מתי היא תשים לב.. פרק 39 חלב ב'

נקודת מבט ספיר –

חזרתי מהעבודה בסביבות השעה 20:30 בערב, יודעת שמאור מחר בבית.
כמה טוב שיש לי בית .
אמא עוד לא דיברה איתי, נוח לה שאני רחוקה ממנה .
בעלה הפך אותה לשפחה שלו,
הוא נתן לי תחושה שהבית שלי-המשפחה שלי-לא שלי.

"מאמי, איך היה בעבודה?" שאלה מיד אמא של מאור ברגע שנכנסתי לבית.
נהנתי בעבודה, שמחתי שיש לי עיסוק חוץ מלישון כל היום.
חייכתי חיוך קטן והתקדמתי אל עבר המטבח, שם עבדה.
"זה מוזר שכיף לי בעבודה?"
"בכלל לא, מתוקה שלי. להפך! זה מאוד מרגש" שמחה
"אני יכולה לספר לך משהו ולא תספרי למאור?" ביקשתי בשקט, מתיישבת על כיסא המטבח ומביטה בה מלמטה.
היא הנהנה בראשה וסימנה לי לחכות, מערבבת את התבשיל בפעם האחרונה ומתיישבת מולי בשולחן.
"תמיד." אמרה בבטחון,
"אני מתגעגעת לאמא שלי.." חייכתי חיוך שבור,
"אני יודעת, יפה שלי. זה כואב שאמא לא לידך"
"זה אפילו לא העניין של הקרבה בנינו.. זה העניין שהיא ויתרה עלי." לגמתי מהכוס מים הקרים.
"מאמי שלי, אני לא מצדיקה את אמא שלך. אני גם מאוד כועסת עליה על זה . אבל תחשבי איזה מסכנה היא – איזה מערכת יחסים יש לה עם בעלה." החזיקה בידי
"אבל יש לה לפחות בעל וילדה." חייכתי חיוך קטן
"אמא שלך הפסידה המון בבחירה שלה, אבל אנחנו לא שופטים אותה."
"כמה זמן עוד אני אוכל לגור כאן? אני לא רוצה להרגיש מטרד. זה לפעמים קשה לי"
"את לא מטרד עבורנו- להפך. את מתנה בשבילנו"
"אני מעריכה את זה.." חייכתי חיוך קטן , אך עדיין, הכאב מקונן בליבי .
"עכשיו בואי נצא מהדיכי וננקה קצת." חייכה ,
הנהנתי בראשי והתחלנו לנקות. .

"מאמי שלי, מחר יש לי המון עבודה . אני אצטרך שתחזירי את מאור מהרכבת ותקחי לפני זה את הקטנציק לבית הספר. תבדקי שהוא עשה מערכת" אמרה אמא של מאור דקה לפני שעליתי לישון.
הנהנתי בשמחה ועליתי לקומה השניה, לא לפני שעברתי בחדר של הקטנציק שהוא עשה מערכת.
האחיינית של מאור תגיע בשישי ואני אשמור עליה, ביקשתי מאחות של מאור שתביא לי אותה.

"קטני, עשית מערכת?" בדקתי, הוא כבר במיטה רואה דיסני.
"כן כן" אישר את חששותי, אך הרגשתי שאני חייבת לבדוק וככה עשיתי.

התיישבתי במיטתו ונשכבתי לצידו, מן מנהג כזה שנהיה לי מאז שאני פה הרבה.
"איך היה בבית הספר?" הבטתי בשכפול של מאור.
"כיף, אבל הפסדתי בקלפים" אמר באכזבה,
"לא נורא, מחר תנצח." חייכתי,
"כן, אבל אני גרוע." צחק
"גם אני גרועה בהרבה דברים." חייכתי,
"את נוהגת טוב, את לא נהגת גרועה כמו שמאור אמר." צחק
"נכון. ובגלל זה- מחר אני אקח אותך ללימודים."
"אבל תכיני לי שוקו בבוקר" ביקש יפה
"טוב." חייכתי, נושקת לקודקוד ראשו ויוצאת מהחדר שלו הישר אל המקלחת.

התקלחתי במהירות , רוצה רק להיכנס למיטה ולישון.
השבוע עבר מהר מאוד. כמעט ולא שמתי לב שמאור לא פה.

–

השעון מעורר שלי צלצל, 07:00 בבוקר.
שטפתי פנים וצחצחתי שיניים , שמה ג'קט על הפיג'מה והולכת להעיר את הקטן .

"בוקר טוב" אמרתי במתיקות מבחילה, מדליקה את הטלוויזיה על ערוץ 22.
"לא, עוד רבע שעה." מלמל
"לא יהיה לך שוקו" הכרזתי,
"טוב אני בא" צחקק כשדגדגתי את גופו.

הכנתי לנו שוקו חם עם קצפת, יודעת שהוא יתרגש מזה .

"ספי!" אמר בשמחה, "שמת קצפת!" התפעל
"נכון, שמתי קצפת." צחקתי
שנינו שתינו מהשתייה ותול כדי הכנתי לו כריך לביה"ס.

"מה זה הפינוק הזה?" שאל אבא של מאור בחיוך,
"הכנתי לו שוקו עם קצפת" צחקתי, "רוצה?"
"אני רוצה קפה שחור חזק." אמר בחיוך, "אבל אני אכין לעצמי."
"אני יכולה להכין לך" אמרתי,
"אבל בלי סוכר, כמו שהכנת לך אתמול"

כך עשיתי.

