מתי היא תשים לב פרק 27 חלק ג'

נקודת מבט מתן-
התעוררתי בבהלה כששמעתי את הדר אומרת שיש לה צירים, אני בטח חולם.
"צירים?!" נבהלתי וקמתי בבהלה מהמיטה והדר רק חייכה חיוך קטן ואמרה "בוקר טוב יפיוף"
חלמתי את זה, שלא תהיה בהריון עכשיו.. מה בהריון!?
"יא ראבי, איזה חלום היה לי! חלמתי שאת בהריון" אמרתי ופיהקתי פיהוק ענק שחשבתי ששאבתי את חצי מהחדר לתוכי.
"מה אתה אומר" צחקה וליטפה את פניי עם ידיה הקטנות והקרות מהמזגן
"מתי התעוררת?" שאלתי וקמתי מהמיטה אל עבר המקלחת שבחדר בשביל להתארגן, סגרתי את הדלת ושמעתי את הדר אומרת בזמן שהיא צוחקת "לפני שהיו לי צירים"
הדר!!
סיימתי להתארגן ויצאתי מהמקלחת והדר עמדה עם גבי אליי והתעסקה באייפון, הרמתי אותה בלי לחשוב פעמיים על גבי והיא התחילה לצעוק ולצחוק בו זמנית
"פעם אחרונה שאת מעירה אותי ככה" אמרתי ופתחתי את הדלת ויצאנו אל המטבח שבו אמא שלי ערכה שולחן וליאת ושני דודות שלי עזרו לה לארגן.
"בוקר טוב" אמרתי והורדתי את הדר מעל גבי אל הריצפה וכרכתי את ידיי סביב מותנייה וקירבתי אותה אליי והיא השעינה את גבה על החזה שלי.
"בוקר טוב ילד יפה שלי!" אמרה אמא ועזבה את הכל ונישקה את הלחי שלי והוסיפה "מסכנה הדר, הערתי אותה בגללך" והמשיכה לערןך את השולחן
"כל הכבוד, היא צריכה לקום מוקדם" אמרתי ונשקתי לכתפה של הדר והתנתקתי מחיבוקו והלכתי להכין לנו לשתות
"הדר שוקו או נס?" שאלתי והיא ענתה "שוקו, וכפית סוכר" והתיישבה בספה בסלון ליד אבי וחברה שלו,
"אני לא שם לך סוכר" אמרתי והתחלתי להכין לנו את השתיה, היא אוכלת סוכר ואז היא מרגישה לא טוב, או גרוע יותר.. כשהסוכר מתחיל להשפיע עליה והאנדרנלין זורם בעורקיה..
"אבל בא לי" אמרה בקול החמוד שלה, עליי זה לא עובד. "לא" אמרתי ודחפתי לה את השוקו בלי הסוכר לידיים לפני שתתלונן
"שוקו לאישה הכי יפה" אמרתי והגשתי לה את השוקו, היא הסמיקה מעט ולגמה מהשוקו החם והביטה בי בחיוך קטן. "בא לי מהנס שלך" אמרה הדר ולגמה מהנס שהכנתי
"טעים?" שאלתי, היא הנהנה בראשה והמשיכה לשתות
"אתה בא לבית כנסת?" שאל אותי אבי, "אה כן, אלינור את נשארת כאן?" שאלתי את הבת זוג של אבי בשביל שהדר לא תישאר כאן לבד למרות שלא אכפת לה..
אלינור הנהנה בראשה ולגמה מהנס שאבי הכין לה
"אתן רוצות להישאר כאן?" שאל אבי, הדר הנהנה בראשה ובדיוק אמא באה והתיישבה לידנו והתחילה לספר לנו על המבצע שידוכים שלה.. כן אמא..
"נכון הבת של סימה השכנה של סבא?" שאלה ותכלס אף אחד לא ידע למי היא מתכוונת אבל נזרום. "כן" אמר אבי, "אז היא רווקה ורציתי לדעת אולי יש לכם חבר רווק לשדך לה" אמרה אמא
"אני רווק" אמרתי והדר הסתכלה עליי וכיווצה את עינייה והסתכלה על הטלוויזיה בחזרה, אמא אבי ואלינור צחקו בעוד שהדר לא יודעת שאני סתם אומר.
"הוא צוחק הדרי מאמי, כבר שמעת על הכישרון שלו?" אמרה אמא ואבי מיד אמר "מנגן על עצבים!" והדר צחקה צחוק קטן ומבוויש והניחה את ראשה על החזה שלי והביטנ בטלוויזיה בזמן שרגלייה הונחו צמוד לרגליי על הספה.
