מתי היא תשים לב.. פרק 24 חלק ד'

נקודת מבט הדר-
הסתובבתי לראות מי מביט בי וראיתי שזה אור, הפנתי את מבטי בחזרה והתקדמתי למטבח, לקחתי כוס מפלסטיק שקופה שבתוכה יש וודקה מעורבב עם מיץ תפוחים. החזקתי את הכוס ביד והתקרבתי אל הדס שישבה בצד. הרבה זמןלא ראיתי את כל החברים. השעה כבר 1 לפנות בוקר ולא שתיתי טיפה אחת. דיברתי עם הדס והעלנו זכרונות על התיכון, היא לבסוף קמה ונשארתי לשבת לבד בספה, תכננתי ללגום מהמשקה להירגע קצת, לחוש את הטעם הצורב בגרון..
"אז הדר" שמעתי קול מוכר ולא אהוב בכלל.. "אז אור" אמרתי באותו טון והנחתי את הכוס על השולחן, כנראה אני לא צריכה לשתות.. "מה חדש?" שאל, "אין חדש, לך?" שאלתי. "גם אין.." אמר והיה בנינו שתיקה מביכה, "אז מה עם לירון?" שאלתי, לירון היא היתה החברה הכי טובה שלי..עוד בכיתה י' חיבבתי את אור וכנראה שגם הוא, או שזה סתם משחק בינו לבין עצמו. לא משנה.. מה שמשנה זה שהיא יצאה איתו בזמן שאנחנו יצאנו ביחד, כמובן העדפתי לא לייחס לזה חשיבות והמשכנו לדבר כשהכל כרגיל, רק שטעיתי.. אחרי זה ששכחתי מאור יצאתי עם כריס.. והיא התחילה איתו בסתר..בלי שאני אדע..
"לא יודע.." אמר ושתה מהכוס אלכוהול שלו, "אני נראה לי אזוז" אמרתי וקמתי מהספה, "אז אני אראה אותך ביום ראשון, אני מקווה שהכל יסתדר בנינו" אמר וחייכתי חיוך קטן ויצאתי מהמסיבה.
פתחתי את האיפון וראיתי הודעה מאבא, מה עכשיו הוא רוצה?
'הדר אמא שלך לא מרגישה טוב ואני בניו יורק, תלכי תראי מה איתה' רשם לפני 5 דקות.
נסעתי אל הבית של אמא שלי בלי היסוס.. וכשירדתי מהמכונית התחלתי לחשוב.. מה אם היא תגרש אותי שוב? למה בכלל אני באה אליה..
נכנסתי לשביל המוביל לבית ודפקתי בדלת, אף אחד לא ענה והחלטתי לבדוק אם המפתח הכחול שבצרור מפתחות שאבא הביא לי עם המכונית זה המפתח של הבית. הכנסתי את המפתח לפתח והבית נפתח. נכנסתי בשקט, אבל לא בשקט מידי בשביל שאמא לא תיבהל.
הלכתי לחדר של אמא והיא ישנה, חזרתי לסלון והתיישבתי, חיכיתי לראות אולי היא תזדקק לי..
האיפון שלי הבהב וראיתי הודעה מאהובי, מתומר, זה העלה בי חיוך.
'חיים שלי אני מקווה שאת נהנת ♥ אני מחכה שתבואי אליי' רשם.
-'בובי, אני רוצה לבוא אבל אבא שלי התקשר שאמא שלי לא מרגישה טוב אז אני אצלה בבית, אני אבוא כשאני אראה שהיא בסדר.. מה אתה עושה?' שלחתי לו
'סתם עם חברים פה, ואיך את?' רשם
-'היא חמודה כשהיא ישנה' אמרתי וצחקתי צחוק קטן, היה רשום שתומר מקליד אבל הפסקתי להסתכל ברגע ששמתי ילדה קטנה בוכה. סגרתי את האיפון והלכתי בשקט אחרי הקול וניסיתי לראות לאן הוא מוביל, זה היה לחדר שלי, עכשיו נזכרתי בילדה הקטנה..
