מתי היא תשים לב.. פרק 26 חלק ב'

נקודת מבט הדר-
חשבתי שאני מדמיינת. לא מתאים לי כל המצב הזה.
פתחתי את הדלת ונכנסתי לחדר מתעלמת מהיותו כאן.
מזל שטימור לא ראתה אותו.
"הדר.. חכי רגע" שמעתי את מתן קורא לי. למה? לא מספיק יצאתי סתומה לידו? חשבתי שפאקינג יש לי סיכוי איתו. 'אני אוהב אותך אבל..' נמאס ךי מהמשפט הזה. למה!? אני לא מספיק יפה? לא מספיק נחמדה? לא מספיק טובה? למה!!!
"מתן" צעקה טימור וקפצה על מתן, הוא הרים אותה על ידיו וחיבק אותה. היא עדיין היתה על ידיו ולא יכולתי להיכנס לחדר. כן הדר. מעולה.
להיות במסדרון באמצע המלון. ועכשיו טימור צריכה לישון ואת מי אני רואה כאן אם לא את מתן? לחשוב שהתאהבתי בחבר של חבר שלי.
סליחה. בחבר של האקס שלי. אקס הדר. אקס.
"הדר" אמר מתן והתקרב אליי כשטימור מחזיקה בו חזק בזמן שהיא על ידיו.
"מה?" מלמלתי בעייפות ונכנסתי אל תוך החדר המפואר שעוצב בגוונים של לבן ואדום.
המיטה הזוגית נגלתה אליי והדבר היחידי שרציתי זה לקבור את הראש עמוק שם ולבכות.
בגלל זה רציתי ללכת אל סבתא. קצת שקט .
רגע.. איך מתן יודע שאני כאן?!
"את בסדר?" שאל והתיישב במיטה , הנהנתי בראשי והלכתי אל כיוון המזוודות שהונחו על הריצפה,הוצאתי פיג'מה לטימור ופיג'מה בשבילי. נמאס לי מהגברים הדפוקים האלה! קוד אחים שמאחים.. מעניין לי את הציפורן ברגל.
"אני באתי לכאן ברכב, לבד" אמר והדגיש כל מילה.
"טימור לכי תתלבשי ותצחצחי שיניים" אמרתי לטימור והבאתי לה את הדברים. היא קמה ממתן ונכנסה למקלחת והתלבשה שם.
"הדר.." אמר מתן וקם מהמיטה ובשנייה הרגשתי את הידיים שלו נכרכות סביב גופי ושפתיו נצמדו אל ראשי. לא חיבקתי. אפילו שרציתי להרגיש כל שריר ושריר שלו.
הראש שלי נקבר בחזה שלו, תחושה חמימה התפשטה בי. הוא דאג לי. אבל הוא לא יהיה שלי בחיים.
"בשביל מה כל זה היה טוב?. חשבתי שאתה אוהב אותי.. חשבתי שאתה לא כמו כולם.." אמרתי בעצב אבל לא בכיתי.
"אני אוהב אותך.. אבל אי אפשר.. את ותומר רק נפרדתם.." אמר, תירוץ ממש טוב.
התנתקתי מהחיבוק לפני שטימור תבוא. גם לא רציתי להיות קרובה כל כך אליו ולא להיות שלו.
"אז בשביל מה באת?" שאלתי בעצב והתיישבתי במיטה.
"כי…" אמר ולא ידע מה להמשיך. הוא העביר את ידו בשיערו ואמר "אני אוהב אותך, את יודעת. אני רציתי לראות מה איתך.. את הלכת ולא ענית לי להודעות ולא לשיחות" אמר
"איך מצאת אותי?" שאלתי וקיפלתי את הבגדים של טימור שהיו על הריצפה
"התקשרתי אל אורי" אמר
טימור יצאה מהמקלחת כשהיא לבושה בפיג'מה של הלו קיטי קצרה.
"מתן אתה ישן איתנו?" שאלה טימור בזמן שעשיתי לה צמה בשיערה הבלונדיני הארוך.
היה שקט מוזר באוויר . אין לי חדר נפרד לארגן לו.
"לא. אני אלך הביתה" אמר מתן, כן תעשה לי רגשות אשם.
"תלכי לישון טימור" אמרתי וליטפתי את ראשה, היא נשכבה במיטה ואנחנו יצאנו אל המרפסת, טיפה שקט.
"אתה באמת הולך?" שאלתי והתיישבתי הכי רחוק ממנו
"כן. אני לא ישאר כאן" אמר והוציא סיגריה מהכיס
"תישאר כאן" אמרתי ולגמתי מהכוס קולה. אני לא יתן לו לנסוע לתל אביב שזה נסיעה של 5 שעות.
"לא. אני אלך הביתה, לא היתי צריך לבוא" אמר והדליק את הסיגריה
"אבל באת.." אמרתי בשקט, הוא קם מהכיסא והושיט את ידו אל עברי, החזקתי בידו ובשניה הרגשתי את עצמי מונפת ונעמדת קרוב אליו. בשבילו זה לא היה מספיק. הוא היה חייב להצמיד אותי אל הקיר. הרגשתי כל חלק וחלק בגופו.
