מתי היא תשים לב.. פרק 27 חלק ב'

נקודת מבט הדר-
קמתי בגלל שהשמש החזקה חדרה דרך החלון אל החדר וחיממה אותנו עם קרניה הנעימות. התמתחתי ונכנסתי למקלחת ושטפתי פנים וצחצחתי שיניים.
יצאתי מהמקלחת ונשכבתי במיטה ליד מתן, הוא מצמץ את עיניו והסתנוור מהאור החזק, אם לא הייתי מכירה אותו היא בטוחה שהוא ערפד חתיך. אבל זה מתני.
הוא נישק את ראשי ועצם את עיניי עם ידו הגדולה והחמה ואמר "בוקר טוב" ופיהק, הוא קם מהמיטה ושחרר את ידו מעל עיניי והתהלך את המקלחת יסגר אחריו את הדלת, שמעתי אותו מזמר בעודו מצחצח שיניים והקול שלו היה מצחיק.
הוא יצא מהמקלחת לבוש בתחתוני קלווין קליין שלו הרחבים שאני כל כך אוהבת והתיישב על הריצפה מול המזוודות.
"מתן מתי נחזור לארץ?" שאלתי וברקע שמעתי את קול הפעמונים של הכנסיה שנמצא בסביבה
"את רוצה לחזור?" שאל בחיוך קטן והרים את מבטו מהמזוודה אליי, הסתכלתי עליו והחזרתי את מבטי אל הטבור שלי בזמן ששכבתי במיטה על הגב. "אנחנו נחזור יומיים אחרי הערב חג" אמר והוציא מהמזוודה שלו מכנס ברמודה לבנה וחולצה שחורה של אמברקומבי ונעלי בובה שחורות.
"איזה בגדים את רוצה ללבוש?" שאל מתן ונשאר לשבת על הריצפה מול שתי המזוודות הענקיות ופתח את המזוודה שלי גם , "את השורט ג'ינס הבהיר ואת החולצה השחורה של אמברקומבי כמוך" אמרתי בחיוך קטן ונשכתי את זווית שפתי התחתונה, הוא הוציא מהמזוודה שלי את השורט ואת החולצה השחורה והוא חיפש עוד משהו ובסוף הוציא זוג נעליי בובה שחורות וקם מהריצפה והתהלך אל כיוון המיטה הזוגית שלנו והביא לי את הבגדים, המשכתי לשכב והסתכלתי בתמונות באיפון שלי והצצתי מידי פעם על מתן שהתלבש בבגדים הנקיים.
"מתני" אמרתי ושלחתי ליובל תמונה מאתמול של ארבעתנו מהגנדולה שהצטלמנו ביחד.
"ממ.." המהם בקולו וסידר את שיערו מול המראה ובישם את עצמו בבושם יגואר, שגורם לי להסניף אותו כל פעם מחדש.
"יובל אמרה שיש טיול שיוצא מהמלון לאגם כזה יפה" אמרתי ופיהקתי באמצע המילים וליטפתי את בטני, "אז נרד לאכול ונלך ביחד" אמר מתן והכניס לכיס שלו סיגריות כסף ומצית, נו ברור…
"שים בתיק שלי" אמרתי וזרקתי עליו את התיק צד שלי והוא תפס מיד והכניס את הסיגריות ואת המצית, אני לא אוהבת שהוא שם את זה בכיס..
הוא לקח את האיפון וסימס ליוסי שיפגשו אותנו בחדר אוכל עוד 10 דקות ומשם נלך.
"בובו, תתלבשי" אמר מתן והושיט לי את הבגדים. התיישבתי והורדתי את חולצתי ולבשתי את החולצה כשאני מרגישה את מבטיו של מתן עליי . קמתי מהמיטה והורדתי את השורט של הפיג'מה ונשארתי בתחתונים ברזילאים ושמתי את השורט ג'ינס הגבוה הבהיר עם הניטים בכיסים.
"עכשיו נשיקה" אמר מתן והחזיק בכף ידי וקירב אותי אליו, יד אחת שלו החזיקה בכף ידי והיד השניה שלו החזיקה במותן שלי ושפתיו נסגרו על שפתי והתנשקנו נשיקה קצרה ונעימה, ידו גלשה אל ישבני ומשכה את השורט מעט מטה בשביל שלא יחשוף שום חלק הגופי, בוא נגיד שהעלתי את השורט מעט למעלה וזה חשף טיפה. אבל לא תכננתי לצאת ככה.
"את הכי יפה" אמר מתן והוסיף "הכי יפה שלי" ונישק את שפתיי נשיקה רכה וקצרה.