נכנסתי בשקט וראיתי דמות מתרוממת מהמיטה, התיישבתי וחיבקתי אותה, היא המשיכה להתייפח על בגדיי והפסיקה לאחר כמה דקות. אמא המשיכה לישון. "מי את?" היא שאלה ושפשפה את עיניה, בקושי ראיתי. "קוראים לי הדר, באתי אל רותי" אמרתי, רותי זאת אימי, אני לא יודעת אם היא יודעת בכלל.. "רותי לא מרגישה טוב ,היא חולה" אמרה והחזיקה בכף ידי, כשהרגשתי את מגע אצבעותיה בידי הרגשתי צמרמורת נעימה.התרגשתי. "למה בכית?" שאלתי בלחש, "כי כואבת לי הבטן" אמרה. "רוצה אני אכין לך תה?" שאלתי. היא הנהנה בראשה וקמתי מהמיטה ובאתי לצד מהחדר, שמתי לב שהיא באה בעקבותיי, כשהגענו למטבח הבחנתי בה, היא היתה יפהיפיה.. שיער בלונדיני ארוך עד הישבן, עיניים ירוקות ואפה הקטנטן מכוסה בנמשים, היא נראת קטנה מאוד, בערך בת 6. "בת כמה את?" שאלתי בחיוך והתחלתי להכין לה תה, היא ניסתה לקפוץ על השיש הגבוה ולא הצליחה, הרמתי אותה על השיש והיא התיישבה והביטה בי, היא היתה רזה. "קוראים לי טימור" אמרה, ואו איזה שם מיוחד. "שם יפה" אמרתי, "תודה" אמרה והביטה בי, היתי גבוה ממנה בגלל העקבים. "מה בשביל היא רותי?" שאלתי, "אמרו לי שהיא אמא שלי, אבל היא לא יכולה להיות אמא שלי כי היא לא ילדה אותי" אמרה, ילדה פיקחית. "את אוהבת אותה?" שאלתי, "כן.. גרתי בפנימיה ולא היה לי הורים ועכשיו יש לי בית, יש לי חדר, יש לי אוכל ויש לי הורים שדואגים לי" אמרה בחיוך. הסתובבתי לשים מים חמים בתה וניגבתי את זווית העין שהתבצרה בה דמעות.
"קחי תשתי, שמתי לך מים קרים מעט" אמרתי והיא החזיקה בתה ושתתה מעט והניחה על השיש. "ומה את בשביל רותי?" שאלה, "לפני שאת גרת בחדר הזה, אני גרתי" אמרתי בחיוך. "באמת? אז יכולנו להיות ביחד בחדר" אמרה בחיוך. "כן.. אבל עכשיו אני גרה עם מישהו בדירה אחרת" אמרתי והיא צחקה צחוק קטן ונגעה בעיטורים הזהובים שעיטרו את שמלתי באזור הצווארון. "עם חבר שלך?" שאלה. "לא.. חבר שלי גר בדירה אחרת ואני גרה בדירה עם שותף" אמרתי וליטפתי את שיערה הריחני. "השעה מאוחרת, תסיימי לשתות את התה ותלכי לישון" אמרתי וליטפתי את ראשה, היא הנהנה ולגמה מהתה, היא הניחה בכיור והרמתי אותה על ידי וחזרתי לחדר שלי, שהיה שלי.. לחדר של טימור.. היא נשכבה במיטה וכיסיתי אותה, "הדר.. תישארי איתי" אמרה בחיוך. "אני אשאר עד שתירדמי ומחר אני אבוא גם" אמרתי והתיישבתי לידה, היא העבירה את אצבעותיה על כף ידי ואמרה "את יפה, את יודעת שראיתי מישהי דומה לך בחוברת מוזרה כזאת ואמא כעסה עליי ואמרה שאסור לגעת בה" אמרה, "באמת? גם את יפה" אמרתי והיא צחקה והפסקנו לדבר, היא נרדמה ואחרי חצי שעה קמתי ויצאתי מחדרה. נהנתי איתה. הלכתי לחדר של אמא והיא ישנה כרגיל, לקחתי את האיפון ויצאתי מהבית. נעלתי את הבית ונכנסתי למכונית, הכבישים היו ריקים, לא ידעתי לאן אני נוסעת.. פתחתי את ההודעות וראיתי מתומר 3 הודעות.