"די מתן, אתה הרגע אמרת. אתה חבר של האקס שלי, לא ככה?" אמרתי והבטתי בעיניו הירוקות.
"לא אכפת לי מזה. אני אוהב אותך" אמר ורכן אל עברי נשיקה.
הרגשתי את השפתיים החמימות שלו נסגרות על שפתיי, עיניי נסגרו ביחד עם שפתיו והתמסרתי לנשיקה, לתחושה החמימה ששפתיו נוגעות בשלי, נשיקה עדינה ורכה.
הרגשתי את לשונו מברישה את שפתיי אבל אני לא אתן לו להעמיק את הנשיקה. לא במשמרת שלי.
הוא נהם אל עברי וידיו תפסו בפניי בעוד ידיי הודפות אותו מהחזה, לא רציתי להתאהב בו מחדש. לבסוף נכנעתי. כן. הנשיקה התעמקה. הלשון שלו התחברה עם הלשון שלי בדיוק. התנתקתי מהנשיקה והתנשפתי. כן. בהחלט התגעגעתי לטעם המיוחד של השפתיים שלו
"הדר.. התרצי להיות הבת זוג שלי?" שאל אותי מתן. אני חולמת.
"הבת.. הבת זוג שלך?" שאלתי, לרגע לא ידעתי אם זה מה שרציתי.
"כן.. אם את לא רוצה אז זה בסדר" אמר וצחק צחוק קטן.
"אני אשמח להיות הבת זוג שלך" אמרתי אחרי היסוס קל וכרכתי את ידיי סביב עורפו. הוא כרך את ידיו סביב מותניי וקירב אותי אליו בזמן שגבו נתמך בקיר.
"נסעת בשבילי חמש שעות?" שאלתי בחיוך קטן. הוא בא בשבילי.
"כן, הרגשתי טיפה רע עם מה שקרה בנינו ולא יכולתי לדעת שאת רחוקה ממני" אמר ונשק לשפתיי נשיקה קצרה.
חייכתי חיוך קטן והבטתי בעיניו ונשכתי את שפתי התחתונה, לא ידעתי מה להגיד.
הנחתי את ראשי על החזה השרירי והקשיח שלו והבטנו בעוברים ובשבים הנמצאים ברחבי אילת ליד הטיילת.
ידיו הגדולות והחמימות של מתן עטפו את מותניי וליטפו את גבי ליטופים קצרים ונעימים וקירבו אותי אליו.
"הדר" שמעתי את טימור קוראת לי, התנתקתי ממגעו של מתן והבטתי הצידה וראיתי את טימור עומדת בכניסה למרפסת היכן שהחלון הענקי.
"אני לא נרדמת" אמרה וחיבקה אותי. כשראשה נקבר בבטני בדיוק בטבור. חיבקתי אותה חיבוק לא מוגדר ונכנסנו לחדר.
טימור נשכבה בצד של המיטה וראתה טלווזיה בזמן שאני הוצאתי מהמזוודה בגדים ומתן ישב על הספה .
"אתה ישן איתי? או לארגן לך חדר בנפרד" צחקתי, כמו שהוא ארגן לי חדר לבד אצלו.
"חדר לבד יהיה נחמד" צחק
"אתה מוזמן" אמרתי ולקחתי את הפיג'מה של הלו קיטי הוורודה אל המקלחת והתלבשתי, בגלל שמתן איתנו בחדר אני מחוייבת להשים חזיה. אפילו שהיתי ביחד עם תומר התביישתי ללכת בלי חזיה, היתי ישנה אולי פעם ב.. בלילה.. וגם זה בקושי והיתי קמה מהר בבוקר להשים חזיה. למרות שהיתי איתו במצבים אינטימים והוא ראה אותי ללא בגדים, אבל עדיין, זה מביא לי תחושת הגנה.
צחצחתי שיניים ויצאתי מהמקלחת, התקדמתי אל המטבח הקטן והוצאתי מהמקרר בקבוק מים, מזגתי לי לכוס מים והוצאתי מהמזוודה את הגלולות המציקות האלה. גם הם משמינות אותי וגם אני לא יכולה להפסיק באמצע. אני מפחדת לשכוח כדור זה מלחיץ.
הסתכלתי הצידה וראיתי את טימור בחלום החמישי שלה ואת מתן שוכב בצד השני כשהוא רואנ טלוויזיה והוא לבוש במכנס שחור קצר של אדידס בלי חולצה. כן מתן. תגרום לי לרייר כאן.
"את באה?" שאל מתן וטפח מעט על המיטנ לסמן לי לישון לידו.
הנהנתי והוצאתי את הכדור הקטן מהחפיסה ובלעתי אותו.
נשכבתי ליד מתן כי בצד של טימור שמו מעקה שלא תיפול. הכי טוב. מרגיש לי שטימור היא אחותי האמיתית.
מי אמר שאני לא יוכל להקים משפחה?.