חייכתי והתיישבתי על רגלו של מתן ונעלתי את הנעלי בובה של לקוסט ונשארתי לשבת עליו, אני אוהבת להיות קרובה אל מתן, הוא נותן לי הרגשה של ביטחון.
"אני אוהב אותך. הכי הכי בעולם. מכאן עד הירח" אמר , הוא מזכיר לי תקופה יפה, תקופה שהייתי בת 10 וחשבתי שהאהבה הכי גדוךה זה מכאן עד הירח.
"אני אוהבת אותך מכאן ועד לאילת ובחזרה כפול מאה" אמרתי בחיוך קטן והרגשתי את שפתיו של מתן מנשקות את כתפי וידיו מחבקות אותי חזק ומצמידות אותי אליו. לא יכולתי להוריד את החיוך הרחב משפתיי.
"נרד לאכול?" שאל מתן, הנהנתי בראשי וקמתי מרגליו ומשכתי בידו אל כיוון המראה והוצאתי את האיפון מהכיס שלי והצטלמנו מול המראה, לבשנו אותו דבר, אני מאוהבת!
העלתי את התמונה לאינסטגרם וירדנו לחדר אוכל, שתינו נס ואכלנו עוגה ובאנו לצאת ארבעתנו מהחדר אוכל ולעלות על האוטובוס.
הסתובבנו באוטובוס המלא, היו הרבה משפחות וכמה בנות שיצאו ביחד כל החברות לטייל, התיישבנו בספסל האחורי ארבעתנו ואני התיישבתי ליד החלון, בצד השני התיישבה יובל ליד החלון ולידה יוסי, ולידי מתן.
מתן נשען עם ראשו על ראשי והחל לשיר לי "ניסיתי ניסיתי מאוד.. להילחם ברוחות.. לא סיפרתי לך כמה.. ניתקתי את עצמי מהראש, אך בתוך המציאות חטפתי ג'ננה" שר לי , זה השיר האהוב עליי של שלמה ארצי ודודו טסה. התלהבתי שגם אני מכירה את השיר והתחלתי לשיר לו גם בלחש והנחתי את ראשי על כתפו. "אדם צריך שתהיה לו מילה. קצת מקום בעולם.. אהבה לא נשכחת.. וכל אמיתי לתפילה ,ברגע מושלם.. זה לתת ולקחת" שרתי ומתן חייב והמשיך לשיר.
"ולא… לפחד מהפחד.." אמר ונשק לראשי.
"אני מפחדת מהפחד." אמרתי למתן וליטפתי עם כף ידי את החזה השרירי שלו שהוסתר בחולצה התואמת שלנו. "כל אחד מפחד. כל אחד לא עושה משהו שהוא מפחד ממנו, ולא בגלל שזה מפחיד. הוא מפחד מהפחד. אנחנו מפחדים מהפחד" אמר מתן וכבר איבדתי אותו במילה הראשונה של הפחד. מוזר להגיד הרבה פעמים פחד פחד פחד
"תישני קטנה שלי" אמר מתן ונשק לראשי, הנחתי את ראשי על ברכיו ונהנתי ממגע אצבעותיו בתוך שיערי.
התעוררתי כששמעתי את מתן מנסה להעיר אותי. ירדנו מהאוטובוס שלובי ידיים והסתכלנו על הנוף המרהיב של האגם התורכיז הבוהק שגורם לך רק לרצות לקפוץ לשם.
"זה מדהים" אמרתי פעורת פה והבטתי בשקיקה על הנוף המדהים
"מאוד" אמר מתן וכרך את ידיו סביב מותניי ונישק את עורפי, המשכנו לטייל במורד ההר שבתחתית שלו נמצא האגם המיוחד, 'אגם גרדה'.
אני ויובל התעייפנו והתיישבנו על ענף רחב והסתכלנו על מתן ויוסי, אתמול שאלתי את מתן מאיפההם מכירים והוא אמר שהם הכירו במועדון של חבר של מתן .
"לא" אמרתי ומתן היה חייב להתווכח איתי "כן" אמר והושיט לי את הבקבוק מים, הנדתי את ראשי לשלילה והוא התיישב ממולי על ברכיו בשביל שנהיה באותו גובה, הוא הושיט לי את הבקבוק מים והביט בעיניי ונישק את הלחי שלי ובאיטיות וברכות לחש לאוזני
"אני לא צמאה" אמרתי בקול חמוד, אבל למתן זה לא היה אכפת.. "את זוכרת שאת סובלת מדלקת בדרכי השתן? את רוצה שזה יחזור?" שאל, הנדתי את ראשי לשלילה ונזכרתי בכאב הנוראי ולקחתי את הבקבוק מידיו ושתיתי את המים כמו גדולה, "כל הכבוד, אהובה שלי" אמר ןנשק לראשי.