לקחתי לבסוף את הרכב של אבא של מאור, שמה את הקטן בבית הספר ומיד חוזרת לבית.
אמא של מאור עבדה בסלון בעוד שאני ישבתי במרפסת בשמש.
"מתרגשת לקראת זה שמאור מגיע?" צחק אבא שלו
"כן, כל פעם מחדש."

נקודת מבט מתן –

ניסיתי לעכל את מה שעומרי אמר .. איך אפשר להגיד שהוא לא בטוח אם הוא יתחתן עם ענבר ?
הרי הוא וענבר זה סיפור אהבה.
היא בהריון !

הבטתי בו בשקט והסטתי מיד את מבטי אל הדר כשמבטי נתפס במבט של עומרי .

"א-אני הולכת לישון . לילה טוב" אמרה הדר ומיד ברחה לחדר.

"גם אתה בורח?" שאל עומרי.
שתקתי.

"מה איתי? היי. מה איתי?" דמעות נקוו בעיניו.
"לא ידעתי שככה אני ארגיש אחרי הכל." נאנק בצער.
"אני מצטער אחי.. אני מקווה שזה יסתדר"
"קשה לי איתה, רע לי איתה." נשם עמוק .
"ניסית לראות למה זה קורה?"
"היא מטריפה אותי עם השאלות שלה! עם המצבי רוח שלה, הבכי שלה. ההיסטריה המזדיינת שלה."
"עומרי." אמרתי בשקט, הוא הביט בי וניגב את דמעותיו.
"נמאס לי, למה לעזאזל היא נכנסה להריון."
"היא בהריון, זה המצב. השינויים במצבי רוח, זה בגלל זה. תהיה שם בשבילה, תהיה שם איתה."
"אני יכול לסמוך עליך?" שאל
גמעתי את רוקי .
"כן, רק אל תפגע בענבר."
"א-אני חושב שאני מפתח רגשות למישהי מהעבודה.."
הבטתי עליו ושפשפתי את קרקפתי .
"זה בסדר, אתה מבולבל.."
"הכל טוב לי איתה ! השיחות זורמות" ניסע לשכנע
"יש לך פה אישה בבית, אישה עם תינוק."
הוא שתק, הביט בי בפנים מפוחדות.
"שכבת איתה?" שאלתי בגועל .
"זה היה בסך הכל סקס יבש, לא יותר מזה. אני לא ציפיתי שזה יקרה." נאנח
"ואו." נפלט מתוכי .
"מה אני אעשה?" התחיל ליבב בשקט .
"ענבר יודעת?"
"לא, אסור שהיא תדע." נאנח
"היא תדע במוקדם או במאוחר."
"לא שכבתי כבר הרבה זמן.. גם הייתי שיכור" יבב
"זה לא תירוץ!" כעסתי, מרגיש את תחושת החלחלה שעברה בי אז לפני כמה שנים שנודע לי שאבי בגד באימי.
"אני יודע. אבל אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי."
"אז כדאי שתחליט. יש פה אישה שאוהבת אותך ורוצה שתהיה שלה."
"אני לא יודע מה לעשות. תעזור לי!"
"עומרי, מספיק. השיחה פה הסתיימה."

נכנסתי לחדר, רואה את הדר מסתובבת ברחבי החדר ומתחילה להיכנס לפאניקה .
"מה יש?" שאלתי בלחץ.
"הוא אמר שהוא לא רוצה להתחתן איתה?" כססה את ציפורניה.
"הדרי זה ביניהם." היא לא יודעת שזה מורכב יותר.
"היא חלמה על חתונה.. היא הראתה לי שמלות שהיא מדדה"
"אני יודע יפה שלי, אני יודע."
"אני צריכה ללכת אליה?"
"לא, תלכי לישון.." נשכבתי לידה . היא הנהנה בראשה

"מה מחר נעשה?" שאלתי את הדר , היא ארגנה לוז צפוף בין כל העבודות שלי .
"נתכרבל במיטה" חייכה, נושקת לצווארי וסוחפת אותי לעולם שכולו בה.

נקודת מבט טל –

התעוררתי למיטה ריקה, שני לא הייתה במיטה .
אבל ידעתי שהיא במרפסת, לפי קולות הצחקוקים שבמרפסת שמחוץ לחדרי .
התמתחתי קלות, מתעדכן בפייסבוק ולבסוף מחליט לקום להתארגן .
מחייך כשאני נזכר בשני שיכורה, היא כזאת שק של מתיקות יתרה.

"בוקר טוב!" קפצה על גבי שני כשיצאתי מהמקלחת.
"בוקר טוב." מלמלתי, המילה הראשונה שהוצאתי מהפה מהבוקר.
"נלך לטייל?" שמחה,
"אכלת?" צחקתי, מופתע מזה שהיא רוצה ללכת.
"כן" צחקה, מראה לי את לבושה המאוד ספורטיבי.
מכנס ספורט של נייק וחולצת טריקו שחורה ונעלי ספורט.