תומר צר לי לאכזב אותך. בן אדם שפוסל אנשים ואומר שהוא לא יוכל להקים משפחה, הוא לא יוכל בסוף להקים
אני מאחלת לו את כל הטוב. שימצא את האישה שתמלא את החסר בלב שלו. האישה שתצליח להתאים את עצמה בשבילו. רק שיהיה מאושר
אתם בטח שואלים למה אני מאחלת לו רק טוב. שיהיה לו רק טוב בחיים, כי אם חשבתי שאני יוכל להיוצ זאת שתהיה בשבילו בכל הרגעים הטובים והרעים אז טעיתי. הוא מעולם לא היה שלי.
הכל התחיל שהיתי סתומה ושכבתי איתו בשביל שיפסיק להתנהג אליי רע. וכל זה היה בגלל שלא היתי בטוחה אם אהבתי אותו. כי אם הוא אהב אותי, אז למה הוא שנא אותי? עד שהכל הסתדר.. והכל נהרס שוב.
נכנסתי בין טימור לבין מתן והתרוממתי מעט הצידה והבטתי בטימור שישנה כמו מלאך. ליטפתי את פניה וכיסיתי אותה.
"את מדהימה" אמר מתן בלחש בשביל שלא נעיר את טימור שרק נרדמה.
נשכבתי עם גבי אל טימור ופניי מופנים אל פניו של מתן. רגלי הונחה בין שתי רגליו, קושרת את עצמי אליו, רק שלא יעזוב. ידיי הונחה על החזה השרירי שלו והחלק וליטפתי אותו ליטופים רכים. הרגשתי את שפתיו מנשקות את ראשי נשיקות קטנות ומתוקות.
"אני אוהב אותך הדר" אמר מתן. הוא באמת מתכוון לזה? הוא מכיר אותי בכלל?
"אני אוהבת אותך גם" אמרתי, הרגשתי שבאמת אני אוהבת אותו. אבל לא ידעתי אם הוא מרגיש שאני צבועה. כי רק לפני חודש אמרתי לתומר 'אני אוהבת אותך' אבל זה עבר.
אהבתי את תומר? אני אוהבת את תומר. אבל אני אוהבת את מתן.
"אולי תישאר איתנו עד סוף החופשה?" שאלתי את מתן
הוא חשב טיפה ואמר "אני בחופשה שבין מבחנים אני צריך להודיע לעבודה, נראה" אמר.
אוך. הוא לומד תואר ראשון במשפטים, אני גאה בו. הוא כבר מסיים תואר ראשון.
"תיקח חופש. תהיה איתי" אמרתי והבטתי בטלוויזיה.
"אני יודיע להם מחר, בסדר?" שאל, הנהנתי בראשי והמשכתי לראות טלוויזיה.
"יש כאן פאב, אפשר לצאת לשם מחר" אמר מתן, התלהבתי מהרעיון. עד שנזכרתי שיש את טימור.
"מי ישמור על טימור?" שאלתי והתעסקתי באיפון הלבן שלי
"נזמין מישהי שתשמור עליה" אמר מתן,
"נראה מחר" אמרתי ונרדמתי תוך שניות ספורות.

התעוררתי בבוקר כששמעתי את טימור קוראת לי.
"הדר קומי!! הדר!!" קראה לי טימור ונענעה אותי מצד לצד.
"עוד חמש דקות" מלמלתי וליטפתי את ראשה בעדינות כשעיניי עצומות.
"אבל יש דם!" אמרה טימור, היא נפצעה , שיט.
התעוררתי מהר והרמתי את ראשי שהונח על מתן וקמתי מהמיטנ, בהחלט היה דם. אבך לא של טימור. אלא שלי.
"מה זה הדר?" שאלה טימור, מה אני יגיד לה?
"כלום בובי, תתארגני ונצא לחדר אוכל" אמרתי וניסיתי להישמע רגועה בשביל שמתן לא יקום. איזה פדיחה. עכשיו הוא לא רק קיבל אקסית של חבר, ,הוא קיבל אקסית במחזור של חבר. ועוד מחזור במיטה שישנו ביחד. ועוד באמצע טיול.
כיסיתי את הכתם עם השמיכה והערתי את מתן, רק שירד מהמיטה. שלא יראה מה קרה.
"מתני מתן" אמרתי והזזתי אותו מעט, נו כבר! שיקום!
"מ.. הדר?" מלמל, עוד לא צחצחתי שיניים וזה לא עניין אותי.
"בא לך לצאת למרפסת לחמש דקות?" שאלתי ורצתי לשירותים, שטפתי את הגוף מהר והחלפתי לשורט וחולצה אחרת. כי הקודמת היתה עם דם.
"הדר, את יכולה לצאת רגע?" שאל מתן בקול עייף.
סיימתי לצחצח שיניים ויצאתי מהמקלחת. מזל שאין הרבה דם על המיטה, זה רק כמה טיפות שהתפשטו מעט והצלחתי לכסות את זה.
"מתן, נו בבקשה תצא רגע" אמרתי ומשכתי בידו שיצא מהחדר
"קיבלת מחזור?" שאל, מה? הסתכלתי עליו במבט לא מבין וניסיתי להוציא אותו מהחדר.
