מתי היא תשים לב.. פרק 26 חלק ג'

נקודת מבט תומר-
עברו כבר שלושה ימים שהדר לא כאן, זה דיי מעצבן.. היא בצבא , היא לא בקייטנה. הייתי צריך מההתחלה להיפרד ממנה. הייתי צריך להקשיב לכריס מההתחלה.
מאז שהוא שלח לי את התמונות שלה מתנשקת עם מישהו בבר. כאילו אני דפוק.
כמה זמן היא חשבה להסתיר את זה ממני ?
הבגידה הזאת נחקקה לי עמוק בתוך הלב. האישה שאהבתי בגדה בי. איך האמנתי לה? לחשוב שהאמנתי לכל מילה שיוצאת מהפה שלה.
כשהיא מדברת אני מתחרפן! לא יכול להאמין לה! היא מדברת והדבר היחידי שאני שומעת זה
'אני בוגדת מסריחה'
אז כן מותק. הייתי איתך כי את טובה במיטה. זהו.
אני לא אוהב אותך! אני לא יכול לראות אותך, לא יכול לנשום לידך!
"מאמי אתה בא?" שאלה נטשה, היא מזכירה לי את הדר מאוד. רק שנטשה טובה יותר.
אני לא מאמין שנתתי ללב שלי ככה להתאהב בה.
הנה אנחנו שווים. אני בגדתי בה בהתחלה והיא עכשיו בגדה בי.. ככה זה הולך?
אני לא ישכח את הרגע הזה שראיתי את התמונות המזוויעות. מאז התחלתי להתרחק ממנה. אבל לא נפרדתי ממנה. רציתי שתסבול! שתרגיש מה אני הרגשתי!

**
התעוררתי מקול אסמס אחרי שישנתי לבד, כי הדר ישנה אצל אורי. לא הכי הרגשתי טוב וגם יצאתי מהבסיס לפנייה ולא הלכנו ביחד.
פתחתי את האסמס וראיתי מספר לא מזוהה.
'תומר? זה טיפה דפוק. אני יצאתי עם הדר פעמיים ועכשיו גיליתי שאתם ביחד.. תבדוק את העניין'
מה ?
'מה זאת אומרת יצאת?' שאלתי, אני על סף עצבים. אני מסוגל להרביץ להדר.
'יצאנו, שתינו, השתכרנו, וגמרנו במיטה' רשם. כאילו זה ברור מאילו.. זאת לא הדר שלי..
'אל תזיין לי את השכל, לך תתאבד ותחזור' רשמתי לו, אני גם ככה על סף התפוצצות
'אל תאמין' רשם. זה עוד יותר חירפן אותי.
תוך 3 שניות קיבלתי תמונה של הדר בבירור מתנשקת עם בחור.
אין בעיה הדר… עין תחת עין, שן תחת שן. את עוד תצטערי על היום שהתעסקת עם תומר.
**
"כן אהובה. נלך לאכול?" שאלתי
"כן אני גוועת ברעב" אמרה בצחקוק קל. אהבתי את זה בה. לא הייתי צריך להילחם איתה על האוכל.
אולי אני והדר פשוט לא נועדנו? שנינו אנשים של מסיבות, שנינו אנשים שלא מחזיקים מעמד בקשר.. לא סתם אומרים 'הפכים מתאימים' אז אני והדר לא מתאימים. למרות שחשבתי שכן. אבל כל כלב ביג'ו יומו..

נקודת מבט מתן-
הבחנתי שהדר נרדמה. היא כזאת בובה. אבל הרגשות אשם עדיין תוקפים אותי.
'היא חברה של חבר'
'אתה רוצה מישהי שחבר שלך כבר עבר עליה?'
'אתה מוכן לבת זוג?'
'אתה מוכן לבת זוג שקטנה ממך ב4 שנים?'
די מתן. אתה אוהב את הדר. אין גיל לאהבה.
