מתי היא תשים לב.. פרק 32 חלק ו'

נקודת מבט הדר-

לאחר שארגנתי את המיטה שלי בבסיס, וכמובן חיבקתי חזק את נטשה , אדווה ובר, חיילת חדשה שעברה לבסיס שלנו לא מזמן, והלכתי לחדר של מעיין והבנות.

נשכבתי במיטה של מעיין והבטתי עליה פורקת ציוד.
שונאת לפרוק ציוד.
"השתזפת, כלבה." חייכתי לנוכח השיזוף הבולט שלה ,
"אני אומרת לך הייתי צqריכה להיוולד הודית, צבע מושלם יש להם. תראי את חן איזו יפה היא." חייכה מעיין.
"כן." אמרתי בתסכול, היא באמת יפה מאוד, תמיד אמרתי זאת.

"בנות, סליחה שאני מפריע לריכולי בנות- אבל, יש טיול בשטח, רוצות להצטרף?" שאל תומר,
"מתי נכנסת?" שאלה בזעזוע מעיין.
"עכשיו." צחק והשיב "אין זמן, לעלות על מדי ב'. הולכים לשטח לראות את הטירונים"
"כן! מאור ואור באים?" ציחקקתי, הוא הנהן בראשו.

לאחר שעלינו על מדי ב' נכנסנו אל הרכב הצבאי, פוגשים רק בתומר ונטשה,
"עבדת עלינו! איפה אור ומאור?" אמרתי בכעס
"איפה הנשק הדר!" אמר בכעס תומר כשהסתכל עלי דרך המראה האחורית,
"ה-הוא, יש לי פיפי!" אמרתי מיד ויצאתי מהאוטו הצבאי,
שמעתי את תומר צועק לי משהו ואת מעיין צוחקת,
חזרתי אל החדר ומצאתי את הנשק שלי ושמתי אותו על גופי, מיד חוזרת אל האוטו הצבאי.
"יש לך מזל!" אמר בכעס והוסיף "אור ומאור נוסעים באוטו השני עם אביב."
"אביב?" אמרתי בחיוך רחב והוא הנהן בראשו.

הגענו אל השטח אימונים, רואים את הטירונים רצים במסלול מכשולים .
"אחרי זה נלך לאכול המבורגר, הדר יש גם מנת ילדים. אל תדאגי" חייך, הוצאתי לו לשון ומיד אמרתי "יש גם הפתעה?"
מהאוטו השני יצאו אור, מאור ואביב.
קפצתי עליהם בחיבוק ולא שחררתי..

מאור הלך לצד לאחר שסיים לברך את כולנו בשלום, מדבר בנייד.
"ספיר, למען השם. אני עכשיו בסיור!" אמר באנחה שקטה
"כן, אני אוהב אותך. כן, את כל החיים שלי." אמר שוב בחיוך
"טוב, בייבי אני אדבר איתך. תלכי ללמוד" אמר בשקט
"זה לא משנה, גם אם זה חצי שיעור, את הולכת." קבע
"ספיר! אל תנתקי!" אמר בכעס, מרים טיפה את קולו.
"ספ-! לעזאזל." מלמל וניתק את הטלפון, מבינה שאחרי שקטע את עצמו בתחילת השם שלה, היא ניתקה.

"הבחורה עושה צרות?" תומר חייך אליו, הוא הנהן בראשו ושפשף את עיניו.
"כשהיא תסיים יב' יהיה קל יותר." נאנח בשקט
הנהנו בראשנו בהבנה ומיד הנייד שלי צלצל, מעיין נעלמה כבר ממזמן לצד.
הוצאתי את הנייד מהכיס ומיד תומר חטף לי מהיד את הנייד,
"תביא לי!" אמרתי בפרצוף עצוב, זה מתן!

"הא, אחויה!" ענה תומר לטלפון
"אני שם על רמקול רגע" אמר מיד תומר ואז שמעתי את מתן צוחק.
"איפה המכוערת שלי?" שאל מתן, הבנים צחקו ונטשה חייכה חיוך קטן.
"אני כאן!" אמרתי בשמחה וניסיתי לחטוף את הנייד
"יפה שלי, את רוצה שאני אביא לך את השמלה שראית אז בצבע שחור?" שאל, אני אוהבת שמתן קונה לי בגדים מהעבודה שלו.
אני יותר אוהבת את הזול והיפה, כמו טוונטי סיקס.
"כן!" אמרתי בשמחה, הוא צחק ומלמל לעצמו את המידות שראה.
"מאמי, אולי תקנה לי גם שמלה?" שאל תומר בקול נשי
"בטח, נסיכת עולם שלי." אמר בצחקוק קטן,
"ימה של אהבה!" אמר תומר בהגזמה
"ים של אהבה." תיקנה אותו נטשה בחיוך ומתן צחק
"אני צריך לחזור לעבודה, בייבי אוהב אותך. וגם אתכם!"

הבטנו בטירונים וחייכתי, הם הולכים להיות הגאווה של ישראל.
"מעיין.." מלמלתי אליה בשקט, היא הביטה בי מבעד למשקפי הטייסים שלה וחייכה,
"את חושבת שאנחנו צעירות בשביל חתונה?" שאלתי בשקט, היא חייכה חיוך קטן וחיבקה אותי.
"הגיל שלנו לא קובע את זמן החתונה, מה שקובע זאת הבשלות שלנו."
"ואיך אני יודעת אם אני בשלה?" שאלתי ללא הבנה, היא הניחה את ידי על ליבי ואמרה "תרגישי ותדעי."
נשמתי נשימה עמוקה וניקיתי את מחשבותיי מראשי.

חזרנו לבסיס ואני ישר ברחתי לחדר, נרדמת.