"לא. כן. תצא רגע" אמרתי בלחץ, הוא צחק ואמר "הזמנתי מהקבלה שירות חדרים הם יבואו להחליף סדינים" אמר ומשך אותי לחיבוק. הוא ישב על המיטה ואני התיישבתי על ירך ימין שלו. סביב גופי נכרכו ידיו, ובין שתי רגליו הונחו שתיי רגליי. הוא נשק ללחי שלי הרבה נשיקות קצרות ומתוקות ומציקות.
"את לא צריכה להתבייש ממני" אמר הביט בעיניי, לא יכולתי להסתכל.
"הדר בואי נלך לבריכה" אמרה טימור שהיתה לבושה בשמלת חוף וממתחת בגד ים.
"נלך לאכול ואז" אמרתי ונתקפתי בכאב בטן נוראי. הנחתי את ראשי על כתפו של מתן ונשכתי את שפתי, כל כך כואב.
"את בסדר?" שאל מתן ונשק ללחי שלי, הנהנתי וקמתי ממנו, הלכתי אל המזוודה והוצאתי משם בגד ים שחור משולשים פשוט ושורט וגופיה. התיישבתי במיטה והסתכלתי על מתן שהלך למקלחת , הבחנתי בשקית שיש על השולחן בסלון, שקית של הסופר מרקט יש קבלה שהוא קנה מברשת שיניים וסכין גילוח וקצף גילוח ועוד כמה.
"הדר את ומתן חברים?" שאלה בחיוך קטן טימור, צחקתי והמשכתי לסרק את שיערה הארוך והבלונדיני.
סיימתי לסרק את שיערה והתקדמתי אל המקלחת שהיתה פתוחה, מתן עמד שם והתגלח. נכנסתי למקלחת והתיישבתי על האסלה שהיתה סגורה. גירדתי את עורפי והבטתי בו, הוא צחק והסתכל עליי דרך המראה. הסתכלתי עליו וצחקתי.
איך אני יוציא את הטמפונים מהמזוודה הענקית? זה בלתי אפדרי להוציא מתחת לכל הבגדים.
"על מה את חושבת?" שאל מתן ושטף את פניו.
"על כלום" אמרתי
"ספרי לי" אמר, "אני שניה באה" אמרתי והלכתי למזוודה שלי שבחדר והוצאתי משם את החבילה ולקחתי אחד.
"לך תקנה בגד ים ותבוא לכאן, אנחנו מחכות" אמרתי למתן. הוא צחק ועשה כדבריי בזמן שאני התארגנתי. השירות חדרים הגיעו והחליפו מצעים, מזל.
מתן הקוף בא אחרי שעה עם תיק שתמיד נמצא אצלו ברכב ככה הוא מוכן לכל דבר, אם תגידי לו בוא נטוס לחו'ל הוא יבוא איתך, יש לו באוטו בגדים שישמשו אותו לכמה ימים וכבר שמה הוא יקנה.
אכלנו ארוחת בוקר כשאני דוחפת לטימור עוד אוכל והיא אוכלת, אני ומתן שתינו נס ואכלנו עוגה.
שוב הכאבים של המחזור תוקפים אותי. אני אומרת לכם. זה לא שפוי.
לקחתי כוס מים ובלעתי את הכדור, מנסה כמה שיותר מהר שהכדור ישפיע.
יצאנו מהחדר אוכל והתיישבנו על הכיסאות חוף הלבנות מתחת לשמשיה שמגנה עלינו מהשמש הקופחת.
מרחתי את טימור הקרם הגנה כי זה מסוכן ולא באנו לעשות פוזה ולהשתזף ואז לחלות במחלות. באנו להנות. טימור שחתה ברדודים ואני הורדתי את הבגדים ונשארתי בבגד ים, ריססתי על עצמי קרם הגנה ונשכבתי במיטת שיזוף והבטתי בטימור ששוחה במים כמו דגיגון. הנחתי עלי את המשקפי השמש והסתכלתי על מתן שהתעסק האיפון ועיניו הוסתרו ע'י המשקפי שמש.
"נפלאות הטמפון?" צחק מתן והביט בי לכמה שניות
צחקתי צחוק מבוייש וצילמתי את טימור הדולפין הזאת, שלחתי לאמא את התמונה וכמובן שהתעלמתי ממה שהיא כתבה. היא כותבת אותו דבר תמיד. לתת לה לאכוך, לתת לה לשתות, לא להשאיר אותה לבד ועוד הרבה דברים.
הסתכלתי הצידה וראיתי את העיניים הבוחנות של מתן, מכף רגל ועד ראש.
"איבדת משהו?" שאלתי בחיוך והוא צחק ולא הפסיק להסתכל על עיניי.
"כן. את המצחיק שלך" אמר ושלח לי נשיקה באוויר. לא. אני בשוק.
