מתי היא תשים לב.. פרק 29 חלק ב'

נקודת מבט הדר-
לא הפסקתי לבכות. לא הצלחתי. כל הבכי ששמרתי מאתמול בלילה, אפילו שבכיתי.. פתאום התפרץ.
זזתי לצד ולא רציתי שמתן ייגע בי.
עצבן אותי לחשוב שהוא הרביץ לאלירן בגלל שבכיתי, אבל גם זה היה מעצבן אותי אם הוא היה מתעלם ממה שקרה.
מה לעזאזל אני רוצה?.
"הדר. בבקשה, אני מתחנן. בואי לכאן" קרא לי מתן בקול שבור. אפילו הוא כבר לא יודע מה לעשות
"הדר.. בואי לכאן, את תראי שתרגישי יותר טוב" קרא לי שוב, אך אני לא באתי.
הרגשתי ידיים חזקות וחמות מצמידות אותי אל הגוף שלו. הידיים של מתן.
ראשי היה קבור בתוך החזה שלו וידיו של מתן הקיפו את גופי בחום ובאהבה.
סנטרו של מתן נצמד אל קודקוד ראשי ולאט לאט הרגשתי מוזר. רגועה.
אבל עדיין בכיתי.
"אהובה שלי את יודעת שכל מה שאני עושה הוא רק למענך.. נכון?" שאל בקול הממיס שלו
"לא" אמרתי והוספתי בבכי "אתה עושה דברים שפוגעים בי"
"אני מצטער אם זה פגע בך אבל זה הדבר היחידי שחשבתי עליו" דיבר ונשמע עצב בקולו.
לאט לאט הרגשתי את גופי מתחיל לקבל צורה של כיפוף עד שהתיישבתי על מתן על הריצפה.
"די" מלמלתי וניסיתי לצאת מחיבוקו ומישיבה המוזרה שהתיישבתי על מתן שישב עם רגליים פרוסות קדימה ואני ישבתי עליו כשכל רגל שלי מצד אחר של גופו וראשי קבור בחזה שלו.
"את רוצה לעמוד?" שאל ללא הבנה
"אני רוצה ללכת מכאן." אמרתי בעייפות ובעצב מרובה. למה הכל קורה לי.
"ולאן את רוצה ללכת?" שאל ונשק שוב לראשי
"אל הבית שלי" אמרתי בעצב והחזקתי חזק בחולצתו של מתן
"איזה בית?" שאל וליטף את גבי והצמיד אותי עוד יותר אליו אם זה אפשרי.
"של אורי, ולהיות איתו. הוא אף פעם לא אכזב אותי" אמרתי עם מעט רעידות בקולי ולא שמתי לב למה שיצא לי מהפה.
"אכזבתי אותך?" שאל, הנדתי את ראשי לשלילה.
"אז למה את לא רוצה להיות איתי?" שאל, והוא לא שאל בשביל לצפות לתשובה. הוא ניסה להרגיע אותי מהבכי הנורא שלי, כשאני מדברת אני לא בוכה.
"אני רוצה. אבל אני לא רוצה להיות כאן" אמרתי בשקט והפסקתי כבר לבכות. רק נשמתי ואת ראשי הנחתי על כתפו של מתן וניסיתי רק לנשום בשקט.
"אני אוהב אותך. תמיד תזכרי את זה שאני אוהב אותך ולא רוצה לפגוע בך" אמר בשקט והרחיק את גופי ממנו מעט בשביל שראשי יהיה מול ראשו.
"אני יודעת" אמרתי וניגבתי את אפי ואת עיניי הדומעות.
"עכשיו אני רוצה חיבוק ארוך וגם חיוך רחב" אמר וחייך אליי חיוך מנחם, איך הוא יודע להרגיע אותי.
חיבקתי אותו חזק והנחתי את ראשי על כתפו ונרגעתי סוף סוף.

"איך את מרגישה?" שאל לאחר 5 דק' בערך שישבנו מחובקים בשקט.
"כואב לי הבטן" אמרתי בשקט. מאתמול כואב לי.
"אכלת משהו?" שאל וליטף את גבי בעדינות ובחמימות
"לא. אני לא רעבה" אמרתי ועם אצבעותיי חלשתי על גבו בעדינות
"את לא רעבה?" שאל ללא הבנה
"כואב לי הבטן, אני לא רעבה" מלמלתי
"זוכרת מה קבענו?" שאל ושוב הרחיק את גופי ממנו על מנת שאני אראה את עיניו. אני שונאת להסתכל לו בעיניים.
"אוכלים גם אם לא רעבים" אמר ונשק לשפתיי נשיקה קצרה ורכה.
"מתני חייבים להיות איתם בחדר?" שאלתי בשקט. הוא הסתכל עליי ונשך את שפתו התחתונה מעט
"אני יכול להזמין עוד חדר, אבל זה טיפה בעיה כי הזמינו כבר את כל החדרים" אמר ונשק לכתפי
קברתי את ראשי בתוך החזה שלו ושתקתי. אני מרגישה שאני עומדת בינו לבין החברים שלו..

"בואי נצא לבחוץ, אני חושב שמחכים לנו" אמר בשקט וניסה להזיז אותי מגופו לאחר ששמענו בדלת את שני שואלת מי בפנים.
"אני לא רוצה לצאת" אמרתי ועשיתי לו פרצוף עצוב והבטתי עמוק בתוך עיניו. רק ככה הוא נכנע לי.
"אז איך נראה אם יש עוד חדרים פנויים?" שאל ללא הבנה
"תתקשר לקבלה" אמרתי בעייפות. אני כ"כ עייפה..
"הדר.. צריך להתמודד עם זה, בואי נצא. הוא יסביר את עצמו" אמר מתן בהיגיון. אני לא רוצה לצאת רק בשביל לא לראות את ה'אלירן' הזה.
"מתן והדר לא מעניין אותי מה אתם עושים שם! ואני גם לא רוצה לדעת מה אתם עושים! אבל צאו!" צעקה שני מחוץ לשירותים והוסיפה "אם לא תצאו אני עושה לכם פיפי על המיטה"
"בואי" קרא לי מתן אבל הנדתי את כתפיי למעלה ולמטה כאות האומרת. 'לא'
"אני חושבת שהבגדים החדשים של הדר על המיטה" אמרה שני וצחקה.
קמתי מרגליו ויצאתי מהשירותים וחייכתי חיוך קטן אל שרון בשביל לא לצאת מגעילה והלכתי אל כיוון המיטות שלנו.
של מתן ושלי, ושל שני ואלירן.
התעלמתי מקיומו של אלירן ששכב במיטה עדיין, הוא היה ער. הוא הסתכל עליי אבל התעלמתי ממנו והפנתי את גבי אליו והתחלתי לקפל את הבגדים שלי ולאחר מכן פתחתי את המזוודה ששכבה על הריצפה והכנסתי את כל הדברים שלי שהיו על המיטה אל תוך המזוודה שלי.