"מתן?" שאלתי ללא הבנה, מצחקקת.
"כן, בייבי. זה אני" חייך והתקדם אל עבר הדלת שבה עמדתי. הבית של עומרי ושלי.
"תכף עומרי מגיע, תתחבאו" חייכתי, הם חייכו חיוך קטן ומתן התכופף לריצפה.
"בייבי! הוא במדרגות" אמרתי בלחץ כששמעתי את עומרי שר שיר לא מוכר.
"הדר." אמר מתן במסכותיות ונשען על ברכו,
הקשבתי בציפיה לכך שיסיים את דבריו ויקום מהריצפה.
"התנשאי לי?" שאל ומיד השתתקתי.
שתיקה מביכה, מתן מחייך וכולם מחכים.
"א-אני לא יודעת, אני לא מוכנה לחתונה. לא." בכיתי ויצאתי מהדירה בריצה.

"הדר!" פקחתי את עיניי והבטתי בי שכובה על המיטה בחדר בבסיס.
לעזאזל, זה היה חלום.
"הדר, זאת אמא שלך." אמרה נטשה והושיטה לי את הנייד.

נשמתי לרווחה שאמא בריאה. אני אוהבת אותה, עדיין קשה לי להביע זאת, אבל אני אוהבת אותה.

הלכתי לחדר של הבנים והלכתי לסיבוב בבסיס ביחד עם אור,
"כן, ילדה?" חייך.
"אני צריכה חיבוק אוהב.." חייכתי מבעד לדמעות
"את תקבלי חיבוק אוהב." צחק וחיבק אותי מיד.

נקודת מבט ספיר-

המשכתי להיות במיטה, לא מקשיבה למאור לגבי הלמידה שלי.
הנייד שלי צלצל, השעה חמש אחרה"צ,
מאור.

-"מאמי.." מלמלתי בפינוק
"היית בלימודים?" שאל, נאנחתי בתסכול
-"כן." שיקרתי
"ספי! שקר. את לא הלכת" אמר בכעס
-"אז למה שאלת?" ציחקקתי
"רציתי שזה יבוא ממך." אמר בשקט,
-"טוב, איך ידעת מר בלש?"
"המחנכת שלך התקשרה." אמר בשעשוע
-"תפסיק לענות לה!" אמרתי בכעס,
"לעולם לא, התחברנו יפה." צחק
-"מאמי, אני מאוד מאוד רוצה אותך.." מלמלתי בחושניות
"רוצה אותי?" צחק
-"אותך ואת הגוף שלך." חייכתי חיוך קטן.
"אני עם אנשים, בייבי. תפסיקי לפתות אותי" ציחקק
-"אני רוצה לנשק את כולך.." המשכתי עם אנחה קטנה
"אני כל כך הורג אותך כשאני אגיע הביתה." צחק
-"ובא לי שתיקח את הבגדים שלי ותזרוק אותם לריצפה"
"אני מנתק!" הזהיר
-"ותראה שאני לובשת את החזיה שאתה אוהב." חייכתי
"אני מנתק!" אמר שוב בכעס
-"ואת התחתונים השחורים מהתחרה שאתה אוהב."
"מתי את אמורה ל- את יודעת מה." אמר
-"אמורה מה?", שיחקתי את עצמי לא מבינה.
"מתי חברה שלך באה." אמר במבוכה,
-"איזו חברה?" צחקתי
"אני יורד משמירה עוד שעה ויהיה לנו שיחה ארוכה על ההתנהגות שלך, בייבי."
-"אבל בייבי רוצה אותך, יותר את הגוף שלך מאשר אותך."
השיחה התנתקה.

אז הוא שכח מזה שלא הלכתי ללמוד, מושלם.

נכנסתי להתקלח ויצאתי אל חברה,
לוקחת את האוטו של אמא מאחר שהיא, הבעל שלה ואחותי הקטנה נסעו לטיול משפחות.
לא התיימרתי לבוא, אני גדולה, לא בגיל שלהם.

אחרי צפיה ארוכה ב'אנטומיה של גרי' , מאור התקשר.

-"הלו?" שאלתי בשקט
"אפשר לדעת מה עבר לך בראש שגרמת לי להתחרמן באמצע שמירה?" כעס ושעשוע היה בקולו,
-"אני אצל חברה, נדבר בערב?" חייכתי לעצמי.
"לא, לכי לצד." קבע
-"עדיין?" ציחקקתי ויצאתי מחוץ לחדר לדבר בפרטיות.
"עדיין מה?"
-"חרמן" ציחקקתי.
"כן, ואת לא כאן. לעזאזל עם זה!" אמר בכעס
-"בייבי.." גנחתי בשקט והוא כעס יותר.
"מה עושה?" שאל
-"רואה טלוויזיה עם חברה. בייבי אמא, הדס ואבא שלה נוסעים בשישי שבת לצימר." התאכזבתי
"את רוצה ללכת?" שאל , חשבתי.
-"אתה תבוא איתנו?"
"לא, מאמי שלי. אני רוצה לצאת עם חברים."
-"אני ישנה איתך!" קבעתי
"טוב, מאמי."
-"בייבי, כואב לי החזה. אני כנראה התקררתי.." נאנחתי בשקט
"תחזרי הביתה, טוב יפה שלי?"
-"אני לא רוצה, אני לבד שם" נאנחתי בתסכול
"תסעי אלי, אמא שלי רצתה לדבר איתך." אמר ברצינות
נאנחתי בשקט וסיימנו לדבר.