"אתמול תרמתי אותו למישהו בשם מתן אסולין, מכיר?" שאלתי בחיוך מתגרה
"אה נכון.. לא תרמת אותו בובי, את החזרת אותו. השאלתי לך את המצחיק שלי בחינם ועכשיו את מחזירה" אמר. איך הוא מוצא מה להגיד.
"כנראה המצחיק שלך לא עזר לי" חייכתי
"את מקרה אבוד" אמר בצחקוק קל וקם מהמיטת שיזוף שלו ונשכב לידי במיטת שיזוף שלי.
קמתי מהמיטת שיזוף והתיישבתי על רגליו והשענתי את גבי על בטנו השרירית וידיו הגדולות והחמות עטפו את בטני ולא שחררו אותי. שפתיו נשקו לכתפי הרבה פעמים.
הסתכלתי על ההודעות באיפון שלי, 15 הודעות ממתן. ואו.
נכנסתי להודעות וגם שרית שלחה לי הודעה .
'מותק, את מדאיגה אותי. תתקשרי אליי כשתראי את ההודעה'
'אם את רואה את ההודעה רק תדעי שמתן בא אלייך'
החלטתי לענות.
-'שריתי הכל בסדר, לא היתי ליד האיפון, וכן מתן כאן, אני אוהבת אותך ואל תדאגי ניפגש ביום שבת' רשמתי לה. אנחנו נמצאים מיום רביעי עד שבת

"היא כמו דולפין" צחקתי והוא צחק אחריי כשראה את טימור שוחה
"אולי היא תהיה שחיינית" צחק
צחקתי אחריו והמשכתי להסתכל על טימור.
"בואי נכנס לבריכה, אני מבטיח להציל אותך אם תטבעי" צחק
"אני יודעת לשחות, תירגע" צחקתי
"בואי דודו לבריכה" אמר
"צוצו מפחד?" שאלתי וקמתי מהמיטה והוא רדף אחריי. קפצתי לבריכה ושחיתי אל עבר טימור, הכי כיף הבריכה ריקה כמעט.
אני ישבתי על שפת הבריכה והסתכלתי על מתן משתולל עם טימור.
בטן כל כך כואבת לי.
"מתני אני עולה למעלה, טימור רוצה לבוא?" שאלתי את שניהם
עלינו אל החדר והתיישבתי במרפסת, חיכיתי שטימור תסיים להתקלח.
"הבטן?" שאל מתן, הנהנתי ונשכתי את שפתי התחתונה. לא הבטתי באף אחד אחר. הבטתי רק בבטן שלי שהתנפחה מעט.
"לקחתי פעמיים כדור ועדיןן זה כואב" אמרתי בעצב
"אני אלך להביא לך תה?" שאל, הנדתי את ראשי לשלילה ונכנסתי לחדר. טימור היתה לבושה בבגדים ונשפכה במיטה. אנחנו מהשעה 9 בבריכה ועכשיו 3 בצהריים.
נכנסתי להתקלח והורדתי ממני את כל היום המגעיל הזה ממני.
נכנסתי למיטה וחיכיתי שמתן יבוא. טימור כבר נרדמה.
מתן הגיע אחרי חצי שעה ונשכב לידי במיטה.
"עדיין כואב?" שאל. הנהנתי בראשי ונשבתי מעליו. בא לי רק נשיקה. קצת מגע ממנו.
קירבתי את שפתיי אל שפתיו ונשקתי לו נשיקה רכה וקטנה.
הנחתי את שפתיי על שפתיו ולא התנשקנו. רק השפתיים שלנו היו אחת על השניה. ידיו של מתן הונחו על גבי התחתון וליטפו את גבי ליטופים רכים ומתוקים. הוא שולח אל גופי רטט לא מוסר. ולא זה לא הרטט מהאיפון. זה רטט של אהבה.
ניתקתי את שפתינו והצמדתי את שפתיי על צווארו וליקקתי את אזור הדופק שלו. נישקתי את האזור מעט ונשכתי אותו נשיכה קטנה, אנחה יצאה מפיו וגרמה לחיוך לחמוק מבין שפתיי. מצצתי את האזור ויצרתי היקי. שפתיו נפתחו ומיד נסגרו כשנשך את שפתו התחתונה בשיניו.
ידיו עברו אל עבר ישבני וליטפו את ישבני ליטופים קטנים ומידי פעם הוא צבט אותי כשנשכץי את הצוואר שלו. הוא כיסה אותנו בשמיכה והמשכנו להתנשק. הנחתי את ידיי על החזה שלו נותנת תמיכה לגוף שלי ומתקרבת אל שפתיו ומשקת אותו. ידיו עדיין לא זזו מישבני.
האופן שבו החזה נח על הידיים שלי על מנת שאני לא יפול נתן למתן נוף מאוד יפה. זה גרם לי לגחך. אבל למה אני מרגישה עם מתן שונה? למה עם תומר הרגשתי מוזר?
"הדר את במחזור ועדיף שתסגרי את החולצה שלך" אמר והרים את חולצתי מעט מעלה שתסתער את החזה שלי. זה גבר אמיתי. גבר שלא רוצה שיראו את הגוף שלי. גבר שאכפת לו ממני גבר שמאפק את עצמו בשביל שאני ירגיש טוב עם עצמי.