"אז אם יש לכם תגיד לי" אמרה אמא וקמה מהספה אל המטבח וארגנה את כל הדברים
"אל תדאגי, אני אגיד לך" אמרתי ונשקתי לראשה של הדר, היא זזה לצד ואמרה "אני עדיין כועסת עלייך" אמרה וקיווצה שוב את עינייה, א'ח ההדר הזאת..
"תספרו לה שרק אותה אהבתי ועד היום שאלתי!!" שרתי לה והיא רק הסמיקה והשפילה את ראשה לריצפה
"סבתא סבתא" שמעתי את ליהי נכנסת בדלת ורצה אל תוך הבית.
"מה כפרה שלי" אמרה אמא ועזבה הכל בשביל להרים אותה
"הביאו לי מלא סוכריות!" התלהבה ליהי ואמא צחקה ונשקה לראשה והורידה אותה לריצפה
שי נכנסה לבית מותשת כשהיא מכניסה את העגלה של הבובות של ליהי
"בוקר טוב חברה סל מתן , בוקר טוב מצ'ני, בוקר טוב אלי ואבי" אמרה ליהי בקול מצחיק, יש לה קטע לעוות לי את השם למצ'ן, והתבלבלות עם ה-ש' וה-ס' בא לי לאכול אותה
"בואי הנה שמנדוזה" אמרתי לה והיא צחקה ורצה אליי, הושבתי אותה עליי והדר זזה לצד, היא מפחדת מליהי חחחחח, ובצדק.. אחרי מה שהיא עשתה לה בפעם הקודמת..
"הדר היא לא תעשה לך כלום, נכון ליהי?" אמרתי וליהי הנהנה בראשה, הדר נשארה טיפה מרוחקת וברגע שליהי הוציאה את הסוכריות וזרקה על אבי ועל הדר על הדרך, היא קמה והלכה לעזור להכין סלטים.
"ליהי אני כועס עלייך, את מתנהגת לא יפה. לכי תבקשי סליחה" אמרתי וליהי התחילה לבכות, היא לא רגילה שאני כועס עליה..
"עכשיו ליהי" לא וויתרתי לה. היא קמה מהספה ורצה אל הסלון אל אמא שלי כי שי מתקלחת עכשיו
"סבתא, מתן מסיק לי" אמרה בבכי והדר הסתכלה עליי וחייכה חיוך קטן והמשיכה להכין סלט
"למה מתן מציק לך?" שאלה אמא והמשיכה לחתוך סלט,
"כי אמרתי לו שיפסיק להסיק לחברה ש'לו" אמרה ליהי , היא כל כך שחקנית, את המילה האחרונה היא אמרה כמו שלוכית.
"הדרי זהו, לכי תנוחי, את האורחת" אמרה אמא והדר צחקה ושטפה את הכלים שהשתמשה בהם והלכה לחדר שלי וסגרה אחריה את הדלת, היא נראה לי לא באה לכאן יותר..
"הדר אפשר להיכנס?" שאלתי בזמן שדפקתי בדלת, "לא" שמעתי אותה אומרת וצוחקת צחוק חלוש אחריי זה , "אז בעיה שלך" אמרתי ונכנסתי לחדר, היא שכבה על הצד בזמן שהסתמסה באיפון שלה.
"אחיינית שלך היא מפלצת" אמרה הדר כמו ילדה קטנה והורידה את חיוכה מהפנים
"היא לא התכוונה" אמרתי והדר הנהנה בראשה ואמרה "זה בסדר, אני יכולה להישאר כאן טיפה?" שאלה והתכוונה להישאר בחדר.
הנהנתי בראשי ונשכבתי לידה, מנסה לראות אם היא תגיד משהו..
"מתן, אתה מתכוון להישאר שם או לבוא איתי?" שאל אבי מבעד לדלת הסגורה
הסתכלתי על הדר והיא סימנה לי שאני אלך, "אני בא" אמרתי והתלבשתי בגדים יפים לבית כנסת.
חבל לי שהדר נפגעה מהאחיינית שלי..
יצאתי מהחדר והלכתי לבית כנסת כשאני מרגיש רע עם מה שקרה…

חזרתי מהבית כנסת והופתעתי לגלות את הדר ישנה בחדר, אבל המפתיע בזה, זה שךיהי ישנה לידה. היא בטח לא שמה לב שליהי ישנה לידה.
"הדרי, בוקר טוב יפה שלי." הערתי אותה והיא התמתחה והבחינה בליהי שישנה לידה וחייכה חיוך קטן, "היא חמודה רק כשהיא ישנה" מלמלה הדר ולפני שהספקתי להגיב שפתיה של הדר נלחצו אליי ונישקו אותי נשיקה ארוכה ונעימה.