סיימתי לאכול ולבהות בקיר, מסמן לשני שנצא להליכה.
היא מיד קיפצה על קצות אצבעותיה והחזיקה בידה את הרצועה של הכלב של אחותי .
"אמא, רוצה להצטרף?"
"לא, תודה!" התחמקה,
"קדימה, אמא בואי נלך." אמרתי לה, היא נאנחה ונשכבה בספה בחוסר רצון.
"קדימה בואי" ביקשה שני, אך אמא התנגדה,
"אני עייפה" קבעה אמא ,

לבסוף רק שני ואני הלכנו . מטיילים ברחוב הצר
"למה הוא משתין הרבה" צחקה
"הוא מסמן טריטוריה."
"מה נעשה היום?" שאלה שני,
"היום ליטל עושה שבת אצל חבר שלה, אז בטח נעשה בבית." אמרתי, יודע שהיא רוצה ללכת לדודה שלה.
"אבל דודה נעמי הכינה מפרום!"
"אבל ההורים שלי יהיו לבד." חייכתי חיוך קטן אליה,
"גם ההורים שלי לבד." הרימה את גבותיה מעלה.
"את ממש רוצה?" שאלתי, היא הנהנה בראשה.
"טוב, ניצחת."
היא מיד התקשרה לעדכן את דודה שלה ששמחה.

פונץ עשה פיפי בכל מקום אפשרי ונבח על מאות כלבים, וזה הזמן לחזור.

"אתה מדליק אותי." אמרה שני כשעשיתי אימון קצר.
"מדליק אותך זיעה?" צחקתי,
"כן. ואתה בבוקסר" נשכה את שפתה התחתונה.
לא נותן לה זמן להרגיש ומיד משכיב אותה תחתיי .

"את משגעת אותי. ו-מדליקה אותי." לא יכולתי שלא לחייך למשמע הגניחה שלה.

נקודת מבט ענבר –

התהפכתי מצד לצד, מרגישה רע עם התחושה שעומרי מתרחק ממני .
דאגתי להיות מטופחת כל הזמן, למרות שפצעים קטנים יצאו על מצחי .

עומרי הבהיר לי אתמול שהוא לא רוצה להתחתן בקרוב, מישהו שינה את דעתו .
או מישהי .
אולי הוא לא נמשך אלי יותר?
הרי לא שכבנו כבר חודש וקצת .

יצאתי מהחדר על מנת שאוכל למלא לי את בקבוק המים, רואה את עומרי שוכב בספה כשהנייד שלו מוטל עלידו.
הוא ישן שינה עמוקה וידעתי שאין טעם שאנסה לחטט בנייד, כי הוא החליט לשים סיסמא לווצאפ .

נשמתי עמוק ולגמתי מבקבוק המים, משפשפת את ביטני ההריונית שכבר בלטה החוצה דרך מכנס הפיג'מה שלי.
התקרבתי לספה והחלטתי להעיר אותו שיבוא לישון איתי בחדר.
"אתה ער?" שאלתי בשקט, הוא פקח את עיניו בבהלה ומצמץ מספר פעמים .
"מה?" שאל בחוסר סבלנות
"אתה יכול לבוא לישון איתי שם" אמרתי,
הוא התהפך על הצד והפנה לי את גבו, מדגיש את מילותיו "טוב לי כאן."
"א-אה.." מלמלתי, חוזרת לחדר לישון .

הכרחתי את עצמי להירדם, בייחוד שיש לי מחר שיעור באוניברסיטה.

–

התארגנתי לשיעור ולבשתי על עצמי סריג מחמם וגינס לייקרה שחור .
הדר ומתן ישנו, לא הייתה ברירה ורק עומרי יכל לקחת אותי.
"בוקר טוב.." מלמלתי כשקם להכין לו נס .
"תודה" אמר בקרירות וחזר אל הספה.
"אני לא נושכת." אמרתי בשקט, עוצרת את הבכי .
הוא התעלם .

"תוכל להקפיץ אותי ללימודים?"
"כן. את ישנה שם היום?" שאל בקרירות
"יש שם ריח רע , אני לא רוצה.." מלמלתי ,
"תחליטי איפה את ישנה, אני צריך את המיטה שלי גם."
"בסדר, נישן ביחד."
"את תעירי אותי, אני מעדיף שלא."
"אני לא.." קבעתי,

הנסיעה הייתה שקטה ומייגעת.

לידיה התקשרה אל עומרי וקטעה את השקט המביך.
עומרי השתעל במהירות והשתיק את השיחה.
"מי זאת?" שאלתי את עומרי, בזמן האחרון היא מתקשרת הרבה.
"מהעבודה." אמר בקרירות
"למה היא מתקשרת כל כך מוקדם?"
"מה החקירות? שב"ס?" שאל בכעס .
שתקתי .

רגע לפני שיצאתי החלטתי להפיל את הפצצה .
"זוכר שקבענו לצאת עם אח שלך ואשתו?"
"אה. אני אבטל את זה מקסימום." שפשף את ראשו
"למה?"
"ככה, את בטח לא תרצי ללכת."
"אני רוצה ללכת." קבעתי
הוא נשם עמוק ושתק .

התקרבתי אל שפתיו ונשקתי נשיקה קטנה, יוצאת מהרכב אל כיון הכניסה לאוניברסיטה .

נכנסתי לשיעור הראשון, מקבלת אסמס מאשתו של אח של עומרי.

מאת ; סיון עומרי .

'מותק, אני ממש מקווה שאת מרגישה טוב. ניפגש אולי מחר אם תרגישי טוב'

-'מה?'