"מתן" שמעתי את טימור קוראת לי. היא כזאת בובה קטנה. אולי אני ישדך לה את אחיין שלי
"התעוררת" חייכתי אליה. היא צחקה ושפשפה את עיניה הירוקות וקמה מהמיטה והלכה אל הצד השני של המיטה, איפה שאני.
"אתה והדר ביחד?" שאלה, הנהנתי בראשי והיא צחקה.
"איכס ואתם מתנשקים?" שאלה. קטנטונת. אין על הנשיקות שלי, ובמיוחד שאני משלב את הנשיקה שלי עם הדר זה כבר פיצוץ
כמובן שטימור היא קטנה אז רק צחקתי.
"אני רוצה לראות נווה עצלנות" אמרה, סדרה חופרת שהאחיין שלי חולה עליה.
העברתי לה לערוץ הזה והיא ישר חזרה למיטה וראתה את התוכנית. קמתי מהמיטה בעדינות ויצאתי אל המרפסת. לעשן סיגריה, טיפה לנסות למצוא את עצמי בכל הטוב הזה.
הודעתי לעבודה שאני לא יבוא. אני צריך באמת חופש מהלימודים האלה.
סיימתי את הסיגריה והסתכלתי על הבחורות שעוברות בחוץ עם בגד ים אל כיוון הבריכה. כל מי שהייתה פה.. וואלה לא משתווה לבחורה שיושבת בחדר. אבל הבחורה הזאת שלי?
אני יכול לקחת עליה בעלות שהיא כבר הייתה שייכת למישהו?
הרגשתי את הידיים החמימות האלה נעטפות סביב צווארי וראש מונח על כתפי. שיערה השחור גלש על כתפי והפריע לי, אני אוהב אותה. הרחתי את הריח הזה שיוצא ממנה. הבושם של קוקו שנאל והשיער הזה שמריח בריח של קוקוס. את האמת לא אהבתי ריח של קוקוס. עד שהרחתי אותו עליה..
משכתי אותה בעדינות מיידה בשביל שלא תתפרק לי במקרה והושבתי אותה עליי. סיימתי את הסיגריה והתייחסתי אליה. היא הניחה את ראשה על כתפי והתנחלה עם כל הגוף שלה עליי. הידיים הקטנות שלה נגעו בזיפים שבפניי, אהבתי את הצורה שהיא נוגעת בי. זה בלי מתכוון והיא בשנייה מדליקה אותי.
"למה קמת?" שאלתי ונשקתי ללחי שלה, זה דרש ממני מאמץ, הרבה מאמץ.
"כי היית חסר לי" פלרטטה איתי, חצופה קטנה. יודעת איך לתת לאגו שלי להתנפח
"מה את אומרת" אמרתי בחיוך וכרכתי את ידיי סביב כתפייה בזמן שידיה נעטפו סביב מותניי .
"הפרעתי לך להסתכל על בחורות ערומות?" אמרה והרימה את רגלייה קרוב אל גופה.
"הן לא ערומות. היה להן בגד ים" התחכמתי.
היא צחקה. זה מה שאני אוהב בה. היא קנאית כשצריך, ותמיד צוחקת.
תלמדו לחיים.
-אופי הוא החשוב , יופי הוא רק בונוס-
"רוצה שנלך לקניון ?" שאלה הדר, קניות עם 2 בנות, אחת אישה ואחת ילדה .. זה סיוט.
"מחפשת סבל לקניות שלך?" שאלתי בצחקוק קטן
"לא.. אני מחפשת גבר חתיך" אמרה והביטה בי עם עיניה הכחולות כקרח
"עם שרירים" הוספתי והיא צחקה את צחוקה המתגלגל
"מצאתי אותך. זה מספיק לי" אמרה. הרגשתי בעננים.. היא הוסיפה "בא לי ללכת להחלקה על הקרח, רוצה לבוא?" שאלה
מי אני שאתנגד.
"נצא עכשיו?" שאלתי והיא הנהנה וקמה ממני. הרגשתי שחלק מהגוף שלי נתלש כשהיא קמה ממני.
"אני נכנסת להתארגן ונצא" אמרה ובאה להיכנס לחדר
"הדר! כל התחת שלך אדום!" אמרתי בכוונה בשביל להלחיץ אותה.
