♥♥♥♥ מקווה שאהבתם ותודה על התגובות
בסיפור הקודם כצעט ולא הגבתם...

מתי היא תשים לב.. פרק 25 חלק א'

06/07/2013 2934 צפיות 8 תגובות
♥♥♥♥ מקווה שאהבתם ותודה על התגובות
בסיפור הקודם כצעט ולא הגבתם...

נקודת מבט הדר-
אחרי שהגענו לבסיס כל אחד הלך לעיסוקיו, נכנסתי לחדר לנוח מעט ונזכרתי בכל החוויות עם אווה בחדר, מוזר לי להיכנס לחדר ולדעת שאני לבד.. מעולם לא חשבתי שאני אקשר ככה למישהי..
החדר ריק, הארון ריק, אין את הערמת בגדים שאווה נהגה לשים על הרצפה בפינה של החדר.
מוזר.
נשכבתי במיטה והתקשרתי אל אורי, הוא התקשר אליי ולא יכולתי לענות.
"אורי מה נשמע?" אמרתי בשמחה, אני חולה על אורי!
"הכל טוב ילדה יפה שלי, תקשיבי, יש קמפיין שאני לא כל כך אוהב אותו אבל אני מחוייב לשאול אותך אם הוא מתאים לך" אמר, ממזמן לא הלכתי להצטלם.
"אוקי, ספר לי עליה" אמרתי באושר, כיף לדעת שאורי דואג לי.
"פנו אליי כמה הצעות, סיננתי את הלא רלוונטי, בכל מקרה היה אחד של הלבשה תחתונה, אני חושב שנוותר עליו. והיתה הצעה של בגדי ים כי הקיץ מתחיל. את רוצה עם הבגדי ים? למרות שאפשר לוותר על זה" אמר, זה העלה בי חיוך.
"אני אלך על הבגדי ים, מתי הצילומים?" שאלתי,
"אני עכשיו יודיע להם שאת יכולה וכנראה שנצלם מחר כי את חיילת" אמר,
סיימנו לדבר ושמחתי שסוף סוף חזרתי למסלול! אני גם יודעת שאני מדגמנת לרשת מפורסמת, זה בגדי ים של החברה פלפל, הרבה מנסים להתקבל לשם ואני התקבלתי. אושר עילאי.
"הדר" קול קטע את מחשבותי, והנה הבעיה המרכזית.
תומר.
"כך ההורים טוענים שקוראים לי" אמרתי בחיוך, תומר סגר את הדלת והתיישב לידי,
"שעתיים אני לא לידך וכבר התגעגעתי" אמר ונשק לשפתיי. נישקתי אותו בחזרה, אני מכורה.
התנתקתי מהנשיקה וקראתי את ההודעה שאורי שלח לי, הסתרתי מתומר את ההודעה, כי לכו תדעו מה יהיה כתוב.
'הצילומים מחר מ9 בבוקר ניפגש בסטודיו בחולון, אני אאסוף אותך מהבסיס ונסע, את תצטלמי עם סטים של בגדי ים, חלק ביקיני ועוד 2 בגדי ים שלמים. הורדתי מהם קטע של נשיקות ולהצטלם עם גבר, אבל את תצטלמי עם מישהו ועוד ילדה קטנה רק בתמונה אחת, אז אל תדאגי' רשם
-'מעולה אז מחר נדבר' שלחתי לו והתיישבתי ליד תומר.