"הדרי" שמעתי את מתן והרגשתי את ידו החמימה על גבי. הוא מאחורי על הרצפה ועם רגליו הארוכות והשמנות שלו הוא שימש לי ככורסא. יש לו רגליים שריריות, אבל אני אומרת שיש לו רגליים שמנות. כי אני מגעילה.
"מה אני אלבש?" שאלתי והחזקתי בידיו שנכרכו סביב בטני.
"בגדים" אמר בפשטות ודחף אותי מעט קדימה והתקרב איתי קדימה יותר אל המזוודה, הוא חפר עם ידיו בתוך המזוודה והוציא משם שמלה פרחונית קצרצרה.
יש לה כתפיות עבות והיא מבד לייקרה. היא צמודה מאוד וגורמת לי להראות טיפה יותר גבוה.
והכי כיף בה שהיא זוהרת בחושך!!! כשקניתי אותה שיגעתי את מתן וכיביתי את האור בחדר שלו כל שניה.
"ואיזה נעליים?" שאלתי וחפרתי בין כל נעלי העקב שלי והתלבטתי מה לקחת.
הוא הושיט את ידו והוציא משם נעל בובה של נייק בצבע שחור.
"זה מכוער" צחקתי
"את מכוערת" אמר והוריד מרגליי את הכפכפים, אל תשאלו איך כי אין לי מושג איך הוא הגיע!
הוא נעל לרגליי את נעלי הבובה והקים אותי מעליו, הוא סידר את השורט של הפיג'מה שלי ומשך אותה מעט למטה שתסתיר את רגליי ,כי העלתי את המכנס טיפה למעלה בזמן שבאנו ללכת אל עבר המקלחת שמשם בדיוק יצאה שני אל מחוץ לחדר.
"היום בערב את מחליפה לפיג'מה ארוכה יותר" אמר ונתן לי דחיפה קלה שאני אתקדם אל השירותים להתלבש.
"תודה על הליווי, אני אסתדר מכאן" אמרתי וסגרתי אחריי את הדלת והתלבשתי בשמלה.
שטפתי שוב את פניי לאחר שהתלבשתי בשמלה שהחמיאה מאוד לגופי ומרחתי קרם פנים והתחלתי להתאפר.
סומק ורוד מעט שמתן יחשוב שאני מסמיקה ממנו.. וטיפה אודם ורדרד בהיר.
יצאתי מהמקלחת והלכתי אל עבר המזוודה שוב והכנסתי את הפיג'מה אל המזוודה והתיישבתי על המיטה והרגשתי לא נחוצה כי הדיבורים פתאום הפסיקו.
נכנסתי לפייסבוק והעברתי תמונות בשביל להעסיק את עצמי במקום להתעסק בשקט הנוראי..
"שלום" שמעתי קול שמח נכנס לחדר. מזל!
"מירון" חייכתי אליו ברגע שראיתי אותו נכנס לחדר ביחד עם שרון.
שרון התיישבה לידי וחיבקה אותי חזק. חנקה אותי!
"אתם באים לאכול?" שאל מירון ושרון נאנחה בקול "אני לא הולכת לחדר אוכל!"
"את הולכת, עכשיו שקט" אמר מירון והשתיק אותה. לא רק אני עושה בעיות..
אז אני אקח את זה לטובתי… מעניין מה שרון תגיד על קניון בזמן שכולם אוכלים..
חייכתי חיוך קטן והתחלתי לדבר אליה בשקט.
"שרון רוצה ש-" אמרתי ונקטעתי על ידי מתן שאמר בקול "הדר שלא תחשבי על זה"
"אב-" באתי להמשיך והוא קטע אותי שוב. "בלי אבל! אחת שתיים יוצאים" אמר והקים אותי מהמיטה אל כיוון היציאה מהחדר. איך הוא עולה על כל מזימה שלי !!

יצאנו מהמעלית ששתינו. (6 אנשים)
"נחנקתי יותר מידי אנשים" אמרתי בצחקוק קל אל מתן, איך נדחסנו במעלית הקטנה 6 ה' יודע!
"מה חשבתם לעצמכם שנכנסנו 6" אמר מירון ודחף את כולם שיצאו מהמעלית
"איפה תומר?" שאלתי את מתן כשישבנו לאכול ולא ראינו את נטשה ותומר
"הם בטח בחדר שלהם" אמר והניח בידי את המזלג בשביל שאני יאכל בשקט בלי הפרעות.
"הולכים לבריכה?" שאלתי בחיוך
"כן" אמר והוסיף "עכשיו תאכלי" ונשק לאוזני
התחלתי לאכול והסתכלתי על מתן כל האוכל. הוא דיבר עם חברים.
עדיין לא דיברנו עם אלירן. אני גם לא מעוניינת.
"על מה את חושבת?" שאל מתן
"עלייך" חייכתי חיוך ביישני. לא חייכתי אותו מכיתה א'!
"עליי?" שאל ללא הבנה וחייך חיוך מאושר
"כן.. על זה שאתה שלי. אתה הגבר שלי" אמרתי בגאווה
"ואת שמחה על זה?" שאל בחיוך
"אתה עושה את זה בכוונה?" שאלתי בצחקוק קל
"עושה מה?" שאל ללא הבנה
"שואל הרבה שאלות" אמרתי והמשכתי לאכול והנחתי יד שתפריד בין השדה ראייה שלי על מתן.
(הניחה את היד על הצד של פניה על מנת שלא תראה את מתן מהצד)
"אני מטורף עלייך" אמר ונשק לכף ידיי שעזרה לי להסתיר אותו.

עלינו לחדר להתלבש ואני כמובן שמתי את הבגד ים השחור משולשים שלי. שריטה שלי.
שחור..
"איזה עגיל אני אשים? הוורוד או את הכחול?" שאלתי והוספתי מיד "או את הארוך עם הלב"
"אף אחד מהם. אמרתי לך שאני לא אוהב את העגיל הזה" אמר
"אתה מציק" אמרתי והוצאתי לו לשון.
"בואי לפה" קרא לי ואני כבר היתי בדרך אל החדר של נטשה ומתן כשאני לבושה מעל הבגד ים בגופיית בטן רחבה שחושפת את הטבור עם מכנס שורט בהיר קצר רחב גם הוא מעט.

