבר שלה. לדין יש שיער בלונדיני פרוע ועיניים כחולות עמוקות, שרירי, חתיך ושזוף.
ירקתי את משחת השיניים מפי ושטפתי את פי. ניקיתי את פניי עם מים וסבון ויצאתי מהשירותים. הלכתי לארון הגדול, שלי של אלי (אלינור) ושל לין. פתחתי את הדלת שלי (הארון שלנו מחולק ל-3 ארונות, ולכל אחת ארון שלה…). הוצאתי מהארון חולצת ביצפר ורודה בהירה וג׳ינס לבן ארוך. ראיתם פעם פנימייה שמכריחה ללבוש חולצת ביצפר ?!
חזרתי לחדר שירותים, מוציאה בדרך לשון לאלי שישבה על המיטה ושיחקה באייפון השחור שלה. החלפתי את הפיג׳מה האדומה שלי לבגדים שבחרתי. הסתרקתי במהירות לקול דפיקותיה של אלי על הדלת. השארתי את שיערי פזור. יצאתי מהחדר שירותים ולקחתי את העקבים הורודים שלי. נעלתי את נעליי והלכתי לכיוון השידה והמגרה הלבנה שהיו בחדר. התאפרתי במהירות, מייקאפ, פודרה, סומק, איילינר, עיפרון תכלכל ורימל שחור. ״אני מוכנה !״ אמרתי כשסיימתי להתארגן. ״סוף סוף ! יאלה בואי…״ מלמלה אלי והרימה את תיקה השחור על גבה. הרמתי גם אני את תיקי הכחול ויצאנו מהחדר. ירדנו לחדר אוכל, והלכתנו לקחת אוכל. לקחתי חביתה עם כמה ירקות וכוס שוקו. אלי לקחה טוסט עם כמה ירקות ונס קפה, והתיישבנו ליד לין ודין. ״בוקר טוב לפרינססה, כל היום יושנת״׳אמרה לין והיא ואלי צחקו.
״לפחות אני יושנת, הא ?!״ שאלתי בהתגרות ולין ודין האדימו.
״בוקר טוב…״ שמעתי את הקול שאני הכי אוהבת בעולם. תומר ודניאל התיישבו מולנו כשליד תומר התיישבה נערה בלונדינית. בטח החברה החדשה שלו… הרגשתי צביטה קטנה בלב.
תומר – בן 17 וחצי, שיער שחור ועיניים זהובות, מיסביבם ירוק בהיר שמתכהה ונהפך לתכלכל. עיניים מושלמות.
דניאל – שיער בלונדיני, מסודר תמיד בקוצים, עיניים ירוקות מיוחדות. הוא ואלינור מאוהבים, אבל הם לא מודים בזה… (זה כלכך שקוף…)
״בוקר טוב !״ אמרה אלינור בשמחה.
״מישהי קמה עם אנרגיות חיוביות, הא ?״ שאל דניאל ועשה לה גבות בהתגרות.
״כן… הייתה צריך לשמוע אותה בבוקר מזייפת בוקר, בוקר, בוקר טוב !!״ חיקתי את אלי וכולם צחקו. ״רק שהבוקר שלה התארך יותר מידי…״ הוספתי ועשיתי פרצוף.
״אם לא אני, לא היית קמה בכלל !״ אמרה בניצחון.
״אחת – אפס…״ מלמלתי וכולנו צחקנו.

*****

״אווקי כולם, לפתוח עמוד 54, שיעור קודם למדנו שאיקס…״ אמרה המורה אך כבר לא הקשבתי…
הוצאתי את מחברת הקישקושים שלי והתחלתי לצייר…
״עדן, עדן, עדן !!״ צרחה המורה וקפצתי ממקומי.
״מה ?!״ אמרתי בעצבים, בגלל הצרחה שלה זזתי ונהרס הציור.
״תעני לי על השאלה !״ צעקה אך יותר חלש.
״בשביל זה לעשות לי התקף לב ?!״ אמרתי בעצבים וקמתי ממקומי.
שמעתי את אלי צוחקת לידי, וראיתי את לין קורצת לי. היא ישבה שולחן מלפנינו, עם דין.
״סליחה ? חצופה ! אם היית מקשיבה בשיעור לא היית נבהלת !״ אמרה בעצבים.
״מצטערת, אבל השיעור שלך משעמם, אז להקשיב ? לא היה באחת האפשרויות שלי…״ אמרתי בלגלוג.
״למנהלת ! עכשיו !!״ צרחה והפכה לאדומה.
״יפה לך אדום…״ אמרתי בהתגרות ויצאתי במהירות מהכיתה.
״…עכשיו !״ שמעתי את הצרחה שלה מתוך הכיתה וצחקתי שוב.
״שרוטה…״ מלמלתי והלכתי בזמן שלי לחדר המנהלת. היא כבר רגילה לביקורים שלי אצלה, במיוחד מהמכשפה הזאת…
״עדן ? שוב את בחוץ ?!״ שמעתי קול מהצד והסתובבתי לכיוונו. ראיתי את תומר והבלונדה ההיא יושבים על ספסל ומתמזמזים. הצביטה שהרגשתי בבוקר הייתה כלום לעומת מה שהרגשתי עכשיו, אך השארתי על פניי הבעה אדישה.
״כן, ולמה אתם בחוץ ? אם מותר לשאול״ אמרתי בלגלוג.
״ממ…״ מלמל בקול. ״אולי זה יענה לך על השאלה..״ הוסיף ונשק לשפתיה של הבלונדה וקרץ לי.
״כן, ואתם יודעים, אתם יכולים למצוא לכם איזה חדר…״ אמרתי והסתובבתי ללכת משם. ״שוב פעם המכשפה עצבנה אותך ?!״ אמר בצחקוק ושמעתי קולות נשיקה. אווף *מתי תבין שאני אוהבת אותך ?!*