"אני בא אלייך לחדר ריק וזה היחס שאני מקבל?" שאל והושיב אותי על רגליו, השענתי את גבי על בטנו והנחתי את ידיי על ידיו שנכרכו סביב גופי.
"אתה יודע שאני אוהבת אותך הכי בעולם נכון?" שאלתי וסובתי את ראשי אליו, הוא הנהן ונשק נשיקה קצרה אל שפתיי. החזרתי את ראשי והבטתי בידינו שהיו שלובות והתחלתי לדבר
"מחר אני נוסעת לצילומים" אמרתי בפשטות.
"אה.. יפה.. עם מה הפעם תצטלמי?" שאל ונשק לכתפי,
"בגד ים, לא משהו רציני" אמרתי מנסה להראות שזה לא נורא.
"בגד ים בגד ים? ויראו את כל הציצי והתחת שלך ואל תגידי שגם איזה אחד אמור להתחרמן איתך על המצלמה" אמר בעצבים, אוף תומר הקנאי הזה
"זה בגד ים! כמו שאתה רואה אותי בים! וחוץ מזה אני רק מצטלמת עם איזה אחת ועוד ילדה קטנה בשביל תמונה אחת ומסכנה! ובשביל זה אתה ככה כועס?" שאלתי בעצבים.
"כן הדר! כי לא כולם צריכים לראות את הגוף שלך! את אמורה להיות צנועה, את אמורה להיות רק בשבילי ולא לתת לכמה גברים חרמנים להסתכל על התמונה שלך ולעשות ב.." בא להמשיך וקטעתי אותו, קמתי ממנו ואמרתי "אתה לא תומר שאני מכירה.. זה רק צילום!" כעסתי ונכנסתי למקלחת ולא יצאתי.
ישבתי על האסלה המסכנה והמסריחה ומרחתי קרם על כל הגוף שלי בשביל לשכוח מתומר הדביל הזה והשטויות שלו.
"הדר צאי שניה נדבר.. את יודעת שאני מתעצבנת שזה מגיע לדברים כאלה שכל העולם צריך לראות אותך חצי ערומה" אמר, זה לא עניין אותי.. יש דרך לדבר.
"לא אכפת לי" אמרתי והמשכתי בשלי.
"נו הדרי… צאי אני מבטיח שאני יפרגן לך, הנה אני לא כועס" אמר בקול נחמד,
"לא אכפת לי" אמרתי שוב ויכולתי להרגיש בעצבנות של תומר, אני צריכה ממנו קצת מרחק.. אני כל היום איתו.
"הדר.. תצאי" אמר בקול שמתאפק לא לשבור את הדלת.
"אני עושה פיפי" חירטתי, אני לא מאמינה שאמרתי לו את זה.

נקודת מבט תומר-
מה נסגר איתי! למה אני כועס עלייה. זהו.. אני חייב לשחרר מההרגלים הישנים שלי ולדעת לכבד את הדר ולפרגן לה. אני צריך להסתכל על הצד החיובי שהדר מצטלמת עם בגד ים ולא עם הלבשה תחתונה. זה עדיף מחזיה ותחתונים שכל חרמן רואה, אני צריך להירגע.. להדר יש גוף מהמם והיא עובדת בדוגמנות ואין מה לעשות. להירגע תומר.
"אני עושה פיפי" שיקרה, היא לא עושה פיפי.
"בסדר.. אז בינתיים תפתחי את הדלת" אמרתי, אגרפתי את היד ונתתי מכה חלשה בקיר, מנסה לא לשבור את הקיר ולהיכנס.
"אי אפשר לפתוח את הדלת כשעושים פיפי, אתה מפריע לי" אמרה, היא שוב משקרת.
"נו הדר אני יודע שאת לא עושה פיפי, אני מכיר אותך הרבה זמן בשביל לדעת שאת לא עושה כמעט פיפי" אמרתי ובאמת שכחתי לבדוק למה היא לא עושה הרבה פיפי, היא בטח לא שותה מים.
"אז עכשיו יש לי" אמרה ופתחה את הברז של המים בשביל שאני אחשוב, באמת היא בלונדינית. סתם. אני אוהב אותה אבל היא לפעמים מתנהגת כמו ילדה קטנה. ואני מתנהג גם כמו ילד קטן.
"הדר אני מצטער.. את יודעת שאני טיפה דפוק" אמרתי ו
"טיפה? הרבה" צחקה, לפחות היא צחקה.
"צאי לבחוץ ונדבר.. בבקשה אהובה שלי" אמרתי, היא סגרה את הברז ופתחה את הדלת, היא הביטה בי ויצאה מהשירותים, היה לה ריח של קרם גוף, ידעתי שהיא לא עושה פיפי.
היא התיישבה במיטה והתכסתה בפוך, התיישבתי לידה ולא ידעתי איך להתחיל לדבר
"איך היה הפיפי שלך?" שאלתי, הדר חייכה חיוך קטן ואמרה "יותר מעניין ממך זה בטוח",
"באיזה שעה מחר את נוסעת?" שאלתי ולקחתי נשימה עמוקה. "ב9,אני לא מבינה למה אתה כועס" אמרה בשקט, "את נהנת להצטלם?" שאלתי, "מאוד" אמרה בחיוך מאושר. "אם את מאושרת.. אז אני גם מאושר" אמרתי והתכוונתי למשפט, היא הרימה את ראשה והביטה בי, חיוך קטן עלה על פניה והיא קפצה עליי בחיבוק. עד כמה שקשה לי אני מנסה.. כי אני אוהב אותה.
"ועכשיו למה אין לך פיפי? את לא שותה?" שאלתי, הדר נאנחה והתנתקה מהחיבוק.
"ביי תומר" וסימנה לי לצאת מהחדר שלה, חצופה קטנה.
"לא זז מכאן, אני ואת זה לנצח" אמרתי והדר חייכה ונשכבה כשגבה נתמך בכריות הרכות, היא הוציאה מתחת למיטה ספר והתחילה לקרוא, אפילו לא התייחסה אליי.