"מתן כואב לי הזרת" אמרתי והושטתי לו את הזרת והוא צחק ונישק את הזרת שלי ונשק למצחי שוב.
"היה לי חבר שמת מזה" אמר יוסי והכניס אותי לחרדה. "אל תקשיבי, הוא צוחק" אמר ומתן והתרומם מהאדמה והושיט לי את ידו בשביל שאני אקום מהענף.
"נכון אתה אוהב אותי בכי בעולם? יותר מליהי?" שאלתי ונזכרתי באחיינית שלו שהתעללה בי
"הדר" צחק מתן והוסיף "אני אוהבת את שתיכן באותה מידה, אבל לכל אחת זה אהבה שונה. אותהאני אוהב כמו הילדה שלי, כי היא אחיינית שלי, ואת הנפש התאומה שלי, האהבה שלי, אני אוהב אותך בקטע הרומנטי. לא בקטע המשפחתי" אמר וגרם ללב שלי לפרפר מאות פעמים, איך הוא יודע לגרום לי להרגיש טוב מכל מילה שלו….
"אני אוהבת אותך הכי בעולם, הכי הכי הכי הכי בעולם" אמרתי ונישקתי את שפתיו נשיקה רכה וקצרה, המשכנו ללכת בעודנו מחזיקים ידיים והתהלכנו אחרי כולם, הלכנו ארבעתנו באותה שורה ומתן ויוסי שרו לנו שירים של דודו הארון
"זה היופי שלי האוטו שלך.." אמר מתן וזז ממני, חצוף חחחחח
"אין לי אוטו.. יש לי אוטובוס" אמרתי ומתן צחק וחזר לחבק אותי ונשק לראשי, יוסי ויובל לא הפסיקו לצחוק.
"מי אוהב אותך יותר ממני?" שר מתן ונשק לראשי שוב, "אורי?" שאלתי ומתן צחק ואמר "יאלה לכי, לא מעריכה את האהבה שלי אלייך, מי עוד יקנה לך סושי ב3 לפנות בוקר?" אמר מתן והמשכנו ללכת במורד ההר והשתדלנו למהר כי כולם התקדמו ורק אנחנו מאחורה.
"התאמתם בגדים?" אמר יוסי וצחק, הנהנתי בראשי ויובל הוסיפה "מאיפה החולצה?" והמשיכה ללכת מחובקת עם יוסי.
"זה מעזריאלי, ליד העבודה שלי" אמר מתן וצילם באיפון שלו את הנוף והחזיק בכף ידי ושילב את אצבעותיו בין אצבעותיי וצילם אותי בלי רשות

"זה לא נגמר" אמרתי ואספתי את שיערי לקוקו לא מוגדר והתיישבתי שוב ליד על סלע גדול, אנחנו עוד כמה שניות מגיעים לאוטובוס.
"זה נגמר.. אנחנו כבר מגיעים לאוטובוס" אמר יוסי והמשכנו ללכת עד שעלינו לאוטובוס. ברוך השם!
התיישבתי בספסל ליד מתן והנחתי את ראשי על כתפו ונהנתי מהמזגן הקריר שקירר אותי ועצמתי את עיניי, שמעתי את יובל ויוסי מתווכחים מי אוהב יותר אחד את השני.
"הדרי קחי תשתי" אמר מתן והושיט לי את הבקבוק מים, הנדתי את ראשי לשלילה ונזכרתי שלא שתיתי את הגלולות למניעת הריון. פאק.
הרמתי את ראשי ממתן וחיפשתי בתיק את הכדורים, יש יותר מידי דברים בתיק…
הוצאתי את החפיסה ושברתי את הראש בלזכור אם לקחתי כדור או לא
"ראשון שני שלישי רביעי חמישי" , לא לקחתי
"הדר מה את מחשבת?" צחק מתן , "אני לא יודעת אם לקחתי כדור" אמרתי והוצאתי כדור מהחפיסה והכנסתי לפה, שתיתי מעט מים ונרגעתי.
"מחר נלך לטייל ונקנה בגדים" אמרתי ומתן צחק ואמר "בסדר" ונשק לראשי.

הגענו למלון ועלינו לחדר, נשכבתי על המיטה ולא היה לי כוח לכלום!
"איי נייד יור לוב , איי נייד יור טיים" שרתי למתן ומתן צחק ופשט את חולצתו והדליק סיגריה ונעמד ליד המרפסת
"איי נייד יור לוב, מתן, איי נייד!" אמרתי, אני צריכה את האהבה שלו..