'עומרי בדיוק סיפר לנו שאת לא מרגישה טוב ושנבטל את היציאה. אני ממש מפחדת עכשיו להיות בהריון'

-'אני מרגישה טוב, אני שמחה שהיום נצא.'

'יופי. אז היום ב19:35?'

-'כן, אני אשמח.'

מה הסיפור של עומרי?

הלימודים הסתיימו והתקשרתי לעומרי שיחזיר אותי, הוא אמר שהוא עובד.
אז התקשרתי אל הדר והיא אמרה שעוד כמה דק' מתן יאסוף אותי.

קניתי לי גלידה והתיישבתי בספסל, רואה את הג'יפ של מתן מזווית העין .

עליתי לרכב וחייכתי חיוך קטן, הוא חייך בחזרה
"נו, איך היה בלימודים?"
"בסדר.. איפה עומרי?" שאלתי
"יצא עם חברים אני חושב.."

ידעתי שהוא משקר עליי.

"יפה לו." חייכתי חיוך קטן, נושכת את שפתי התחתונה.
מתן שתק.

"מה הולך בין שניכם?" שאל מתן אחרי כמה דק' של שקט.
"אני לא יודעת.." צחקתי בתסכול
"מה זה לא יודעת?"
"אני חשבתי שהוא רוצה שנתחתן.. אבל הוא פתאום שינה את הדעת שלו והתחיל להתרחק ממני.. וגם אני די חושבת שהוא לא ירצה שנתחתן אף פעם."
"למה את חושבת ככה?" שאל בשקט
"הזכרתי לו שקבענו להיפגש עם אח שלו ואשתו, ממש רציתי ללכת.. אחרי שעה , אני מגלה שהוא אמר להם שאני לא מרגישה טוב ולא רוצה לבוא."
"כנראה הוא רצה שתהיו רק שניכם היום.."
"הוא אמר לי שהוא בעבודה.." צחקתי בזלזול , מוחה את דמעותיי.
מתן שתק.

הנסיעה עברה בשקט , חוזרים לדירה .
אני לחדר של עומרי ושלי, מתן לחדר של הדר.

נשכבתי לישון במיטה, עושה שעון מעורר לשעה 18:30.
בדיוק שעה להתארגן, להתקלח ולהתאפר.

השעה 18:30 הגיעה, התעוררתי בחוסר חשק.
הבטתי הצידה וראיתי את המקלחת תפוסה, כנראה עומרי שם.

כיביתי את השעון וקיפלתי את השמיכה , מארגנת את המיטה בשביל שיהיה לי מסודר בעין .

דפקתי בדלת של המקלחת, עומרי לא ענה .
דפקתי שוב.

"כן?" שאל,
"אפשר להיכנס?" שאלתי בשקט, יש לי פיפי.
"אני כבר יוצא." אמר , הסכמתי .

הוצאתי בגדים מהארון , שמלה סרוגה שצמודה בחזה שגדל עקב ההריון , ומתרחב ישר ממתחת.
הצבע האפור החמיא לעורי השחום מעט..
הוצאתי תחתונים וחזייה , אוספת את שיערי לגולגול בשביל שלא ירטב במקלחת.
פשטתי את המכנס והגרביים על מנת שאכנס ישר למקלחת.
הרמתי את החולצה, מביטה במראה שבליטתי ממש נראתה לעין .
אהבתי להיות בהריון, אך לא אהבתי.
זה היה נראה לי כל כך נוצץ וכיפי, פתאום עכשיו זה לא.

"תראה" צחקתי כעומרי יצא מהמקלחת עם מגבת על מותניו.
"מה?" שאל בשקט, מחייך חיוך קטן.
"הבטן שלי, היא חמודה" צחקקתי,
"כן.." אמר בשקט.
"מתי נצא?" שאלתי, הרי ב19:30 אנחנו צריכים להיות שם.
"אה, אח שלי ביטל.. הוא לא מרגיש טוב." אמר
"לא, הוא מרגיש טוב.. מקודם הם התקשרו לברר שאנחנו באים סופית."
"מה?" שאל ללא הבנה
"טוב אני אכנס להתקלח ואז נצא?"
"כן.." אמר בשקט

נכנסתי למקלחת, עושה פיפי ושומעת את עומרי על הדרך.

'מצטער, אני צריך לבטל. צץ לי משהו' אמר בטלפון בשקט. לא יודע שאני שומעת.
'אני מבטיח לך שניפגש מחר, בסדר?'
למה הוא דיבר עם אישה?
'טוב מאמי, נדבר.' צחק

סיימתי להתקלח, מתלבשת בבגדים שבחרתי מראש.
והנה, הרגע הגדול הגיע. היציאה של שנינו .

"אתה מאורגן?" שאלתי, הוא הנהן בראשו .
שותק.

וככה יצאנו .

הפעלתי שירים שקטים ודפדפתי בפייסבוק .

"מה עשית היום?" שאלתי, רוצה לבחון את השקרים שלו.
"סתם. עבודה." שוב משקר לי..

–

הארוחה הייתה כיפית! עומרי היה הרוב בנייד, כמעט ולא התייחס.
אבל שמחתי לראות שוב את המשפחה של עומרי .
אני אוהבת אותם.

חזרנו לבית , רציתי בקבוק חם .
איפה לעזאזל השארתי אותו?
הרי בתחילת הקיץ העפתי אותו לאחד הארונות.