דפקתי בדלת של החדר של נטשה ותומר ושמעתי את הקול של תומר אומר "תכנסי הדר" וכך עשיתי.
"יש לי שאלה" אמרתי ונעמדתי ליד המיטה שלהם.
נטשה מרחה על עצמה קרם הגנה מעט ואני הצקתי להם.
"איך ילדים באים לעולם?" שאל תומר בצחקוק קל
"מתקשרים לחסידה" שמעתי את הקול של מתן מיד לאחר שתומר שאל את השאלה הטיפשית.
"לא מצחיק" אמרתי לתומר והרגשתי את ידיו של מתן נעטפות סביב בטני כשהוא עומד מאחורי וראשו מונח על כתפי.
"איזה עגיל יותר יפה. ורוד, כחול, או לב" שאלתי והצגתי להם את העגילים
"כולם מכוערים עליה" אמר מתן ושמעתי את תומר מגחך
"אל תקשיבו למכוער הזה" אמרתי וניסיתי להשתחרר מידיו
"תשאירי את הכחול" אמרה נטשה וכך עשיתי. נשארתי עם העגיל בטבור הכחול.

"אנחנו בבריכה" שמעתי את תומר אומר בזמן שהיינו בחדר שלנו. ארגנו את הדברים שלנו.
"טוב" אמר מתן והושיב אותי על רגליו לאחר שסגר את הדלת של החדר שלנו.
כרכתי את רגליי סביב מותניו ונשקתי לשפתיו נשיקה ארוכה.
אני פשוט אוהבת אותו.
הנחתי את ידיי על צווארו וליטפתי את צווארו ומידי פעם שיחקתי בשיערו הקצרצר.
ידיו של מתן הונחו על מותניי וליטפו את גבי מידי פעם ולפעמים הוא סתם התנהג בחוצפנות והניח את ידיו על ישבני.
"מתני, נראה לי שכולם לא מבינים איפה אנחנו" אמרתי בזמן שהוא ליטף את גבי ושפתיו ניקרו את כתפי ונישקו אותי נשיקות קצרות ומדגדגות.
"יותר מאוחר" מלמל ונשק שוב לכתפי.
"מתן" אמרתי וזזתי ממנו טיפה. "מה אהובה שלי" שאל והפסיק לנשק אותי.
"אני יכולה שניה ללכת?" שאלתי אותו, הוא צחק וליטף את ראשי ונשק לשפתיי נשיקה אחרונה וארוכה
"מה קרה?" שאל ללא הבנה
"יש לי פיפי דחוף. אני מתאפקת כבר מהבוקר" אמרתי בקול מובך וקברתי את ראשי בכתפו
"את יכולה ללכת" חייך ושחרר את האחיזה שלו ממני.
הלכתי אל השירותים ועשיתי פיפי. פיפי ארוך!
אם אני אתאפק בסוף יכאב לי ממש הבטן..
יצאתי מהשירותים אחרי ששטפתי ידיים כמובן.. הלכתי אל מתן ויצאנו אל הבריכה סוף סוף !
חם מוות.
מתן נכנס לבריכה עם חברים שלו ואני הייתי עם נטשה שני ושרון על המיטות שיזוף ותפסנו קצת צבע.
למרות שאורי יהרוג אותי כי הוא לא מרשה לי להיות הרבה בשמש. הוא אומר שזה מסוכן.
אבל לקחתי משקפי שמש וכובע ☺

"אז מה בנות כמובן עושות פה באילת? סטודנטיות?" שמעתי קול גברי אומר. לא שמתי לב ונרדמתי כשהכובע הגדול שהיה על ראשי הונח על פניי והסתיר את פניי כשנחתי לכמה זמן.
התפקסתי על עצמי והורדתי את הכובע מעיניי והסתכלתי על הבנות שדיברו עם הבחור.
הוא היה נראה בן 25, גבוה, בלונדיני. אני בטח ישנה…..
"בוקר טוב הדר, מתן עייף אותך?" שאלה שרון וצחקה, חייכתי חיוך קטן והובכתי מהשאלה שלה.
"בוקר" מלמלתי בחיוך וניסיתי לחפש בעיניי את מתן וכשראיתי אותו יושב על שפת הבריכה עם תומר אלירן מירון ועוד איזה אחד שאין לי מושג מי זה .. הייתי רגועה כי אין שם בנות.
"אנחנו סטודנטיות. שרון" אמרה בחיוך והוסיפה "וזאת שני, היא סטודנטית. ושתי אלה" אמרה והצביעה עליי ועל נטשה ואמרה "הן בצבא"
"בצבא.. מעניין" אמר והתיישב על המיטת שיזוף של שני.
אם הוא היה מתיישב על המיטת שיזוף של שרון היה פה היום רצח. כנ"ל לגביי ולגבי נטשה.

מאת: אהובי היחידי ♥
'אני אמור לדאוג?'
-'לדאוג שאהובתך נמצאת הרבה זמן לא לידך?'
'להתקשר לנמל התעופה שיראה מתי את נוחתת?'
-'להתקשר לאמבולנס שייפנה אותך לפני שאני אפנה אותך?!'
'בואי לידי'
-'תבוא אתה'
'אני לא יכול'
-'איזה קטע. גם אני'
'בואי לכאן, יש פה מישהי שמתחילה איתי' הוא כתב והעלתי את מבטי לפגוש מי העזה להתחיל איתו
-'לא בא לי להיות לידם'
'את תהיי איתי, לא איתם'
-'מבטיח?'
'מבטיח'

קמתי מהמיטת שיזוף והתקדמתי אל הכיוון שבו נמצא מתן. הייתי כ"כ חסרת בטחון.
הרגשתי מלא מבטים ננעצים בי.
לא הבנתי למה.
מתן ראה אותי שנעצרתי טיפה רחוק ממנו, הוא סימן לי לבוא וכשחברים שלו ראו שהוא קרא לי ולא אני קראתי לעצמי, הרשתי לי לבוא.
התקדמתי והתיישבתי בין מירון לבין מתן.
ליד מירון ישב אלירן וליד מתן ישב תומר.
"עכשיו כולי רטובה" אמרתי כשהתיישבתי על שפת הבריכה ורגליי היו בתוך המים.
"כולך" צחק תומר ואמר "בול הרגליים". השענתי את ראשי על כתפו של מירון ואת רגליי הנחתי על רגל אחת של מתן כשהוא ישב בפיסוק רגליים. זה קטע של כל גבר לשבת בפיסוק.
"רוצה לשבת עליי?" שאל מתן וחייך, הנהנתי בראשי והוספתי "אבל אני כבדה, אכלתי בבוקר" והוא צחק. למה אני אוהבת אותו תזכירו לי…?
"בואי" אמר והניח את ידיו על מותניי ועזר לי להתיישב על רגל אחת שלו כשרגליי מונחות טיפה במים.
גבי היה מופנה אל הבנים וניסיתי להסתובב לראות אותם אבל מתן לא אפשר לי.
"תהיי עם הגב אליהם. ככה פחות אנשים יראו אותך" אמר ונשק לכתפי
"מתן מקנא?" שאלתי ללא הבנה וחייכתי, זה כ"כ מתוק שהוא מקנא..
"לא מקנא, אומר שתהיי עם הגב, את מכוערת מידי בשביל שיראו אותך" חייך והצמיד אותי אל החזה שלו ונשק לראשי מלא פעמים.
"די" מלמלתי וניסיתי לזוז ממנו כשאני לא מפסיקה לצחוק
"למה את לא נכנסת למים?" שאל אותי כשהבנים דיברו ביניהם
"כי זה קר" אמרתי והוספתי "אני צמאה ולא בא לי ללכת עד לשם" אמרתי ולגמתי טיפה מהכוס וודקה עם הXL שמתן וחברים שלו שתו. זה השילוב הכי לא טוב שיש אבל סבבה.
"לא מאמי. את תלכי לשתות מים, לא שותים וודקה כשצמאים. את יכולה להתייבש" אמר והרחיק ממני טיפה את הכוס.
"אתה יכול לבוא איתי?" שאלתי בקול חמוד
"יש לי שיטה טובה יותר" אמרה והראה לי מה הוא עושה באיפון שלו.

