מתי היא תשים לב..פרק 8

הגענו למועדון לבשתי שמלה שחורה צמודה קצרה סטרפלס , נכנסנו למסיבה ושתינו, רקדנו הרבה, תומר וענבר חברה של עומרי הגיעו ואני ותומר רקדנו צמוד אחד לשני, היתי שתויה, שתיתי אלכוהול אבל עדיין הייתי שפויה, לא שיכורה, שפתיו של תומר זזו על צווארי וידיו הונחו על מותניי וזזנו לפי הקצב, "יאלה בואי נזוז השעה 2:00 מחר צריך לקום לבסיס" אמרנו לענבר ולעומרי ביי ונכנסנו למכונית של תומר, "אתה המפקד שלי, אז מר מפקד אפשר נשיקה?" שאלתי טיפה מסטולית..
"לא עכשיו, כשנגיע הביתה" אמר וצחקתי, "הביתה?אליי?אליך?אין לי בית" וצחקתי,הראש מסתחרר לי.. "אליי הולכים" אמר והמשיך בנסיעה, נרדמתי..
נקודת מבט תומר-
היא נרדמה, הרמתי אותה על ידיי כמו כלה ונכנסנו ליחידת דיור שלי , אני גר ליד הבית של אבא בשביל להיות קרוב אל אחותי אבל יש לי בית נפרד אבל בשטח של אבא שלי, ביחד באותב חצר, הנחתי אותה במיטה שלי והורדתי לה את נעליי העקב והערתי אותה "הדרי קומי תחליפי בגדים" והבאתי לה חולצה ומכנס שלי, "רק חולצה, לא רוצה מכנס.." אמרה וצחקה צחוק קטן, הלכתי למטבח והבאתי לה כוס מים והיא היתה עם החולצה שלי שהיתה עליה כמו שמלה ונכנסה מתחת לשמיכה אבל היתה ערה, היא עלתה על גופי ששכב על הגב ונישקה את צווארי ואמרה "אני שלך"
נקודת מבט הדר-
אני יודעת מה אני עושה, אני מבזבזת את זמנו, הוא החבר היחידי שלא הכניס אותי למיטה, הוא לא רוצה בזה בגלל שהוא גם המפקד שלי.. הנחתי את ידיו על מותני ונישקתי את שפתיו, "הדר אני לא רוצה לעשות משהו כנגד רצונך" אמר והוריד את ידיו ממותני, "אני רוצב" אמרתי והורדתי אצ חולצתי ואמרתי "תורך", נשארתי מולו ללא בגדים, רק עם חזיה ותחתונים, "הדר, כדאי שתשני" אמר ולא הסכמתי לשמוע והתכופפתי אל עבר גופו ונישקתי את צווארו וכל גופי הונח על גופו ולקחתי אצ ידיו והנחתי על ישבני, "אני לא מספיק מושכת?" שאלתי.. אחרים במקומו כבר ממזמן היו קופצים על המציאה, "את עושה דברים מבלי לחשוב" אמר וקמתי מגופו ונשכבתי בצד השני של המיטה, ושמתי את החולצה בחזרה ולא הקשבתי למילותיו ונשכבתי לישון, "הדר קומי צריך להגיע לבסיס" אמר תומר והרגשתי את ראשי מתפוצץ, "הראש שלי כואב , הוא מתפוצץ " אמרתי ודמעות ירדו מעיניי, "הנה" אמר והושיט לי כדור וכוס מים, שתיתי את הכדור וקמתי מהמיטה ושטפתי את פניי וחזרתי למיטה ואמרתי "איך אני אלך לצבא עם איזה מדים?" שאלתי והוא הביא לי את המדים למיטה והוא כבר היה מאורגן, "תומר קרה משהו אתמול?" שאלתי כי לא כ"כ זכרתי, "לא" אמר והתארגנתי במדים ונסענו לצבא, כל הנסיעה היתה שקטה.. "קרה משהו?" שאלתי והוא אמר "את תמיד בוכה מתוך שינה?" ולא הבנתי, צחקצי ואמרתי "מה?" והסתכלתי במראה וסידרתי את הפוני שלי, "בכית.. אמרת אור תעזוב אותי ובכית.." אמר ונזכרתי באור.. אור ההוא שלמד איתי בתיכון שהיה עושה לי רע ואז התאהב בי ולא רציתי לראות אותו יותר אחרי כל ההשפלות שלו..
"הא?" שאל וחיכה לתשובה, "תעסק בעניינים שלך" אמרתי והוא הניח את ידו על רגלי ואמר "הכל בסדר אל תדאגי" והזזתי את ידו מרגלי ואמרתי "למה הזכרת לי את זה.. " אמרתי בלחש והסתכלתיעל פניו ונכנסנו לתוך הבסיס ואמרתי "אני יורדת כאן.. ביי" ולא נישקתי אותו מהבוקר..