צחקתי והנחתי את ראשי בשקע שבין צווארו לכתפו ונשמתי. את שפתיי הצמדתי אל צווארו ונישקתי אותו נשיקות קטנות.
"אני אוהבת אותך, באמת. אתה מאמין לי?" שאלתי, חשוב לי שהוא יאמין לי..
"אני מאמין. אני אוהבת אותך גם" אמר.
התנתקתי מעל גופו ונשכבתי לצידו. רציתי לנוח טיפה.
"ביום הראשון שראיתי אותך ממש עיצבנת אותי" אמרתי וחייכתי אליו חיוך קטן. הוא צחק ואני בטוחה שהוא נזכר ברגע הראשון שנפגשנו. שהוא נכנס לדירה ואני ותומר התנשקנו והוא ביקש שנפסיק וכששאלתי מה כולם רוצים לשתות הוא סימן לי עם האצבעות כמו שעושים בצבא '3. 2 .1' שזה 1 קפה 2 סוכר 3 שניות היית כאן.
"וכשהצלתי את חייך עדיין שנאת אותי?" שאל בחיוך מתגרה .
אני לא ישכח שהתעלפתי, לא זכרתי כלום. רק אחרי זה הוא סיפר לי.
"לא שנאתי אותך. רק עצבנת אותי." צחקתי
"את יודעת שמהרגע הראשון שראיתי אותך התאהבתי בך?" אמר , הוא ממש כן (מהמילה כנות) איתי.
"אני שמחה לדעת שמהרגע הראשון שראית אותי.. ולא מהרגע הראשון שהצלת אותי כשהיתי ערומה במקלחת" צחקתי.
ענבר מצאה אותי מעולפת במקלחת אחרי שמתן התעקש שאני לא יכנס להתקלח. אני התעלמתי. ובסוף כשנכנסתי להתקלח התעלפתי על הריצפה והןא זה שעזר לי ודאג לי כי תומר ועומרי לא הין בבית . אבל היתי עם תחתונים וחזייה. מזל.
"לא היית ערומה, היית עם חזיה ותחתונים וחוץ מזה ענבר כיסתה אותך במגבת, הגוף שלך זה לא מה שעניין אותי באותו רגע" אמר. הוא בהחלט כבש אותי. תגידו יש גבר כזה?

עצמתי את עיניי וניסיתי לדמיין איך החיים שלי יראו. אם מתן יהיה זה שימלא את החסר בלב שלי. אם מתן יהיה זה שיצליח להרים אותי מהריצפה אחרי שנפלתי 10 פעמים אם מתן יהיה זה שאני יאהב. אם מתן יהיה זה שיקים איתי משפחה.
אני לא יודעת. פה רק הזמן יחליט

"איך היה המבחן הזה שעשית?" שאלתי לאחר כמה דקות שנזכרתי שביום שלישי הוא הלך לעשות.
"היה בסדר, אני ידע רק אחרי שאני יקבל את הציון" צחק.
"הכל יהיה בסדר, שמעתי שלמדת טוב" אמרתי בחיוך קטן. הוא צחק
"את ילדונת, מוזר לי" צחק. אני לא אוהבת שאומרים לי את זה.
"כי אתה בן 23?" שאלתי וליטפתי את הבטן השרירית שלו מתחת לחולצת האדידס הכחולה.
"ואת בת 18" אמר
"עוד חודש יהיה לי יום הולדת 19" אמרתי בחיוך קטן.
"אני יודע, אני רק צחקתי" חייך אליי.
הפסקתי ללטף את בטנו השרירית מתחת לחולצה , והנחתי את היד מתחת לחולצתו על הבטן ולא זזתי.
"את מרגישה טוב יותר?" שאל, הנהנתי בראשי והנחתי את ראשי על החזה שלו ולא זזתי.
"מרגיש לך מוזר להיות איתי? בגלל זה לא רצית?" שאלתי בשקט.
אני מתחילה להרגיש את מה שהוא אולי הרגיש.
"טיפה. אבל זה השתנה. כי מה זה חשוב. אני אוהב אותך וזה מה שחשוב" אמר
"אבל.." אמרתי והפסקתי
"מרגיש לך מוזר?" שאל וליטף את ראשי, הנהנתי וחשבתי על הכל. מה אנשים יחשבו עליי. זה משהו שתמיד אפיין אותי.
"תומר צדק כשהוא אמר שאני סתם זונה" אמרתי, אני לא מאמינה שזה יצא לי מהפה.
הוא נאנח ונשק לראשי. אפילו הוא לא ידע מה להגיד.
"את יודעת מה זה זונה?" שאל. נו מתן מה אני בת ארבע?
התסכלתי עליו במבט לא מבין והוא ליטף את ראשי ואמר "זונה זאת מישהי ששוכבת עם כל אחד, ולא בשביל עצמה, היא מרוויחה ככה כסף. את כזאת?" שאל.