'גם את חמודה רק כשאת ישנה'
'הדרי נפגעת?חחח אני מחכה לך♥'
'אני שם את האיפון בהטענה, תבואי אליי'
עלה לי חיוך קטן, המשכתי בנסיעה ונסעתי לכיוון הדירה של תומר, הכביש היה שקט וחשוך, רק המנורות התלויים על עמודים האירו את האזור בקושי, המכוניות העיקריות שנסעו כאן זה רק אלה שיוצאים לבלות. הגעתי לדירה של תומר, החנתי את האוטו והשעה היתה 2:15, שתיים ורבע לפנות בוקר. יצאתי מהמכונית לאחר שנעלתי אותה ופסעתי על העקבים שלי לכיוון הדירה של תומר. עקביי השמיעו רעש תקתוקים על השביל שהוביל לביתו. דפקתי בדלת הקדמיתמשל ביתו ושמעתי רעש של צחוקים מהצד השני של הבית. פתחתי את הדלת והנחתי את האיפון שלי ואת המפתחות והארנק עם כל הרשיונות על השידה ויצאתי לצד האחורי של הבית דרך המרפסת שבדירתו של תומר. יצאתי וראיתי את הבקבוקי וודקה על השולחן וחפיסות סיגריה זרוקות בכל מקום, אנשים מצחקקים, היו פה איזה 15 אנשים כולל תומר, 7 בנות ו8 בנים, כולם מפוזרים בחרבי הגינה, יצאתי מהמרפסת והתקרבתי ליד תומר, כולם הביטו בי וחייכתי אליהם, תומר קם סימן לי להתיישב לידו, המשכתי לכיוונו והתיישבתי לידו, לא היה לי ראש לכלום. "היי" אמרתי בשקט ונופפתי להם, הם חייכו אליי בחזרה וזרקו כל מיני משפטים. התקרבתי אל תומר שביד אחת שלו יש כוס וודקה מעורבב עם מיץ חמוציות וסיגריה בין אצבעותיו שהחזיקו את הכוס. "נהנת במסיבה?" שאל, חייכתי חיוך קטן ואמרתי "אור היה שם.. אז לא כל כך" וצחקתי, "לאן נעלמת לי כשדיברתי איתך בהודעות?' שאל, "אחר כך" אמרתי ולקחתי את הכוס מחבר שלו שהושיט לי, "את שתית במסיבה ונהגת לכאן?" שאל תומר, "לא שתיתי שם, ואני עדיין כועסת עלייך שלא באת" אמרתי לגמתי מהמשקה. ראיתי פרצופים מוכרים מהפעם הקודמת שבאתי עם תומר אל חברים שלו, הקשבתי לסיפורים שלהם וחשבתי בלב על אמא, איך היא מרגישה, ולהגיד לה שאני לא כועסת.. למרות שאני כועסת..
הנחתי את ראשי על כתפו של תומר והקשבתי לבדיחות שהם סיפרו, יש לו חברים מצחיקים, עכשיו אני מבינה מאיפה החוש הומור של תומר.. "את עייפה?" שאל תומר וליטף את ראשי, "לא" אמרתי ולגמתי מהמשקה, הוא לקח שאיפה מהסיגריה והוציא את העשן לצד השני שחס וחלילה העשן לא יגיע לאפי.
"אז תומר איך זה לצאת עם דוגמנית?" שאל חבר שלו, אני שונאת שקוראים לי ככה.
"אם אתה לא רוצה שהיא תתעצבן עלייך עדיף שלא תקרא לה דוגמנית" צחק תומר.
"מי אמר מתן ולא קיבל?" קרא מתן ויצא לכיווננו שהוא משחק את עצמו דוגמן ונתן לי קריצה וצחק.
"יום אחד עם הדר חרפן אותי יותר מידי" צחק והתיישב לידינו.
מתן דיבר עם כולם וככה היה לי את תומר לעצמי, "זוכר שסיפרתי לך שההורים שלי אימצו ילדה קטנה? אז כשהלכתי אליהם היום היא התעוררה ובכתה, אז היתי איתה טיפה ודיברנו, היא ממש יפה, קוראים לה טימור, היא נחשבת הבת של ההורים שלי.. מחר אני כנראה אלך לשם אבל אני לא רוצה כי אמא שלי תהיה ערה והיא בטח תתעצבן עליי שוב" אמרתי והבטתי בתומר.
"אל תוותרי.. תראי לה שזה לא אכפת לך מה שהיה, תפתחי דף חדש איתה" אמר. נאנחתי ונישקתי את שפתיו נשיקה קצרה.
"נועם בבית?" שאלתי, "כן, חברה שלה אצלה, הן בטח ערות לכי תבדקי" אמר. חיבקתי אותו חיבוק קצר ויצאתי לבית של אבא של תומר. הבחנתי שכבר כולם מתקפלים הביתה. נכנסתי לדירה והרגשתי טיפה לא נעים. מה אני עושה כאן ב2 וחצי לפנות בוקר.
דפקתי על הדלת של החדר של נועם ונכנסתי לחדרה, היא ישבה במיטתה עם המחשב נייד וחברה שלה עמדה מול המראה ועשתה מחליק. "מה נשמע?" אמרתי בחיוך ונשכבתי במיטה ליד נועם והבחנתי במה היא כותבת בפייסבוק, "זאת חברה שלי ליאת" אמרה והציגה לי אותה, "וזאת חברה של תומר" אמרה נועם והציגה אותי אל חברה שלה. "למה את לא עם תומר ועם חברים שלו?" שאלה, "כי רציתי להיות איתך, באתי מקודם" אמרתי ונועם הביטה בי ולאחר מכן במחשב וצחקה. "מה מצחיק" אמרתי והבטתי במסך של המחשב.
'מאמי, תגידי אבא שלך גנן?' רשם לה איזה אחד. זה באמת הצחיק אותי.