"שקרן" אמרה ונלחצה ועשתה תנועות מוזרות בשביל לראות את הישבן שלה, שבהחלט נראה טוב.
"איך אתה אוהב להציק" אמרה ונכנסה לחדר. היא מעוצבנת , אני חושב.

התארגנו ויצאנו מהחדר. הדר לבשה שורט ג'ינס כהה וגופיית סטן שחורה עם פפיון בכתפייה. היא שמה כפכפי הוויאנס שהרצועות בצבע ורוד עם סוליה מנומרת.
להפתעתי טימור לבשה אותו דבר.. בערך.. גם שורט ג'ינס כהה וגופיה שחורה מסטן רק שלטימור היה פרפר על הכתפיה, אבל אותן כפכפים.
"אתן מתאימות לבוש?" צחקתי והוצאתי סיגריה מהקופסה והדלקתי אותה עם המצית שקניתי לפני שתי דקות.
"בערך" צחקה הדר והחזיקה בידי הפנויה ושילבה את אצבעותיה. כל הדרך הוצאתי את העשן הצידה בשביל שהדר לא תנשום את הרעלים. כל שניה שהלכנו אנשים הסתכלו עליה. עליה ועל טימור. ועליי כמובן אבל רק בחורות.
"כולן מסתכלות עלייך" אמרה הדר בקול עצוב כמו של ילד קטן שלא קיבל סוכריה.
"תאמץ לך מנהג ללכת עם שקית על הפרצוף" אמרה בצחקוק קל
"את צריכה לאמץ את המנהג הזה" אמרתי והמשכנו לקניון החדש.

נקודת מבט הדר-
הגענו לקניון החדש והסתכלתי על כל הבחורות שמסתכלות על מתני, מתני שלי..
הוא החליף למחליקיים והוא נראה כאילו הוא הולך לדגמן את המשטח החלקה. אוף למה הוא מושלם!
הוא לבש ברמודה מגינס בהיר וחולצת טריקו שחוורה של פולו עם V שחשף את החזה המושלם שלו.. ונעליים שחורות מפול אנד בר.
הוא החליף למחליקיים האלה ונכנס למשטח החלקה והוא היה חייב לעשות פוזה ולהראות כמה הוא מוכשר ויודע להחליק. החלפנו אני וטימור למחליקיים וטימור כבר החליקה לה שם.
אצלי זה היה מסובך.
החזקתי במעקה כמו לא יודעת. כאילו אם אני לא יחזיק את המעקה אני יפול מצוק.
התחלתי להחליק באיטיות אל עבר מתן.
"קלטתי את העניין תראה" אמרתי למתן והחלקתי אל עברו
אתם בטח מנחשים..
החלקתי על התחת. לא הפסקתי לצחוק. מזל שהיינו קצת ולא היו הרבה אנשים , רק משפחות.
"זה כל כך תיעוד לאורי" צחק מתן ורק עכשיו ראיתי שהוא עשה סרטון וידיאו.
"תעזור לי" צחקתי והושטתי לו את היד. הוא סיים לצלם ושלח את זה לאורי. יופי. תצחקו עליי. ועוד הכי פאדיחה זה שאורי ומתן החליפו מספרים ועכשיו בטח אורי ישלח את זה לקבוצה שלנו, אני חולה עליהם.
"אני רומנטי על תסתכלי עליי ככה" אמר מתן ושילב את אצבעותינו והחלקנו ביחד בזהירות
"אפילו על אופניים אני לא יודעת לרכב, אין לי שיווי משקל" צחקתי
"אבל על עקבים יש לך שיווי משקל?" צחק
"זה לא אותו דבר" אמרתי בהתגוננות
"כשנחזור אני אלמד אותך לרכב על אופניים" אמר ונתן למישהו שעבד במשטח החלקה את האיפון והוא צילם אותנו. תמונה אחת שעמדנו וחייכנו ותמונה אחת שהחלקנו על המשטח ותמונה אחת שהתנשקנו. יותר מידי!