"אני חייב סיגריה, אני יסיים וייכנס" אמר מתן והנהנתי בראשי והתעסקתי באיפון שלי וראיתי הודעה מתומר.. מה?
'אני רק רוצה להגיד לך משהו' שלח
-'והוא?' שאלתי
'מה איתך ועם כריס?' שלח, כריס? איזה
-'כריס?' שלחתי ללא הבנה
'כריס מאמי. כריס. כריס הלוי, אולי זה ירענן את זכרונך' שלח
-'האקס שלי?'
'אקסים לא נעלמים. רק מתחלפים. כמו הפרייארים' שלח, מה נסגר בן אדם
-'תומר. מה הפואנטה' שלחתי
'אני לא רוצה שתפגעי בחבר שלי כמו שפגעת בי' שלח, מה נסגר
-'אני פגעתי בך? לא זכור לי שאני זאת שהתעלמה ממך שבועיים ונפרדה ממך באסמס ויצאה עם מישהו אחר שעתיים אחרי שנפרדנו' שלחתי
'תמונה אחת שווה אלף מילים' רשם ושלח לי תמונה,
מ-ה.?
זה כריס בתמונה. אנחנו מתנשקים. אבל.. אבל מאיפה התמונה?
-'איפה מצאת את זה' שלחתי לו
'לא מכחישה? פששש….' רשם
-'מכחישה מה?' רשמתי
'שיש לך את כריס מהצד' רשם
-'הבנתי. אתה חושב שבגדתי בך עם כריס? מה עובר עלייך?' שלחתי
'לא חושב, יודע. אם אני ידע שפגעת בחבר שלי… לא כדאי…' רשם
-'אבל זאת לא אני.. זאת אני.. אבל לא עכשיו.. לא כשהיינו ביחד, זה ממזמן'
'לא מעניין. ברגע שאני שומע שפגעת בו, אני לא מציע לך לדעת מה יקרה..' רשם
אני לא מאמינה שהאקס שלי אשכרה מאיים עליי.

התחלתי לבכות, כמו מפגרת. ולא בגלל שאיבדתי את הבן זוג שלי בגלל תמונה מטומטמת ולא עדכנית. בגלל שלא אכפת לו ממה שאני אומרת.. הוא לא מבין שזה לא נכון.. ועוד הוא מאיים עליי עכשיו..
מתן נכנס לחדר והורדתי את ראשי ונכנסתי לשירותים, שלא ידע מכלום.
נכנסתי לשירותים ובכיתי בשקט. למה זה קורה לי…
אחרי חמש דקות שבהם בכיתי בשקט אל תוך המגבת שמעתי את מתן דופק בדלת
"הדרי.. את בסדר?" שאל, לא עניתי.
"הדר?" שאל ולא עניתי.
"די מתן. בבקשה" מלמלתי כשאני מתאמצת לא לבכות. מה יש לי….
"הדר בבקשה.. תפתחי את הדלת" אמר בקול נשקט והנעים שלו. אני לא רוצה..
"הדרי.. בבקשה" אמר אבל שוב לא עניתי.
שמעתי אותו הולך, הוא כנראה התייאש והלך לנוח טיפה, נמאס מהדרמות שלי..
הדלת נפתחה בקליק מתן ומתן עמד ליד הדלת עם מזלג ונכנס לשירותים ונעמד על ברכיו מולי כשראשו מול ראשי, אפילו כשישבתי על האסלה הוא היה יותר בגובה שלי.
הוא חיבק אותי חיבוק ארוך ולא שחרר והניח את ראשי בתוך החזה החשוף שלו, ובכיתי. רק בכיתי..
"הדרי מה קרה? ספרי לי" אמר מתן ואני לא רציתי לספר לו. הם חברים.
רק בכיתי..
"הדרי ספרי לי" התחנן אליי ורק בכיתי יותר. הוא הסתכל עליי ולא יכולתי לא לספר. אבל רציתי..
"סתם כואב לי הטבור" אמרתי והורדתי את עיניי ממנו וניגבתי את עיניי, מתן הוריד את ידיי מעיניי והוא ניגב את דמעותיי ונשק לשתיי עיניי . רציתי לבכות עוד יותר..
הוא העביר את ידו על בטני והרים מעט את חולצתי והוריד את ראשו אל בטני ובחן את הטבור שלי .
"זה כואב?" שאל והזיז את העגיל, באמת כאב לי.. אבל לא זה מה שגרם לי לבכות
הנהנתי בראשי ומתן הנהן בראשו והתרומם אל כיוון הכיור ולקח משם את המשחה שהוא קנה לי לעגיל והוא מרח סביב העגיל ונזהר בשביל לא לפגוע בי.