הנדתי את ראשי לשלילה. "אז עכשיו את מבינה שאת לא כזאת?" אמר
"אבל למה הוא אמר את זה?" שאלתי, השאלה הסאת לא יוצאת לי מהראש.
"כי הוא דביל." אמר ולא שמעתי קללה אחת יוצאת מפיו, חוץ מהמילה דביל. זה עוד משהו שגרם לי לסמוך עליו. הוא בוגר באופי. לא מקלל כל אחת שעוברת. או כל אחד.

אני נוטה להאמין למתן אבל נפגעתי הרבה בחיים. אני יודעת שאני לא כזאת.. אבל השמועות רצות. גם תומר אמר לי את זה כשהוא ידע שאני לא כזאת , והוא היה הבן זוג שלי והוא בהחלט ידע שאני ל אחת כזאת.
אמא שלי אמרה עליי דברים כאלה, אמא שלי! ומה.. מה אני? ככה היא חושבת עליי? אני הבת שלה.
ועוד הרבה 'חברים' שחשבתי שהם כאלה .
כמו ביום הזה שחזרתי מהנשף עם כריס ולא רציתי לחזור איתו לבית שלו, נמאס לי לשכב איתו, להתנשק איתו, לחבק אותו. ידעתי בתוך תוכי שהוא והחברה שחשבתי שהיתה החברה הכי טובה שלי שכבו.
הכל היה זיוף בנינו.
'איפה כריס?' שאלה אמא, מה שעניין אותה זה כריס! ברור.. למה שזה לא יעניין אותה? הוא דגמן איתי לחברת הבגדים, שמה הכרנו. מה שעניין את אמא זה החיצוניות, לא הפנימיות. וכל זה היה תמיד.
'הוא בבית שלו' אמרתי וסגרתי את הדלת, היא לא שאלה איך היה. כמובן. זה לא מה שעניין אותה. כי השעה כבר 3 לפנות בוקר ואני בבית בלי כריס. זה אומר שקורה משהו בנינו.
'למה? לא היית אמורה ללכת אליו?' שאלה
'הייתי. לא רציתי' אמרתי ועליתי למעלה במדרגות. אבא כמובן לא היה בבית בגלל הנסיעות המטומטמות שלו. אתם רוצים לדעת כמה תמונות באלבום יש לי עם אבא שלי? 10 תמונות. והכל זה היה ביום הולדת שלי. מגיל שנה עד גיל 10 הוא היה בכל יום הולדת שלי. ומגיל 10 הוא כבר לא היה. ולא הצטלמנו ביחד. כבר 7 שנים הוא לא היה ביום הולד. שלי לברך אותי. הוא היה חוזר מחול ישר אל החדר ומשלים שעות שינה ששרף בקזינו בחו'ל.
'חכי בואי נדבר' אמרה. כמובן. חשוב לה לדעת שלא נפרדתי מכריס.
'הא?' שאלתי.
'הוא ייפרד ממך! זה הערב של הנשף הערב שבו כולם חוזרים לבית של הבן זוג שלהם ואת בבית?' שאלה
'שייפרד' אמרתי ועליתי לחדר. נמאס לי מכל השטויות של אמא.
הורדתי את השמלה שבחרתי ביחד עם שרית, אשתו של אורי. השמלה היתה מהממת. בצבע שמנת. היא סטרפלס עם פנינים באזור של המחוך וכשמסתיים המחוך הוא נופל עד הריצפה באופן מושלם. כמו כלה.
החלפתי לפיג'מה והורדתי את האיפור ואת התסרוקת היפה שעשו לי. ניסיצי להירדם ולא הצלחתי. מעניין מה כריס עושה.
שלחתי לו אסמס
-'כריס בבי, איפה אתה?' שלחתי
'בבית, את לא ישנה' ענה אחרי 10 דקות
-'גם בערך. אתה הולך לישון?' שלחתי
'כן, בדיוק עכשיו, לילה טוב מותק' רשם.
אהבתי את כריס. שלא תחשבו לא נכון. אבל הרגשתי שאנחנו זתם זוג. זוג לפוזה. רק בשביל להראות שהכל טוב נבחוץ, אבל מבפנים הכל ריבים. ולא ריבים של קנאה. סתם לא הסתדרנו.
אהבתי את כריס בתור ידיד. הוא ידע להקשיב ולהבין אותי. אבל בתור זוג זה לא הלך.
במיוחד שאור שהיה הכי קרוב אליי כבר לא קרוב אליי.
קמתי מהמיטה ולקחתי את המפתחות של הרכב של אבא שתמיד נמצא בחנייה כי הוא לא בבית. נכנסתי לרכב ונסעתי לבית של כריס. להיות איתו. אולי אם נדבר.. הכל יסתדר?
הוצאתי את המפתח מתחת לשטיח שבכניסה לבית של כריס ופתחתי את הדלת. ההורים שלו בחופשה מהעבודה בתל אביב.
'כריס' קראתי לו והוא לא ענה. הבית היה שקט. חוץ מרעש של התנשמויות. הוא שוב מתאמן!!! הוא חושב שהוא צריך עוד שרירים, אבל יש לו כבר. זה העלה בי גיחוך. עליתי לחדר וגיליתי שההתנשמויות זה לא ממשקולות. זה מחברה שלי שנמצאת כרגע מעליו.