הוא הניח את ידיו על מותניי ואני הנחתי את ידיי על עורפו והתנשקנו, נשיקה ארוכה. ואז מתן התנתק ממני כי טימור החליטה שבא לה לעבור בנינו. התנשקנו והיא החליקה מתחתינו. כאילו אנחנו גשר..
סיימנו להחליק והלכנו למסעדה שיש בקניון, אכלתי טיפה, יש לי חשק להקיא. לא בא לי להרוס לי את החופשה הזאת.
מתן שם לב והניח את ידו על הירך שלי וליטף אותה הלוך ושוב. טימור היתה ממולנו ודיברה עם אמא שלי בשיחת וידיאו ועל הדרך טימור אכלה את כל האוכל שלה. מתן גם אכל והדבר היחידי שאני עשיתי זה היה להניח יד אחת על ידו של מתן שהונחה על ירכי ויד אחת להניח על השולחן ולהשעין את ראשי עליה. נשכתי את זווית שפתי התחתונה ועצמתי עיניים. רציתי רק להקיא.
המחזור לא הקל עליי. למרות שלא הרגשתי כלום. אני עם טמפון גם ככה.
"דודו נחזור?" שאל מתן וליטף את ראשי בידו הפנויה. קמתי כמו חדשה.
"זה לא רומנטי השם דודו.." נאנחתי והרמתי את ראשי והבטתי בו.
"אז איזה שם את רוצה?" שאל בקול המפתה שלו.
נזכרתי
שלגיה…….
"אני רו…" באתי להמשיך והאיפון שלי צלצל מצליל של הודעה עשרות פעמים
ובכולם כתוב
'חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח'
הבנתי. הסרטון שלי.
"זה בהחלט מצחיק" צחק מתן ודחף לי אוכל לפה על הדרך
"לא זה לא" אמרתי בחיוך קטן שחמק מבין שפתיי.
התחלתי לאכול, נפתח לי התאבון. סוף לא הכריחו אותי לאכול

חזרנו למלון והתבאסתי שאני ומתן לא נוכל לצאת, כי טימור איתנו..
שמעתי את טימור ואת מתן מתלחששים ובסוף טימור נתנה למתן כיף ביד ורצה לחדר שלנו. אני הזדנבתי מאחוריהם.
נכנסתי לחדר והלכתי אל המקרר, הוצאתי את הבקבוק מים ואת החפיסת גלולות שבתיק צד שלי.
ראיתי את טימור יושבת במרפסת עם האיפון שלה , משחקת בטמפל ראן.
הכנסתי את הגלולה לתוך פי ובלעתי אותו בזמן שלגמתי מהבקבוק מים הקרירים. החזרתי את הבקבוק ואת הכדורים למקום והתיישבתי במיטה ליד מתן שדיבר באיפון שלו. הוא השעין את ראשי על רגליו וליטף את פניי עם ידיו הגדולות והרכות, הוא הזיז את שיערי הצידה מעט ונשך את הלחי שלי.
"סבבה מאמי, אז את באה לכאן עוד חצי שעה?" שמעתי אותו מדבר. אם הוא מתחיל עם מישהי הוא מת.
"כן אני יצא אלייך לבחוץ" אמר. נשכתי את כף ידו שנגעה בשפתיי .
"הדר!" התעצבן וניתק את השיחה ולקח את היד שלי ונשך אותה בחזרה, אבל לא כואב. זה דווקא דיגדג אותי. זה הצחיק אותי.
"אנחנו ביחד?" שאלתי את מתן, אם אנחנו ביחד אז למה הוא מתחיל עם בחורות?
"מה זאת השאלה הזאת הדר" צחק והוסיף "אנחנו ביחד, באש ובמים" ענה ורכן אל עברי נשיקה לשפתיים אבל הזזתי את ראשי והוא נישק את הלחי שלי.
"למה?" שאל ובא לנשק אותי
"מי זאת שדיברת איתה בטלפון?" שאלתי, פאק אני קנאית.
"ביביסיטר לטימור" אמר והביט על הטלוויזיה.