כשסיימנו לראות טלוויזיה נסעתי אל הבית של מאור,
אמא שלו פתחה לי את הדלת וחיבקה אותי חזק.
"מאור אמר לי שאת התקררת!" דאגה
"רק כואב בחזה.." מלמלתי בעייפות.
"אני אכין לך תה ואוכל, תבריאי מהר כי מחר נוסעים לקניות." חייכה
"איפה?" צחקתי
"בתל אביב!" שמחה והושיטה לי אוכל ותה ,
אכלתי באיטיות ולגמתי מהתה.
"תתקלחי ותלכי לישון, אני נוסעת להביא את עומר ולנקות כאן." חייכה,
"אני אביא את עומר" אמרתי מכייון שאסור להתערב בנקיונות של אמא של מאור.
"מושלם." טענה,

נסעתי בג'יפ של ההורים של מאור והחנתי במגרש הכדורגל שבו משחק עומר.
"גבר" ציחקקתי כשעומר בעט כדור הישר לשער, הוא חייך אלי ורץ במעגלים כאות ניצחון.
"את אחותו?" חייך המאמן, בן 23 לכל היותר.
הנדתי את ראשי לשלילה וכשבאתי לפצות את פי , עומר ענה במקומי.
"היא חברה של אח שלי." חייך בגאווה.
המאמן הפך לאדום והסתובב על עקביו,

החניתי את האוטו בבית ונכנסנו לבפנים, אמא של מאור בשלבי סיום.
"שניכם, עומר אוכל, ספיר מקלחת." אמרה אמא שלו
"טוב, תודה על האוכל והתה, אני אלך ישר לישון." חיבקתי אותה
היא נשקה למצחי ואני עליתי להתקלח, יוצאת מהמקלחת אל החדר וסוגרת את הדלת.
מתלבשת בחולצה רחבה של מאור ומכנס שורט ששייך לי.

התעוררתי מצלצול של הנייד, קמתי בבהלה ועניתי לטלפון.
-"הלו?" יללתי בעייפות.
"בייבי שלי, אני מצטער שהערתי אותך. אני נמצא באימונים, אני לא אהיה זמין יומיים.." נאנח
-"לא!" יללתי בעצב,
"כן, ביבי. תישני וזה יעבור מהר"
-"לא.." בכיתי ללא הפסקה
"נסיכה שלי, אני צריך לכבות את הנייד. בבקשה לכי לישון" התחנן
-"אתה אוהב אותי?"
"מאוד." קבע
-"גם אני." משכתי באפי ויבבתי בשקט
"לילה טוב" אמר באהבה וסיימנו לדבר.

התעוררתי לבוקר חדש, שומעת את עומר מעיר אותי.
"ספי, אמא אמרה שתקומי." העיר אותי אח של מאור וקרא לי בשם שבו מאור משתמש כשהוא כועס עלי,
"קמה." מלמלתי והמשכתי לישון.

אחרי זמן שנראה לי כמו 2 שניות, אמא של מאור נכנסה לחדר וחייכה חיוך שבור.
"האהבה משגעת את המחשבות." חייכה, הנהנתי בראשי.
"מה הבעיה של הצבא לתת לו להיות בנייד בשטח?" כעסתי ללא הבנה
"אלו הנהלים, יפה קטנה." חייכה ונשקה למצחי ויצאה מהחדר.
נאנחתי בתסכול ונכנסתי למקלחת להתקלח, חייבת ריח טוב בבוקר. במיוחד את הריח של מאור, לכן התקלחתי עם הסבון שלו.

ירדתי אל הקומה הראשונה לבושה במכנס שחור קרעים וגופית ג'ינס בהירה.
שתיתי נס קפה ואכלתי מהחביתה והירקות שאמא של מאור דאגה להשאיר לי על הדלפק, כנראה היא הלכה לשים את עומר בבית הספר.

נכנסנו למכונית של אמא של מאור, היא נתנה לי לנהוג בזמן שהיא הסתכלה מהצד ובדקה שהכל בסדר בזמן הנסיעה.
"את נוהגת נהדר." אמרה בחיוך והמשכנו בנסיעה המפרכת לבאר שבע.
"איך הולך איתך ועם מאור?" שאלה בחיוך קטן,
"בסדר.." חייכתי במבוכה ועברתי לנתיב השני על מנת להגיע לבאר שבע בבטיחות.
"את עוד נבדקת אצל הרופאת נשים?" התעניינה.
"כן, כל כמה זמן היא קוראת לי לביקורת." הסברתי,
"איך הבדיקות עוברות?"
"לא נעים לעשות את הבדיקות." ציחקקתי.
"בהחלט, תחכי לבדיקות כשתהי בהריון" צחקה
"א-א." גמגמתי והמשכתי בנסיעה,
היא צחקה ומלמלה מילים לעצמה.

כעבור נסיעה ארוכה מאוד, מצאתי חניה וירדנו אל הקניון הענקי!
מטיילות, קונות ומבזבזות.
היום עבר מהר וכשחזרנו לבית שלהם, נשפכתי על הספה ולא זזתי, נרדמת.

נקודת מבט שני-

הימים עברו לאט היום יום שלישי ואני עדיין אצל דודה נעומי.
הטיסה של הוריי מתעכבת ביום, לכן אני אצל דודה שלי עדיין.
הנייד שלי צלצל באמצע הנמנום הקצר שלי,

-"הלו?" מלמלתי בישנוניות,
"שני." אמר טל ברצינות
-"מה?" אמרתי בפיהוק קצר
"איפה את?" שאל
-"אצל דודה נעומי" עניתי בחוסר כוחות
"תתלבשי, אחותי באה לקחת אותך." קבע
-"לאן? למה." אמרתי בזעזוע
"להתארגן לחתונה של דוד שלי, זוכרת?" שאל
-"א-אתה רוצה שאני אבוא לשם?"
"כן." ענה מיד,
-"אתה תהיה גם?"
"אני עוד לא יודע, אבל תראי נוכחות שם." אמר בקול עייף
-"אתה אוהב אותי?" מלמלתי בבכי
"מאוד. תצלמי לי מה את לובשת לשם" מיד ענה
-"אני אלבש קצר" רציתי לעצבן
"אחותי כבר בחרה לך מה ללבוש, תצלמי לי לפני."
-"אני מצטערת על מה שקרה בשישי.."
"יפה שלי, אני אוהב אותך. את רק צריכה ללמוד לשלוט על העצבים שלך."