"ראית אותו?" שאלתי את עומרי ששכב במיטה והתעסק במחשב נייד.
"לא, תלכי לישון בלי."
"אני בטוחה שזה באחד המדפים.." מלמלתי, עולה על כיסא ומתחילה להפוך את הארון ולחפש.

חיפשתי וחיפשתי, לבסוף מוצאת! זה גבוה.
אז משכתי את זה מטה ונפלו מספר מסמכים ועוד כמה דברים.
"את מבלגנת.." אמר עומרי בשקט,
הנחתי את הבקבוק על המיטה ואספתי את שאר המסמכים, רואה שחבילת קונדומים נפלה.
היא הייתה פתוחה והיה חסר בה קונדום אחד.

אני בהריון, אין צורך בקונדומים.
גם לפני זה, הייתי על גלולות…

"עומרי?" שאלתי בשקט, פניי מוכות הלם.
"מה?" שאל, לא מביט בי .
"מה זה?" התקרבתי אליו, מראה לו את החפיסת קונדומים.
"מה זה מה?" לא הביט בי .
"הקונדומים האלה! בשביל מה הם?" שאלתי בכעס,
"א-א" גמגם
"הרי אני הייתי תמיד על גלולות." התחלתי להתחרפן.
דמעות זולגות מעיניי
"אתה בוגד בי?"
"לא, מאמי. לא." נלחץ, קם מהמיטה ומושך אותי אל גופו.
"אז למה יש לך קונדומים בארון?" כעסתי
"זה-זה של מתן." אמר בפשטות.
"אה.." מלמלתי, "אתה לא בוגד בי?"
"לא, נראה לך?", צחק
"אז למה אתה קר אלי?"
"כלום, אני עייף. קדימה, בואי נישן." אמר .

הלכתי למלא לי את הבקבוק מים במים חמים, מתחממת מהבקבוק ורואה את הדר יוצאת למטבח לשתות מים.
"ממתי את שותה מים בערב?" צחקתי, הרי זה עושה לה פיפי.
"צריכה לקחת גלולה.." מלמלה
"אה, את על גלולות?" צחקתי,
"כן, הגזמת. מאז ומתמיד"

אז מתן בוגד בה?

מתן נכנס בדיוק לדירה, הדר נשקה לשפתיו וברחה לחדר.
"מתן, אתה יכול לחכות רגע?"
"כן, מה קרה"
"אתה יודע איפה הכי זול לקנות קונדומים?" חקרתי,
"לא.." צחק
"אז מאיפה בדרך כלל קונים קונדומים איכותים?"
"לא יודע, מה זה השאלות האלה? סופר פארם נראה לי."
"מה עדיף? סקס עם הדר או עם קונדום?"
"את רוצה לשכב עם הדר? מה זה השאלות האלה." צחק
"אני רק שואלת" היתממתי,
"עם קונדום זה רק כשאין הגנה אחרת. יש הבדל במרגש, אבל מה זה משנה לך?"
"הדר על גלולות, אז למה יש לך קונדומים אצל עומרי בחדר?"
"א-מה?!" אמר בכעס,
"עומרי אמר ששמת קונדומים אצלו."

"מה הולך פה?" יצאה הדר מהחדר

"אני רוצה לדעת למה יש קונדומים בארון של עומרי!" צעקתי בתסכול,
"מה מתן קשור לזה? תפתרי את זה עם עומרי." אמרה בהיגיון.
"הייתי פותרת את זה עם עומרי! אבל זה של מתן!" צעקתי
"מה?" צעקה הדר בכעס
מתן שתק, עומרי בדיוק יצא מהחדר.
"למה יש לך קונדומים! תענה לי!" צעקה הדר גם היא
"הדר, בואי נרגע ונלך לדבר בחדר רק שנינו." אמר מתן
"לא רוצה! תגיד לי פה, למה יש לך קונדומים אם אני על גלולות!" התחילה לבכות ולצעוק.
"הדר, בואי בבקשה לחדר." אמר מתן שוב בנוקשות.
"לא רוצה! למה אתה בוגד בי? זה בגלל שסגרתי הרבה שבתות?" התחילה לבכות ולהתנשם בכבדות.
"לא, אני לא בוגד בך!" צעק מתן,
"אז למה יש לך קונדומים!" צעקה שוב,
"זה לא שלי, למען ה'. אני לא בוגד בך!" צעק
"אז של מי זה?" הדר התחרפנה.
"לא שלי!" צעק גם הוא, היא התחילה להרביץ לו ולבכות.

"מספיק! זה שלי." אמר עומרי וכולם השתתקו.

דמעות זלגו על לחיי וקולי השתנק.

הדר הביטה בי בהלם ואז על עומרי, בעוד שמתן השפיל את ראשו ולקח את הדר איתו לחדר.

"א-אתה שיקרת לי?" שאלתי בהיחנקות.

עומרי שתק.

"למה שיקרת לי?!" יבבתי בבכי,
"אני לא יודע." אמר בשקט.