תחושה מגעילה עברה בי. ירדתי למטה ויצאתי מהבית. הוא לא שם לב אליי. לאן אני נוסעת? כשיידעתי שהוא ונועה מידי פעם ביחד זה לא עניין אותי. שמעתי שנם רק התנשקו. אבל לראות אותה ואותו שוכבים כשהוא כמה דקות לפני רשם לי שהוא ישן.. זה פגע בי. ישבתי במושב של הנהג ובכיתי. מה אני עושה? למי אני מספרת?
לאמא? הפתרון שלה עדיף שלא תשמעו.. כשאני וכריב תכננו להיפרד היא אמרה לי להפעיל את שיטת ההריון.. אתן בטח לא תבינו. להגיד לו שאני בהריון ממנו.רק בשביל שישאר איתי. לא הסכמתי לזה.
חברות? הן ישר ירוצו לרכל.
אורי ושרית היחידים שנשארו בשבילי.
נשארתי לבכות ברכב וחזרתי לבית. שלחתי לכריס אסמס.
-'מקווה שאתה ישן טוב'
הלכתי לישון וקמתי בבוקר נפוחה מבכי ועצובה.
פתחתי את האיפון וקיבלתי הודעה מכריס.
'בהחלט ישנתי טוב מותק, חלמתי רק עלייך.. איך ישנת?' רשם.
-'בהחלט ישנתי טוב. אבל חלמתי שבגדת בי עם חברה ההכי טובה שלי.. חלום מוזר..' רשמתי.
שקרן!.

"נרדמת?" שאל מתן והעביר את הפוני שלי לצד.
"בערך." אמרתי והתכסתי בפוך הקריר והמחמם בו זמנית.
"תנוחי, אם לא תרגישי טוב אני יצא עם טימור ואז תוכלי לנוח" אמר.
"לצאת עם טימור לדייט?" צחקתי
"זו גם אפשרות" אמר ונשק לראשי.
עצמתי את עיניי בחזרה והרמתי את ידי שהונחה על בטנו של מתן והנחתי אל היד של מתן שהונחה על המותן שלי.
"אני ואמא שלי התחלנו להתקרב , נראה לי שאני עושה טעות ששוב חזרתי להיות איתה בקשר" סיפרתי למתן. היא יודע עליי יותר ממה שתומר ידע.
"זה טוב. גם אם זה לא מרגיש לך. זאת אמא שלך" אמר ונשק לראשי.
אני חושבת על מה יצא לי מכל זה. אני מכבדת אותה והיא כל פעם תוקעת לי סכין בגב.
"מישהו אמר לי שאם אין לי משפחה. אני לא יוכל להקים כזאת" אמרתי למתן. הפעם הראשונה שסיפרתי לו על החששות שלי.
"שטויות.
א'- יש לך משפחה
ב'- אני בטוח בזה שאת תקימי משפחה לתפארת.
ג'- מי שאמר לך את זה. הוא זה שלא יוכל להקים משפחה" אמר
"אומרים שהילדים דומים להורים שלהם. אני לא רוצה להיות דומה לאמא שלי.." אמרתי בעצב. אני לא מאמינה שאני מתוודה על זה.
"את דומה להורים שלך רק בדברים הטובים. את הדברים הרעים אפשר לשנות" אמר.
למה הוא פאקינג מצליח לגרום לי להרגיש טוב על עצמי? הוא בכלל מגיע לי?.

היה בנינו שקט והסתכלתי על הטלוויזיה שמשדרת פיניאס ופרב . כן ככה זה כשטימור בחדר.
"היום שהינו בבריכה דמייניתי או שראיתי שיש לך קעקוע?" צחק.
הטעות של החיים שלי זה שעשיתי את הקעקוע אי אפשר להוריד.
אבל אני מזדהה עם הקעקוע. אבל אני חושבת.
כשאני יהיה אמא. יהיה לי קעקוע? הילדים שלי יראו אותי עם קעקוע? או פירסינג? ואם הם ירצו.
"סתם משפט שקיעקעתי בלי שאף אחד ידע" צחקתי.
אני לא ישכח שהסתרתי מכולם. אף אחד לא ידע. רק יום אחד כשבאתי לאורי הוא שם לב שאני מגרדת ממש את האזור של הקעקוע. הוא ביקש ממני לבוא והוא ראה שבצלעות שלי למעלה איפה שהפס של החזיה מסתיר יש לי קעקוע. הוא בהתחלה לא ידע איך להגיב. בסוף סיפרתי לו את הסיפור והוא חייך חיוך קטן. הוא סיפר לי שגם הוא עשה קעקוע.
קעקוע על הזרוע שלו שאומר 'אהבת חיי' והוא התכוון אל שרית. מגיל 16 הם יצאו ביחד.
"זה הקעקוע האחרון שלך" אמר וצחק.
"כן אני גם חשבתי על זה" צחקתי.