"ומה טימור אמרה?" שאלתי, "היא רוצה שאני ייקח אותה לספארי, מתאים לי" צחק
זה ברור , טימור אלופה בעיסקאות.

נכנסתי למקלחת והתקלחתי, חפפתי את שיערי הארוך ויצאתי מהמקלחת לבושה במחוך שחור שחושף את הטבור וחצאית מיני גבוה נפוחה מעט בצבע ורוד עתיק.
שמתי כפכפים והתאפרתי מעט, העברתי פן מעט והשארתי את השיער פזור
"מתן צא כבר" אמרתי בזמן שהסתכלתי על השעון שהשעה 9 בערב, טימור יצאה עם הביביסיטר אל הלובי, היא משחקת איתה והן אכלו ארוחת ערב. היא ידידה של מתן, אוף ..
"התגעגעת אליי?" שאל מתן וסידר את שיערו הבהיר הצידה, קוף שלי
הוא לבש עליו את החולצת טריקו ושם כפכפים של אדידס, שלוך או מה
הוא שם ג'ינס ארוך והשפריץ עליו בושם והשפריץ עליי על הדרך
"לא, למה" אמרתי והשתעלתי
"זה בגלל שלבשת קצר" אמר ומשך אותי אליו. היד שלו נעטפה סביב מותני כשאני עומדת לצידו והוא גבוה ממני בהרבה. העברתי את המחליק בקטנה בפוני והחצוף צילם אותנו.
יצאנו מהחדר אל עבר המעלית ולחצנו על קומה 1 אל הלובי.
הדלת נסגרה ורציתי להרגיש נערה בת 16, אותה נערה שהתנשקה בפעם הראשונה במעלית.
משכתי את מתן אל עברי מצווארו ונישקתי אותו, הוא התלהב והצמיד את גבי בקיר של המעלית ונישק אותי. ידיו היו על מותני מעט למעלה, איפה שהבטן חשופה בגלל המחוך והחצאית.
התנתקתי מהנשיקה בכוח ואמרתי "הנשיקה הראשונה שלי.. היתה במעלית" אמרתי מתנשפת מעט, רציתי להישמע מעט סקסית אולי מפתה.. כמו בסרטים. אבל יצאתי כמו פדופיל
"אני שמח להיות הנשיקה השניה שלך במעלית" אמר ורכן אל עברי עוד נשיקה.
המעלית נפתחה באופן לא צפוי בקומה 3 והתנתקנו מהנשיקה. השענתי את גבי על בטנו של מתן וידיו נעטפו סביב מותניי, קושרות אותי אליו. שמות עליי שלט שאני רק שלו.
נכנסו למעלית 2 צעירים, האמת נראו טוב. אבל לא יותר ממתן. שלא יגיד שאני חושבת מחשבות רעות
"מה קורה" חייך אלינו הבחור, חייכתי חיוך קטן והבטתי במראה הקטנה שתלויה במעלית בשביל לראות שאני בסדר.
"הכל טוב אחי" אמר מתן
"מה אחי, מה, הכרת אותו עכשיו" צחקתי על מתן, הוא צחק וגם השני בנים
"ושאת רואה מישהי עם שמלה יפה" החזיר הבחור
"יאוו איזה שמלה מעלפת!! שאני ימות!!!" חיקה אותי מתן, חצוף
"אני לא כזאת" אמרתי כשאני עושה את עצמי נעלבת, שני הבנים צחקו והתחלנו לדבר.
"לאן אתם הולכים?" שאל הבחור
"סתם להסתובב, ויותר מאוחר למועדון פה" אמר מתן, את האמת. לא בא לי על מועדון
אוי, זה עולה. אני מרגישה את זה. אני עומדת להקיא.
"מתן, אני תכף באה" אמרתי בזמן שיצאנו מהמעלית ורצתי אל עבר השירותים שבלובי.
פתחתי את התא בראשון שהיה קרוב אליי והתיישבתי על הריצפה, נשמתי עמוק וחיכיתי לגל שיבוא ואני יקיא.