"בואי, תנוחי, תרגישי יותר טוב" אמר מתן ועזר לי לקום לשכב במיטה, נשכבתי במיטה וכיסיתי את גופי עם השמיכה וקברתי את ראשי בתוך הכרית. רק לבכות בשקט.
"הדר מה זה? למה הוא מדבר אלייך ככה!" אמר מתן בכעס ורק עכשיו שמתי לב שהאיפון שלי מול עיניו.
"מה?" שאלתי ומתן נאנח ואמר "תומר! מה זה, ומי זה לעזאזל כריס?!" אמר בעצבים. רק בכיתי
"הדר?" שאל מתן והתיישב לידי , פשוט התפרצתי
"זה האקס שלי. רק אקס! לא בגדתי איתו באף אחד! שיפסיק! למה הוא מתנהג אליי ככה? מאיים עליי.. כל כך.. כל כך שונא אותי.." אמרתי בהתחלה בכעס ואז נשברתי ונשברתי באמצע
מתן לא ידע מה לענות והשפיל את ראשו אל המיטה והרים את ידו אל הלחי שלי וליטף אותה. די כבר! נמאס לי.
"הוא חבר שלך. לא?" שאלתי, הוא הנהן בראשו ולא הביט בי. רק הביט במיטה.
"למה הוא לא יודע לפרגן? למה הוא מתנהג ככה! חשבתי שהוא השתנה" אמרתי בעצב והזזתי את ידו מהלחי שלי וניגבתי את הדמעות ונשמתי עמוק.
"אני לא יודע" מלמל מתן והרים את ראשו והביט בי. אבל מה זה עוזר…
מתן הוציא את האיפון מהכיס שלו והתחיל להקליד משהו באיפון, זה לתומר. בדוק.
"מתן.. אתה כותב לתומר?" שאלתי ומתן רק הרעיד את רגלו בעצבנות
"בבקשה מתן. אל תעשה את זה.. הוא סתם יתנהג אליי רע בצבא.. בבקשה" אמרתי ומתן הרים את ראשו והביט בי. "הדר אני משתגע! מתפוצץ! אני לא יכול לשבת בשקט כשהוא מדבר אלייך ככה" הסביר לי מתן, אבל במלחמה אין מנצחים. רק 2 מפסידים.
במקרה שלנו 3 מפסידים.
"בבקשה תשכח ממנו.. תשכח מהכל.." אמרתי בעצב ומתן רק הסתכל ונאנח
"את רצינית? איך את יכולה לסבול את כל השטויות שלו" אמר מתן והוציא סיגריה מהכיס וזרק את האיפון על המיטה וגרם לליבי לקפוץ.
"אני מצטער" אמר וליטף את ראשי. הוא כל כך עדין. מפחד לפגוע בי, דואג לי.
"תישני, אני רק צריך להירגע.. טיפה להירגע" אמר מתן ולקח את האיפון שלו ויצא החוצה. ברור שלדבר עם תומר.

התעוררתי באמצע שנתי והורדתי את השורט ג'ינס מעליי ונשארתי בחולצה ותחתונים, את החזיה כבר הורדתי. חם לי! גל חום תקף אותי. הפסקת חשמל תקפה אותנו ומתן ישב במרפסת כם הסיגריה, אני כבר ישנה שעה וחצי.
מזל שהיה אור בחוץ ככה לא הייתי בחושך.
"מתן" קראתי לו אבל הוא לא שמע. קמתי מהמיטה ולא היה אכפת לי שאני רק עם החולצה השחורה של אמברקומבי שלי ועם תחתונים ברזילאים שחורות עם תחרה.
"מתן" אמרתי ושילבתי את ידיי על החזה כי התביישתי והתיישבתי על רגלו הימנית, היחידה שלא זזה בעצבים.
"התעוררת?" שאל וליטף את שיערי והעביר את ידו על רגלי החשופה והוריד מעט את חולצתי שתסתיר את התחתונים.
"אין מזגן, יש הפסקת חשמל" אמרתי ונהנתי מהרוח הקרה שמצליפה בי.
"את בלי חזיה? הדר איך את יוצאת לכאן חצי ערומה" צחק מתן ונשק לראשי והעביר את ידו על גבי וספר את החוליות שבגבי.
"חם לי מתן" אמרתי ומתן צחק ועשה לי רוח עם עיתון
"בואי ניכנס ונתקשר לקבלה" אמר וקמתי מרגליו ונכנסתי לחדר, מזל שאנשים אחרים לא יכולים להסתכל מה קורה במרפסת שלנו.
"מתן די להסתכל לי על התחת" צחקתי והסתרתי את התחת שלי, אני יכולה להישבע שהרגשתי את העיניים שלו.