"יפה קטנה שלי, קומי" הערתי את ליהי, היא התעוררה והסתכלה על הדר ואז עליי, הדר סובבה את מבטה והחזיקה בזרועי ונעמדה מאחוריי. ליהי יצאה מהחדר ואני והדר נשארנו בחדר
היא התיישבה על המיטה ושפשפה את עינייה והביטה בי בחיוך קטן, חייכתי אליה חיוך קטן ונשכבתי לידה. הבטתי בהדר שהרימה את חולצתה עד קו החזייה , היא התעסקה בטבור שלה והסתכלה על העגיל. "הוא מכוער, אני רוצה אחד אחר" אמרה וניסתה לפתוח את הסוגר של העגיל
"אל תיגעי, יהיה לך אינפקציה. עכשיו בואי נלך לאכול" אמרתי והדר הנידה את ראשנ לשלילה והניחה את ראשה על החזה שלי וסרבה לקום.
"הדרי." אמרתי והדר אטמה עם ידיה את אוזניה. כל הכבוד הדר
התייאשתי וליטפתי את גבה עם היד שעוטפת את גבה בעוד שידי הקרובה אל בטנה הועברה על הטבור שלה , הזזתי מעט את העגיל בשביל לבדוק מה עם הטבור המחורר שלה, היא סתם עשתה טעות.. "שמת את המשחה?" שאלתי, היא הנהנה בראשה ועצמה את עינייה.
"מצ'ן וחברה ש'לו" שמעתי את ליהי אומרת ודופקת על הדלת, אך המשוגעת הזאת הקטנה
"לא רוצים ולא רוצים" אמרה הדר בקול ילדותי, אהבה שלי בחיים זאת.
"לא לא לא לא" צרחה ליהי ושמעתי את הקול של ליהי נחלש, רונן אח שלה בטח לקח אותה בגלל שעשתה רעש, והוא סתם אוהב להתעלל בה.

התיישבנו בשולחן אוכל עם כולם והחזקתתי בכף ידה של הדר ושילבנו את אצבעותינו אחת בשניה , שמתי להדר אוכל בצלחת כי ראיתי שהיא נמנעת מלאכול , היא אכלה טיפה סלט
היא אכלה סלט של פרות, שזה עם מלא עלים ירוקים ואני סלט רגיל, עגבניה מלפפון וחסה.
"למה את לא אוכלת?" שאלתי אותה, היא הביטה בי והתקרבה לאוזן שלי ולחשה באיטיות מסחררת "אני לא רעבה". המשפט הכי חופר שלה
"תאכלי מה שאת יכולה.. אבל חבל, תנסי לאכול, ככה יהיה לך שרירים" אמרתי בחיוך קטן, היא הסתכלה עליי ואמרה "זה משפט שלא עובד עליי כבר מגיל 4" צחקה והמשיכה לאכול

"את יודעת מי בא לפה?" אמרתי להדר והתיישבתי ליד בחזרה ליד כולם, ישבנו בסלון ודיברנו על כל מיני דברים.
"ג'ורג' קלוני החתיך?" שאלה בתדהמה. "לא, בר רפאלי" אמרתי כתגובה והדר הרימה את גבתה השמאלית והביטה בי לשניה והפנתה את מבטה אל הצד השני.
"יובל ויוסי" אמרתי לפני שיהיה מלחמת עולם שניה.
"באמת?" שאלה בחיוך קטן והתקרבה אליי והניחה את ראשנ על כתפי בעוד שידיה נכרכות סביב מותניי בזמן שישבנו צמודים אחד לשני על הספה.
"כן" אמרתי ושמעתי את ליהי שרה "רינת ו-יויו יוסאים לטייל יוסאים לטייל בארץ ישראל"
"איך אפשר לא לאהוב את ה.." באתי להמשיך והדר קטעה אותי ואמרה "את המפ.." וקטעתי אותה
"הדר" גערתי , "מה.." אמרה בהתהממות והמשיכה "באתי להגיד מהממת" ולגמה מהכוס מים.
"את המפלצת הכי חמודה שאי פעם ראיתי" אמרתי והדר קיווצה את עינייה ולא הסכימה להקשיב לי והלכה להתיישב ליד אמא שלי שקיבלה אותה בהרבה חום ואהבה בבית.
הסתכלתי על הדר שלא התייחסה אליי והלכתי לשבת ליד סבא , ליהי שיגעה לו את הצורה.
"מה נשמע סבא?" שאלתי, "ב"ה ילד. איפה הדר?" שאל כשהבחין שהיא לא לידי, סבא ישב במרפסת, הוא אוהב את הנוף שיש מהדירה על כל העיר.