נקודת מבט הדר-
התחלתי לקרוא מהספר שהזנחתי והתעלמתי מקיומו של תומר, מה נראה לו שהוא שואל על דברים פרטיים שלי.. עלק למה את לא עושה פיפי! אוף זה מביך אותי והוא לא מבין.
הרגשתי את ראשו של תומר מונח עליי ולא פחות ולא יותר על החזה שלי.
דבר ראשון זה כואב.
דבר שני זה מביך
דבר שלישי שירד לי מהציצי.
"הדר אל תזוזי" אמר תומר כשהרגיש שאני זזה במטרה להוריד אותו מהציצי שלי,
"מה אתה אומר…" אמרתי בציניות
"הציצי שלך נוח, זה לא אשמתי" אמר, זה העלה בי חיוך קטן, "תעשי לי נעים בשיער" אמר והבחנתע שהעיניים שלו נעצמו. סגרתי את הספר והעברתי את אצבעותיי בשיערו,
"הדר עשית הגדלה?" שאל והביט בי, אוף מה נסגר איתו
"תומר! אתה נהנה להביך אותי כל פעם מחדש?" שאלתי, והזזתי את ידיי משיערו ואת ראשו ממני, נשכבתי על הצד וקראתי מהספר, תולעת ספרים שכמוני.
"רק שואל… וחוץ מזה סתם רציתי לדעת כי בצבא זה ממש מוריד בפרופיל" אמר,
"לא תומר.. אלה הציצים שלי, תכיר.. צילי וגילי" אמרתי ואני בטוחה שנהיתי אדומה, מזל שאני עם הגב אליו. "אני אוהב אותך ואת השטויות שלך" אמר ונשק ללחי שלי, חיוך התנוסס על פניי.
דפקו בדלת, לא היה לי כוח לענות.
"הדר זה אור, אמרו לי שאת כאן, אז תעני" שמעתי את אור, לא היה לי כוח אליו
"אני עונה" אמרתי, "אמרו לי לקרוא לך לאכול כי לא אכלת גם בבוקר אז..את באה?" שאל
"אכלתי אני לא רעבה" תירצתי, "הדר אל תעשי את השטויות שלנו בתיכון, בואי לאכול" אמר.
"אני לא רעבה אור" אמרתי ורציתי רק לישון. "אז אני יביא לך לחדר, ונממש את אהבתנו" צחק.
"בחלומות שלך י'פדופיל" אמרתי ושמתי כרית על האוזן שלי ולא התייחסתי לזה שתומר קם מהמיטה אל הדלת.