"הדר" שמעתי את מתן מתנשף ומתלבט איזה תא לפתוח ולמצוא אותי.
"בבקשה תלך.." אמרתי בזמן שאני בוכה . מה אני בוכה?! אני בסך הכל צריכה להקיא.
הדלת נפתחה ומתן מצא אותי על ריצפת השירותים. הוא נעמד מאחורי והחזיק את שיערי בידו, הוא אסף את שיערי והעביר קצוות שיער מציקות אל מאחורי האוזן.
נרגעתי ופרצתי בבכי. מה נסגר איתי? מה דפוק בי? למה אני מקיאה?
קברתי את ראשי בין שתיי ידיי ובכיתי. בכיתי בשקט.
הרגשתי את ידו המנחמת של מתן מלטפת את גבי ומנסה להרגיע אותי בעוד ששפתיו נטמנו בקודקוד ראשי.
"בואי נעלה לחדר" אמר מתן ועזר לי לקום. קמצי באיטיות וניגבתי את עיניי שבטח האיפור נמרח לי. הרגשתי את ידו של מתן מסדרת לי את החצאית ומושכת אותי מחוץ לתא השירותים.
הרגשתי את ידו של מתן מחבקת אותי מהכתף בזמן שעלינו לחדר במעלית. נכנסנו לחדר ושוב התחושה שבא לי להקיא מגיעה.
"מתן בא לי להקיא" אמרתי וזרם של דמעות פרצו מעיניי, הוא היה במטבח הכין לי תה.
"מאמי, תקיאי אולי תרגישי טוב יותר" אמר וחיבק אוצי בעדינות כשבידו השניה יש כוס תה חמה.
"אבל אני מפחדת" בכיתי כמו ילדה קטנה
"ממה?" שאל בעצב ואסף אותי לחיקו
"שזה יהפוך להרגל" אמרתי בעצב. זה סטיגמה שנדבקת בכל דוגמנית.
"אני פה בשביל לשמור ולהגן עלייך, זה לא יהפוך להרגל" הרגיע אותי והניח את הכוס תה בצד.
הלוואי וזה יהיה אמיתי. אספתי את שיערי לקוקו גבוה באופן מרושל, רק לתת לי טיפה אוויר.
"רוצה נישאר במלון?" שאל והתיישב במיטה ולגם מהתה שבתוך הכוס.
הנדתי את ראשי לשלילה והתיישבתי במיטה הגדולה. הוא התמיד את הכוס אל שפתיי ולגמתי מעט מהתה המתוק.
נשמתי עמוק וקמתי מהמיטה. אני לא הולכת להרוס את זה עם מתן. הוא יעזוב אותי בסוף, אני ילדה היפוכונדרית מטומטמת.
"בוא נצא" אמרתי והלכתי אל המקרר והוצאתי כדור נגד בחילות ובלעתי. אני מסודרת.
הוא נאנח ויצא אחרי מהחדר. הלכנו למעלית והחלטתי לספר למתן. למה אני ככה.
"כשהייתי בת 10, אמא שלי חלתה בסרטן" אמרתי בעצב והוא הנהן והסתכל עמוק בעיניי, זה כאב לי ולא יכולתי לספר.
"היא היתה אמורה למות.. לא להיות פה.. ובסוף היא ניצחה את המחלה.. אני כל הזמן מפחדת, אני מפחדת לחלות כמוה..היא נהיתה אישה קרירה. סגורה. בגלל זה התרחקתי." אמרתי בעצב
הוא חיבק אותי יסימן לי להמשיך.
"חשבתי שאם אני יתרחק , אז הבעיות יעלמו. אבל זה לא נכון.. משנה לשנה אני חייה בפחד.. אני מבינה שגם לי יש סיכוי לחלות.." אמרתי בעצב
הוא נשק לראשי ואמר "יש לכל אחד סיכוי לחלות. אולי יש לך סיכוי גבוהה יותר.. אבל אם תבדקי כל שנה תוכלי לגלות אותו עוד כשהוא קטן. לא תמיד המחלה עוברת בתורשה.. לפעמים זה סתם בא" הוא אמר והרגיע אותי.