הסברתי לדודה נעומי לאן אני הולכת והיא הבינה ומסרה לי את ברכתה,
סיפרתי להוריי שנסעתי לאירוע של המשפחה של טל והם מסרו מזל טוב, נשאר רק דבר אחד:
להתפלל שטל יגיע.

מחוץ לביתה של דודה נעומי, חיכתה אחות של טל.
נכנסתי לרכב והיא מיד החלה במסע הקללות שלה,
"כלבה שלא משמינה!" כעסה
"יש לך ציצים, תגידי תודה." אמרתי בכעס
"טוב כן, יש לי ציצים אגדיים." קרצה
"חבר שלך בא?" התעלמתי מההצהרה שלה
"כן, הוא לקח יום חופש מהצבא." קרצה
"שכבתם?" צחקתי, היא פערה את עיניה.
"אם לא היית חברה של אחי, הייתי מספרת." קרצה
"את לוקחת גלולות למניעת הריון או שאת מסתמכת על משהו אחר?" חקרתי
"גלולות, בהחלט. את?" שאלה
"אנחנו לא שכבנו." הפכתי לאדומה
"את מסתמכת על זה שטל לא יכניס אותך להריון?" צחקה
הבטתי עליה בשקט ושתקתי.
"מחר בבוקר יש לי בדיקה אצל הרופאת נשים, רוצה להצטרף ותקבלי מרשם לגלולות?" שאלה, שתקתי.
"את הולכת להיבדק אצל רופאת נשים, נכון?" שאלה והנדתי את ראשי לשלילה.

השעה שבע בערב הגיעה וכבר הייתי עם פן ובייביליס בקצוות, לבשתי שמלה ורודה בהירה צמודה בחזה וממתחת לחזה מתרחב ומסתיים באמצע הירך.
התאפרתי קצת ויצאתי אל הסלון, רואה את הוריו של טל מתנשקים..
"אתם יפים." חייכתי והלכתי לחבק אותם חזק חזק.
"תודה, בובה שלנו. את בהחלט יפה." אמר אבא של טל.

"אפשר לדבר איתך?" שאלתי את אמא של טל, היא הנהנה בראשה ונכנסנו לחדר של טל בשביל לקבל פרטיות.
"א-אני, לא משנה.." מלמלתי בפחד וקמתי מהמיטה של טל שעליה ישבנו ובאתי לברוח לבחוץ.
היא חייכה והחזיקה בידי ולא נתנה לי לצאת מהחדר.
"ילדה שלי, את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל. נכון?" חייכה.
"כן, אבל זה נושא רגיש שלא סיפרתי אפילו לאמא." מלמלתי בעצב
"את תמיד יכולה לספר לי, אני לא אכעס." חייכה
"א-את כ-כשהיית בגיל שלי, א-אז את גם היה לך מישהו נכון?" שאלתי בגמגום, מסבכת את הנושא.
"לא בגיל שלך, קצת מאוחר יותר. בגיל 18 וחצי כשהתגייסתי." חייכה
"אז- א-אתם הייתם ביחד ו-וגם ישנתם ביחד ו-" לא הפסקתי לגמגם והיא הביטה בי בצפיה שאדבר, ולא האיצה בי.
"את מתכוונת שקיימנו יחסי מין?" שאלה, שתקתי.
היא חייכה חיוך קטן.
"בהחלט מתוקה, כשהרגשתי שזה הגיל המתאים בשבילי גם קיימנו יחסי מין. קרה משהו מתוקה? טל פגע בך?"
"א-הוא לא. פשוט, אנחנו-" התחלתי לבכות מהפחד.
"שכחתם להשתמש באמצעי מניעה?" שאלה בשקט וחיבקה אותי אל תוך זרועותיה.
המשכתי לבכות.
"ל-א." גמגמתי
"אז למה את בוכה?" שאלה בדאגה, הבטתי בעיניה כשעיני רטובות מדמעות.
"בובה, אני יודעת שאתם מקיימים יחסי מין, זה לא בושה. את יכולה לספר לי הכל.." אמרה בחיוך קטן,
"א-איך את יודעת?" משכתי באפי
"אתם גרים בבית שלי, אני רואה על הפנים שלכם." חייכה
"א-את חושבת שאמא שלי גם יודעת?" שאלתי בבהלה,
"בהחלט , היא יודעת. אבל אל תגידי שסיפרתי לך." חייכה
"היא כעסה?" שאלתי בפחד.
"לא, היא רק דאגה." הרגיעה אותי ,
"איך את יודעת שהיא ידעה?"
"דיברנו, היא ביקשה שאני אשמור עליך כשאתם אצלי."
"א-אבל.." גמגמתי בשקט
"אין מה לדאוג. אז מה רצית לספר לי בהתחלה?"
"מישהי אמרה לי שהיא לוקחת גלולות למניעת הריון ו-ולא ידעתי שאני צריכה לקחת כי- כי קונדום לא בטוח במאה אחוז." ניגבתי את דמעותי,
"המישהי הזאת, היא במקרה הבת שלי?" חייכה, הנהנתי בראשי בשקט.
"אני גאה בה שהיא ממשיכה עם הגלולות. כשהיא סיפרה לי שיש לה חבר הלכנו לרופאת נשים שתתאים לה גלולות." חייכה
שתקתי,
"קונדום לא בטוח במאה אחוז, גם גלולות לא תמיד. אבל זה מבטיח לנו הגנה מלאה, רק במקרים מיוחדים לא.
את רוצה לנסות לקחת גלולות למניעת הריון?" שאלה, הנהנתי בראשי בהיסוס.
"מחר בבוקר נלך לרופאת נשים ונשמע על המלצות לגלולות. אני שמחה שבחרת לדבר איתי, הנושא הזה אמנם אינטימי ואישי, אך את יכולה להרגיש פתוחה לדבר איתי." חיבקתי אותה חזק ומיד אמרתי "תודה" .
"מה עם עניין של הבדיקות השגרתיות של רופאת הנשים? עשית בדיקה כזאת פעם?" שאלה, הנדתי את ראשי לשלילה.
"אני לא רוצה לעשות, אני לא אוהבת רופאים.." אמרתי בתסכול
"אני אהיה איתך, הפעם הראשונה מבהילה, אך מתרגלים." חייכה.
ניגבתי את דמעותי וחיבקתי אותה ולא שחררתי.
"את ואמא מדברות הרבה?" שאלתי, היא הנהנה בראשה.
"גם כשהיא לא בארץ, אנחנו מדברות הרבה." חייכה,
"את תספרי לאמא על הגלולות?" שאלתי במבוכה
"אני חושבת שאת צריכה לספר לה, מתוקה. אמא מאוד תשמח לדעת שאת לוקחת גלולות, שאת אחראית."
הנהנתי בראשי ומיד אמרתי "תספרי לה את, וכשהיא תחזור לארץ אני אספר לה גם." החלטתי, היא הנהנה בראשה וחיבקה אותי בפעם האחרונה לפני שיצאנו.