"היא עם אמא, ליהי משגעת אותך?" שאלתי, הוא צחק ואמר "חס וחלילה!" וצבט את לחייה השמנמנות של ליהי. .

חזרתי לסלון והבית התחלק לכמה חלקים, הילדים הקטנים במרפסת עם סבא, בעוד שבסלון כל המבוגרים, שזה הדר אמא שלי דודות שלי ואבי וחברה שלו. וסבתא ועוד 2 דודות שלי מבשלות במטבח.
על הספה היה מקום ליד הדר ואמא שלי, נשכבתי על הספה והנחתי את ראשי על רגליה של הדר, היא החזיקה בראשי והזיזה אותי ממנה אבל אני חזק, אכלתי אוכל בגלל זה… נשארתי להניח את הראש עליה.
"תשחקי לי בשיער" אמרתי והדר צחקה ואמרה "יש לך הרבה שיער, תבחר איפה" , הכניסה לי חזק.
"באני אני רוצה לתת לך נשיקה בואי רגע" אמרתי והדר חייכה והורידה את ראשה אל הלחי שלי
התקרבתי לאוזן שלה ולחשתי "בקוצים ברגליים" והיא פערה את פיה בתדהמה
"לך תחפש את חברים שלך" אמרה והפסיקה להעביר את אצבעותיה בשיערי בראש.
"אין לי חברים" התלוננתי בפניה.
"כנס לגוגל ותרשום שם 'מחפש חברים לקניה' ואז תבקש מהם שישחקו לך בשיער" אמרה
"את הכי יפה. את יודעת את זה?" אמרתי בהתחנפות
"לא, אני לא יודעת" אמרה , כולם דיברו אבל אני התעמקתי בשיחה שלי ושלה.
"אז עכשיו אני יגיד לך.. את האישה הכי יפה…." אמרתי והוספתי כשראיתי שחייכה חיוך מבוייש, "מבין כל הנשים שלי" . היא נתנה לי מכה חלשה בחזה ואמרה "אתה אוהב אותי, אתה סתם מדבר שטויות" אמרה וקמה מהספה ונתנה לראשי לנחות בכאב על הספה.
"מתן!" כעסה אמא וסימנה לי ללכת לדבר עם הדר. "היא יודעת שאני מאוהב בה. חולה לה על הצורה" אמרתי והדר הסתכלה עליי מרחוק ואמרה "באמת?" וקיווצה את עיניה שוב, שתפסיק לקווץ את הפנים שלה, היא נראת כמו דג זהב חמוד כזה.
"את היחידה בחיי" אמרתי והיא התקדמה והושבתי אותה על רגליי בזמן שישבתי נורמאלי על הספה.
"בת כמה את הדר?" שאלה דודה שלי, הדר כרכה את ידיה סביב צווארי והשעינה את ראשה על כתפי וענתה "19" וחייכה, עטפתי את ידיי סביב מותניה ונשקתי לזרועה שלה שהיתה כרוכה סביב צווארי.
"אז רגע מה ההפרש גילאים בינכם?" שאלה בת דודה שלי, שני.
"4 וקצת שנים" אמרתי ושני הסתכלה עלינו וחייכה חיוך מוזר. מה זה היה..
"הרבה, לא?" שאלה דודה שלי, הסתכלתי עליה ולא ידעתי מה להגיד.
"הפרש גדול, אבל אני אוהב אותה. והיא אותי" אמרתי והדר צחקה
"גבר גודל עד גיל 8, מאז, הוא רק גובהה" אמרה הדר. "מה זה מה זה?" אמרתי והסתכלתי עליה
היא רק צחקה וחייכה את החיוך הממכר שלה, "נראה לי התבלבלת" אמרתי שנית.
"צודק…" אמרה ונרגעתי, "גברים גודלים עד גיל 3 ומאז הם רק גובהיים" אמרה.
"היית רוצה" אמרתי ודפקתי נהמה מוזרה כזאת של 'לא את' חחחח פאקצה נהיתי
"אני מסכימה!" שמעתי את יובל אומרת , לא שמתי לב שהם בכלל נכנסו
"מה את מסכימה?" אמר יוסי והתקרב אל אמא שלי וחיבק אותה ונישק אותה.
יובל וקובי היו אצלנו פעמיים מאז שחזרנו מחול, ואנחנו הינו אצלם גם.