"מי זאת?" שאלתי בשקט, מוחה את דמעותיי,
"מישהי, את לא מכירה."
"אני לא הייתי מספיק טובה? נתתי לך הכל." מחיתי את דמעותיי.
"מספיק, תנשמי. זה לא טוב לך" אמר בקרירות.
"מה לא טוב לי? שחבר שלי בוגד בי?"
"מספיק, לא בגדתי." אמר בשקט
"שכבתם?" שאלתי, הוא שפשף את ראשו
"לא."
"אז היא ירדה לך? עשתה לך ביד?"
"לא, מספיק ענבר."
"אז מה היא עשתה, שמשך אותך כל כך!"
"היא נתנה לך תנוחות שאני לא רציתי?" כעסתי
"לעזאזל. די!"
"אתה בכלל אוהב אותי?" נשברתי , לא רציתי להיות פה.
"אני-אני צריך קצת חופש."
"אני בהריון! מה חופש?" צרחתי בתסכול, חובטת בו בעזרת ידיי.
"אני יודע." נאנח בתסכול,
"א-אני אזמין מונית, אני אחזור למגורים שלי באוניברסיטה."
"את רוצה שאני אקח אותך?"
"לא." אמרתי בנוקשות, הולכת אל החדר שלו ומתחילה לארוז את הדברים שלי.
בגדים למחר ואת הקלסר שלי.

התעלמתי מעומרי שישב במרפסת, הולכת אל החדר של הדר .
דופקת קלות על הדלת ופותחת בזהירות,
עדיין פניי נפוחות מדמעות.
"א-אני הולכת.." חייכתי חיוך שבור, רואה את הדר ומתן מחובקים.
"לאן? למה?"
"למגורים, אני אראה מה אני אעשה בהמשך.. אולי אני אחזור לגור עם ההורים שלי."
"תשארי פה!" מיד חיבקה אותי הדר.
"הלוואי ולא הייתי בהריון, אני חושבת שהיה לי קל יותר להתמודד עם זה.." נאנחתי
"אתם תחזרו!" אמרה באופטימיות, מתן שתק.
"היא-היא הרבה יותר טובה ממני.. אני לא רוצה להישאר פה בידיעה שהוא חושב על מישהי אחרת.."
"תישארי!" התחננה הדר.
"א-אני אלך. תשמרו איתי על קשר?"
הדר הנהנה בראשה, גם מתן.

יצאתי מהדירה והמונית חיכתה לי בחוץ, הבטתי אחורה וראיתי את עומרי מביט בי .
"אתה יכול להתחרט." אמרתי לפני שיצאתי,
הוא השפיל את ראשו .

הבנתי.
אין על מה להתחרט.

עליתי על המונית והתפרקתי בבכי, בכי מהחוסר מודעות.
"הכל בסדר?" שאל, הנהנתי בראשי.
"קרה משהו?" שאל
"א-אני לא רוצה להיות מהאמהות החד הוריות שיש להן ילד." יבבתי
"יש לך זמן, את צעירה. את תכירי עוד גבר."
"אני בהריון, והגבר שלי בוגד בי." יבבתי
"איך את יודעת?"
"חשדתי, הוא נעלם לי ו-והיום מצאתי דברים שלה. הוא אפילו לא ביקש שאשאר."
"הגברים של היום, הם לא כמו הגברים של פעם." סיכם את השיחה שלנו.

הושטתי לו כסף וירדתי מהמכונית אל המגורים, ממזמן לא הייתי שם.

נשכבתי במיטה , חושבת על כל הדברים שיכולתי לעשות על מנת שעומרי לא יבגוד בי .

נקודת מבט שני –

סיימנו לאכול אצל דודה נעמי והמשכנו לשבת לצפות בטלוויזיה.
"ביזיון מה שקורה בסדרה הזאת." אמרה דודה נעמי, מדברת על האח הגדול .
"זה ריאלטי, אמא ." אמרה שי
"בסדר, לא היית רוצה ששמעון יכנס לשם ויתחיל עם כולן" אמרה נעמי בחיוך ושמעון מיד התנגד "מה פתאום."
"בדיוק."
"אמא אני משאירה פה את הילדים" אמרה שי, כי הילדים שלה נרדמו בחדר שלה הישן, בעוד שמתן נרדם בחדר שלו.
הוא מותש מהעבודה בייחוד שהדר בצבא .

"אנחנו נלך, תודה על הארוחה." נשק לדודתי בלחי, אין על הגבר שלי.
"תודה מאמי! תבואו תמיד." שמחה
"לאן תלכו?" שאל שמעון
"עוד לא יודעים" צחקתי, מביטה בשעון שהשעה כבר 10 בלילה.

עלינו לרכב ומיד חיגתי אל אחות של טל,
"כן כפרה?" צחקה
-"תתארגנו, יוצאים לבר"
"למה לבר? בואו מועדון." ביקשה
-"כן! למסיבה הזאת בתל אביב." שמחתי
"טוב מתי תהיו שם?"
-"טל אתה נוהג?" שאלתי, הוא הניד את ראשו לשלילה.
"אני מזמינה מונית" קבעה אחותו

–

התארגנתי מיד בגינס עור שחור, וחולצת בטן לבנה .
טל התנגד, אבל אין לו זכות.

טל נתן לי להמשיך להתארגן ויצא אל הסלון אל הוריו.
שמתי נעלי עקב ועשיתי סיבוב למראה.

"אני מאורגנת!" אמרתי בשמחה, סוגרת את המעיל עור שלא יהיה לי קר.
"אמא כיבסת לשני בגדים?" שאל טל את אמא שלו
"כן, הם כבר בארון." אמרה בחיוך, הסתכלתי עליו במבט לא מבין
"יש בעיה איתם, תסתכלי עליהם רגע." אמר וביקש ממני להוריד את המעיל
"נו מה?" שאלתי ללא הבנה .
"מה קרה להם?" לא הבינה אמא של טל.
"הם התכווצו בכביסה." אמר טל ברצינות
הוריו החלו לצחוק.