"אני כאן בשבילך.. שתשתפי אותי.. שתספרי לי.. בשביל להיות האוזן קשבת שלך.. הכתף שתבכי עליה.." אמר ונשק לשפתיי נשיקה רכה.
יצאנו מהמלון כשהוא מחבק אותי מכתפיי תוך כדי הליכה, "או-מי-גודנס" צעקה ילדה אחת שעברה לידינו עם חברות שלה, היא נראת בסביבות גיל 16.
"זה החתיך מעזריאלי!!!" היא צרחה ומתן צחק והמשכנו ללכת בעוד שהילדות האלה רודפות אחרינו.
"סלב מקומי?" צחקתי והמשכנו, ראינו 2 נשים מבוגרות מתקדמות אל עברנו.
"הדר?" שמעתי שאחת מהנשים קוראת לי, חייכתי אליה מתוך נימוס אבל בתוך תוכי לא הבנתי מי זאת.
הבנות האלה השתלטו על מתן ורדפו אחריו ודיברו איתו, אני התקדמתי אל הגברת שקראה לי.
"את הדר ביטון, זאת שמדגנמת נכון?" שאלה והבטתי על מתן איך זה לשמוע את זה
"כן" חייכתי אליה , "יש לי הצעה שלא תוכלי לסרב לה! אני מפיקה פה במלון תצוגת אופנה של ויקטוריה סיקרט , את מעוניינת? תביאי לי את המספר אני ידבר עם הסוכן שלך" אמרה.
"ההצעה מאוד מפתה, אבל אני לא מדגמנת בחזיה ותחתונים, אני מצטערת.." אמרתי והיא ניסתה לשכנע אותי אבל לא הלך.
התקדמנו ומתן ה'שובב' לחש לי באוזן "רק לי את תדגמני עם חזייה ותחתונים" וצחק
"הצעה מפתה" אמרתי בחיוך שובה לב והמשכנו אל הספסל שהיה בצד רחוק מכל ההמולה. התיישבתי ומתן ברח לי לכמה שניות . הוא חזר אחרי כמה דקות עם מילק-שייק, אחד בשבילי בטעם וניל ושלו שוקולד. הילד בהחלט מכיר אותי
"אני בדרך כלל אוהב מעורבב" אמר וצחק . צחקתי ושתיתי מהוניל ומשום מקום מתן נישק אותי. שפתיי נפשקו מעט ולשונו חדרה אל תוך פי. הוא התנתק מהנשיקה בלי התראה מוקדמת. חוצפן
"אני בהחלט אוהב את זה מעורבב" צחק ושתה מהמילק שייק שלו. עכשיו הבנתי! ילדה עם קליטה איטית !
הסתכלתי על מתן ואני חושבת שיותר מידי זמן.
"מתן אתה יכול לדבר איתי בכנות?" שאלתי, הוא הפסיק לשתות והסתכל עליי, עמוק בתוך עיניי, הרגשתי את המבט שלו חודר אל תוך נשמתי. אל תוך הלב שלי.
"משהו בי, מפריע לך?" שאלתי, הוא הסתכל עליי וידעתי שכן. שיגיד לי.
"זה לא משהו בך.. זה משהו בי" אמר. תירוץ.
"אני רוצה לדעת.." אמרתי ועיניי דיברו מתוך כאב, מתוך פחד. פחד מלהיזרק שוב.
"זה לא מפריע.. זה פשוט אתגר בשבילי, משהו שלא קרה לי לפניי" אמר. התחלתי להילחץ
"אתגר?" שאלתי בפליאה.
"כן הדר. את אתגר. אתגר מעולה, זכיתי בך בהחלט. אבל אני לא יודע אם זכיתי בך ביושר.. אני לא יודע אם את איתי בגלל שאת פגועה מתומר ורוצה מישהו שיאהב אותך במקומו." אמר ולא נתן לי להשחיל מילה.