יצאנו מהחדר והלכנו בדרך לאוטו.
"טל יגיע?" שאלתי את הוריו של טל כשהתחלנו בנסיעה, הם שתקו.
אחות של טל וחבר שלה, נסעו ברכב אחר.

הגענו לאירוע ואבא של טל החנה את הרכב, אח שלו מתחתן.
אני חיכיתי בחוץ קצת והתקשרתי אל טל, הוא לא יכול להשאיר אותי לבד.
נאנחתי בשקט כשהוא לא ענה לי לשיחות, ואף ניתק אותן.
אחות של טל יצאה מהמכונית וביקשה שאחכה כי טל בדרך.
שמחתי בכל ליבי! האהוב שלי מגיע,

עמדתי זמן ממושך על העקבים וכשהחלו לכאוב לי הרגליים ושקלתי להיכנס אל תוך האוטו, ראיתי את האהוב שלי מחנה את האוטו לידי.
"אנחנו ניכנס." קרצה אחות של טל, הנהנתי בראשי ונכנסתי אל תוך האוטו של טל.
שתקתי. לא ידעתי מה לומר,
"א-אני מצטערת.." אמרתי בשקט והבטתי בפרצופו המחייך.
"יפה שלי, את יודעת שלא משנה מה- אני לא כועס לנצח. רק באותו הרגע הכעסת אותי." ענה
שתקתי,
"אפשר נשיקה מהחברה שלי?" שאל בחיוך שובב, הנהנתי בראשי והתקרבתי אל שפתיו, נושקת להם בעדינות ואז בהזדקקות ולא משחררת.
"את ישנה איתי היום?" שאל, שתקתי. מחייכת חיוך קטן,
"ניכנס לבפנים?" שאלתי, הוא הנהן בראשו.

נכנסנו לבפנים, בקבלת פנים עמדו המשפחה וחיבקנו אותם, הם שמחו שבאתי עם טל.
הלכנו אל המשפחה של טל שישבה בשולחן בר גבוה ושתו משקה מוזר,
אחות של טל וחבר שלה לא הפסיקו להצטלם ולהתנשק.
"בואו נצטלם." אמרה אמא של יניב וביקשה מהאחיינית שלה בת 15 לצלם אותנו.
הצלם הגיע וצילם גם,
ההורים של טל עמדו אחד ליד השני מחזיקים ידיים, אבא של טל חיבק בידו הפנויה את אחות של טל, אחות של טל חיבקה חיבוק צדדי את חבר שלה, ומהצד השני, אמא של טל חיבקה בידה הפנויה את טל ,וטל בידו הפנויה חיבק אותי חיבוק צדדי אל גופו.
תמונה משפחתית.

התיישבנו בחזרה וסידרתי את חולצתו המכופתרת הבהירה של טל ונשקתי לצווארו נשיקה ארוכה, אני כל כך רוצה אותו…
"יפה שלי, מישהי פה קמה חרמנית?" צחק
נתתי לו מכה חלשה לבטן והלכתי לשבת ליד אמא שלו.

העקבים הגבוהים הכאיבו לי ברגליים, אך אני צריכה להיראות גבוהה.
אחות של טל וחבר שלה נעלמו מהאופק, כנראה להתנשק בסתר.

"ילדים החופה מתחילה!" קרא לנו אבא של טל, למרות שהיינו לידו הוא הרים את הקול.
ההורים של טל עמדו ליד החופה ממש קרוב, בעוד שטל ואני עמדנו מחובקים בצד, רואים את הטקס וכמובן אני בוכה.
טל ציחקק ונשק לצווארי בזמן שחיבק אותי מאחור, מחאתי כפיים כשהחתן שבר את הכוס ומיד הסתובבתי לנשק את טל.
הוא כרך את ידיו סביב מותניי ונישק נשיקה ארוכה.
"אלו יהיה אנחנו בעוד כמה שנים" ציחקקתי וטל נשך את שפתי התחתונה.