אל: שרון סעיד
-'שרון כפרה עליך, בא לך להביא לי בקבוק מים מהלובי? ותבואי לכאן על הדרך תהיי עם מירון, הוא מתגעגע אלייך'
'בכיף! יש וודקה?'
-'יש הכל בשבילך'
חייכתי אל מתן ואמרתי לו בקול "אתה כזה נצלן!" וכולם הסתכלו עלינו. רק תומר אלירן ומירון הסתכלו אבל עדין, כולם.

"שורף לי כל הגוף" אמרתי בהתפנקות למתן. כל הרגליים שלי היו אדמומיות וחמות! וגם הכתפיים והבטן! כל הגוף
"היית הרבה זמן בשמש, אני אלך לקנות לך משחה עוד מעט" אמר ונגע ברגליי טיפה
"לא שמתי לב" אמרתי ונשכתי את שפתי התחתונה כשידו עברה על רגליי, זה כאב.
"שמת קרם הגנה?" שאל, הנדתי את ראשי לשלילה.
"אני חושב שיש לשרון אלוורה בתיק, היא אוהבת להשתזף" אמר ונשק לכתפי
"זה ממש ממש כואב" הוספתי כשהוא המשיך לנשק את הכתף שלי
"אני יודע" אמר ושיחק בשיערי שנחת על גבי
"אני יודעת לשחות" אמרתי וירדתי מרגליו של מתן באיטיות עד שהסתגלתי למים הנעימים בבריכה.
"תראי לי איך את שוחה" אמר וסימן לי לאן לשחות.
"יש לך גומיה?" שאלתי, אין מצב שאני מרטיבה את השיער
"אין לי, למה את צריכה?" שאל ללא הבנה
"שלא יירטב לה השיער" אמר תומר בהבנה, אני ונטשה דומות, אמרתי את זה כבר?
"הדר עוד פעם אחת אני שומע על השיער שלך שלא יירטב אני אישית מרטיב לך את השיער" אמר מירון וקפץ למים והרטיב את כולי.
הוא פשוט יצור!
"לשחות?" שאלתי בחיוך את מתן ונשענתי על רגליו. הוא הנהן בראשו ושתה מהוודקה שוב. הוא תפס צבע! הוא היה שזוף באופן יפה..
"בואי נשחה ביחד" אמר מירון והתחלנו לשחות. שחיתי שחיית צפרדע, הראש בחוץ. באמת נראתי כמו צפרדע..
"תעלי על הכתפיים שלי" אמר מירון ושניה לאחר מכן הוא צלל טיפה מתחת למים בשביל שאני יוכל לעלות על כתפיו.
מזל שבמים כולם רזים (;
"עכשיו תשבי" אמר והתיישבתי על כתפיו כשאני אוחזת בצווארו בשביל לא ליפול.
הוא התהלך בזהירות אל המקום שבו ישבו מתן תומר ואלירן ועכשיו גם שרון הצטרפה.
היה לי טיפה קריר כי שנייה לפני שחינו והשיער שלי נרטב.
"הדר תקפצי למים מהכתפיים שלו" אמר מתן
"רגע חכו" אמר מירון והתהלך אל עבר שרון ונשק לשפתיה נשיקה ארוכה
"תצלמו את זה, לא כל יום הדר מרטיבה את השיער שלה" אמר מירון והחזיק בידי ועזר לי לעמוד על כתפיו.
מירון גם ככה גבוה, וזה הרגיש לי כמו באנג'י. הבטן שלי התהפכה.
"הדר תקפצי קפיצת ראש, תראי להם מה לימדתי אותך" אמר מתן בהתגאות ושלח לי נשיקה באוויר בזמן שהוא צילם אותנו בווידאו
"ב3 את קופצת" אמר מירון ולקח תנופה 1..2..3" אמר ובעזרת תנופתו הצלחתי לקפוץ מכתפיו אל המים קפיצת ראש מדויקת.
תחשבו כמה הבן אדם הזה גבוה!!
הוצאתי את ראשי מהמים וכ"כ שמחתי שאין הרבה אנשים בבריכה
"כל הכבוד מלכה שלי!" אמר מתן ואני שחיתי אל עברו וניגבתי מעיניי את המים עם הכלור
"את מי אני הכי אוהב?" אמר מתן ונשק לשפתיי, "אותי" אמרתי בחיוך מאושר
"את אמא שלי.. אל תגזימי.. אבל גם אותך אני אוהב" אמר בחיוך וכרך את רגליו סביב גופי שהיה עדיין במים, הוא עזר לי לצוף בעזרת רגליו.
"הדר קחי תשתי" אמרה שרון בחיוך והביאה לי כוס מים, חייכתי אליה ואמרתי "תודה"
"תשתי את הכל" אמר מתן והושיט לידי את הכוס מים , בגלל ששתיתי רק חצי כוס
שתיתי את -כל- כוס המים והשענתי את גבי על דופן הבריכה וראשי נשען על החזה של מתן וידיי הונחו על רגליו של מתן. אני מאוהבת בו כבר אמרתי את זה?
הרגשתי את ידיו של מתן משחקות בשיערי הלח ומזיזות את שיערי אל עבר כתפי ומשאירות את גבי חשוף.
"הדר איפה נטשה?" שאל תומר ללא הבנה והסתכל אל עבר המקום שבו ישבנו הבנות
"ממ.. לא יודעת. היא היתה שם לפני רגע" אמרתי ללא הבנה וניסיתי להבין איפה היא
"אני הולך לבפנים לראות מה איתה, תקראו לי בצהריים אולי נעשה משהו כאן" אמר תומר ונפרד מכולנו.
"כן גם אנחנו הולכים, ניפגש בצהריים" אמרה שרון והיא ומירון הלכו.
הרגשתי לא בנוח ליד אלירן .. הוא חבר של מתן, למה אני צריכה לסכסך ביניהם?
שתקנו.
"הדר." שמעתי את אלירן קורא לי בהיסוס.
מזל שמשקפי השמש היו על עיניי ככה הוא לא יוכל לראות מה מתחולל בתוך עיניי המפוחדות ממנו.
"מה" אמרתי ללא רגש והרגשתי את אצבעותיו של מתן מתהדקות סביב מותן שמאל שלי, איפה שאלירן לא רואה..
"אני-" אמר אלירן והפסיק. מה הקטע.
"אני?" שאלתי ללא הבנה
"אני מצטער על מה שהיה אתמול.. לא היתי אני" אמר בקול לא מוגדר שעצב, כאב ועייפות התערבבו בקולו.
שתקתי. מה אני יכולה להגיד? אולי אני אשמה? כמו תמיד הייתי במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון.
"את לא תעני?" שאל ללא הבנה
"מה אני אגיד לך?" שאלתי בקול חנוק וניסיתי לא לבכות והסטתי את מבטי ממנו. השקפתי על הבריכה שהיו בה צעירים מאוהבים, הורמונליים ומלאי אנרגיה חיה ונפש שמחה.
"אני לא כועסת.. אני הייתי מפוחדת" אמרתי לו לאחר כמה דקות שהיה שקט בין שלושתנו ואף אחד לא דיבר.
"אני יודע. אני גם מפחד" אמר בחשש. והוסיף "מפחד מעצמי"
שתקנו שוב.
"אתה לא תפגע בי יותר נכון?" שאלתי בהיסוס מפוחד והרגשתי את חיבוקו של מתן מתהדק סביבי ונשיקות קטנות הושארו על כתפי.
"אני לא אפגע בך" אמר וקם משפת הבריכה ואמר באכזבה "אני מצטער. אני אנסה למצוא פתרון לסידור של החדרים היום"
"זה בסדר. אני זאת שבאה אחרונה. אני אסתדר.. אנחנו נסתדר, נכון?" ניסיתי לגרום למתן ולאלירן לדבר סוף סוף.