"אני אוהב אותך, אני שמתי לך שגם את.. אני מקווה ככה" מלמל את המקווה והמשיך "מעולם לא יצאתי עם מישהי שההפרש גילאים בנינו גדול, זה 4 שנים. אבל אני שמח שאנחנו יוצאים ביחד. אני חושב שביחד יהיה לנו רק טוב, אולי טיפה עליות ומורדות אבל זה יסתדר. את תאזני אותי ואני ייאזן אותך." אמר. הוא בהחלט היה כן (כנות) איתי. אבל זה לא פגע בי.. זה גרם לי להעריך אותו
"כשיצאתי עם מה שמו.. אז הוא אמר שאני ילדה קטנה.. אתה חושב ככה?" שאלתי, אני מנסה להימנע מלשמוע את השם תומר.
"אני דווקא לא חושב ככה. את בוגרת באופי, יש לך חשיבה בוגרת.. אבל את יכולה בהחלט להיות לפעמים ילדה קטנה מתוקה ומציקה" צחק. זה העלה בי חיוך קטן. עצם זה שהוא מסביר לי ומפרט לי כל דבר נתן לי תחושה טובה.
בטחון קוראים לזה?
לא..
אהבה קוראים לזה..
"אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותה נשיקה רכה בלחיים.
"אני אוהב אותך" אמר, הוא באמת התכוון לזה.
אבל השאלה הזאת בראש לא עוזבת אותי!!
-למה תומר נפרד ממני?-
אני מאושרת עם מתן.. אבל קשה לי.. למה הוא דיבר אליי ככה..
"יפה לך זיפים" צחקתי, זה מוזר.. בחיים לא יצאתי עם מישהו שגדול ממני ב4 שנים.
"כן גם לך" צחק. מה?? יש לי שפם?
"צחקתי" אמר כשראה שנלחצתי
פתחתי את האיפון אחרי שהתנתקתי ממנו יום שלם והיתי חייבת לשלוח לאורי הודעה, הוא כבר יעדכן את שרית.. אבל התגעגעתי אל הקול שלו..
"אני שנייה באה" אמרתי למתן וקמתי מהספסל.
חייגתי את המספר המוכר והאהוב של אורי.
"מתוקה!" שמעתי את הקול של שרית עונה לי, פה כבר רציתי להתפרק. אני מתגעגעת אל אנשים שהם כל החיים שלי, אבל הם לא בקשר דם שלי..
"שריתי.. את יכולה להשים אותי על רמקול? את ליד אורי?" שאלתי
"כן מותק. אנחנו בדרך לסרט, רק אני ואורי כאן" אמרה ושמה על רמקול.
"חיים שלי קטנה! את נהנת?" שאל, זה העלה בי חיוך קטן.
"מאוד. רק רציתי לספר לכם לפני שכולם ידעו" אמרתי ושמעתי את שרית משתיקה את אורי שחיכה שאני יידבר
"אני ומתן החלטנו לצאת בתור זוג" אמרתי ושמעתי את המחיאות כפיים של שרית, היא ברכה אותי אפילו לא שמעתי מרוב כל הרעש שהיה.
"הדרי.. הוא לא בן 23?" שאל אורי בקול מודאג.
"כן. אף פעם לא יצאתי עם מישהו שגדול ממני ממש" אמרתי
"הוא אחלה גבר, קפצי על המציאה, הוא נסע בשבילך עד אילת" צחקה שרית.
"כן, אני אוהבת אותו.. הוא דואג לי ושומר עליי" אמרתי בקול מאושר
"אני שמח בשבילך. כל עוד את מאושרת, אני מאושר" אמר.
"אני מרגישה מוזר .. כשאני מדברת איתכם כל החששות נעלמות לי" אמרתי, הם המשפחה שלי.
"אנחנו שמחים שאת מרגישה ככה. אנחנו אוהבים אותך. תהני ותשמרי על עצמך" אמרה שרית. סיימנו לדבר וחזרתי אל מתן.

הוא ישב בספסל והתעסק באיפון שלו.
"הדר מה זה?" שאל וקירב אליי את מסך האיפון שלו