זה לא היה בטן בטן.
בסך הכל ראו את הפופיק..

"אתם יוצאים לבד?"
"לא, עם ליטלי ונירי!" אמרתי בקול שמח, אמא שלו צחקה
"אולי נצטרף?" שאל אבא של טל
"כן, תשמרו על טל שלא יתחיל עם בנות" צחקתי
"לא, זה בסדר. תשארו לבד בבית." צחק טל

ירדנו למטה והמונית הגיעה, עשינו סיבוב אל הבית של חבר של ליטל.
טל שילם על המונית בהלוך, עשקנו אותו.

–

כבר חצי שעה שאנחנו יושבים בשולחן ושותים, כולם רוקדים .
לבסוף, טל וניר עישנו בעוד שאני וליטל רקדנו ברחבה.
זוכות לידיים שמושכות אותנו לרקוד איתם.

"מה פרח יפה כמוך עושה כאן?" דיבר אל ליטל מישהו שנראה טוב!
"נהנת." צחקה
"בת כמה את?" שאל
"בת 19, בן כמה אתה?" התחילה איתו?!
"20" חייך.
"כמו חבר שלי!" מיד ייבשה אותו
"לילה טוב שיהיה לך." אמר בביאוס והלך.

טל הביט עליי מרחוק ועשיתי לו נשיקה באוויר וחזרתי לרקוד עם ליטל.

"חשבתי שתזרמי איתו." צחקתי
"למה חשבת לעצמך את זה?" צחקה
"כי המשכת איתו שיחה." הסברתי
"כי זה מצחיק ומחמיא לי." קבעה
"נכון זה נראה שגדל לי הציצי?" סידרתי את החולצה
"כן.. בטח מהגלולות." צחקה
"לא, זה פושאפ!"
"ידעתי שאין לך ציצים." אמרה בגאווה
"תודה." אמרתי בחיוך מבואס והבטתי בבחור שנתקע בי .

"מה?" שאלתי בחיוך, הוא המשיך להסתכל.
"אסור להנות מהיופי שלך?" שאל, רציתי לפלרטט כמו ליטל.
"לא. אסור!" טל הגיח מאחורי ומשך אותי מהבחור ונשק לשפתיי.
"מאמי את מקנא?" לחשתי לאוזנו
"לא מקנא, את שלי." אמר בגאווה.
"ופעם אחרונה שאת שמה את החזיית ציצי הזה" התכוון לפושאפ.
"זה יפה." אמרתי בגאווה.
"לא לך." קבע
"טוב באת להיות כבאי?"
"כן." צחק, נושק לשפתיי ומושך אותי לריקוד איתו.
"פם-פם-פם. לפמפם." שרתי לטל
"את משדלת אותי פה?" צחק
"אנחנו לא מפמפמים. אנחנו עושים אהבה." לחשתי לאוזנו.
"תפסיקי לחרמן אותי פה." לחש לאוזני ונשק עמוקות לשפתיי לאחר מכן.

המשכנו לרקוד ולאכול ולשתות.
מתבאסת שיש לי פיפי..
"מאמי יש לי פיפי"
"איפה אחותי?" שאל ללא הבנה
"לא יודעת נעלמה."
"איכס בטח הם בשירותים." נגעל מהמחשבה שאחותו שוכבת עם חבר שלה.
"נו יש לי פיפי!" אמרתי בכעס,

הוא בא איתי וחיכה מחוץ לשירותים.
הייתי מסוחררת מאוד!

"יש לי סחרחורת." קבעתי כשעמדנו באותו מקום.
"את שוב פעם שיכורה?" צחק טל
"כן. אני לא אוהבת את זה.." מלמלתי ,
"נחזור הביתה, אני אומר." אמר טל
"אתה רוצה גם לעשות בשירותים?" שאלתי בחיוך
"אין לי פיפי, תודה."
"לא פיפי. אותי."
"אוי, את מתחילה לדבר שטויות." צחק טל
"למה?" חייכתי חיוך רחב ועיניי שרפו.
"בואי נקנה לך מים." קבע,
מביא לי מים קרים ומתקשר למונית, נמצא בטח בהמשך את ליטל וניר.

"נו איפה היא!" אמרתי בכעס
"הנה הם." אמר טל, רואה את חבר של טל מוביל אותה אל המונית.
"איפה הייתם?" כעסתי
"אכלנו פיצה" צחקה ליטל
"זאת בדיחה מינית?" שאלתי את טל, הוא השתעל בחוזקה.
"אני מקווה בשביל ליטל שלא."
"לא, לא. באמת אכלנו פיצה." צחקה

ירדנו ראשונים מהמונית, בעוד שאחות של טל וניר המשיכו לבית של ניר.

"נתקלח?"
"לא, תשתי מים שלא יכאב לך הראש בבוקר." אמר טל
עשיתי כדבריו והתלבשתי בבגדים חמים ונשכבתי לישון ביחד איתו.

נקודת מבט ספיר-

אספתי את מאור מהרכבת, מנשקת אותו נשיקה קטנה ומתוקה.