נקודת מבט תומר-
מה זה אמור להיות..
הדר אטמה את האוזניים שלה ואני יצאתי לבחוץ, מתאפק לא לשבור לאור הזה את הפרצוף. מה זה נממש את אהבתנו? אתה דביל?.
פתחתי את הדלת וראיתי את אור, הפנים שלו נהיו כמו סיד. כאילו ראה רוח רפאים.
"אה…המפקד" קרא לי אור, הוא עוד חדש.. שייתרגל, 'המפקד' מתאים לי שיקראו לי ככה.
"מה רצית מהדר?" שאלתי, מרסן את עצמי לא להרביץ לו. "תקשיב לי טוב.. יש לה מישהו.. והמישהו הזה, זה אני.. אז כדאי לך לעוף מכאן ושלא תעז לדבר אליה כך!" אמרתי ואור הסתובב ובא ללכת, "אה ורגע.. מה הקטע הזה שדיברת על שטויות מהתיכון?" שאלתי, "סתם.. היא לא היתה אוכלת גם בתיכון, אז המפקד.. בהצלחה לשניכם" אמר והלך. לא ידעתי איך להגיב.
נכנסתי לחדר והדלקתי סיגריה, לא אכפת לי שאסור לעשן כאן.. אני חייב להירגע עם כל הדברים האלה, גם הדר הולכת ומצטלמת עם בגד ים, גם מישהו מתחיל עם הדר פה מתחת לאף שלי, וגם הדר החליטה שהיא לא אוכלת. נאנחתי ושאפתי מהסיגריה שחלחלה במורד גרוני והתפשטה ברחבי גופי והנחילה לי רוגע.
"למה לא אכלת בבוקר?" שאלתי את הדר ואפילו לא הסתכלתי עליה, כמו ילדה קטנה זאת.
"אני לא רעבה" מלמלה דקה לפני שנרדמה,
"כדאי שתהיי רעבה כי הולכים לאכול" אמרתי והדר לא הגיבה.
"הדר! אני מדבר איתך!" אמרתי בעצבים, הילדה הזאת מוציאה אותי מדעתי.
"למה כל דבר שאנחנו מדברים מגיע איכשהו לקטע של אוכל? לא בא לי לאכול!" אמרה בכעס,
"למה כל דבר איתך צריך להגיע למריבה" אמרתי בכעס ומחפש תוך כדי עוד סיגריה.
"מה אתה מנסה להגיד?" שאלה והביטה בי, העיניים הכחולות האלה שלה השכיחו ממני את כל צה שרציתי.
"אני בחדר אוכל, אני רוצה לראות אותך שם, ואם את לא תהיי שם אני אדווח עלייך שאת לא אוכלת" אמרתי והדר הסתכלה עליי במבט מאוכזב ואמרה "אתה..אתה לא תעשה לי את זה" וקמה מהמיטה והתקרבה אליי, נמנעתי מלהסתכל בעיניים שלה.
"תתארגני ובואי לאכול" אמרתי,
"תומר.. בבקשה .. אני.." אמרה ועוד שניה בכתה.
"הדר.. סיימתי להגיד את מה שיש לי.. או שאת באה לאכול, או שאני ידווח עלייך" אמרתי ויצאתי מהחדר שלה בלב כואב.