"שגברים זה עם מוזר" אמרה הדר וניסתה לקום ממני אבל לא אפשרתי לה וכרכתי את ידיי סביב בטנה חזק יותר ובסוף היא נכנעה כשראתה שאני לא מוותר. יוסי התיישב לידי ולידו ישבה יובל
"דקה בלעדיי את לא יכולה" אמר יוסי ונישק את שפתיה לפני שתגיד לו משהו
"רונן יש לך חברה?" אמרה שי , אמא שלו והחזיקה בידה את ליהי והתיישבה בכיסא ממולנו
"איכס" אמר וברח למטבח אל סבתא שבדוק יש לה בכיף סוכריות
"לי יס חבר" אמרה ליהי, "מי זה?" שאלה שי, "קוראים לו.. קוראים לו.. ציקו" אמרה,
"ויש לו איפון?" שאלה שי , ליהי צחקה ושמה ידיים על הראש ואמרה "אתה מסוגע ואת מסוגעת וכולכם מסוגעים" וברחה מידיה של שי והלכה למטבח
"יש לי גם חבר מסוגע" לחשה לי באוזן הדר. "יש לי חברה משוגעת" אמרתי לה בחזרה

העברנו את השעתיים כולם ביחד ובסוף כולם התקפלו לישון, סבא וסבתא הלכו לישון בבית שלהם שנמצא רחוב לידנו, ואצלם ישנו דודות שלי והבעלים שלהם.
ואצלנו אני ושי, כל אחד בחדרים שלו עם מי שהוא כאן. היא עם בעלה ליהי ורונן, ובחדר אחר ישנו כל הבני דודים הקטנים, בת דודה שלי שבת 16 ובת דודה שלי השניה שבת 16 וחצי.
ואבי וחברה שלו אלינור נמצאים אצלהם בבית, הם גרים פה בית לידנו, שם גם נמצאים כל השאר.

יוסי ויובל נשארו פה איתנו וישבנו במרפסת.
"החג הזה לא נגמר, כמה אוכל!" התלננה באופן חיובי יובל
"תשמיני לא יזיק לך" אמר יוסי וכיבה את הסיגריה במאפרה. הדר מתעצבנת כשאני מעשן לידה, היא אומרת שהיא 'מתפתה לעשן' . ומי אני שאסכים לה דבר כזה..
"הדרי" לחשתי לה באוזן ונשקתי לצווארה, היא ישבה עליי והיא מעכה לי את הצורה,
"די" מלמלה והניחה את ראשה על כתפי ועצמה את עינייה, היא ויובל נראות שפוכות.
"את רוצה לישון?" שאלתי, "בא לי מסאג" אמרה בקול עייף ומתפנק
התעלמתי מבקשתה של הדר והסתכלתי על יובל שישבה בכיסא ומאחוריה עמד יוסי וחיבק אותה מכתפיה ונשק לראשה בזמן שהסתמסה באיפון שלה
"יוסי אמא שלי רוצה שנחזור" אמרה יובל בחיוך קטן ועייף, "אנחנו נלך ונראה אתכם כבר" אמרה בחיוך ונפרדה ממני ומהדר וגם כך יוסי. הדרך חזרה לשבת עךיי באותה תנוחה כשרגלייה מונחות על הכיסא בעוד שהידיים שלה נעטפו סביב מותניי וראשה נשען על החזה שלי, כרכתי את ידיי סביב כתפייה ונשקתי לראשה. אני מותש והיא יותר.
"מתן נכון אתה אוהב אותי הכי בעולם?" אמרה הדר ועיניה נפקחו באיטיות ועיניה הכחולות כקרח הביטו בי. "נכון" אמרתי ונשקתי נשיקה רכה וקצרה לשפתייה.
"גם אני אוהבת אותך, הכי בעולם" אמרה ועצמה את עינייה בחזרה והמשכנו לשבת שם בשקט.
ליטפתי את שיערה של הדר ושמתי לב שהיא בשלבי הירדמות.
"תשני יפה קטנה שלי" אמרתי ונשקתי לראשה, "אני מפחדת" אמרה בשקט
"ממה?" שאלתי והמשכתי ללטף את ראשה, "שכל זה יעלם" אמרה ונאבקה בזה שעיניה ישארו פקוחות.
"אין לה מה לפחד. זה לא יעלם" אמרתי ונשקתי לראשה.

הדר נרדמה והרמתי אותה לחדר, ראיתי את ליהי יוצאת סהרורית מהחדר ונופלת על התחת מיד לאחר מכן , שי יצאה מהחדר במהירות וצחקה והרימה אותה על ידיה.
השכבתי את הדר במיטה וחלצתי את נעליה מרגליה וכיסיתי אותה בשמיכה ונשכבתי לידה, מיד לאחר שסגרתי את הדלת אחרינו.