"מחר אחותך באה עם הפיצקיליולה" צחקתי
"כן, שמעתי על התכנון שלך לעשות לה בייביסיטר."
"התגעגעתי!" קראתי בשמחה וקפצתי על מאור בחיבוק ענקי ברגע שירדנו מהרכב.
מאור צחקק ונכנסנו לבית.
יודעת שצריך להוציא את אח שלו עוד שעה מהלימודים.

מאור ישר נכנס להתקלח ומשך אותי אחריו
"זריז?" צחק, נמשכים אל בין הסדינים ומתנים את אהבתנו.

–

"מה מתי?" צחקתי כשראיתי את האחיינית של מאור זוחלת ברחבי הבית
"כן, אחותי החליטה שהיא מביאה אותה עכשיו" צחק
"עומר!" קראתי לאח של מאור מבחוץ , לאחר שהבאתי אותו מהלימודים.
"הנה האחיינית שלי!" התרגש עומר והראה לחבר שלו שבא איתו.

"גבר." קרא מאור לאח שלו וחיבק אותו .
"ספיר תעזור לי בשיעורים היום" אמר בגאווה
"נכון, אני חכמה" צחקתי
"תעלו לשחק ואז תכין שיעורים" אמר מאור .
"אתה האח הכי טוב שיש לי!" קרא עומר בגאווה.
"זה כי הוא האח היחידי שלך." צחקתי
"יש לי גם אחות" ניסה לצאת מזה
"טוב, מאושר." צחקתי ,

"אמרתי להדר שהיום ניפגש" עדכנתי את מאור שאכל שניצל עם צ'יפס.
"בסדר" ענה, מתעדכן על דברים שעשיתי השבוע.

הרמתי את האחיינית של מאור בזרועותיי והאכלתי אותה באוכל של בני אדם.
סתם, באוכל של בוגרים .

–

"אל תביאי לה תפוח אדמה, זה מגעיל" אמר מאור כשנתתי לה קצת פירה.
אמא של מאור התמוגגה,
"מה מגעיל? אתה מגעיל." אמרה אמא שלו
"מי תינוקת גדולה?" קראתי בקול מוזר אל האחיינית שלו שפתחה את פיה במוזרות.
"מאמו, את סיימת לעבוד?"
"אני אמשיך לעבוד מהבית.. יש לפיצקל חום" אמרה אמא שלו, מתכוונת לנכדה שלה.
פיצקל זה השם חיבה שלה , כי היא פיצית.
"פיצקלולה, את רוצה לישון איתי ועם מאור?"
"את מודעת לזה שהיא לא מבינה." צחק
"בסדר, עדיין." צחקתי
"אתם רוצים שהיא תישן אצלכם?" שאל אבא של מאור
"לא, שתשן אצלכם." אמר מאור
"אבל.." ניסיתי להגיד ומאור קטע "שום אבל."

אכלתי קצת מרק חם עקב הגשם שבחוץ, אני אוהבת חורף.
"למה את בלי גרבים?" כעסה אמא של מאור
"כי חם לי ברגליים"
"לא, את תהיי חולה. מאור! תביא לספיר גרביים."
"טוב!" צעק גם הוא מלמעלה.

"אתם יוצאים?" שאלה אמא שלו,
"אולי נלך אל הדר לדירה שלה ."

וזה מה שעשינו..

נסענו אל הדירה של הדר , הבניין שלהם היה יפה מאוד.
"מי גר איתם?"
"בעיקרון, מתן גר בדירה אחרת.. הוא בא רק כשהדר שם. ולהדר יש שותף שגר עם חברה שלו."
"מקסים." הודתי,

עלינו לדירה, רואים את מתן חבר של הדר ואת הדר יושבים בספה בסלון.

"קפה, שוקו?" שאלה הדר כשישבנו בספה.
"שוקו" צחקתי, מאור התנגד וביקש קולה.
"מאמי, תביאי לי גם קולה." אמר מתן
"ספיר תעזרי לי!" התחננה,

הלכתי לעזור לה והכנתי לי ולה שוקו חם.

ישבנו לראות בסרט 'הדייט שתקע אותי.'

השלמנו חוויות ואכלנו עוגה, לבסוף חוזרים לבית .

"תראי מה עשית!" אמר מאור והחליש את קולו
לא הפסקתי לצחוק.
האחיינית שלו ישנה איתנו בחדר.

"לעולם אני לא אשכב איתך." הפציר
"נבר סי נבר."
"די עם משפטי ג'סטין ביבר שלך ובואי תשכבי לידי" מלמל אל שיערי .

נשכבנו במיטה , רואים טלוויזיה.
"זה בהחלט היה שבוע ארוך." צחקתי
"בהחלט." צחק
"מחר מי יקח את עומר?"
"אני" אמר , אין אין על הגבר שלי.
קפצתי עליו בחיבוק ופשוט חיבקתי .

"יאלה ספירי, לישון." קבע, השעה כבר 2 לפנות בוקר.
העלתי את השמיכה על כתפיי ועליתי מעל גופו של מאור ונשכבתי עליו.
בטן צמודה לבטן.
"לא, נו ספיר. בואי נישן" ביקש
"בא לי לישון ככה."
"אבל זה מחרמן אותי." צחק
"נו אז מה." קבעתי
"את תהיי אשמה בזקפת בוקר שלי."
"אני אשמח להיות אשמה בה." צחקתי