נקודת מבט מאור-
ישבתי בחדר אוכל ואכלתי ארוחת צהריים, ראיתי את הדר מרחוק, היא התיישבה לידי ואכלה את האוכל שלה, היא לא הרימה את הראש מהצלחת, היא רק אכלה סלט וחתיכה של חזה עוף.
הבטתי בה וראיתי שהיא בלי איפור, זה לא יכול להיות. הלחיים שלה היו אדומות אבל לא מהסומק שלה.
"הדר מה איתך?" שאלתי והיא רק חייכה, אבל לא הסתכלה עליי,
"הדר, דברי אליי" אמרתי כשראיתי שמשהו לא טוב עובר עליה.. אם תומר פגע בה שוב פעם הוא מת. "הכל בסדר" אמרה ומשכה באפה, היא המשיכה לאכול.. מוזר..
ממתי הדר אוכלת בלי שידחפו לה אוכל לצלחת. היא סיימה לאכול ובאה לקום מהשולחן, "הדר מה עם הכדורים שלך?" שאלתי, "אני לא לוקחת אותם יותר" אמרה ויצאה מהחדר אוכל. טוב משהו לא טוב קורה כאן.
הלכתי אל השולחן של תומר שנראה כמעט כמו הדר, אני מנסה לא להסיק מסקנות.
"תומר, מה נסגר איתך ועם הדר?" שאלתי כשהבחנתי שאנחנו לבד.
"לא יודע מה נסגר איתה" אמר וראיתי את כף ידו מתאגרפת לאגרוף.
הרגשתי כמו מגשר.. הלכתי אל החדר של הדר שהוא נהיה חדר פרטי שלה, כי אין לה אף אחד בחדר. היא ישבה במיטה עם גולגול מוזנח ועיניים דומעות.
"הדרי, מה קרה?" שאלתי וחיבקתי אותה מיד ולא שחררתי, היא המשיכה לבכות בשקט.
"תומר רוצה לדווח עליי שאני לא אוכלת" אמרה בבכי,
"אז למה את לא אוכלת?" שאלתי וליטפתי את ראשה,
"כי אני לא רעבה" אמרה בעצב, מזל שספיר אוכלת כמו פרה, אני מת על ספיר.
"אבל לא אוכלים רק כשרעבים.. את סובלת מהפרעות אכילה? בגלל זה?" שאלתי, היא הנידה את ראשה לשלילה ואמרה "אני לא רוצה לראות כי גם ככה אני נראת כמו אבוב ותומר לא יאהב אותי" אמרה , "תומר יאהב אותך גם אם תאכלי, ואת לא נראת כמו אבוב, כי אם היית כמו אבוב, לא היו לוקחים אותך לדגמן" אמרתי ונשקתי לראשה, היא הפסיקה לבכות והניחה את הידים שלה על החזה שלי, לא שחררתי את החיבוק שלי ממנה.
"אבל הכדורים גם ככה משמינים אותי.. אני לא רוצה להיראות שמנה לידו.. אני לא רוצה.." בכתה.
"אם לא תקחי את הכדורים את יכולה להיות שמנה יותר ועוד עם תינוק בבטן" אמרתי והדר צחקה.
"אני לא רוצה להישאר לידו.. חשבתי שהוא אוהב אותי.. " אמרה.
"הוא אוהב אותך.. הוא פשוט דואג" אמרתי, היא לא התייחסה.
היר ניגבה את דמעותיה והתנתקה מהחיבוק ואמרה "אני ריגשי מידי" ונשכבה במיטה שלה.
"נלך לישון ותקומי חדשה" אמרתי, היא הנהנה בראשה והתכסתה בשמיכה, נשכבתי לידה ונרדמתי..