"מה את משחקת את עצמך, מבטיח שלא בגלל זה הסתכלתי" אמר מתן והתקשר לקבלה מהטלפון והם אמרו שעוד מעט זה אמור להסתדר.
"אז בגלל מה?" צחקתי ושמתי שורט בד קצר והתיישבתי על המיטה ממול למתן והצמדתי את רגליי אל גופי.
"כי יש לך סימני הרזיה ואת באמת רזית" אמר ולגם מהבקבוק קולה שהיה לידו
"אני לא" צחקתי, למרות שאני יודעת שכן
"את כן. ואפשר להגיד לך עוד משהו? אבל רק תקשיבי, אל תתבישי" אמר והנהנתי בראשי
"כשאת מרזה אז כל השומנים שאמורים להיות בכל מיני מקומות הם יורדים" אמר והבנתי על מה הוא מדבר
"בגלל זה אני אמרתי לך שאני לא רוצה להשמין" התלוננתי בפניו
"את לא צריכה להשמין אבל את לא צריכה להרזות" אמר והוסיף "את יכולה להשמין, אבל את לא צריכה להרזות" תיקן את עצמו
"כן.. אמרו לי שאם אני ישמין ואז ירזה אז החזה ייקטן לי, והוא באמת נהיה קטן ונפול.. ואיכס מה אני משתפת אותך בזה" צחקתי והרגשתי נבוכה
"צדיקה שלי בואי.. אל תתביישי, אני הבן זוג שלך ואני כאן בשביל שתתיעצי איתי , תסמכי עליי" אמר ומשך אותי אליו ונפלתי על גופו, הנחתי את ידיי על החזה שלו ונשענתי על ידיי עם גופי והנחתי את ראשי על החזה שלו.
הוא נישק את ראשי וליטף את גבי וצחק , "מה אתה צוחק" אמרתי בחיוך קטן ומבוייש
"מה הפסקת חשמל עושה לנו" אמר וליטף את גבי וגרם לצמרמורת לעלות במורד ובמעלה גבי.
"אין לך כמעט שיערות בבטן ובחזה, מבטיחה לי יש יותר ממך" צחקתי ומתן צחק אחריי.
"יש לך בעיות עם זה שאין לי שיער?" צחק, הנדתי את ראשי לשלילה ונשקתי לסנטר שלו. הוא מתעצבן כשאני מנשקת את הסנטר שלו
"בוא נראה" אמר מתן ולא הבנתי, הוא העביר את ידו על רגליי ואמר "מתי הספקת?" וצחק.
"הספקתי, ונחתכתי" אמרתי וצחקתי מזה שאשכרה חבר שלי, הבן זוג שלי ואני מדברים על השיער שלי ברגליים..
"פעם אחרונה שאת נוגעת בסכין גילוח, אני יזרוק לך את זה לפח" אמר ונשק לשפתיי נשיקה קצרה וליטף את גבי התחתון
"אבל אז יהיה לי שיער ברגליים" צחקתי, "תעשי שעווה" אמר בהחלטיות
"או שאני ייגדל פרווה ברגליים" אמרתי ומתן צחק ולחש לי "אני אוהב אותך. אני נשבע" וטרף את פי בנשיקה ארוכה

אפשר להגיד שזה הריב הכי כיפי שהיה לי .. כיפי? כי השלמנו בדרך כיפית, לא קיטשית מידי, אפילו בדרך מצחיקה ורומנטית.
"גם את זה" אמר מתן ודחף לי לתא עוד שמלה, למה נכנסתי למדוד?!
"מתן זה ענקי" אמרתי והוצאתי את השמלה מהתא והתלבשתי בבגדים שלי, מתן חפר ושילם למוכרת ויצאנו לטייל עוד באיטליה היפה.
הלכתי כשאשר ידו הרחבה והגדולה של מתן מונחת על כתפי ומקרבת אותי אליו בזמן שהלכנו בעוד שידיי על מותניו.
"אתמול טימור אמרה לי שהיא מתגעגעת אליי" אמרתי בחיוך קטן ומתן חייך ואמר "איך אפשר לא להתגעגע אלייך?" ונשק לראשי, המשכנו ללכת וראינו אנשים מחופשים לפסלים כשהם לא זזים.
"בוא נצטלם איתם, פליז!!" התחננתי למתן והצטלמנו עם בחור אחד שמחופש למומיה. שילמנו לו והמשכנו ללכת
"חשבתי שנעשה את החג פה בבית חב'ד את רוצה?" שאל מתן, הנהנתי בראשי. כולם אמרו לי שזה חוויה, ומכיוון שאנחנו אוכלים רק כשר ובערב חג אנחנו נצטרך לאכול רק ירקות או מצות אז עדיף שנלך לבית חבד, מה שבטוח בטוח.