התיישבנו באולם בשולחן הצדדי ליד המשפחה
של טל.
המבוגרים ישבו בשולחן אחד בעוד שהצעירים בשולחן אחר.
אני ישבתי באמצע בעוד שטל לידי ובת דודה שלו בת ה-15 לידי מהצד השני.
בצד השני של השולחן ישבו אחות של טל וחבר שלה ועוד משפחה של טל.

כשהתחילו הריקודים, טל ואני הלכנו לרקוד. שתינו,
אני ציחקקתי בלי הפסקה כששתינו שאט ולאחר מכן אחות של טל משכה אותי ברחבי האולם לרקוד איתה.
טל חטף אותי מאחותו והמשכנו לרקוד, צמוד, עד שאמא של טל הפרידה בין שנינו ולקחה אותי לטעום עוגת שוקולד, טל נחר בבוז והתיישב בשולחן לידי, לא מסתפק בזה ומושיב אותי עליו.
"טל בוא איתי לשירותים." ביקשתי בדחיפות,
"לא! אני לא מסכימה לסקס בשירותים!" כעסה אמא של טל,
"י-יש לי פיפי.." אמרתי במבוכה ופערתי את עיניי למשמע דיבורה.
"א-אה.." חייכה במבוכה והלכה לריקודים.

צחקקתי בלי הפסקה כשיניב חיכה לי מחוץ לשירותים ונזכרתי במשפט של אמא שלו.
"בייבי, אפשר לדבר בחוץ?" שאלתי, הוא הנהן בראשו והלכנו למחוץ לאולם.
"א-אמא שלך ואני דיברנו ו-ומחר אנחנו נלך לרופאת נשים ל-לקבל מרשם ל-ל-ל.." גמגמתי והפסקתי
"מרשם למה?" שאל בבהלה
"ל-לכדורים"
"בייבי, איזה כדורים?" נבהל ומשך אותי לחיבוק
"ל-למניעת הריון." הסברתי בשקט ויניב נשק לשפתיי ללאהפסקה.
"את לא חייבת לעשות את זה אם את לא רוצה." אמר ברצינות רבה,
"א-אחותך אמרה ש-שזה לא בטוח שאתה רק זה שמשתמש באמצעי מניעה.." אמרתי במבוכה
"אחותי? ידעתי שהיא ממזמן לא בתולה! לעזאזל." אמר בגועל
"טל!" אמרתי בכעס והתעלמתי מקריאות הסליחה שלו,
"בסדר, יפה שלי. מצטער.." נשק למצחי
"ניכנס?" הכוונתי בראשי לכיוון האולם, הוא הנהן בראשו.

רקדנו עוד קצת וציחקקתי שוב כשלגמתי ממשקה מוזר שבת דודה של טל הושיטה לי, טל כעס ולקח מהידיים שלי את השתייה. אך כבר שתיתי.
שאר הריקודים עברו בחיבוקים ונשיכות אהבה,
"תלטף לי את השיער." ביקשתי בהתפנקות כשישבנו בספות בחוץ, אני ישובה על ברכיו והוא נושק לצווארי ומלטף את שיערי כשאני מעוקלת אל תוך גופו בעייפות.
"אני אוהבת אותך." לחשתי לו והתנשקנו נשיקה קצרה.

הגענו לבית של טל, אחותו נהגה באוטו שטל הביא בגלל שהוא שתה. חבר של אחותו, החנה את האוטו לידנו ושניהם נכנסו לחדר שלה.
גם טל ואני, ישר בורחים למקלחת.
"לילה טוב ילדים." אמרו ההורים שלהם ונכנסו לחדר שלהם.
"שני, אני אחכה לך בחדר. אני גמור" ענה בעייפות
"תחכה לי כאן!" אמרתי בהתחננות,
"את לא חופפת, רק גוף." קבע
"טוב.." מלמלתי וסגרתי את הווילון והתקלחתי, טל זירז אותי ןלבסוף יצאתי.

נשכבנו בחדרו, עייפים ושיכורים.
עליתי על גופו עם גופי ופשוט לא שחררתי,
"מה את עושה?" ציחקק בזמן שהסתמס בנייד שלו.
"תשכב איתי.." ביקשתי, הוא נענה לבקשה.

התעוררתי לבוקר חם ונעים, מחובקת לגופו של טל. כמובן, לבושה.
שההורים שלו לא יכנסו במקרה,
אמא של טל התקשרה להעיר אותנו, אני התלבשתי בבגדים ויצאתי מהחדר לאכול.
חוזרת להתארגן שוב ומנשקת את טל שוב והולכת לרופאאיתן.

לאחר התייעצות עם הרופא, קיבלתי את המרשם.
אמא של טל הסבירה לי על זה יותר, אני שמחתי שהיא מסבירה לי.

חזרתי לבית וראיתי שטל לא נמצא, נשכבתי לישון בחזרה.

"נסיכה שלי, בוקר טוב.." שמעתי קול קורא לי, התעלמתי.
"יפה שלי, צריך לאכול ארוחת צהריים. את ישנת שעה שלמה." דיבר טל, יבבתי בשקט והתחלתי לדמוע כשאני ממשיכה לשכב בעיניים סגורות.
"בייבי, זה בסך הכל ארוחת צהריים. אחרי זה תחזרי לישון" ענה,
"בייבי רוצה שתעשה לה מסאג' בגב." התפנקתי
"תשכבי על הבטן, את אמורה לקבל?" שאל
"א-אני לא יודעת.." בכיתי בתסכול והתהפכתי על הבטן בשביל שיוכל לעשות לי מסאג'.

