מתי היא תשים לב..פרק 6

נקודת מבט תומר-
"צאי שנראה איך הצבע" אמרתי לה והדבר היחידי ששמעתי זה "אעאעאע" את הצעקה שלה, צחקתי בשקט כי החלפתי לה את הצבע השחור לצבע חום בלונדיני בערך שטני
"דפוק תלך מכאן אתה לא חוזר עד שאתה קונה לי צבע שחור!" צעקה מהמקלחת, צחקתי וחברות שלה מהחדר הגיעו ואמרו "איפה הדר?הבאנו לא ארוחת ערב" והצבעתי על הדלת של המקלחת, "הדר הכל בסדר?" שאלה מעיין חברה שלה, "לא!אני לא יוצאת מכאן בחיים" אמרה ועצרתי את עצמי מלצחוק, "למה?" שאלה, "כי תומר דפוק" אמרה ושמעתי את העצבים שבקולה, "הוא חבר שלך למה דפוק?!" שאלה מעיין, כבר כולם יודעים שאנחנו ביחד זאת אדווה סיפרה, "כי הוא הביא לי צבע אחר לשיער!" אמרה הדר ומעיין ענתה לה "תומר לא כאן תפתחי את הדלת הוא בידיוק יוצא" אמרה וסימנה לי להיות בשקט וכולן יצאו מהחדר ונשארתי לבד, הדלת נטרקה והדר אמרה "זה מזכיר לי את התיכון אני לא רוצה את הצבע השיער הזה יותר" ושמעתי עצב.. מה הסיפור מהתיכון? היא היתה הילדה הכי מקובלת הכי יפה, רואים את זה, בספר מחזור ובמיונים חברים סיפרו עליה וכל מיני ילדים מהשכבה שלה, היא יצאה וראתה אותי וראיתי את שיערה הבלונדיני, היא ממש יפה גם עם השיער הבלונדיני, כמו באגדות שאתם שומעים על סינדרלה ועל שלגייה? היא ממש הזכירה לי אותן, את הילדות שאמא עוד היתה בחיים, לפני שהיא מתה בלידה של נועם אחותי הקטנה.. שקעתי בעצב ומאיה המפקדת השניה נכנסה לחדר וראתה את הדר ואמרה "הצבע מאוד יפה לך" ואני שפשפתי את עיניי ויצאתי לבחוץ והתקשרתי מהר אל נועם לראות מה איתה, היא בכיתה ט' אני מתגעגע אליה, לא ראיתי אותה שבוע, אבא שלי נשוי, יש לו ילד בן חצי שנה, אנע בא בסופ"ש הביתה ונמצא עם נועם, ועם יקיר הקטן, "מה קרה?" שאלה מאיה המפקדת שנמצאת איתי, "סתם חשבתי על רוני" אמרתי, היא היחידה שמכירה את הסיפור שלי כאן בבסיס, "אל תדאג היא בטח בבית" אמרה וחיבקה אותי, חייכתי אליה ונכנסתי לחדר של הדר "תומר אתה מחר קונה לי צבע!" אמרה וחייכה אליי, חייכתי אליה בחזרה ואמרתי "רוצה לבוא אליי לסופ"ש?" היא עשתה לא עם הראש ואמרה "תבוא אתה אל הבית החדש שלי" וצחקה, "לא, תבואי אליי ואחרי זה נלך אלייך" אמרתי והיא הסכימה, עברו להם יומיים קמתי בבוקר מוקדם לאירגונים הביתה, הלכתי לכל החדרים ונפרדתי הם כי אני חוזר הביתה, הגעתי לחדר של הדר והיא העבירה פן על שיערה הארוך הרטוב, כל הבנות כבר היו ערות "תגיד לחברה שלך מספיק עם הפן!!" אמרה מעיין וצחקה
נקודת מבט הדר-
"אוי שקט בלעדיי לא היה לך עכשיו שיער חלק" אמרתי כי עשיתי למעיין פן, הבנות יצאו ונכנסנו לג'יפ של תומר ונסענו לבית החדש שלי לבשתי נעליי עקב גבוהות שחורות ומכנס כחול וחולצה שחורה סטן ללא שרוולים סטרפלס ופיזרתי את שיערי , צבעתי אותו אתמול לצבע שחור, "איך אני?" שאלתי ועשיתי סיבוב הוא משך אותי אל כיוונו ממותניי ואמר "מהממת כמו תמיד" ונישק את שפתיי בדרך הוא סיפר לי את הסיפור על משפחתו, היתי עצובה.. נכנסנו לביתו ופגשתי את אחותו הקטנה, היא מהממת אין דברים כאלה היא ממש חמודה, תומר ממש אוהב אותה רואים את זה , היא הראשונה שהוא רץ לחבק.. הכרנו ובסוף הלכנו לחדר של תומר הוא קרא גם לנועם אחותו, היא גבוהה רזה בלונדינית עיניים תכלת, "היי" אמרה וחייכה אליי, "היי" חייכתי אליה, התישבתי במיטתו של תומר ונועם אמרה "מחר אני בים עם דין" והקלידה באיפון שלה משהו, "דין זה חבר שלה.. למרות שהיא לא צריכה חבר!" אמר ונתן כאפה קטנה נועם, כיף לראות אחים ככה יחסית למישהי שגדלה לבד, "איזה כיף גם אני והדר מחר בים" אמר ואני הסתכלתי עליו במבט מוזר, "כן בטח תומר, היא אפילו לא ישנה כאן, אתם נוסעים בערב!" אמרה וצחקה, "נו ובבוקר נבוא" אמר וצבטתי ברגלו, "אתה לא בא איתי מציק, הדר תגידי לו!" אמרה וצחקתי ואמרתי "זה האופי של צומר אני מכירנ אותו חודשיים והוא לא יוותר בחיים" אמרתי , הגענו לבית ועומרי ותומר היו ביחד ואני הלכתי לישון, בבוקר קמנו ולבשתי בגד ים, הוא אך פעם לא ראה אותי עם בגד ים, רק עם מדים או בגדים רגילים, "אני טיפה מתבישת אז אל תסתכל עליי" אמרתי כי אני לא אוהבת את הגוף שלי, התפרסמתי בעיקרון בגלו, אני רזה גובה ממוצע חזה גדול לא כל כך אבל גדול וישבן מוצק, גוף מוצק זה טיפה מפריע לי שאנשים מסתכלים רק על הגוף שלי.. "מבטיח" אמר והגענו לים הורדתי את השמלת חוף והשתזפתי למרות שעשיתי שיזוף מלאכותיי, הסתכלנו על דין הזה איך שלא קוראים לו ועל נועם, "הפעם האחרונה שהיתי בים זה היה לפני הצבא לפני שנהיתי שמנה בגלל החדר אוכל" אמרתי והוא נישק את שפתיי ולא עזב,