-כעבור כמה ימים-
היום הערב חג! כבר אנחנו לא יכולים לאכול חמץ, אני יובל מתן ויוסי בערב ניסע לבית חב'ד ונעשה את הליל סדר שם ומחר אנחנו נטייל ונישן ויום אחרי זה חוזרים הביתה …
"מתן אני לא יודעת מה ללבוש" נאנחתי והתיישבתי מול המזוודה הגדולה וחיפשתי מה ללבוש
"בגדים?" אמר בהתחכמות. "מתן, זה לא עוזר לי" נאנחתי והפכתי חצי מזוודה
"מתן" אמרתי והסתכלתי עליו בפאפי פייס.
"אני בא דוגמנית שלי" אמר והוציא מהמזוודה שלי ג'ינס גבוה מזארה וחולצה קצרה מפייטים שחורים ומעל סריג אפור מעורבב עם שחור.
נכנסתי למקלחת והתלבשתי בבגדים כי התקלחתי כבר בצהריים, אז מזל
יצאתי מהמקלחת לבושה מאופרת ומבושמת ונעלתי את הנעלי פלטפורמה השחורות שלי והתיישבתי במיטה מחכה שמתן יסיים לסדר את שיערו, הוא יותר גרוע ממני. אבל אני חולה עליו.
"הולכים לחדר של יובל ויוסי" אמרתי ויצאנו לחדר שלהם, מתן עשה לי פן והעביר בייביליס בקצוות.
נכנסנו לחדר שלהם ואני יכולה להישבע שעד אילת שומעים את הבטן שלי מקרקרת.
"אני רעבה" אמרתי ליובל שהכינה לי מצה עם שוקולד, היה לנו מהבית מצות ושוקולד
התיישבתי במיטה שלהם ואכלתי מצה עם שוקולד והסתכלתי על הטלוויזיה ביחד עם יובל שדיברה באיפון שלה ומתן ויוסי הסתכלו עלינו, בחיים לא חשבתי שאני אתחבר אל אנשים טוב ככה.
יצאנו מהמלון ונסענו אל בית חבד.
קראנו את ההגדה כולנו והיתה אווירה משפחתית.
החזקתי בזרועו של מתן והשענתי את ראשי על היד השרירית שלו וקראנו ביחד את ההגדה הארוכה, אבל זאת השנה הראשונה שנהנתי מההגדה באמת…
האוכל הגיע והגישו לנו ממולא שיש בתוכו אורז מתן חצי מרוקאי, אני לא יודעת אם הוא אוכל קטניות אבל את זה אני יידע עכשיו..
עם הממולא היה גם הום-פרייז , תפוח אדמה מתובל טעים מאוד. אני ממש אוהבת, ועוף.
"הדר תאכלי" אמר מתן והתביישתי מכל המבטים של כולם עליי, טוב אני לא מרוקאחת שלמה.. אז מותר לי חחחח… לא?
"את לא אוכלת קטניות בפסח?" שאל, "אוכלת, אוכלת" אמרתי ולקחתי ביס מהתפוח אדמה
התחלנו לאכול וגם מתן אכל קטניות, אנחנו מאוד מאמינים, אפילו אנחנו מפרידים בין הכלים של חלבי ובשרי, אבל אי אפשר לא לאכול קטניות…
"מתני תעביר לי את המלפפון" לחשתי לאוזן שלו ולא שחררתי את ידי מתוך ידו
"גם לי" אמרה יובל והאכילה את יוסי שכל שניה שתה מהקולה. לגמתי מהקולה ולקחתי מהמלפפונים שמתן שם לי בצלחת.
"אתה לא אוכל את הממולא?" שאלתי והוא צחק ואמר "את רוצה את זה?" שאל
"אני לא עד כדי כך רעבה.. אבל תאכל אתה" אמרתי ונתתי לו ביס מהאוכל
סיימנו לאכול והקשבנו לרב שדיבר וסיפר סיפורים יפים, היו משפחות שכבר הלכו, נשארנו קצת אנשים.
"מתני" אמרתי וכרכתי את ידיי סביב צווארו ונישקתי את צווארו נשיקה רכה ועמוקה.
"הדרי" אמר ונשק לשפתיי.
"יוסלי" אמרתי, מתן צחק ואמר "מה זה יוסלי?"