הוא התיישב על גופי הקטן, התחת שלו מכסה את כל אזור הגב התחתון ואף את הישבן שלי.
ידיו פועלות במיומנות על גבי ומשחררות כל שריר תפוס.
"מה הרופאה אמרה?" שאל
"זה רופא, הוא הביא לי מרשם. אני צריכה לבוא לבדיקות כל כמה זמן.." מלמלתי
הוא שתק, מוריד בעדינות את חולצת הסטרפלס שלי אל הגב התחתון ומורח על גבי קרם גוף בריח וניל.
"זה כואב!" אמרתי בכעס כשהוא נגע בנקודה כואבת,
"אני מצטער.." אמר בחרטה והמשיך לעשות מסאג' בגבי הכאוב.
"אתה יודע שרוני לוקחת גם גלולות למניעת הריון?" שאלתי
"לא, יפה שלי. אני לא שואל אנשים להנאתי אם הם לוקחים גלולות." צחק
"אתה לא תספר לאף אחד שאני לוקחת, זה אישי." אמרתי
"למי אני אספר?" צחק,
"מה עושים בערב?" שאלתי בהתלהבות.
"נראה סרט בקולנוע עם אחותי וחבר שלה, נשב אחרי זה בבר באזור." סיפר
"ובלילה אתה הולך לחברים?" שאלתי בתסכול,
"כן, בייבי. אבל את תשארי לישון כאן, את צריכה לגדול." קבע
"לגדול?"
"רק בלילה גדלים." רצינות בקעה מקולו.

"מתי אתם באים?" התפרצה אחות של טל לחדר, וזייפה קול של הקאה כשראתה שטל עושה לי מסאג' וחולצתי מפושלת מלמעלה עד גבי התחתון וחושפת את גבי במלואו.
"את בלי חזיה?" אמרה בזעזוע ויצאה מהחדר.
"היא מציקה לי." מלמלתי וטל ציחקק. ממשיך לעשות לי מסאג' בעוד שאני נרדמת.

"שוני, תתעוררי." הקול של אמא של טל העיר אותי, פקחתי את עיניי ובאתי לכסות את גופי כששמעתי אותה.
אך למזלי כנראה טל הרים בחזרה את חולצת הסטרפלס שלי כשסיים לעשות לי מסאג'.
הורדתי את השמיכה מעל גופי וקמתי ביחד איתה , היא אל המטבח, אני אל המקלחת .

יצאתי מן המקלחת אל הסלון, לבושה בבגדים נקיים. חולצת טריקו של טל ומכנס שורט קצר של ספורט ששיך לו.
גופי הריח בריח לימון גראס, בעוד שפניי הדיפו ריח של משחת שיניים.
"בוקר טוב לישנונית." אמרה אחות של טל וחזרה להצטלם ביחד עם חבר שלה בטלפון.
טל ישב בראש השולחן ואכל צ'יפס, אורז ושניצלים. אימו ישבה ממולו, בראש השולחן השני. אחות של טל וחבר שלה ישבו בצד ליד טל.
משאירים לי חלק שלם ממולם , לבד.
כרכתי את ידיי סביב צווארו של טל ונדחפתי אל תוך גופו וישבתי על רגליו בזמן שאכל.
הנחתי את ראשי על כתפו כשידיי כרוכות סביב מותניו.
פיו הנקי נשק לשיערי מספר פעמים.
"שני, תיקחי כיסא ותאכלי!" אמרה אמא של טל בכעס ומיד קמה להכין לי צלחת עם צ'יפס , ספגטי לבן ושניצל.
הנדתי את ראשי לשלילה והסנפתי את צווארו של טל.
"אין כזה דבר לא, לאכול." אמר והזיז את ידו השמאלית ממותן שמאל שלי אל כיוון לחיי והחזיק את פני שלא אזוז ודחף לי לפה חתיכת שניצל.
הוא החזיר את ידו למותני וליטף אותה באיטיות בזמן שבלעתי את השניצל, הזזתי את הצלחת שאמא של טל הכינה לי ושמתי ממולי והתחלתי לאכול צ'יפס ופסטה.
כמובן גם שניצל.

"מאמי, טל עשה מסאג' לשני. אני רוצה גם." ביקשה בהתפנקות. הוא צחק ונשק לצווארה.
טל השתעל בכוונה בחוזקה.
"מי משתחרר לפני?" שאלה אחות של טל, טל הצביע בידו ואמר "הפרש של שנה."
"בייבי, אני רוצה הביתה.." ביקשתי. טל הביט בפניי והמשיך לאכול.
"שני, מאמי.. אבא ואמא יחזרו רק ביום שישי. זאת הטיסה
הקרובה ביותר שהם מצאו." אמרה אמא של טל
"גם ההורים של רוני?" שאלתי ללא הבנה, אז נהיה ביחד.
"לא, הם היום נוחתים." ענתה בחיוך קטן,
"אתם יכולים להחזיר אותי אל דודה נעומי?" ביקשתי.
"מאמי, תישארי אצלנו. אבא אמר שזה בסדר שתשארי אצלנו לשבת." חייכה.
"הם בכוונה נשארו עד שישי?" כעסתי בלב
"לא היו טיסות.." הסבירה, הנהנתי בהבנה והמשכתי לאכול צ'יפס.

אמא של טל קמה לפנות את הצלחת מהשולחן, אחריה אחות של טל וחבר שלה.
רק טל, אמא שלו ואני נשארנו בשולחן לשבת. בדרך כלל זה לא קורה, זה רק מפני שהם רוצים לתת לנו להיות לבד.