ישבנו וצחקנו ככה איזה עשרים דקות עד שתומר הגיע לחדר שלה והתיישב לידנו, "מה אתן עושות?" שאל תומר, "דברים של בנות, ואני לא מרשה שתיקח את הדר מכאן" אמרה והוציאה לשון לתומר. הם רבו בין שניהם והחלטתי להפריד בינהם "את לישון ואתה בא איתי" אמרתי וקמתי מהמיטה ותומר אחריי, "לילה טוב" אמרנו ביחד ויצאנו מהחדר אל כיוון הדירה שלו. נכנסנו לדירה הריקה ונכנסתי לשירותים לבשתי את הפיג'מה שהשארתי כאן מהפעם הקודמת. "בובי נו בוא לכאן מה אתה מעשן עכשיו" צחקתי, "סיגריה אחרונה" אמר ושאף מהסיגריה, הוא סיים לעשן ובא לכיווני, הוא היה לבוש במכנס קצר של אדידס בלי חולצה.

נקודת מבט תומר-
באתי למיטה אחרי שהתארגנתי והבטתי בהדר, איך היא נרדמת בשניות. היא נשכבה על הצד ושיערה היה אסוף בצמה לצד ורק הפוני היה מפוזר על פניה. נשקתי ללחי שמאל שלה ונשכבתי לידה, גבה נצמד אל גופי וידי עטפה את גופה הקטנטן.
הבטתי בטלוויזיה והסנפתי את שיערה של הדר.
"תומר אולי תבוא איתי מחר?" שאלה הדר והניחה את ידה על ידי שעטפה אותה.
"כל מה שיגרום לך להרגיש בטוחה אני אעשה" אמרתי ונשקתי לכתפה כי גבה היה מופנה אליי.
"אני אוהבת אותך" אמרה,
"אני אוהב אותם גם. עכשיו תלכי לישון בשביל שיהיה לך כוחות למחר" אמרתי והדר צחקה ואחרי רבע שעה שהיה שקט הבנתי שהיא נרדמה.
כיביתי את הטלוויזיה ונרדמתי.

התעוררתי כשהרגשתי נשיקות קטנות על אפי, תפסתי בפניה של הדר ונישקתי אותה על שפתיה, היא צחקה והשתחררה מידי, פקחתי את עיניי וקמתי מהמיטה. נכנסתי למקלחת, התקלחתי וצחצחתי שיניים, יצאתי לאחר כמה זמן לבוש במכנס טרנינג, באתי למטבח והדר הגישה לי כוס קפה, לגמתי מהקפה והיא שתתה מהנס שלה, "בוקר טוב מיאמור" אמרצי ונשקתי למצחה. היא חייכה ולגמה שוב מהקפה
"זה לא כל כך בוקר.. השעה 2 בצהריים, נתארגן ונלך?" שאלה, הנהנתי בראשי והדר הניחה את הכוס בכיור והלכה למקלחת, סיימתי לעשן והיא יצאה מהאמבטיה לבושה בג'ינס שחור וחולצת טריקו לבנה, היא נעלה לרגליה כפכפים, לשם שינוי..
מזל שיש לה בגדים בארון שלי.
התארגנתי גם אני במכנס ברמודה בהיר וחולצת טריקו של פולו בצבע כחול.
יצאנו והפעם הדר נהגה, הגענו לבית והיא נשמה עמוק והתקדמה, הצמה היפה שהיתה קלועה על ראשה הונחה על הצד של כתפה. "לא לא.. היא בטוח תשנא אותי" אמרה , הנחתי את ידי על לחייה ורכנתי אל עברה נשיקה ואמרתי "אף אחד לא שונא אותך.. אי אפשר לשנוא אותך.." אמרתי ונכנסנו לדירה. היא דפקה בדלת וילדה קטנה בלונדינית עם עיניים ירוקות פתחה את הדלת וקפצה על הדר בחיבוק. הדר הרימה אותה על ידיה וחיבקה אותה, "טימור תגידי שלום, זה תומר" אמרה הדר וטימור הרימה את ראשה ואמרה "אתה חבר של הדר?" וחייכה, "כן זה חבר שלי" אמרה הדר בחיוך,היא לא הורידה את טימור מידיה. "אתה יודע שהדר הבטיחה שהיא תבוא והיא באה" אמרה באושר. "איפה אמא?" שאלה הדר, "אמא ליאת בחדר" אמרה טימור.
"רוצה תומר ירים אותך?" שאלה הדר וטימור התביישה והראתי לה שאין לה מה להתבייש, היא המשיכה להניח את ראשה על כתפה של הדר ובסוף השתכנעה וקפצה עליי, עשיתי לה שק קמח על הגב ונכנסנו לדירה. "טימור מי כאן?" שאל קול נשי ועייף.
"זאת הדר! אמרתי לך שהדר באה לכאן אתמול בלילה ולא האמנת" אמרה טימור באושר.