"חיבור של יוסי ויובל" אמרתי וחייכתי חיוך קטן
"מתדרי" אמרה יובל וניסתה להגיד שוב כי הצליל התגלגל על שפתיה באופן מוזר
"זה נשמע כמו מחלה" צחקתי והתחלנו לצחוק והשתתקנו מיד כי הרב התחיל שוב לספר משהו

במילה אחת אם אפשר לתאר מה שהלך שם זה היה פשוט מ-ד-ה-י-ם!
כולנו היינו מלוכדים, והם דאגו לנו והביאו לנו אפילו אוכל בשביל שנאכל במלון. מי היה מאמין?
חזרנו למלון מותשים….
הלכנו לישון ואני לא זוכרת מה מלמלתי לפני שנרדמתי.

התעוררתי כששמעתי את הקול של מתן, הוא שר בזמן שהוא מתגלח, אני אוהבת את הזיפים שלו שעל הפנים.
"מעדה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי, לקום כל בוקר ועדיין לגלות שיש לי אהבה והיא פה איתי!" אמר מתן והסתכל עליי דרך המראה. קמתי מהמיטה והלכתי כושלת רגליים אל מתן עם הפיג'מה הפשוטה והשיער המבולגן
הנחתי את ידיי על החזה שלו ונצמדתי אליו, הוא כל כך חמוד על הבוקר עם התחתוני בוקסר הרחבים האלה ובלי חולצה. אמא.
הוא הניח את הסכין על השיש וכרך את ידיו סביב זרועותיי ועטף אותי בתוכו.
"בוקר טוב אהבה שלי" אמר ונשק לראשי , הוא כבר סיים להתגלח.
"מתני" מלמלתי בעייפות והתיישבתי על המושב של האסלה בזמן שאני מחבקת אותו
"זהו? את רוצה לישון?" שאל בקול חמוד, הנהנתי בראשי.
מתן התנתק מהחיבוק והשאיר אותי לשבת במושב של האסלה בזמן שהוא התעסק בכיור ובא אל כיווני לאחר שתי שניות עם המברשת שלי ומשחה עלייה.
"חיוך גדול" אמר מתן ועשיתי כדבריו והוא התחיל לצחצח לי את שיניי ביסודיות .
קמתי לכיור ושטפתי את פי ובדקתי מה שלום הטבור המסכן שלי…

חזרנו למלון והתחלנו לארגן את המזוודות ובדקנו שכלום לא חסר והשארנו רק את המברשות שיניים שיהיו אצלי בתיק.
"אני עייפה" התלוננתי, השעה מאוחרת, חזרנו ממועדון עם יוסי ויובל ומחר , כלומר היום לפנות בוקר אנחנו עולים על האוטובוס של המלון ונוסעים.
"עכשיו נלך לישון, אני יכניס את כל שאר הדברים ונישן, תישני, אני יצטרף אלייך" אמר מתן,
הנדתי את ראשי לשלילה והכנסתי את כל הנעליים למזוודה, אפילו לא סידרתי.. רק דחסתי.
סיימנו לארגן ונפלנו למיטה, עם הפיג'מה , הסתכלנו על הטלוויזיה ששידרה שירים ללא הפסקה
"הדר אמא שלי רוצה שנבוא אליה בחג השני" אמר מתן
לא עניתי, רק ניסיתי לישון. מה שיהיה יהיה….

התעוררתי בבוקר מהשעון מעורר והערתי את מתן שנצא לאוטובוס, בכל זאת הנסיעה ארוכה ומעייפת.
צחצחנו שיניים התלבשנו ועשינו את שאר הארגונים ועלינו לאוטובוס,
יובל ויוסי כבר היו באוטובוס וישנו כבר.
ניצלנו את הנסיעה וניסינו להירדם גם.
אחרי שעות מייגעות בשדה התעופה עלינו לטיסה..

-כעבור כמה ימים-
"הדר את בחדר?" שמעתי את אמא של מתן שואלת אותי מבעד לדלת.
"כן, את יכולה להיכנס" אמרתי וקמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת
"אתם רעבים? ואבי עוד מעט בא לפה" אמרה, הנדתי את ראשי לשלילה וחייכתי אליה.
שפשפתי את עיניי וסידרתי את הפיג'מה עליי.
אז כן. בסוף באנו אל מתן החג, היום היום השני של החג, אני נהנת איתם את האמת.
"לא תודה, אני יעיר את מתן, תגידי להם שכבר אני יוצאת, את צריכה עזרה במקרה?" שאלתי
"מה פתאום! תנוחו, אבי יחכה לכם" אמרה והלכה אל המטבח
נכנסתי לחדר ונשכבתי ליד מתן שוב וניסיתי להעיר אותו, קראתי לו מספר פעמים אבל הוא לא ענה
"מתן! יש לי צירים" אמרתי