"שני, את צריכה לקחת את הכדור באותה השעה כל יום. את רוצה לקחת עכשיו את הכדור?" שאלה אמא שלו. הנדתי את ראשי לשלילה.
"מתי את רוצה לקחת?" שאלה, לא ידעתי מה לענות.
טל המשיך לאכול והתעלם מההתנהגות התינוקית שלי.
קברתי את ראשי בצווארו ונישקתי אותו נשיקות קטנות.
"שני, מספיק.." אמר בשקט.
"אני מתגעגעת לאמא ואבא.." מלמלתי בעצב, מיבבת בבכי קטן.
"אני יודע, בייבי. הם יגיעו בקרוב." ניחם
"מתי לקחת את הכדור?" שאלתי את טל בשקט.
"הנה, עכשיו. השעה 14:30, את אוכלת תמיד בשעה הזאת." אמר והנהנתי בראשי.
"מתוקה, אני אביא לך את הכדור ואת תיקחי אותו." אמרה אמא שלו והושיטה לי כוס מים ואת החבילת כדורים.
לקחתי בקלילות כדור אחד ובלעתי מים.

אמא של טל נשקה לראשו של טל ואז לשלי, לוקחת את המפתחות של האוטו ונוסעת לעבודה.
"מה תלבשי היום?" שאל, לא ידעתי מה אני אלבש.
אני צריכה לחזור לבית להביא בגדים.
"תקחי מאחותי בגדים." קבע, לא רציתי.
"אפשר לחזור לבית שלי? לקחת בגדים." התחננתי.
"לא, תקחי מאחותי." קבע שוב
"לא רוצה, אני צריכה גם תחתונים חדשים.." מלמלתי
"יש לך, במגירה השלישית. איפה שהתחתונים שלי" הסביר
קמתי מרגליו והלכתי אל החדר של טל, נשכבת לישון בחזרה.

"בייבי, בואי. נלך להביא לך בגדים" קרא לי טל מהסלון , קיפצתי ברחבי החדר ושמתי כפכפים.
"אני אוהבת אותך!" צעקתי וקפצתי עליו בחיבוק, כורכת את רגליי סביב מותניו ולא משחררת.
"אל תתרגלי." קבע והרים אותי כשאני עדיין עם רגליי על מותניו אל המעלית שתוביל אותנו לאוטו.

במהלך הנסיעה התעסקתי בפייסבוק , מביטה בטל רק כשהגענו לבית.
פתחתי את הדלת בהתלהבות ורצתי אל החדר. קופצת על המיטה. המיטה שלי!
הוצאתי מהארון חצאית מיני רחבה אפורה, וחולצה לבנה טריקו רחבה.
סנדלים לבנים ומוציאה תחתון חדש מהמגירה. טל התמקם במיטה וגלש בפלאפון שלי.

–

"איזה סרט?" שאל חבר של אחות של טל.
"טד!" אמרתי בהתלהבות
"אין.." אמר טל באכזבה כשנגמרו הכרטיסים.
"אז- פארק היורה." אמרה אחות של טל.

הסרט שיעמם בטירוף..
הנחתי את ראשי על כתפו של טל, ונרדמתי.

טל העיר אותי לקראת סוף הסרט ויצאנו לבר קטן בסביבה,
טל הזמין בירה וגם חבר של אחות של טל,
אחותו לא שתתה, היא אכלה איתי קינוח ענקי! טל וחבר של אחות של טל הזמינו אדממה וצ'יפס.
אני שבעתי.
בחזור, אחות של טל נהגה.

"אתה הולך?" שאלתי את יניב כששכבתי מתחת לשמיכה הקרה.
"כן, אני אבוא מאוחר. תישני" אמר,
הנהנתי בראשי ונישקתי את שפתיו.

–

התעוררתי לבוקר קצר, השמש בקושי יצאה מהשמיים וכבר הרעש של האריזה של התיק של טל נשמע ברחבי החדר.
"אל תלך.." התחננתי, הוא חייך חיוך שבור ונשק לשפתיי.
"תישאר איתי, מה חסר לך בחיים שאתה צריך ללכת?" בכיתי בתסכול
"יפה שלי, לי לא חסר כלום בחיים. אבל למדינה שלנו חסר הגנה." נשק לשפתיי.
הנהנתי בהבנה והתיישבתי במיטה, מרימה את חולצתי ופושטת אותה מגופי- נשארת עירומה מול מבטו המבולבל.
הזזתי את רגליי בזריזות והורדתי גם את תחתוני.
"תשכב איתי." התחננתי, הוא חייך חיוך לא מבין ואמר "את לא באמת רוצה שנשכב, נכון שלא?" שאל בהרמת גבה.
"אני כן!", אמרתי בכעס והחזקתי בכף ידו, מושכת אותו אלי.
"די, יפה שלי. זה שנשכב- לא אומר שאני אשאר כאן יותר מאוחר." אמר בשקט ששבר את ליבי. הוא עלה על נסתרות ליבי.
התכסתי בשמיכה והשפלתי את מבטתי אל ציפורניי.
"שימי חולצה, רוצה ארוחת בוקר?" שאל. הנדתי את ראשי לשלילה.
"תשכב איתי.." ביקשתי שוב ודחפתי אותו למיטה, מרתקת את גופו למיטה ועולה מעליו. פושטת את החגורה של מכנסיו הצבאיים ומאיצה בו שימשיך.
הוא היה ללא חולצה, לכן זה הקל עלי.
"איך זה שתמיד אני נכנע לך?" שאל ללא הבנה וכיסה את
שנינו בשמיכה, מבודדים מהעולם.

נפרדתי ממנו לעוד שבוע ארוך, בלי האהוב שלי.