נקודת מבט תומר-
הגיע ערב וראיתי את הדר בארוחת ערב, היא לא הסתכלה עליי וגם אני לא עלייה.
"אחי שמעתי מה קרה בינך לבין הדר.. רק שתדע שהיא אמרה שהיא לא אוכלת רק בגלל שהיא לא רוצה להרגיש שמנה לידך.. ודרך אגב היא הפסיקה עם הכדורים שלה כי היא טוענת שזה משמין אותה.. תשים לב מה איתה" אמר מאור ויצא מהחדר אוכל. עכשיו הכל נופל עליי?
ראיתי את הדר יוצאת מהחדר אוכל, לא התייחסתי, כנראנ היא היתה צריכה ניעור קטן בשביל להתעורר על החיים שלה, שהיא לא ילדה קטנה.
השעה 11 בערב, עברתי בין החדרים והינו צריכים להעביר עוד מישהי אל החדר של הדר.
ביקשו ממני לעזור לאדווה מחדר 3 לעבור לחדר של הדר. עזרתי לה והגענו לחדר של הדר, הדר ישנה על המיטה שלה, מכורבלת בתוך השמיכה שלה, החדר היה קריר מידי, הבטתי בהדר ותוך כדי עזרתי לאדווה להעביר את הדברים. הדר אפילו לא התעוררה..
"אני זזה לשמירה, תודה שעזרת לי" חייכה אדווה ויצאה מהחדר.
לא יודע למה אבל נשארתי בחדר. התיישבתי על הריצפה מול הפנים של הדר וליטפתי את הפנים שלה. היא זזה מעט ופקחה את עיניה הכחולות כמו קרח. היא הביטה בי וזזה מעט לצד, מפנה לי מקום לידה, נשכבתי במיטה לידה כשפנינו אחד מול השניה, היא הביטה בי וכשהבחינה שאין לי מה להגיד היא עצמה את עיניה שוב והתכסתה בשמיכה ופינתה לי מקום מתחת לשמיכה שלה, היא כיסתה מעט את גופי והקריבה את ראשה אל חזי ולא זזה יותר.
התגעגעתי לתחושה הזאת שהיא מביאה לי. החום גוף שלה שקרוב אליי.. ואיך אני עושה בדיוק ההפך במקום לעזור לה ולאהוב אותה ולהרגיש שלמה עם עצמה היא דווקא מתביישת לידי..
"נרדמת?" שאלתי, לא ידעתי איך לקרוא לה.. הדר, אהובתי..
"לא" למלה בשקט מתחת לסנטרי. הרגשתי את דפיקות הלב שלה.
"אני מצטער שאני חסר סבלנות אלייך, אבל הדר תביני.. את פוגעת בעצמך" אמרתי בעצב
היא לא ענתה, היא רק נשמה, נשימות כבדות ועמוקות. "שתית את הכדור שלך?" שאלתי, אני לא מבין למה היא עושה מזה סיפור. "לא" אמרה בשקט, נאנחתי בשקט והתנתקתי ממנה, קמתי מהמיטה והיא הביטה בי ונשכה את שפתה התחתונה בחנה לאן אני הולך. מזגתי לה כוס מים והוצאתי מארון שלה את הגלולות שלה, היא מקשה עליי..
"תבלעי את זה" הורתי לה. היא בלעה את הכדור ולא שתתה את כל המים. "ותשתי את כל המים" אמרתי, היא לא שתתה, היא הנידה את ראשה לשלילה.
"הדר!" כעסתי עליה ומיד נרגעתי כי סתם כעסתי עליה. היא שתתה את כל המים ונשכבה על הצד השני כשגבה מופנה אליי.
"תומר די.. בבקשה" אמרה בשקט וכיסתה את פניה היפות בשמיכה ככה אני בכלל לא יראה אותה.
"אני לא יודע איך להתנהג איתך כבר.." אמרתי מותש ממנה
"אני רוצה שתתנהג אליי רגיל.." אמרה בלחש ומאז לא דיברנו, רק שתקנו.
נשכבתי לידה והתכסתי בשמיכה הפרחונית שלה, הקפתי עם ידי את גופה, כף ידי הונחה על הבטן שלה, קירבתי אותה אליי ונשקתי לצווארה "גם אם אני כועס.. זה בגלל שאני אוהב אותך" אמרתי בלחש, היא הניחה את ידה בתוך ידי ושתקה.

נקודת מבט הדר-
ידו נגעה בבטני מתחת לחולצה וליטפה את בטני ליטופים רכים והעבירה בי צמרמורת.
זהו.. ממחר אני משתנה לטובה.. אין יותר בעיות עם אוכל.. אין יותר בעיות עם כלום.
התעוררתי בבוקר כשידו של תומר מונחת על בטני מתחת לחולצה וידו מביאה לי חום לא מוסבר לגוף. הזזתי את ידו של תומר וקמתי למקלחת, התקלחתי וצחצחתי שיניים, גם עשיתי פיפי! חחחחח
חזרתי לחדר כשאני לבושה במדים, נשכבתי במיטה ליד תומר ושמתי לב שיש לי בארון עוד בגדים, מי איתי בחדר?!
"בוקר טוב נסיכה קטנה שאני אוהב" אמר תומר והפיל אותי עליו, גופי היה על גופו ופנינו היו צמודות, הוא נישק את שפתיי נשיקה קצרה ובדיוק אדווה נכנסה לחדר, קמתי מתומר ותומר קם מהמיטה והלך לחדר שלו. חייכתי אל אדווה והיא חייכה אליי בחזרה "פיפי דחוף!! היתי כל הלילה בשמירה בייי" אמרה וברחה מהחדר. נשכבתי במיטה וחיכיתי לסוע עם אורי.
כבר התכוננתי לצאת ומשום מקום תומר נכנס מתנשף לחדר ואמר "הדר.. אהובה שלי… רק שתדעי אני אוהב אותך ומאחל לך בהצלחה, את מהממת יש לך גוף פצצה ואפילו אם טיפה קשה לי תדעי שאת האהבה שלי בחיים, אז שלגייה שלי.. תהני זה הכי חשוב ואחרי זה אני רוצב הופעה פרטית" צחק. ואו זה היה חשוב לי.
חייכתי והתקרבתי אליו, נישקתי אותו נשיקה ארוכה והתנתקתי כי אורי כבר מחכה לי.