"אנחנו נסתדר" אמר אלירן והתקדם ללכת מאיתנו.
"רגע אלירן" אמרתי לאחר כמה שניות שנראו לי כמו נצח
"אין חיבוק?" שאלתי וחייכתי חיוך קטן. בכל זאת.. אני מכירה את אלירן יותר מחודשיים זה בטוח ואני רוצה שיהיה להם טוב. שיהיה למתן טוב.
הוא צחק והתיישב על שפת הבריכה וחיבק אותי חיבוק חזק
"ועכשיו תתחבקו" אמרתי לאלירן ולמתן
"אחי אני מצטער. אני בטוח שהייתי עושה לך את אותו הדבר אם היית צועק על הבת זוג שלי" אמר ונתן למתן כיף גברי כזה וחיבוק גברי.
אני חשבתי שהם יתחבקו חיבוק מרגש יותר. טיפה יותר נשי.
"ניפגש בחדר" אמר אלירן והלך מאיתנו.
נשארנו רק אני והוא.
אני ומתן.
"אני כל פעם מופתע ממך מחדש. לטובה" אמרה בחיוך ונשק לאוזני. למזלי הייתי עם גבי אליו ככה לא היתי צריכה להסתיר את החיוך המאוהב שלי.
"אני אוהבת אותך" אמרתי ונשקתי לכף ידו שהונחה על כתפי.
"מה את רוצה שנעשה היום?" שאל
"אני ב4 אהיה רעבה" אמרתי וצחקתי צחוק קטן
"ברוך ה'. איך את יודעת שתהיי רעבה ב2?" שאל בחיוך מאושר
"אני אהיה רעבה לחומוס עם לאפה, במסעדה שהיינו בפעם הקודמת באילת" אמרתי בשמחה
"אל תדאגי. עליי. היום ב4 נהיה שם" אמר בשמחה
"ברבע ל4" אמרתי והוספתי "עד שהאוכל יהיה מוכן" וצחקתי
"בשבילך גם ב3 וחצי" אמר ונשק לשפתיי נשיקה ארוכה לאחר שסובב את פניי אליו, וגם כל גופי הסתובב אליו.
"בוא נעלה למעלה. אני רוצה להתקלח" אמרתי בקול מפונק וניסיתי לצאת מהבריכה אבל החלקתי בחזרה למים חחחח
"בואי אני אעזור לך" אמר והושיט את ידו ועזר לי לצאת מהמים.
הוא עטף אותי במגבת לבנה של המלון שהוא הביא מראש בשבילי, ונכנסנו ללובי הקריר.
"אני הולכת להביא לנו ארטיק" אמרתי למתן שניה לפני שנכנסנו למעלית. הוא החזיק בידי בעדינות והושיט לי את החולצה הלבנה שלו והלביש אותי בחולצה שלו בשביל שאני לא אתקרר.
"תוציאי את הידיים" צחק מתן וסידר את חולצתו שהיתה עליי כמו שמלת מיני על גופי.
"גלידת שוקולד, בלי זה את לא באה" אמר בחיוך רחב מתן ואני הנהנתי בראשי והלכתי אל החדר אוכל וחיפשתי במקפיא גלידת שוקולד למתן המכוער, וכשמצאתי לו גלידת שוקולד סוף סוף חיפשתי לי גלידת וניל והבאתי עוד 2 גלידות שוקולד וניל לאלירן ולשני.
"הלכת לייצר גלידה?" שאל מתן כשהגעתי ליד המעלית, איפה שעזבתי אותו לפני.
"כן" אמרתי בחיוך והבאתי לו גלידת וניל והחבאתי את הגלידת שוקולד
"הבאת לי וניל?" שאל וחייך, "כן" אמרתי בכוונה. "איך ידעת שאני אוהב גלידת וניל" אמר באושר
"מה?!" שאלתי ללא הבנה וחטפתי מידו את הגלידה
"אתה אוהב שוקולד!" אמרתי בקול קטנוני והושטתי לו את הגלידת שוקולד
"אני שמח שאת יודעת שאני אוהב גלידת שוקולד" אמר ונשק לשפתיי נשיקה קצרה ונכנסנו למעלית סוף סוף !!
"אנחנו מפריעים להם בחדר?" שאלתי את מתן לפני שנכנסנו לחדר
"הם רק ידידים. אנחנו לא נפריע להם" אמר מתן בחיוך קטן שמאשר לי להיכנס לחדר.
החזקתי בידית של הדלת ועצרתי את עצמי להיכנס לחדר.
"ואם הם יהיו יותר מידי שטותיים והם יעשו שם משהו?" שאלתי בשביל לבדוק שאני לא אכנס לחדר ואראה אותם במצב לא נעים. שוכבים או משהו.
"הדר נכון את ידידה טובה של מאור?" שאל מתן ואני הנהנתי בראשי.
"אתם שוכבים?" שאל
"לא!" אמרתי במהירות ולא הבנתי מה הוא נפל עליי
"אותו דבר גם הם" אמר מתן ונשק לראשי
"אבל הם רווקים, זה שונה" אמרתי ואשכרה התחלנו לפתוח דו שיח.
"כשהיית רווקה. כשהיית בת 17 וחצי… את ואור הייתם ידידים טובים, נכון?" שאל
"כן.." אמרתי שוב ללא הבנה וטיפה מהוססת
"עזבי" צחק והוסיף "אני מכיר את חברים שלי, הוא לא יישכב עם ידידה שלו שהיא כמו אחותו" אמר ונכנס לחדר.
הם לא התנשקו או גרוע מזה, שכבו.
הם רק ראו טלוויזיה. הם כבר התקלחו.
"הדר השקיעה בכם בארטיק שוקולד וניל" אמר מתן והתיישב על המיטה, הוא היה יבש לעומתי.
"ומה יש לכם?" שאלה שני בחיוך והעבירה מחליק על שיערה
"אני גלידת וניל" אמרתי ומתן בדיוק גם אמר "אני גלידת שוקו"
"הפכים" צחקה שני
"הפכים תמיד נמשכים" אמר אלירן וניתק לשני את המחליק מהחשמל
"מה עשית!" כעסה עליו וזרקה עליו נעל
"כל החדר בריח של שיער שרוף!" אמר בציניות
"פשוט החדר צפוף מידי, האגו שלך תופס את כל החדר" אמרה בציניות גם היא
חייכתי ומתן הושיב אותי על רגלו והמשכנו לאכול מהגלידות שלנו.
"רוצה?" שאל אותי מתן והביא לי את הגלידת שוקולד שלו
"לא, רוצה אתה?" שאלתי ומתן מיד אמר "לא!"
"אתה מציק לי" אמרה שני באנחה ונשכבה במיטה ליד אלירן ודחפה אותו לצד
"תשכבי כבר בשקט" אמר כשניסה להתרכז בטלוויזיה
"הייתי שוכבת בשקט אם היה לי מקום! כי אתה שמן" אמרה בצחקוק קל
"כי מישהי הפריעה לי בזמן שהיתי במכון כושר" אמר בחיוך
"למדתי בלימודים שלי בפסיכולוגיה שאתה צריך חיבוק" אמרה בחיוך רחב
"כן, לא חיבקו אותי כשהייתי קטן" צחק וחיבק את שני ושניהם נרגעו ושתקו.
"אני הולכת להתקלח" אמרתי למתן ונשקתי לשפתיו נשיקה רכה ונשכתי מעט את שפתו התחתונה והוצאתי אותה מעט החוצה.
"בסדר אהבה שלי. אני אחכה לך במרפסת, אני חייב סיגריה ואני אתקשר אל אמא שלי" אמר
"אוקי" אמרתי והשענתי את ראשי על כתפו והוספתי "מה אני אלבש?" וחיפשתי במזוודה שלי שהיתה מבולגנת בגד ללבוש
"שימי פיג'מה, אחרי זה נבחר מה תלבשי" אמר ונשק לראשי
"טוב" אמרתי בחיוך ולקחתי איתי את הפיג'מה ובגדים תחתונים ונכנסתי למקלחת.

נכנסתי להתקלח ונעלתי אחרי את הדלת. כמובן.
שטפתי את גופי במים החמים וחפפתי את שיערי פעמיים על מנת להוציא ממנו את הכלור.
אחרי שהייתי נקייה המשכתי להנות מזרם המים החמים, צחצחתי את שיניי במקלחת ונהנתי מהאדים האלה שחונקים אותי וגורמים לי לתחושת אופוריה.
המשכתי להנות מהמים ומהשקט ודפיקה חלשה בדלת הפריעה לי מעט.
"הדר את במקלחת שעה" שמעתי את מתן צוחק
"ואני חייב להשתין, או שתצאי או שאני נכנס" אמר מתן
"תתאפק" צחקתי
"מה שעשיתי עד עכשיו זה להתאפק" אמר בצחקוק קל. בחיים לא האמנתי שאני אצחק עם הבן זוג שלי על דברים כאלה!
"טוב" צחקתי וסגרתי את המים והתעטפתי 2 מגבות. אחת על ראשי והשנייה על גופי.
פתחתי את הדלת ומתן נכנס לשירותים וסגר אחריו את הדלת.
בזמן שהוא עשה פיפי אני הסתרקתי. הוא היה עם גבו אליי וגם אני היתי עם גבי אליו בשביל להסתרק מול המראה. כמה קשרים היו לי!
כשלא שמתי לב הרגשתי שנדחפתי ע"י מתן הצידה בשביל שהוא יעמוד מול הכיור וישטוף ידיים.
רק עכשיו שמתי לב לרעש של המים של האסלה יורדים.
"דביל" צחקתי והמשכתי להסתרק.
"דביל מי שלא אוהב אותך" אמר ונשק לשפתיי בזמן שניגב את ידיו במגבת התלויה ליד המראה.
"תסרק לי את השיער" אמרתי בקול מתפנק. הוא צחק והחזיק את המברשת בידו והתחיל להבריש את שיערי בעדינות. הוא כבר התאמן על האחיינית שלו , בגלל זה הוא יודע את הטכניקות שלא יכאב לי.
"תתלבשי וננוח?" שאל מתן והביא לי את המברשת עם השיער שנשר לי
"כן" אמרתי וחייכתי חיוך מבויש
"ואחרי זה אני רוצה להגיד לך משהו" אמר במבט רציני.
אני שונאת שעושים לי את זה!!
כשמתן יצא מהמקלחת התלבשתי ויצאתי מהחדר ונהנתי מהשקט.
"בואי" אמר מתן בחיוך קטן, נשכבתי לידו והתכסיתי בשמיכת הפוך הנעימה
"על מה רצית לדבר?" שאלתי בשקט כי שני ואלירן ישנו
"שאת יפה" אמר בחיוך קטן. אז למה הוא היה רציני כ"כ?
"אז למה היית רציני?" שאלתי ללא הבנה
"סתם נזכרתי שבמלון הזה הפכנו להיות זוג רשמי" אמר וחייך אליי
"שרדפת אחריי עד אילת בשביל להוכיח את אהבתך אליי" אמרתי בחלומיות
"שהגעתי עד אילת ומישהי דיממה לי במיטה" אמר וצחק
"הי תירגע, אמרתי לך שאתה יכול לישון בחדר אחר" אמרתי פגועה
"אני אוהב אותך. את תמיד יודעת את זה.." אמר בשמחה
"אנחנו היום ביחד 7 חודשים" חייכתי אליו
"נכון, אני זוכר שלפני חודש חגגנו חצי שנה" צחק
"והשקעתי בך ספא" אמר והוסיף "והתבאסתי שלא יכולת לצאת לשבת"
"כן, אבל היומיים האלה איתך היו מאוד משמעותיים בשבילי" אמרתי באושר
"גם אם יש עליות ומורדות, אני תמיד יאהב אותך. אתה החצי השני שלי. הגבר שלי" אמרתי בחיוך מאושר שוב.
"גם אם לא הכל נראה ורוד. תדעי שאני פה בשביל להפוך הכל לוורד, ונעשה את זה ביחד" אמר בקול המרתק שלו.
"כי מאחורי העננים, תמיד השמיים כחולים" אמרתי וחיוך קטן בצבץ בין שפתיי. זה התקופה של כמעט מלאכים משפיעה עליי.
"מאחורי משקפיים אדומות, רואים עולם ורוד. את המשקפיים שלי. את העיניים שלי" אמר ונשק לאפי
"מושפע מעספור" אמרתי והוצאתי לו לשון, הרסתי את כל הרומנטיקה
"לא את. מושפעת מכמעט מלאכים" אמר והוציא נהמה מוזה כזאת של 'סהה' הילד פרחה!
"אתה מאמין בקשר נקי?" שאלתי
"מה זה קשר נקי מבחינתך?" שאל ללא הבנה
"קשר בלי בגידות" אמרתי בשקט
"ברור. אני חושב שלבגוד זה לא פתרון נכון. כי אם לא טוב לך עם מישהי, אתה לא צריך לבגוד בה. אפשר להיפרד, יש הרבה דרכים. אדם צריך להתמודד עם הבעיות, לא לברוח." אמר
"אני אומרת שקשר מחזיק רק בעזרת האמון" אמרתי והוספתי בחיוך קטן "ואני מאמינה בך"
"אני מאמין בך יפה שלי. בגלל זה אני לא דואג כשאת עם ידידים שלך" והוסיף "נכון שאני כועס כשאת לא מקשיבה לי ומתעקשת לצאת לבחוץ עם שורט כשקר. או שאת עושה מחליק והשיער שלך בסוף יישרף" אמר ונשק לראשי
"אבל אני כאן. בשביל להגן עלייך, להיות פה בשבילך גם כשקשה" ונשק לשפתיי נשיקה רכה.
"אני אוהבת אותך. אתה חלק חשוב מהחיים שלי" אמרתי וניסיתי לא להיות רגשנית מידי.
עליתי מעליו כשכל גופי נשכב עליו וכמובן שהוא רחב וארוך יותר ממני..
נשקתי לשפתיו ויד אחת שלי היתה על צווארו ויד אחרת שלי הונחה על החזה שלו. מרגישה את הלב שלו.
יד אחת שלו הונחה על מותן ימין שלי וידו השנייה חפנה את סנטרי והעמיקה את הנשיקה.
היא היתה אחרת.
נקיה?
מלאת רגש, שמחה, עצב, כאב והכי הרבה -אהבה.
פי נפתח מעט ולשונו נכנסה לפי והרגשתי איך נקשרנו אחד לשני. פיזית ורגשית.
השפתיים שלא נפרדו לרגע. הלב שלי שכבר שייך לו, והלב שלו ששייך לי.
התנתקתי מעט מהנשיקה וניסיתי לנשום. הנשיקה הכי ארוכה שלו.
"מה אתה מחייך" אמרתי וניסיתי לא להראות שאני מובכת
"את שלי" אמר בחיוך והוסיף "כשחברים שמעו שאת בת 18 וחצי, עוד מעט 19 . הם לא הבינו איך אני נמצא עם מישהי שעוד מעט בת 19 כשאני עוד מעט בן 24" אמר וחייך חיוך קטן והמשיך
"אבל אני אמרתי שהאהבה מנצחת. הגיל לא חשוב. המראה לא חשוב. העיקר שיש בינינו אהבה" אמר ונשק לשפתיי עוד נשיקה ארוכה שממש התלהטה.
כל נגיעה שלו בי. כל מילה שלו שמיועדת לי גורמת לי לעוף עד לשמיים.
ככל שהנשיקה התלהטה לא יודעת מה עבר לי בראש באתי להרים את חולצתי. כבר ראו את חצי מהבטן שלי.
"לא הדר" חייך מתן והחזיר את חולצתי בחזרה שלא יראו את הבטן שלי
"למה?" שאלתי ללא הבנה, הוא דוחה אותי?
"כי אנחנו לא לבד בחדר" אמר והצביע על שני ועל אלירן
"שיט. שכחתי" אמרתי במבוכה וקברתי את ראשי בחזה שלו וכיסיתי עם השמיכה את ראשי ופשוט שתקתי.
הרגשתי את ידיו של מתן מלטפות את ראשי ומשחקות בשיערי הלח
"הדרי, תרימי את הראש" אמר מתן והוריד את השמיכה מעל ראשי וניסה להרים את ראשי מעט על מנת שאביט בו.
"לא" אמרתי בשקט והוא ניסה שוב להרים אותי מכתפיי אבל החזקתי בו חזק עד כדי כך שהוא לא הצליח.
"הדרי, תסתכלי עליי." אמר בקול הממיס שלו.
"אתה מבטיח לא להסתכל עליי?" שאלתי לאחר כמה שניות
"הדר" אמר ויכולתי להרגיש את החיוך שלו מיד לאחר מכן.
הרמתי את מבטי אליו ונשכתי את זווית שפתי כי ניסיתי למנוע ממני לחייך
"אני לא רוצה שתרגישי לא בנוח. את הבחורה הכי מושכת שאני מכיר." אמר ונשק לראשי
"טוב, רק בוא נלך לישון" צחקתי והנחתי את ראשי על החזה שלו וניסיתי להירדם
הוא הזיז אותי מעט שאני אשכב עליו בתנוחה נוחה וככה אני לא אפריע לו גם לישון.
נשכבתי עם חצי גוף עליו וניסיתי להירדם. ונרדמתי.

"כן גם אני ראיתי את לירון" שמעתי צחוק של בחורה, זאת שרון. מה היא עושה כאן?
המשכתי לעצום עיניים. אין לי כוח לקום.
היה הרבה רעש בחדר.. לא רק של אלירן ושני, גם מירון ושרון כאן לפי הקולות שלהם.
"מתי נצא?" שמעתי את הקול של תומר. עדיין ישנתי עם מתני. איכשהו הגענו לישון צמוד אחד לשני כמו כפיות.
פקחתי מעט את עיניי וראיתי את נטשה, תומר, מירון , אלירן, שני ושרון יושבים על הספה.
"בוקר טוב נסיכה" שמעתי את נטשה אומרת וצוחקת צחוק קטן
"בוקר" ביטאתי ללא קול וחייכתי חיוך קטן
"מתי הלכתם לישון?" שאלה שני ללא הבנה
"לא יודעת" מלמלתי והוספתי "מה השעה? אני רעבה" צחקתי
"4 וחצי, תכננו לצאת לחומוסיה כאן" אמר תומר, וזה בדיוק מה שרציתי!!!
"אז אני אקום" אמרתי בחצי פיהוק והוספתי "ואני אעיר את מתן ונלך לשם"
"אנחנו בלובי מחכים לכם" אמר אלירן וכולם יצאו מהחדר שלנו.
ליטפתי את החזה של מתן ונשקתי לשפתיו נשיקות קצרות
"בוקר טוב" מלמל והחזיק בראשי ונשק לשפתיי נשיקה ארוכה
"הם רוצם שנצא לחומוסיה כמו שרציתי" צחקתי והוספתי "אז תתארגן, הם בלובי מאורגנים"
"כן שמעתי את השיחה" הוא צחקק לעצמו
"אז למה לא קמת?" שאלתי ללא הבנה
"שמעתי בתת מודע שלי , אבל לא היה לי את הכוח הנפשי והפיזי לקום" אמר בחיוך קטן

מתן התלבש במכנס ברמודה ג'ינס בהיר וחולצת טריקו שחורה של הוליסטר, יש לי גם חולצה כזאת חחח הוא קנה לי ולו. יש לנו כבר 3 חולצות אותו דבר.
"מה אני אלבש?" שאלתי והפכתי חצי מהמזוודה שלי. לבשתי עליי שורט ג'ינס טיפה רחב בהיר עם ניטים בכיסים הקדמיים ושפשופים במקדימה ובמאחורה. עדיין הייתי עם חולצת פיג'מה.
"שימי את החולצה הוורודה הזאת" אמר והצביע על חולצה ורודה מהמזוודה, אבל היו שם 2 חולצות ורודות
"איזה?" שאלתי והראתי לו
"כמו של עדן" אמר והבנתי למה הוא מתכוון,. לי ולעדן יש חולצה ורודה שקנינו ביחד בת"א יפה ופשוטה כזאת בו זמנית.
לבשתי את החולצת טריקו הוורודה שכתוב עליה 'KEEP CLAM IT'S MY DAY'
שמור על קור רוח, זה היום שלי.
"עכשיו אף אחד לא יעצבן אותך" אמר מתן לאחר שקרא את הכתוביות על החולצה
"זה תקף גם לגבייך" אמרתי בצחקוק קל
"את רומזת שאני מכעיס אותך?" שאל ללא הבנה , באתי לענות אבל הטלפון של החדר שלנו צלצל
עניתי לשיחה.
-"הלו?" שאלתי ללא הבנה ואיפרתי את לחיי בסומק ורדרד
"רדו כבר" שמעתי את מירון
-"אה" צחקתי והוספתי "למה התקשרת לחדר?!" שאלתי ללא הבנה
"כי אתם לא עונים באף טלפון" אמר וצחק לאחר מכן
-"טוב אנחנו באים" צחקתי וסיימנו לדבר.
הסתכלתי על האיפון שלי והוא באמת על שקט, גם של מתני.
והם באמת התקשרו 4 פעמים לכל טלפון.

"הגעתם!" שמעתי את מירון אומר בהקלה, התחלנו ללכת ברגל אל עבר החומוסיה. אני כבר מפנטזת על האוכל חחחח
"מתני" אמרתי בזמן שהלכנו ותפסתי בכף ידו
הוא המהם בקולו וחיכה שאמשיך. "אני אוהבת אותך" אמרתי ולא רציתי שמחר בערב יגיע ונצטרך לחזור הביתה.. למרות שבא לי לחזור הביתה לישון בבית של אורי, לאכול שם ארוחת בוקר עם מתני וליאורי ועדנוש. משפחה..
"אני אוהב אותך" אמר בצחקוק קל ונשק לצווארי בהפתעה.
התיישבנו במסעדה והתחלנו לאכול עד שהתפוצצתי!! אין דברים כאלה!
"איפה אתם תהיו בשישי?" שמעתי את מירון שואל את מתן
"לא יודע, נזרום יש תכנון?" שאל וכרך את ידו על כתפי ומשך אותי אליו לחיבוק בזמן שנישנשתי צ'יפס
"לא, בגלל זה אני שואל" חייך מירון
"אז אני אהיה עם הדרי לבד, שבת רגועה. כבר נזרום משם לאנשהו" אמר בחיוך מתן
"אפשר להיות אצל אורי?" שאלתי את מתן בחיוך קטן
"מה שאת רוצה" צחק
"אז בערב אנחנו אצל אורי" אמרתי וחיכיתי להגיע מחר בחמישי בערב לבית ויום למחורת אל אורי.
"מה שתרצי" אמר ונשק לאפי

חזרנו בערב למלון ובהחלט היינו עייפים!! טיילנו בכל מקום אפשרי, היינו בהחלקה על הקרח והסתובבנו במלון וישבנו בערב באיזה בר עם כל הסטודנטים. כל בן אדם שני בא אל מתן ואל חברים שלו ודיבר איתם. הילד מבוקש
"נהנת?" שאל מתן לפני שנרדמנו
"כן" חייכתי והוספתי "מתי מחר נסע?" שאלתי, למרות שזה לא יפה לשאול
"ב2 מפנים את החדרים, אפשר להישאר יותר" אמר
"אני רוצה לחזור לדירה כבר" צחקתי והוספתי "לא הייתי שם חודשים, ואני מתגעגעת אל אורי ואל שרית ואל עומרי ועל עדן ואל ליאור ואל יוסי ואל יובל!" והתחלתי לפרט לו שמות ועוד שניה בכיתי
"אני אחזור לדירה שלי ואת לדירה שלך ונארגן את הדברים ובערב אני אבוא אלייך אחרי ביקור אצל אמא שלי וניפגש עם יוסי ויובל, טוב?" שאל. הנהנתי בראשי.
"עכשיו נחזור לישון" אמר בחיוך