הגענו לסטודיו והתחלנו לצלם, דיגמנתי 6 בגדי ים ביקיני ועוד 2 שלמים.
הרגשה מעולה.
חזרתי לבסיס וחיכיתי בחדר של תומר, לבשתי עליי חלוק ומתחת בגד ים, הבטחתי לתומר.
ההיא שעיצבה את הבגדי ים הביאה לי בגד ים, ביקשתי את הבגד ים שהכי רציתי שתומר יראה.
שלחתי לו אסמס מפתה ואני בטוחה שעוד
3
2
1
הנה הוא כאן.
הוא חייך חיוך שובב ונעל את הדלת אחריו, הוא לא יודע מה מחכה לו..
הוא התקרב אליי וקירב את שפתיו אל שפתיי, דחפתי אותו למיטה ברכות ונעמדתי מולו, פתחתי את החלוק אבל עדיין הוא לא שם לב איזה בגד ים לבשתי.
הורדתי את החלוק בפעם אחת ותומר הסתכל עליי ויצאו לו העיניים מהמקום
"אני מאוהב בך הדר! וגם בצילי וגילי" צחק, הובכתי כהוגן.
לבשתי עליי תחתון של בגד ים גבוה בצבע שחור וחזיית סטרפלס של בגד ים בצבע ורוד זוהר
"אני הולכת להחליף" אמרתי ונכנסתי למקלחת, תומר אמר "רגע חכי" ורץ למקלחת, הוא יצא אחרי שתי דקות ונשכב במיטה. חשוד. התלבשתי במקלחת בחזיה ובתחתונים השחורים שלי מתחרה וחיפשתי את המדים שלי. הם היו כאן!
"תומר!!" צעקתי מהמקלחת והוא צחק עוד.
יצאתי מהמקלחת מבויישת לבושה רק בבגדים תחתונים, "תומר!" התעצבנתי כשלא ראיתי את החלוק על הריצפה גם הוא.
חטפתי את השמיכה מהמיטה ושמתי עליי, הוא משך אותי אל כיוונו ויצא שאיי שוכבת מעליו רק עם חזיה ותחתונים, והשמיכה מכסה אותנו, הוא נמצא איתי כבר כמה חודשים אבל עדיין..
"תומר זה הציצים שלי די כבר לבחון אותם!" אמרתי וצחקתי, הוא צחק ואמר "לא זלזלתי בציצים שלך בחיים, רק רציתי לדעת מה ההרגשה" אמר בתמימות וחיבק אותי.
"עכשיו את הבגדים שלי מר תומר" אמרתי במבוכה ומשכתי עליי את השמיכה על גופי.
הוא משך אותי לנשיקה ארוכה וכ"כ אהבתי את הנשיקה.
"תומר" אמר קול ומיד התכסתי בשמיכה והבטתי בתומר והבטתי אז בדמות.
"תהרוג אותי" מלמלתי לתומר ורציתי להיעלם


תגובות (8)

תממשייייכייי :]]

06/07/2013 06:44

תמשיכיי

06/07/2013 06:56

מהמממממם תמשיכי!!!!!

06/07/2013 07:20

תמשיכי מושלםםםם

06/07/2013 08:16

איזה חמודים :) אתמול קראתי את הסיפור כמה פעמים מההתחלה ולא הפסקתי לקרוא עד שסיימתי את כל הפרקים !אין את כותבת מושלם !!!!!תמשיכי :)

06/07/2013 08:52

חחחח תמשיכיייי

06/07/2013 12:36

יאייי אליאנייי איזה פרק מווושללם ! אני מאוהבת בכתיבה שלך *~*
בין הסיפורים הכי טובים באתר !!
תמשיכייי דחווופ ! <3
❤❤❤…Lorin

06/07/2013 13:21

מהמם!!! (; תמשיכי
אולי תעשי נקודת מבט של ספיר ומאור כיאלו על הסיפור אהבה שלהם …

07/07/2013 10:36
30 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך